סיכום חודש אפריל 2022 בבורסה - הציבור הזרים כ-0.5 מיליארד שקל נטו לקרנות המשקיעות במניות בת"א

בשוק קרנות הנאמנות נרשמה באפריל מגמה דומה לזו של שוק קרנות הסל, כאשר הציבור הזרים כ-0.5 מיליארד שקל נטו לקרנות המשקיעות במניות בת"א בהמשך לכ-1.8 מיליארד שקל שהזרים לקרנות אלה ברבעון הראשון של 2022. ואילו בקרנות המשקיעות באג"ח בת"א הציבור פדה קרנות בסכום של כ-0.6 מיליארד שקל, בהמשך לפדיונות בסכום של כ-2.3 מיליארד שקל נטו בסיכום הרבעון הראשון של 2022.

 

 

 
בורסה, צילום: פאנדרבורסה, צילום: פאנדר
 

נורית דרור – יחידת המחקר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
28/04/2022

המסחר בשווקים באפריל 2022 התנהל על רקע המשך הלחימה בין רוסיה לאוקראינה שהחלה ב-24 בפברואר 2022 והוחרפה החודש. בעקבותיה, הורחבו הסנקציות על רוסיה מצד ארה"ב, האיחוד האירופאי ובריטניה. במקביל, נמשך הסגר במספר ערים בסין בעקבות מדיניות "אפס קורונה". 

הלחימה במזרח אירופה והסגרים בסין, תורמים להמשך התגברות האינפלציה בעולם. מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון, בעיקר אלה המיובאים ממדינות העימות, המשיכו לעלות החודש. ביניהם: מחיר הגז הטבעי  שזינק החודש בכ-30% והשלים עלייה של כ-97% מתחילת השנה, מחיר החיטה שעלה בכ-7% החודש והשלים עלייה של כ-40% מתחילת השנה. יצוין כי נפט ברנט  שנותר החודש כמעט ללא שינוי במחיר של 105 דולר לחבית, גבוה בכ-36% מתחילת השנה.

בעקבות העלייה במחיר הסחורות, עלה שיעור האינפלציה השנתית, נכון לסוף מרץ 2022, והגיע לכ-3.5% בישראל – שיא משנת 2009, זאת לעומת 8.5% בארה"ב – שיא של 41 שנה, 7% בבריטניה שיא של 30 שנה, ו-7.5% בגוש האירו – שיא מאז הקמתו.

כדי להאט את קצב האינפלציה העלה בנק ישראל את הריבית במשק באפריל 2022, לראשונה מאז נובמבר 2018, ברבע אחוז משפל היסטורי של 0.1% מזה כשנתיים לרמה של 0.35%. זאת בדומה למדיניות בנקים מרכזיים מובילים כדוגמת: הפד שהעלה את הריבית  בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, ברבע אחוז במרץ 2022 לרמה של 0.5% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022, הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) שהעלה את הריבית בפעם השלישית לרמה של 0.75%  במרץ 2022

בארה"ב, הפד אותת על העלאת ריבית שנייה השנה, בשיעור גבוה מרבע אחוז בחודש מאי. השווקים הגיבו בירידות שערים והדולר התחזק. 

מנגד, רוח גבית חיובית על המסחר בתל-אביב היתה למספר גורמים:

נתונים מאקרו כלכליים חיובים, ביניהם:

מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל הקורונה או קבוע מעבודתם ירד והגיע לכ-3.5% במחצית הראשונה של מרץ 2022, לעומת כ-4.2% בפברואר 2022. שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא לכ-3.2% במחצית הראשונה של מרץ 2022, לעומת כ-3.7% בפברואר 2022. 

מנתוני האוצר עולה כי ברבעון הראשון של שנת 2022 היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך כ-23.4 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך כ-23.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בגירעון נובעת מעלייה של כ-29% בהכנסות המדינה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. 

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על  1.4% מהתמ"ג – השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2008, לעומת כ-12% בשנת 2020 בה הגיע משבר הקורונה לשיא.

