Photo 148215193 Pop Nukoonrat Dreamstime
משה שלום
16/05/2022
אוקי, אז אנחנו בצרות גדולות! ירידות ושלילה מכל עבר... אדום מאיים, ופסימיות העוברת מפה לאוזן כשריפה ביער בקליפורניה. והאמת היא שיש סיבה לדאגה: כפי שכתבתי כבר בדפים אלו, קובעי המדיניות, אשר ה"הצילו" אותנו על ידי פתיחת הברזים של נזילות טרייה, לא יכולים לחזור על התרגיל הפשוט הזה במצב הנוכחי. למה? כי הנזילות הזו תהיה פשוט דלק למדורה של הבעיה הנוכחית. הבעיה הזו היא אינפלציה.
והנה, כל עלייה בריבית, המנסה להילחם בתופעה החדשה של עליית מחירים של הצרכן, עלולה לגרום לשפל כלכלי גלובלי בגלל שהאינפלציה הזו אינה נובעת מצמיחה, וכלכלה מתחממת, אלא מחוסר בתשומות. לכן, השווקים רועדים: הם פשוט לא יודעים איך ייראה הפתרון, אם זה אכן יימצא בקרוב.
ההקדמה הזו כדי לומר: יש צדק באדום הבוהק... אבל, כמו שגם כתבתי בדפים אלו אינספור פעמים, אין בשוקי ההון רכבת חד כיוונית. מגמות בכלל, וארוכות טווח בפרט, בנויות על הליכה לקיצוניות בשני הכיוונים, עד שמגיעים לנקודת ההיפוך שלהן. מה הכוונה? בין 2006 ו-2009, דהיינו במגמה אסטרטגית יורדת, היו גם תקופות של עליות חזקות מאוד. ומאז מרץ 2009, דהיינו במגמה אסטרטגית עולה, היו תקופות של ירידות חדות (2018, 2020).
ואז נשאר לשאול: האם אנו קרובים לסוג של תחתית, אחרי החלק המגמתי היורד הנוכחי? לפני שאתן דעה בנושא, חשוב לזכור: התנועה של שוקי ההון בנויה מאלמנטים של אמת פונדמנטלית, והרבה פסיכולוגיה אנושית. זו, חייבת להיבנות מתקופות של רגיעה, אחרי תקופות של חרדה, ומתקופות של פחד אחרי התלהבות והיסטריה חיובית.
אם נבחן את השינוי בגידול בסיס הכסף הדולרי מול השינוי ב-PE של המניות במדד המניות העיקרי האמריקאי, אס.אנ.פי.500, קשה להתווכח עם הקורלציה המובהקת הקיימת שם. ככל שיש קיטון בקצב יצירת המטבע האמריקאי בעולם, כך זה מתבטא לרעה בשיפור של ה-PE, דהיינו ביחס שבין מחיר המניה, מול הרווחיות שלה. ממה זה נובע? פשוט למדיי: הירידות בבורסה מתרחשות כאלמנט מתקדם הרבה יותר מהר מאשר איבוד הרווחיות, הנעה באיטיות הרבה יותר גדולה. הסיבה: זו האחרונה נעוצה בכלכלה האמיתית המשתנה הרבה יותר לאט. ומה ראינו, באופן מפתיע, מאז תחילת 2021? שלמרות ההזרמות הענקיות מצד קובעי המדיניות, ה-Global Money Supply ירד באופן די עקבי, ואיתו ה-PE של החברות במדד. עד כדי כך, שחזרנו לנקודה שבה היינו לפני אירוע הקורונה של תחילת 2020.
כמו כן, הבה נבחן עכשיו את גודל החוב, שאינו של חברות מסחריות, וזאת מחוץ לארה"ב, בדולרים. הוא עומד כרגע על קצת יותר מ-5 טריליוני דולרים אבל זה לא העניין! העניין נמצא בצורה שבה העקומה התפתחה, מאז תחילת שנת 2001. ומה זה אומר לנו? שי כאן איום ממשי-אסטרטגי-סיסטמי-עולמי אם הדולר, כמטבע, יתחזק יותר מדי. כבר חישבו, שמאז תחילת השנה הזו, מחזיקי החוב הדולרי צריכים לשלם עוד 30% ריאלי (ביחס למטבעות מדינותיהם) כדי לכסות על החוב בדולר שהם לקחו. וזאת, כאשר הנכסים הנמצאים בידם, לרוב, ירדו. זו ממש פצצה מתקתקת, אשר קובעי המדיניות בוושינגטון מודעים אליה היטב, והמביאה אותי לחשוב שהם יהיו חייבים לנקוט בצעדי ריסון הדולר בקרוב מאוד, על מנת לנסות ולהוציא את האוויר מהבלון הזה, בצורה מסודרת, לפני שיהיה מאוחר מדיי. דהיינו, לגרום לדולר לרדת כאשר בעלי החוב ייעשו את ה-De-Leveraging הנדרש.
