עונת הדוחות || ברבעון הראשון כל בנק בחר להתמודד עם המציאות בדרך אחרת

לאחר שמונה שנים רצופות של ריבית אפסית, השתנה הניגון הפיננסי בחיינו. הבנקים המרכזיים, נחושים להילחם במחירים העולים ומוכנים להעלות ריבית, גם במחיר של הקטנת האשראי במשק. בעולם של ריביות עולות, הבנקים הם מבין המרוויחים הכלכליים הפוטנציאלים לנוכח האפשרות שאלו יוכלו לגבות מחירים גבוהים יותר עבור האשראי שהם מספקים ללקוחות. אם כי מדובר בתיאוריה פשטנית למדי ועונת הדוחות האחרונה מבהירה עד כמה מצבם של הבנקים מורכב וכיצד כל בנק בוחר להתמודד עם המורכבות הזו בצורה שונה.

לקראת השינוי בהנהגות המשק, שלושה מהבנקים, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט, שברו את השיא של עצמם בכל הנוגע לרווחיות רבעונית – אך גם הדוח של לאומי הציג צמיחה מרשימה בכל הנוגע לאשראי בבנק הגדול בישראל. הבנק הבינלאומי רשם רבעון מוצלח בפני עצמו בעוד הוא קוצר את פירות ההשקעה של התנהלותו בעבר.

בנק לאומי: מניית בנק לאומי ירדה מתחילת השנה 4.4% בעוד בחודש מאי, המניה צללה יותר מ-10%. למרות ביצועי המנייה, הבנק נטול השליטה (מבין המחזיקים המובילים: כלל עם 6.3% והפניקס אקסלנס עם קצת יותר מ-7%), הציג דוח חזק למדי ברבעון הראשון של השנה. הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.67 מיליארד שקל. מדובר ברווח הרבעוני הכמעט הכי גבוה אי פעם של הבנק, שני רק לרבעון השלישי אשתקד. התשואה על ההון של הבנק עמדה על יותר מ-15%, תשואה היסטורית גבוהה משמעותית של הבנק. ביום פרסם הדוח, מניית הבנק קפצה בכמעט 3%. ככל הנראה בעקבות שני תהליכים שעוברים על הבנק ובאים לידי ביטוי בתוצאות הבנק. ראשית הבנק אינו חושש מדי ממיתון או לחלופין אינו ממתין להעלאת הריבית כדי להגדיל את תיק האשראי שלו. הבנק הגדיל את האשראי ב-20% ללקוחות לכדי 365 מיליארד שקל, שיעור גבוה משמעותית ממתחריו. זאת בעוד תיק המשכנתאות, המנוע העיקרי לרווחים אשתקד צמח ב-4% בלבד.

בנוסף, הבנק נמצא בתהליך של הקטנת הוצאות. לאומי, בהובלת חנן פרידמן, הקטין את ההוצאות התפעוליות שלו ברבעון הראשון ב-2.5% ל-1.79 מיליארד שקל, לעומת הרבעון הראשון ב-2021. היא עשה בעיקר על ידי הקטנת הוצאות השכר – אחד מהמהלכים החשובים ביותר עבור המשקיעים שהבנק מבצע. הוצאות השכר של הבנק קטנו ב-6% למיליארד שקל. כך או כך, פרידמן מצליח לבסס את לאומי כבנק הגדול בישראל מבחינת שווי שוק כאשר הוא נסחר בשווי של 42.6 מיליארד שקל.

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, צילום אורן דאי

בנק הפועלים: מניית בנק הפועלים ירדה השנה 6.2% אך מתחילת החודש ירדה יותר מ-3%. הבנק בניהולו של דב קוטלר היה הראשון לזהות את אי הוודאות בשווקים וכבר בתחילת השנה כי הוא עוצר את חלוקת הדיבידנדים למשקיעים. בשיחות עם אנליסטים מבטיח הבנק לסיים עם הצעד השמרני ברבעון הקרוב ולשוב לחלק דיבידנד לבעלי המניות. כך או כך, ההחלטה הועילה עימו כאשר הציג שיא ברווח הנקי לרבעון הראשון בהיקף של 1.65 מיליארד שקל. התשואה להון של הבנק עלתה ל-15.6%. כדאי לזכור כי רווחי השיא נעשו בין היתר גם בגלל הכנסות שרשם הבנק כתוצאה משחרור בטוחות בהיקף אדיר של 600 מיליון שקל כתוצאה מסיום משבר הקורונה (הסכום הגבוה ביותר ברבעון זה מבין הבנקים). מבחינת מהלכים טקטיים, הבנק הקטין את החשיפה שלו לנדל"ן ברבעון הראשון, על מנת לעמוד בהגבלות בנק ישראל, אך החשיפה שלו לענף הנדלן עדיין גבוהה ועומדת על 143 מיליארד שקל, מעט פחות מהחשיפה ברבעון הקודם. הקטנת החשיפה נעשתה לאור הצורך של הבנק שלא לחרוג מהגבלה של 22% חשיפה לענף הנדל"ן והבינוי (שאינו כולל משכנתאות). תיק המשכנתאות של הפועלים עלה לכדי 119.3 מיליארד שקל, לעומת 114.3 מיליארד בסוף השנה שעברה, עלייה של 4.1%. בנק הפועלים ממשיך לנשום בעורפו של לאומי ונסחר בשווי של 40 מיליארד שקל.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום גדי דגון

