interest-charges-Image by Raten-Kauf from Pixabay
רונן מנחם, כלכלן ראשי מזרחי טפחות
13/04/2022
מדד מרץ, שבניכוי סעיף המזון והאנרגיה עלה 0.3% בלבד, עשוי להוות נקודת תפנית בארה"ב. סביר להניח כי עליית המדד תתמתן בחודשים הבאים. מצב דברים זה יאתגר את ה-Fed מבחינת מסלול העלאות הריבית המזורז שצפה לאחרונה.
למעשה, מדד הליבה (המדד ללא מזון ואנרגיה כאמור) עלה רק ¼ מעליית המדד הכללי, שהסתכמה ל-1.2% והיה נמוך הן מעלייתו בחודש פברואר והן מהערכות הכלכלנים (+0.5% בשני המקרים). בשבעת החודשים האחרונים עלה המדד הכללי 1.7 אחוזים יותר מעליית מדד הליבה! זה המון.
הפער אף התרחב מאוד בחודשיים האחרונים (1.2 אחוזים במצטבר) ומצביע על כך שרוב האינפלציה בארצות הברית מקורה כיום בצד ההיצע.
בכך מתקרבת ארצות הברית למצב בגוש האירו, שם המדד הכללי עלה 7.5% ב-12 החודשים האחרונים, אך המדד ללא מזון ואנרגיה עלה 3.0% בלבד!
גם הנתונים לחודש מרץ לבדו ביבשת מראים זאת היטב: המדד הכללי עלה 2.5% ואילו מדד הליבה עלה 1.2%.
בשני המקרים, השלכות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה על סעיפי האנרגיה והמזון – שתי המדינות אחראיות יחדיו לחלק משמעותי מההיצע העולמי – מתחדדות בחודשיים האחרונים. מדובר, כמובן, בגורם אקסוגני, ששאלת פרק הזמן שימשיך להשפיע אינה תלויה ואינה מושפעת ממדיניות הבנקים המרכזיים.
כידוע, הבנק המרכזי של אירופה טרם העלה את הריבית ולפי הערכות יעשה זאת בקרוב, אך המסלול יהיה מדוד, יחסית.
להערכתי, אם המדדים הבאים בארצות הברית אכן יצביעו על תאוטה של קצב עליית מדד הליבה, יוכל ה-Fed לאמץ תוואי העלאת ריבית מדוד יותר. זאת, גם משום שהאינפלציה במדינה כבר פחות רוחבית מבעבר ולכן משקפת פחות את צד הביקוש. לכך יש להוסיף את הסביבה התקציבית בארה"ב, שכיום מרחיבה פחות (הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב עמד על 192.68 מיליארד דולר בחודש מרץ, נמוך בהרבה מהגירעון של 659.6 מיליארד דולר לפני שנה). ככל שהסביבה התקציבית מרחיבה פחות, יוכל ה-Fed להסתפק, אם ירצה בכך, בהעלאות ריבית קטנות יותר.
אזכיר כי ה-Fed שב ומדגיש כי מדיניותו תלויית נתונים קרי, ההחלטות תתקבלנה בהתאם לנתונים מהשטח על התפתחות האינפלציה, הצמיחה הכלכלית, המדיניות הפיסקלית והתעסוקה. בהקשר זה, פורסם השבוע מדד האינדיקטורים המובילים של ארגון OECD והצביע על התרחבות כלכלית יציבה (כבר לא עולה) בארצות הברית במבט לחודשים הקרובים, ובמקומות אחרים בעולם, ובפרט בגוש האירו, מסתמן אובדן מומנטום.
ה-Fed נוהג לבחון את השלכות מדיניותו בתוך ארצות הברית אך גם מחוץ לגבולותיה וככל שסימני ההאטה הללו יתמשכו, עשוי הדבר להגביל את צעדיו בהמשך הדרך. אשר להתנהלות שוק איגרות החוב של ארה"ב, סביר להניח כי בתקופה הקרובה התגובה תהייה יותר לנתוני מדד הליבה מאשר למדד הכללי וגם ה-Fed יתמקד יותר בראשון. אם מדד הליבה ימשיך לעלות לאט יותר (ואף במידה משמעותית, כפי שהיה במדד מרץ), אפשר שעליית תשואות הפדיון תיבלם והעקום ירד (אך יישאר שטוח, יחסית).