עד כאן מבט על הרקע הפחות אמוציונאלי, והיותר פונדמנטלי של הדברים. ומה עם הסנטימנט, המתבטא גם במדדי רוחב המגמה? לא אביא כאן את ה-VIX, כי אני משער שאתם כבר עוקבים אחריו עם עיני נץ. אבל, הנה משהו מבית StockCharts, המראה כמה הירידות היו רחבות ולא ממוקדות במניות ספציפיות גדולות בלבד, כפי שחלק מהדעתנים טוענים:
בגרף אנו רואים את אחוז המניות במדד ה"טכנולוגי" נסדק 100, אשר נמצאות מתחת לממוצע הנע 200 שלהן, דהיינו נמצאות במצב של מגמה שלילית של הטווח הארוך! כרגע (13-05-2022) המספר נמצא ב-14.25%. ממש קרוב לשפלים של 2018 ו-2020. האם זה אומר שאנו קרובים לאזור עייפות החומר של החלק השלילי בשוק, ושלפנינו קטע מתקן עולה? לדעתי, אם זה לא יהיה בקרוב ממש, זה ממה עומד על הפרק בעתיד של הטווח הקצר. מניות הטכנולוגיה "חטפו" בצורה קשה מנשוא וברוחב השתתפות אדיר מימדים. זכרו: הטווח הארוך, המתבטא בהימצאות מתחת לממוצע 200, הינו קריטריון הישארות במניות עבור הרבה מנהלי כספים, כולל מספר עצום של פעילים פונדמנטליים, ולא טכניים. ועוד אציין משהו מאוד דומה אבל עם מבט רחב יותר: אחוז המניות הנמצאות מתחת לממוצע הנע 50 יום, של כל בורסת ניו-יורק. וזה אומר האחוז של המניות במגמה שלילית בטווח הבינוני, כאשר הערך הנוכחי של 13.36% ממש במקום של מה שהיה ב-2018, וקצת גבוה, אבל קרוב מאוד למה שראינו ב-2020. זהו מבט על אלפי מניות, עם מיעוט יחסי של מניות טכנולוגיה... וגם כאן ההשתתפות במגמה היורדת פשוט עצומה.
אז מה אומרות לנו כל זה? שעל פי משחק מילים סביב אמרתו המפורסמת של צ"רצ"יל, אנו לא נמצאים בסוף ההתחלה אבל הרבה יותר קרובים לתחילת הסוף של המהלך היורד הנוכחי. אולי צריך מעין "V" של מינוס-פלוס 5% תוך יומי כדי לסיים את הסאגה הזו, ואז נחזה בתקומה זמנית, עד הסיבה לחלק היורד הבא. ואולי, ממש אולי, המזל והשכל של קובעי המדיניות יגרמו לאינפלציה הקיימת לדעוך בקרוב, מבלי שנגיע לשפל כלכלי? מי יודע, ניסים קורים כל יום... המון הצלחה לכולם!
והנה, כל עלייה בריבית, המנסה להילחם בתופעה החדשה של עליית מחירים של הצרכן, עלולה לגרום לשפל כלכלי גלובלי בגלל שהאינפלציה הזו אינה נובעת מצמיחה, וכלכלה מתחממת, אלא מחוסר בתשומות. לכן, השווקים רועדים: הם פשוט לא יודעים איך ייראה הפתרון, אם זה אכן יימצא בקרוב.
ההקדמה הזו כדי לומר: יש צדק באדום הבוהק... אבל, כמו שגם כתבתי בדפים אלו אינספור פעמים, אין בשוקי ההון רכבת חד כיוונית. מגמות בכלל, וארוכות טווח בפרט, בנויות על הליכה לקיצוניות בשני הכיוונים, עד שמגיעים לנקודת ההיפוך שלהן. מה הכוונה? בין 2006 ו-2009, דהיינו במגמה אסטרטגית יורדת, היו גם תקופות של עליות חזקות מאוד. ומאז מרץ 2009, דהיינו במגמה אסטרטגית עולה, היו תקופות של ירידות חדות (2018, 2020).
ואז נשאר לשאול: האם אנו קרובים לסוג של תחתית, אחרי החלק המגמתי היורד הנוכחי? לפני שאתן דעה בנושא, חשוב לזכור: התנועה של שוקי ההון בנויה מאלמנטים של אמת פונדמנטלית, והרבה פסיכולוגיה אנושית. זו, חייבת להיבנות מתקופות של רגיעה, אחרי תקופות של חרדה, ומתקופות של פחד אחרי התלהבות והיסטריה חיובית.