בנק ישראל פרסם תחזית מקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% ו-4.0% בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה. שיעור האבטלה יירד לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 3.5% בממוצע בשנת 2022 ועל 3.4% בממוצע שנת 2023. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.6% ו-2.0% בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 1.5% בעוד שנה. גירעון הממשלה יהווה כ-1.4% ו-2.3% מהתוצר בשנים 2022 ו-2023 בהתאמה, ויחס חוב תוצר יגיע לכ-67% בשנת 2022. 

חברת הדירוג Moody's אישרה מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1 אך העלתה, לראשונה מאז 2020 את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"חיובית". 

בסיכום חודש אפריל 2022, מדד ת"א-35 ירד ב-1.4% ואילו מדד ת"א-90 עלה ב-1.4%, זאת לעומת ירידה של כ-12% בנאסד"ק, ירידה של כ-9% בסין וירידה ממוצעת של כ-4% בבורסות מובילות באירופה. 

מדדי ת"א-35 ות"א-90 בולטים בהשוואה לבורסות אחרות גם בסיכום השליש הראשון של השנה, בהמשך למגמה מהשנה הקודמת, עם עלייה של כ-1% ושל כ-4% בהתאמה. זאת לעומת ירידה ממוצעת של כ-13%  בבורסות מובילות בעולם, בראשן הנאסד"ק שירד בכ-20%.

בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב גם החודש מדד ת"א-נפט וגז שעלה בכ-6% והוא מוביל בעלייה של כ-41% מתחילת השנה, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז והעלייה בביקוש ליבוא של גז מישראל. מדד נוסף ת"א-ביטוח שעלה בכ-3% באפריל, השלים עלייה של כ-6% מתחילת השנה.

החודש נרשמה ירידה במחזורים במרבית אפיקי המסחר, זאת בהשפעת יציאת פעילים בשוק לחופשת חג הפסח.

המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל באפריל, נמוך בכ-32% מהמחזור ברבעון הראשון של שנת 2022. ב-7 באפריל, ערב העדכון החודשי של מדדי המניות נרשם מחזור בסך כ-3.9 מיליארד שקל בבורסה – כ-2.1 מיליארד שקל מתוכם, בשלב הנעילה.

הגיוסים בשוק המניות בתל אביב צפויים להסתכם החודש בכ-1.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2022. 

כ-69 מיליון שקל גויסו בהנפקה של מניות לציבור ע"י חברת הטכנולוגיה חילן, וכ-1,410 מיליון שקל בארבע הקצאות פרטיות שבוצעו. 

החודש חברת האנרגיה המתחדשת משק אנרגיה רכשה 41% מחברת "דליה אנרגיה" העוסקת ביצור ובאספקה של חשמל באמצעות תחנות כח. בעסקה הוקצו כ-74% ממניות משק אנרגיה לבעלי מניות דליה אנרגיה - "משקי הקיבוצים" ונוספים. שווי המניות שנרכשו בעסקה – כ-1.3 מיליארד שקל. הסיווג הענפי של החברה שונה מענף טכנולוגיה – אנרגיה מתחדשת, לענף אנרגיה וחיפושי נפט וגז – אנרגיה.  

מניות חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אופטיבייס נמחקו מהמסחר בת"א ובנאסד"ק ב-13.4.2022 בעקבות הצעת רכש ע"י קרן משפחת קפרי, בעלת השליטה בחברה. כיום נסחרות בת"א 50 חברות דואליות.

בשוק איגרות החוב נרשמו באפריל ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. את ירידות השערים החודש הובילו איגרות החוב הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד צמודות 5-15 שנים ואיגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה 5-10 שנים שירדו החודש בכ-2% ובכ-1.7%, בהתאמה, ובסיכום השליש הראשון של השנה ירדו בכ-7%. 

