מזרחי טפחות - בנק ישראל לא יכול היה לבקש לעצמו שעת כושר נוחה יותר

בנק ישראל לא יכול היה לבקש לעצמו שעת כושר נוחה יותר להעלות את הריבית.

ככל שתחזית האינפלציה של בנק ישראל תתאמת, הרי מדובר בקצב אינפלציה שנרשם כבר כיום (3.6% לפי התחזית ל-2022 אל מול 3.5% ב-12 החודשים האחרונים) וחריגה של 0.6 אחוז בלבד מהרף הגבוה של יעד האינפלציה.

בנוסף, זר לו ייקלע למשק הישראלי ב-2023 ויראה כי האינפלציה עומדת על 2%, כפי שבנק ישראל צופה, יחשוב לעצמו כי לא חלפו עליו ועל הכלכלה הגלובלית שורה של זעזועים גדולים.

כשהדבר נעשה במשק עם גירעון תקציבי נמוך במיוחד של 1.4% מהתוצר ותחזית צמיחה ללא שינוי של 5.5% (ראוי לציון – על אף העלאות הריבית שבדרך, צפי להאטה של צמיחת התוצר בעולם השנה בגין המלחמה באוקראינה וההיבטים הביטחוניים והפוליטיים), מדובר בסיטואציה נוחה מאוד מבחינת בנק ישראל והמשק.

אין ספק כי כלכלת ישראל שונה מהותית במצבה מכלכלות מפותחות אחרות וארה"ב בראשן – האינפלציה כאן נמוכה יותר (גם מבנית) והריבית בסוף תהליך ההתאמה תהייה נמוכה יותר אף היא.

העלאת תחזית דירוג החוב על ידי מודי'ס השבוע מראה כי גם בחו"ל מתרשמים לטובה מהמשק הישראלי .

תוואי העלאה מדוד, יחסית, של הריבית כאן (צפי לארבע עד 5 העלאות ביחס לריבית הנוכחית), יחד עם צרכי גיוס הון נמוכים במיוחד של הממשלה, יפעלו לטובת שוק איגרות החוב המקומי ויהוו משקל נגד להשפעה השלילית של האינפלציה על האפיק הלא צמוד – שגם היא, כאמור, לא תהייה חזקה מדי בהינתן תחזית האינפלציה של בנק ישראל.

לצד זאת יש להוסיף כי הסיכונים העיקריים לתחזית אינם מבוטלים וכי לפחות לפי בנק ישראל הם מוטים כלפי מעלה. רוב הסיכונים, למעט חשש מתחלואה חוזרת ועיכוב התפתחות המשק, הינם כיום בכיוון זה.

מסיבה זו הדגיש בנק ישראל כי מדיניותו תוסיף להיות תלוית נתונים, מה שעשוי להוליך, בהמשך השנה, לשינויים לא מבוטלים בין התפתחות הריבית בפועל לתוואי החזוי כעת.

בשורה התחתונה – תחזית נוחה, עיתוי נוח ונקודת מבט חיובית לשוק ההון.