אם נבחן את השינוי בגידול בסיס הכסף הדולרי מול השינוי ב-PE של המניות במדד המניות העיקרי האמריקאי, אס.אנ.פי.500, קשה להתווכח עם הקורלציה המובהקת הקיימת שם. ככל שיש קיטון בקצב יצירת המטבע האמריקאי בעולם, כך זה מתבטא לרעה בשיפור של ה-PE, דהיינו ביחס שבין מחיר המניה, מול הרווחיות שלה. ממה זה נובע? פשוט למדיי: הירידות בבורסה מתרחשות כאלמנט מתקדם הרבה יותר מהר מאשר איבוד הרווחיות, הנעה באיטיות הרבה יותר גדולה. הסיבה: זו האחרונה נעוצה בכלכלה האמיתית המשתנה הרבה יותר לאט. ומה ראינו, באופן מפתיע, מאז תחילת 2021? שלמרות ההזרמות הענקיות מצד קובעי המדיניות, ה-Global Money Supply ירד באופן די עקבי, ואיתו ה-PE של החברות במדד. עד כדי כך, שחזרנו לנקודה שבה היינו לפני אירוע הקורונה של תחילת 2020.
כמו כן, הבה נבחן עכשיו את גודל החוב, שאינו של חברות מסחריות, וזאת מחוץ לארה"ב, בדולרים. הוא עומד כרגע על קצת יותר מ-5 טריליוני דולרים אבל זה לא העניין! העניין נמצא בצורה שבה העקומה התפתחה, מאז תחילת שנת 2001. ומה זה אומר לנו? שי כאן איום ממשי-אסטרטגי-סיסטמי-עולמי אם הדולר, כמטבע, יתחזק יותר מדי. כבר חישבו, שמאז תחילת השנה הזו, מחזיקי החוב הדולרי צריכים לשלם עוד 30% ריאלי (ביחס למטבעות מדינותיהם) כדי לכסות על החוב בדולר שהם לקחו. וזאת, כאשר הנכסים הנמצאים בידם, לרוב, ירדו. זו ממש פצצה מתקתקת, אשר קובעי המדיניות בוושינגטון מודעים אליה היטב, והמביאה אותי לחשוב שהם יהיו חייבים לנקוט בצעדי ריסון הדולר בקרוב מאוד, על מנת לנסות ולהוציא את האוויר מהבלון הזה, בצורה מסודרת, לפני שיהיה מאוחר מדיי. דהיינו, לגרום לדולר לרדת כאשר בעלי החוב ייעשו את ה-De-Leveraging הנדרש.
עד כאן מבט על הרקע הפחות אמוציונאלי, והיותר פונדמנטלי של הדברים. ומה עם הסנטימנט, המתבטא גם במדדי רוחב המגמה? לא אביא כאן את ה-VIX, כי אני משער שאתם כבר עוקבים אחריו עם עיני נץ. אבל, הנה משהו מבית StockCharts, המראה כמה הירידות היו רחבות ולא ממוקדות במניות ספציפיות גדולות בלבד, כפי שחלק מהדעתנים טוענים:
בגרף אנו רואים את אחוז המניות במדד ה"טכנולוגי" נסדק 100, אשר נמצאות מתחת לממוצע הנע 200 שלהן, דהיינו נמצאות במצב של מגמה שלילית של הטווח הארוך! כרגע (13-05-2022) המספר נמצא ב-14.25%. ממש קרוב לשפלים של 2018 ו-2020. האם זה אומר שאנו קרובים לאזור עייפות החומר של החלק השלילי בשוק, ושלפנינו קטע מתקן עולה? לדעתי, אם זה לא יהיה בקרוב ממש, זה ממה עומד על הפרק בעתיד של הטווח הקצר. מניות הטכנולוגיה "חטפו" בצורה קשה מנשוא וברוחב השתתפות אדיר מימדים. זכרו: הטווח הארוך, המתבטא בהימצאות מתחת לממוצע 200, הינו קריטריון הישארות במניות עבור הרבה מנהלי כספים, כולל מספר עצום של פעילים פונדמנטליים, ולא טכניים. ועוד אציין משהו מאוד דומה אבל עם מבט רחב יותר: אחוז המניות הנמצאות מתחת לממוצע הנע 50 יום, של כל בורסת ניו-יורק. וזה אומר האחוז של המניות במגמה שלילית בטווח הבינוני, כאשר הערך הנוכחי של 13.36% ממש במקום של מה שהיה ב-2018, וקצת גבוה, אבל קרוב מאוד למה שראינו ב-2020. זהו מבט על אלפי מניות, עם מיעוט יחסי של מניות טכנולוגיה... וגם כאן ההשתתפות במגמה היורדת פשוט עצומה.
אז מה אומרות לנו כל זה? שעל פי משחק מילים סביב אמרתו המפורסמת של צ"רצ"יל, אנו לא נמצאים בסוף ההתחלה אבל הרבה יותר קרובים לתחילת הסוף של המהלך היורד הנוכחי. אולי צריך מעין "V" של מינוס-פלוס 5% תוך יומי כדי לסיים את הסאגה הזו, ואז נחזה בתקומה זמנית, עד הסיבה לחלק היורד הבא. ואולי, ממש אולי, המזל והשכל של קובעי המדיניות יגרמו לאינפלציה הקיימת לדעוך בקרוב, מבלי שנגיע לשפל כלכלי? מי יודע, ניסים קורים כל יום... המון הצלחה לכולם!