איגרות החוב הממשלתיות השקליות בריבית קבועה ל-10 שנים ירדו החודש בכ-1.3% ובסיכום השליש הראשון של 2022 ירדו בכ-11%. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ריבית קבועה 

ל-10 שנים עלתה והגיעה לכ-2.4% בסוף אפריל 2022 לעומת כ-2.2% בסוף החודש הקודם ולעומת תשואה של כ-1.3% בתחילת השנה. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים והגיעה לכ-2.8% בסוף אפריל 2022 לעומת כ-2.3% בסוף החודש הקודם, ולעומת תשואה של כ-1.5% בתחילת השנה.

יוצאות דופן איגרות החוב הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד דולר שזינק בכ-4% בהשפעת התחזקות הציפיות להאצת קצב העלאת הריבית בארה"ב והתחזקות הדולר, ואיגרות החוב הכלולות במדדי אג"ח ממשלתי צמוד מדד 0-2 שנים ו-All Bond ריבית משתנה שעלו בממוצע בכ-0.3%.

בשוק איגרות חוב נרשמה החודש ירידה בפעילות, והמחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל - נמוך בכ-34% מהמחזור הממוצע ברבעון הראשון של 2022. הירידה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות, שהמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1 מיליארד שקל בלבד באפריל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2022. 

במלווה קצר מועד הסתכם המחזור היומי בכ-0.5 מיליארד שקל- בדומה למחזור הממוצע ברבעון הראשון של 2022. 

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר באפריל הסתכמו בכ-2.9 מיליארד שקל, לעומת גיוס בהיקף של כ-4.7 מיליארד שקל בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-מרץ 2022. כ-73% מהסכום שגויס החודש, בוצע באמצעות אג"ח שקלי בריבית קבועה, וכ-27% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד. 

הגיוסים בהנפקות לציבור והקצאות פרטיות בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי צפויים להסתכם בכ-6 מיליארד שקל באפריל, בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-24 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה. כ-5.5 מיליארד שקל גויסו החודש ב-11 הנפקות לציבור וכ-0.5 מיליארד שקל גויסו בחמש הקצאות פרטיות. 

כ-3.7 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י הסקטור הפיננסי, כשההנפקה הגדולה בסך כ-2.4  מיליארד שקל בוצעה ע"י בנק מזרחי טפחות באמצעות שתי סדרות חדשות של אג"ח בדירוג AAA ע"י "מעלות" ו-Aaa ע"י "מידרוג": אג"ח שקלי עם מח"מ 4.7 שנים וריבית 2.74%, ואג"ח צמוד מדד עם מח"מ 5.0 שנים בריבית 0.1% ובמחיר של 1.026 שקל ל-1 ש"ח ערך נקוב של אג"ח. 

הנפקות גדולות נוספות בסקטור זה החודש הן: כ-600 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הביטוח מגדל הון באמצעות סדרה חדשה של אג"ח שקלי , מח"מ 5.5 שנים, ריבית 3.26%, בדירוג Aa3 ע"י "מידרוג"; כ-499 מיליון שקל גויסו ע"י חברת השרותים הפיננסים גמא ניהול בהנפקת שתי סדרות חדשות של אג"ח שקלי בדירוג Aa3 ע"י "מידרוג": אג"ח שקלי בריבית קבועה 3% ומח"מ 2.9 שנים, ואג"ח בריבית משתנה מרווח 1.35% מעל ריבית בנק ישראל ומח"מ 3 שנים. 

כ-2.3 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י הסקטור הריאלי, כמחצית הסכום גויס ע"י שלוש חברות נדל"ן. ההנפקות הגדולות בענף זה הן: כ-507 מיליון שקל גויסו ע"י קרן הריט מגוריט באמצעות סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 4.9 שנים, בריבית 0.3% ובמחיר של 0.996 שקל ל-1 ש"ח ערך נקוב של אג"ח, בדירוג A- ע"י "מעלות"; כ-495 מיליון שקל בוצעה ע"י חברת הבנייה שיכון ובינוי בהרחבת שתי סדרות של אג"ח בדירוג A ע"י "מעלות" ו-A2 ע"י "מידרוג: אג"ח צמוד מדד עם מח"מ 5.8 שנים ותשואה לפדיון 1.4%, ואג"ח שקלי עם מח"מ 5.5 שנים ותשואה לפדיון 4.4%. 