למעשה, מדד הליבה (המדד ללא מזון ואנרגיה כאמור) עלה רק ¼ מעליית המדד הכללי, שהסתכמה ל-1.2% והיה נמוך הן מעלייתו בחודש פברואר והן מהערכות הכלכלנים (+0.5% בשני המקרים). בשבעת החודשים האחרונים עלה המדד הכללי 1.7 אחוזים יותר מעליית מדד הליבה! זה המון.
הפער אף התרחב מאוד בחודשיים האחרונים (1.2 אחוזים במצטבר) ומצביע על כך שרוב האינפלציה בארצות הברית מקורה כיום בצד ההיצע.
בכך מתקרבת ארצות הברית למצב בגוש האירו, שם המדד הכללי עלה 7.5% ב-12 החודשים האחרונים, אך המדד ללא מזון ואנרגיה עלה 3.0% בלבד!
גם הנתונים לחודש מרץ לבדו ביבשת מראים זאת היטב: המדד הכללי עלה 2.5% ואילו מדד הליבה עלה 1.2%.
בשני המקרים, השלכות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה על סעיפי האנרגיה והמזון – שתי המדינות אחראיות יחדיו לחלק משמעותי מההיצע העולמי – מתחדדות בחודשיים האחרונים. מדובר, כמובן, בגורם אקסוגני, ששאלת פרק הזמן שימשיך להשפיע אינה תלויה ואינה מושפעת ממדיניות הבנקים המרכזיים.
כידוע, הבנק המרכזי של אירופה טרם העלה את הריבית ולפי הערכות יעשה זאת בקרוב, אך המסלול יהיה מדוד, יחסית.
להערכתי, אם המדדים הבאים בארצות הברית אכן יצביעו על תאוטה של קצב עליית מדד הליבה, יוכל ה-Fed לאמץ תוואי העלאת ריבית מדוד יותר. זאת, גם משום שהאינפלציה במדינה כבר פחות רוחבית מבעבר ולכן משקפת פחות את צד הביקוש. לכך יש להוסיף את הסביבה התקציבית בארה"ב, שכיום מרחיבה פחות (הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב עמד על 192.68 מיליארד דולר בחודש מרץ, נמוך בהרבה מהגירעון של 659.6 מיליארד דולר לפני שנה). ככל שהסביבה התקציבית מרחיבה פחות, יוכל ה-Fed להסתפק, אם ירצה בכך, בהעלאות ריבית קטנות יותר.
אזכיר כי ה-Fed שב ומדגיש כי מדיניותו תלויית נתונים קרי, ההחלטות תתקבלנה בהתאם לנתונים מהשטח על התפתחות האינפלציה, הצמיחה הכלכלית, המדיניות הפיסקלית והתעסוקה. בהקשר זה, פורסם השבוע מדד האינדיקטורים המובילים של ארגון OECD והצביע על התרחבות כלכלית יציבה (כבר לא עולה) בארצות הברית במבט לחודשים הקרובים, ובמקומות אחרים בעולם, ובפרט בגוש האירו, מסתמן אובדן מומנטום.
ה-Fed נוהג לבחון את השלכות מדיניותו בתוך ארצות הברית אך גם מחוץ לגבולותיה וככל שסימני ההאטה הללו יתמשכו, עשוי הדבר להגביל את צעדיו בהמשך הדרך. אשר להתנהלות שוק איגרות החוב של ארה"ב, סביר להניח כי בתקופה הקרובה התגובה תהייה יותר לנתוני מדד הליבה מאשר למדד הכללי וגם ה-Fed יתמקד יותר בראשון. אם מדד הליבה ימשיך לעלות לאט יותר (ואף במידה משמעותית, כפי שהיה במדד מרץ), אפשר שעליית תשואות הפדיון תיבלם והעקום ירד (אך יישאר שטוח, יחסית).
