ענף במוקד קרנות אגד חו"ל

קרנות האגד הוא מוצר פיננסי חדש יחסית בשוק קרנות הנאמנות, לראייה הוא קיים בשוק ההון בישראל בסה"כ משנת 2008. קרנות אלו הושקו, בכדי לענות על הצורך של לקוחות המבקשים לבנות את תיק ההשקעות שלהם, בלעדית מקרנות נאמנות. הם משלמים, ומנהל הקרן בונה להם תיק אשר מורכב מקרנות. אם ייבחר הלקוח באגד ישראלי הבנייה תעשה על ידי קרנות ישראליות, אם ייבחר הלקוח באגד חו"ל על ידי קרנות של מנהלים זרים מעבר לים. פתרון שמן ההכרח, מאפשר לחסוך זמן ומשאבים הכרוכים בניהול השקעות באופן דומה, בצורה עצמאית. לדוגמה,היא מאפשרת הימנעות מכפל דמי ניהול אשר נוצר כאשר הלקוח רוכש "קרן בתוך קרן" או כמה קרנות יחדיו.  

מדיניות ההשקעה באגד קרנות מחייבת אחזקה של לפחות 75% בקרנות נאמנות, והשקעה שאינה עולה על 25% בכל אחת מהקרנות.

קרנות אגד חו"ל

כאמור, קרנות אגד חו"ל הם שונות במעט מן האגד הישראלי. האחרונות מעניקות למנהל הקרן את האפשרות לבחור מנהלי כספי קרנות בעולם, ולהשקיע את כספי לקוחותיו בקרנות מנהלים אלו. לרוב, ההשקעה נעשית כאשר ישנה חוסר היכרות עם התחום ההשקעתי, דוגמת שווקים מתעוררים.

המצב מסתבך...

כמו כל סיפור טוב, גם פה בלב ההתרחשויות, העלילה מתחילה להתפתל. עם הידיעה כי יהיה ניתן לשווק קרנות נאמנות זרות בשוק המקומי, עלו התהיות עד כמה נותרה נחיצותה של קטגורית אגד חו"ל בשוק הקרנות. הרי אלו יהפכו מיותרות כאשר ללקוח הישראלי יתאפשר לבחוק מיד ראשונה את הקרנות עצמן שייסחרו ממש כאן, בעירו שלו. לכן ננסה לפזר את העשן מסביב לנושא זה. 

כמה?

הגיבור הראשון בסיפורינו הוא פרופ' זוהר גושן. בתחילת חודש יוני התברר כי הרשות לניירות ערך, בניהולו של אותו גושן, תבקש להעמיד רף כניסה גבוה לקראת כניסתם של גופי קרנות נאמנות זרים למסחר מן המניין בישראל. תיקון 15 למעשה הגיע בכדי להסדיר את תנאי הכניסה (ובתוך כך גרם למהומה בכל הקשור לנושאים שנלווים אליו, דוגמת דמי הפצה לבנקים ). הצעת החוק של הרשות עודנה עומדת בפני דיון בוועדת הכספים, לקראת הצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לכן ברי ונהיר שהכניסה של הקרנות הזרות תהיה מוגבלת וזהירה עד מאוד.

מי?

בנוסף נשאלת השאלה, האם אותן קרנות חו"ל, האהודות על קרנות האגד המקומיות, יימצאו את דרכן אל השוק המקומי. דוגמה לקרנות שכאלו, היא קרנות פימקו שמוחזקות על ידי הקרנות של דש (דש (!) אגד חוץ נקוב) או קרנות פסגות (פסגות אגד חוץ אג"ח ופקדונות נקוב ב$). אם כן קרנות האגד חו"ל ייתקלו בבעיה רצינית.

למה?

השאלה האחרונה היא האם יש תמורה בכך שמנהלי הקרנות מבצעים את הפיזור ההוני של הלקוח. בסופו של יום, ניתן להאמין שיש בכוחם של המנהלים לבחון בדרכים רבות יותר לבחור את טיב הקרנות או לחלופין לפזר אותן בצורה נאותה יותר, מן הלקוח. 

ממוצע תשואת הקטגוריה מתחילת השנה הוא חיובי וניצב על 3.55%. אם ניקח את מדד הMSCI העולמי* כסוג של מדד יחס פרוביזורי למדד מנייתי בחו"ל, נראה שיש הבדל משמעותי. ההבדל בין תשואת המדד מתחילת השנה לבין ממוצע הקטגוריה הוא יותר מ8%. כנראה שתמהיל נכון של קרנות בעל רקורד עולמי מביא לתוצאות.

בבוא היום נוכל להשוות את הקרנות הללו לקרנות החוץ עצמן, כאשר אלה בתורן ייסחרו פה באופן יומי. אז יהיה ניתן לגלות את יכולת מנהלי ההשקעות של קרנות האגד חוץ לבנות את הרכב הקרן הנכון.

סוף דבר

הכניסה של קרנות זרות לשוק הקרנות בישראל מציבה תחרות מכובדת על הענף רבתי. בתוך כך היא מאיימת באופן פרטני על ענף קרנות אגד חוץ. התוצאות של שנת 2010 עד כה הן בהחלט תוצאות שיעמדו לימינן בשעת השין- עם כניסת הקרנות הזרות.

טובת המשקיעים מן השורה, היא העומדת אל מול עיניה של הרשות לני"ע. כניסתן של קרנות זרות לבטח יוזילו את עלות הרכישה של מוצר זה. דפוס שהתפתח ממילא בשנה וחצי האחרונות. דמי הניהול הממוצעים בקטגורית אגד חוץ הוא 1.14% דמי ניהול. ניתן להניח שדמי הניהול יוזלו במיוחד בקטגוריה זו, כאשר בעתיד הקרוב לבוא, יתמודדונה , פנים אל מול פנים, במנהלי הקרנות הטובים בעולם.

*מדד ה- MSCI World מאגד בתוכו מניות מ 23 שווקים מפותחים.

 **תשואות נכונות ל02/08/10 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.