שוק הנגזרים התאפיין במחזורי מסחר נמוכים או דומים לעומת הרבעון הראשון של השנה. 

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) ירד והסתכם באפריל בכ-82 אלף יחידות לעומת כ-125 אלף יחידות בממוצע ברבעון הראשון של 2022. מדד התנודתיות VTA35  נותר החודש ללא שינוי, ברמה של כ-19 נקודות בסוף אפריל  בדומה לרמה בו היה בסוף מרץ, לעומת כ-15 נקודות בתחילת השנה. יצוין כי מדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX  עלה לכ-32 נקודות בסוף אפריל לעומת כ-20 נקודות בסוף מרץ ולעומת כ-17 נקודות בתחילת השנה.

מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם בכ-41 אלף יחידות באפריל, בדומה למחזור הממוצע ברבעון הראשון של 2022. יצוין כי המחזור באפריל היה גבוה בכ-28% מהמחזור בחודש הקודם והושפע מהתנודתיות בשער הדולר. הדולר התחזק בכ-3.7% באפריל והגיע לשער של 3.29 שקל לקראת סוף החודש, כשתרמו לכך הציפיות הגוברות להעלאת ריבית הפד בשיעור חד יותר כבר בחודש מאי.

בסוף אפריל נסחרות בבורסה 539 קרנות הסל בשווי של כ-101.3 מיליארד שקל. 

החודש נרשמו למסחר 2 קרנות סל חדשות בשווי של כ-70 מיליון שקל:

קרן סל על מדד מניות פינטק בחו"ל Bluestar Fintech שנרשמה למסחר ע"י מגדל. 

קרן סל על מדד אגרות חוב חברות בת"א תל בונד-שקלי 5-15 שנרשמה ע"י קסם.

4 קרנות סל בשווי של כ-58 מיליון שקל הפכו לקרנות פתוחות, וקרן סל אחת בשווי של פחות ממיליון שקל פורקה ונמחקה מהמסחר.

בנוסף נסחרות בת"א 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל גם בחו"ל – שווי החזקות הציבור בקרנות אלה מגיע לכ-2.2 מיליארד שקל בסוף אפריל, בדומה לשווי בסוף החודש הקודם. 

שווי השוק של קרנות הסל בסוף אפריל 2022 היה נמוך בכ-2 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם:

כ-1.9 מיליארד שקל ירידה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים – ירידה של כ-2.2 מיליארד שקל בשווי שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה במעט בעלייה של כ-0.3 מיליארד שקל שמקורה ברכישות הציבור נטו. 

כ-0.3 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בתל-אביב. כ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור נטו בעיקר של קרנות סל על מדדי ת"א-125 ות"א-90, וכ-0.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות.

כ-0.4 מיליארד שקל ירידה בשווי קרנות הסל על מדדי אג"ח, בעיקר אג"ח חברות בת"א - כמחציתה ממכירות הציבור ומחציתה מירידת שערי איגרות החוב. 

בשוק קרנות הנאמנות נרשמה באפריל מגמה דומה לזו של שוק קרנות הסל, כאשר הציבור הזרים כ-0.5 מיליארד שקל נטו לקרנות המשקיעות במניות בת"א בהמשך לכ-1.8 מיליארד שקל שהזרים לקרנות אלה ברבעון הראשון של 2022. ואילו  בקרנות המשקיעות באג"ח בת"א הציבור פדה קרנות בסכום של כ-0.6 מיליארד שקל, בהמשך לפדיונות בסכום של כ-2.3 מיליארד שקל נטו בסיכום הרבעון הראשון של 2022. 

הציבור הזרים כ-0.1 מיליארד שקל נטו לקרנות הכספיות – כמחצית הפדיונות בקרנות אלה ברבעון הראשון של 2022, עקב ציפייה להמשך העלאת הריבית.