מיסוי קריפטו וביטקוין: מה חשוב לדעת על מיסוי מטבעות וירטואליים וממה כדאי להיזהר? ראיון בלעדי עם רו״ח אריה רותם

המסחר במטבעות הווירטואליים צבר יותר ויותר עניין בשנים האחרונות ובשנת 2021 הגיע לשיא, הן מבחינת היקף הפעילות במטבעות והן מבחינת שווי הביטקוין. חברות מובילות בעולם כגון טסלה מאסטרקארד ובנק אוף ניו יורק מלון (BNY Mellon) הודיעו במהלך השנה שיאפשרו ללקוחות לשלם  במטבעות קריפטוגרפיים עבור השירותים שהן מספקות. הודעות אשר העלו את שווי הביטקוין עוד יותר.

מטבע וירטואלי נוצר באמצעות טכנולוגיה מבוזרת ומועבר באמצעות האינטרנט. הוא אינו נשלט על ידי ממשלה מסוימת או בנק והוא מוצפן באמצעי הצפנה טכנולוגיים מתקדמים לצורך פעילות מאובטחת. תיעוד העסקאות במטבע מבוצע בשרשרת הבלוקים המוצפנים אשר שומרת בתוכה את הרישומים המאובטחים של כל עסקה במטבע בין הצדדים השונים.

עם העלייה בהיקף פעילות המסחר במטבעות הווירטואליים, רשויות המסים בארה"ב ובישראל החלו לעסוק בעניין המיסוי על העסקאות במטבע. "רשות המסים האמריקאית (IRS) הצליחה בשנים האחרונות להשיג גישה למידע מבורסות המטבעות הווירטואליים לגבי סוחרים ופעילויות המסחר שלהם והחלה לשלוח לסוחרים דרישות לדיווח על העסקאות במטבעות". אומר רו"ח אריה רותם שמשרדו מתמחה בייעוץ מס למטבעות ווירטואליים, " רשות המסים הישראלית הלכה בעקבותיה והחלה לשלוח אף היא פניות עם דרישה לדיווח על עסקאות המטבעות לסוחרים הישראליים". 

ממה נובעת המורכבות במיסוי מטבעות קריפטו וביטקוין?

"המורכבות נובעת מסוגיות שרשות המסים מעלה שאין להן עדיין מענה מוחלט, כגון: האם המטבע הווירטואלי נחשב למטבע עובר או לנכס? (בשלב זה, רשויות המס האמריקאית והישראלית מתייחסות למטבע כנכס דיגיטלי ולא כמטבע עובר) איך ממסים את המסחר במטבעות? מה גובה המס ומתי פעילות במטבעות הללו נחשבת לאירוע מס?". אומר רו"ח רותם. 

"יחד עם זאת, ברור לחלוטין שרשות המסים בישראל נערכת לעניין ושבכוונתה לגבות מס על עסקאות במטבעות וירטואליים שכן סוחרים ישראליים רבים החלו לקבל פניות מהרשות עם דרישת דיווח על עסקאות במטבעות. בשנת 2018 מס הכנסה הוציא חוזרים בנושא מטבעות וירטואליים (חוזר מספר 05/2018 ו-07/2018) וההנחה היא שיצאו בקרוב חוזרים מעודכנים". 

"ברגע שרשות המסים מתייחסת למטבע הווירטואלי כנכס של הסוחר, המשמעות לכך היא שברגע שהוא סוחר במטבע או מוכר מוצרים ושירותים באמצעותו, הוא למעשה מוכר נכס. על מכירת נכס יש מיסוי ולכן הרשות מעוניינת לגבות מיסוי על העסקאות הללו בדומה לעסקאות מכירת נכסים".  מסביר רו"ח רותם. 

סוחרי קריפטו וביטקוין רבים סבורים שהמטבעות הללו אינם ניתנים לאיתור על ידי המדינה, מדוע זו טעות?

"למרות שאין עדיין רגולציה ברורה שמסדירה את נושא המיסוי על המטבעות הווירטואליים, הזהות של מבצעי העסקאות גלויה לעיני המדינה ורשויות המס, כיוון שהבורסות הייעודיות למסחר במטבעות מחייבת רישום מלא של פרטי הסוחר והבורסות בנוסף, מחויבות למסור את פרטי הסוחרים לרשויות המס במידה ויתבקשו.

"רשויות המס בישראל הוסיפו לדו"ח השנתי סעיף מיוחד שמבקש ממלא הדו"ח לציין אם הוא מבצע מסחר במטבעות דיגיטליים. מעבר לכך, הן החלו לבדוק שכירים בעלי הכנסות גבוהות האם הם שוכרים במטבעות דיגיטליים. חשוב לדעת שרשות המסים עובדת בצמוד לבנקים והחלה לבקש גם מהם לדווח על תנועות חריגות בחשבונות של אנשים, כגון העברות כספים בסכומים גבוהים באופן שוטף בארץ או בחו"ל. הבנק מתבקש ליידע את רשויות המס וכך למעשה הרשויות אוספות ומלקטות מידע ומנסות להתחקות אחר אותם סוחרים ולקבל מהם דיווח מלא על המסחר במטבעות הווירטואליים". 

מה גובה המס הצפוי על מכירת ביטקוין?

"מכירת מטבע שנחשב לנכס בבעלות הסוחר, חייבת במס בשיעור של 25% ולעיתים מתווסף על כך מס יסף, בהתאם למקרה כשכל מקרה לגופו. כבר עכשיו יש לדווח לרשות המסים על כל עסקה שנעשית במטבעות הווירטואליים ויש כבר טפסים ייעודיים לדיווח מסחר במטבעות דיגיטליים: טופס 1399-י וטופס 1399-ח, שרואה החשבון ממלא לרשויות המס עבור הלקוח. 

"כאשר העיסוק העיקרי של אדם הוא מסחר במטבעות דיגיטליים, ההכנסה מהפעילות הופכת להיות עסקית מבחינת רשות המסים והמשמעות לכך היא שהמס בגין ההכנסות מהפעילות ימוסה כמס שולי שעשוי להגיע עד  כ- 50%. 

מתי הפעילות תחשב עסקית ולא הונית?

"צריך להסתכל על מכלול הפעילות של הסוחר האם המסחר מהווה העיסוק העיקרי, תדירות הפעילות, היקף ההשקעות, האם הסוחר משתמש בהון העצמי שלו למסחר או לוקח הלוואות – כל אלו מעידים על האופי העסקי של הפעילות ומכך ניתן להגיע למישור הפירותי ולא ההוני". 

"כדי להפחית את גובה המס ממסחר בקריפטו ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך ונדל"ן. כמו כן, כדאי לשקול הערכת הפעילות למבנה של חברה בע"מ אשר משלמת בשלב הראשון מס חברות בשיעור של 23% בלבד".