בנק מזרחי טפחות: מזרחי טפחות, בשליטתם של אייל עופר (21.25%) ומשפחת ורטהיים (20.5%), הוא הבנק השלישי בגודלו בענף, כאשר כוחו העיקרי הוא בתיק המשכנתאות שלו. הבנק הצטרף ברבעון האחרון אל בנק הפועלים והודיע שהוא נמנע מלחלק דיבידנד ברבעון הקרוב, לנוכח אי הוודאות בשווקים, אך אמור לחלק מחדש ברבעון הבא. הבנק בהובלת משה לארי רשם רווח של 1.2 מיליארד שקל השנה, רבעון שיא עבורו. המנוע לרווחים הגבוהים היה בין היתר מכירת נכסים שברשותו של הבנק והוא בחר לממש אותם דוגמת בית ההנהלה של בנק אגוד אותו רכש שממוקם באחוזת בית בתל אביב (ליד הבורסה לניירות ערך). סך ההכנסות כתוצאה ממימוש הרווחים הוא 369 מיליון שקל. התשואה להון של הבנק הגיעה לכדי 16.6%. בשנה האחרונה עלה תיק המשכנתאות של מזרחי ב-14% לכדי יותר מ-181 מיליארד שקל. מניית מזרחי טפחות נחלשה החודש 15.5% וירדה מתחילת השנה 11.5%. שווי הנסחר של השוק מסתכם ב-27 מיליארד שקל.

בנק דיסקונט: אחד מהבנקים המעניינים ביותר בענף הוא בנק דיסקונט. בנק דיסקונט, הבנק הרביעי בגודלו, הציג תוצאות שיא עם רווח נקי של 983 מיליון שקל, זינוק של 48% לעומת התוצאה ברבעון המקביל אשתקד.הבנק ללא שליטה (מחזיקים גדולים: כלל עם 7.1%) מנסה לערער על מעמדו כבנק בינוני שממוקם מתחת שלושת הבנקים הגדולים וחותר להגדיל את התחרותיות. אורי לוין, מנכ"ל הבנק, זיהה את הביקוש הגובר למשכנתאות עוד בתחילת השנה שעברה ועל כן הכריז על עצירת הדיבידנד עוד לפני פועלים ומזרחי טפחות, זאת כדי להגדיל את הונו העצמי של הבנק שיעזור לו להגדיל את חלוקת המשכנתאות. בנוסף יצא השנה דיסקונט בגיוס הון משמעותי על ידי הנפקת מניות ואכן, למרות מרמור מסוים של המוסדיים על עצירת הדיבידנד המוקדמת, הצליח דיסקונט להגדיל את נתחו בענף המשכנתאות לכדי 11.3% אשתקד (עלייה של 1%). מתחילת השנה הנוכחית, בעוד מתחריו רשמו עלייה של שיעור חד סיפרתי במשכנתאות -  דיסקונט כבר צמח ב-26% לכדי יותר מ-60 מיליארד שקל. יחס הלימות ההון של הבנק עומד על 10.55%, קרוב למגבלה של בנק ישראל שעומדת על 10.2%. האתגר של לוין יהיה להציג המשך צמיחה במשכנתאות בעולם של ריביות עולות לצד האתגר המסוים בגיוס הון נוסף מבלי לפגוע בבעלי המניות הנוכחיים. מניית דיסקונט מתחילת החודש נחלשה 9% והשנה ירדה 13%. שווי הבנק 22.6 מיליארד שקל. 

אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט

בינלאומי: באופן מפתיע דווקא הבנק הבינלאומי, החמישי בגודלו, סיים את הרבעון הראשון בשקט יחסי. סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק, החליטה כי הדיבידנד לא ייפגע ויחולק בהתאם למדיניות הדיבידנד הקיימת. בעלי המניות יקבלו 160 מיליון שקל, 50% מהרווח. הבינלאומי, בשליטת צדיק בינו, רשם ברבעון הראשון רווח נקי של 322 מיליון שקל, שיפור של 6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניית הבינלאומי נחלשה 12% החודש וירדה 1.4% מתחילת השנה. שווי הבנק עומד היום על 12.5 מיליארד שקל. 

סמדר ברבר צדיק (שנייה משמאל), מנכ"לית הבנק הבינלאומי, צילום תמר מצפי