מתי תקבלו את השכר שלכם בשקל דיגיטלי בבלוקצ`יין ?

לא רק ביטקויין בבלוקציין - שקל דיגיטלי בבלוקציין CBDC - למה זה טוב לישראל ואיך פועל בנק ישראל - בעוד כשבוע וחצי בנק ישראל יקיים כנס בנושא מערכות התשלומים בישראל

 

 

 
Illustration 183401259 Israeli Shekel © Aleksandrasova Dreamstime.comIllustration 183401259 Israeli Shekel © Aleksandrasova Dreamstime.com
 

מיכל ארצי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/06/2022

שקל דיגיטלי בבלוקציין CBDC - למה זה טוב לישראל ואיך פועל בנק ישראל
בעוד כשבוע וחצי בנק ישראל יקיים כנס בנושא מערכות התשלומים בישראל. כבר כמעט כעשור מערכות התשלומים מובילות בשינויים שמתחוללים במערכת הבנקאות, ומובילים אותה קדימה. ישראל פיגרה במשך שנים ארוכות אחרי העולם בתחום זה, ורק לאחרונה החלה להדביק את הפער, עם אימוץ תקנים בינלאומיים לסליקה, שאפשרו את התפתחות עולם הארנקים הדיגיטליים.

אחד הנושאים הלוהטים היום בתחום מערכות התשלומים הם המטבעות הדיגיטליים המדינתיים, ובנק ישראל יקדיש חלק נכבד מהכנס לדון בנושא ויש אפשרות שיכריז שם על תאריך יעד להנפקת שקל דיגיטלי. מה זה מטבע דיגיטלי מדינתי ומדוע בנק ישראל בוחן הנפקה של שקל דיגיטלי? אלו כל הסיבות:

מה זה מטבע דיגיטלי מדינתי?

מטבע דיגיטלי מדינתי שקרוי גם CBDC הוא מטבע שמונפק בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. בניגוד למטבעות הקריפטו שמונפקים באופן מבוזר – כלומר, מונפקים על ידי אנשים או פרוייקטים עצמאיים, כאן המטבע הדיגיטילי מונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה, ויש לו ערך כספי נקוב בהתאם למטבע הפיזי של אותה מדינה.

המטבעות מונפקים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ספציפית בנק ישראל בחר להשתמש בטכנולוגיה של בלוק האית'ריום על מנת לערוך ניסוי בשקל הדיגיטלי.

רגע, אז זה קורה?

בנק ישראל לא יהיה חלוץ בתחום, אבל הוא גם רוצה להיות מוכן לתרחיש שבו בנקים מרכזיים אחרים מסביב לעולם ינפיקו מטבעות דיגיטליים, ולא להישאר מאחור. כרגע נערך בסין ניסוי במטבע דיגיטלי מקומי וגם באיי הבאהמה – הסיבה שאיי הבאהמה אימצו את המטבע הדיגיטלי המקומי היא בעיות במזג האוויר שמקשות על נגישות למוסדות פיננסיים.

למה בכלל צריך את זה?

הבנקים המרכזיים למעשה החלו לפעול בתחום בעל כורחם – השוק הפרטי התחיל להשיג אותם. בתחילה: פרויקטים של מטבעות דיגיטליים שהקימו תאגידי ענק, כמו פיסבוק יצאו לדרך והטרידו את הבנקים המרכזיים (הפרויקט של פיסבוק בינתיים ירד מהפרק).

לאחר מכן: קמו בעולם הקריפטו מטבעות יציבים – סטייבל קוינס. מטבע יציב הוא מטבע קריפטו, שהונפק על ידי גוף פרטי, שהתחייב שערכו יהיה צמוד למטבע קיים אחר. למשל מטבע יציב צמוד לדולר, מטבע יציב צמוד לאירו, וכו'. המטבעות היציבים הפכו להיות הלהיט הגדול של שוק הקריפטו, כיוון שהם אינם תנודתיים כמו יתר המטבעות. כך, גם כשהביטקוין, האיתריום, הסולנה, ושאר המטבעות צוללים או נוסקים, הערך של המטבעות היציבים נשאר אותו דבר – כערך המטבע אליו הם צמודים. אבל, מבחינת הבנקים המרכזיים המטבעות היציבים הם בעיה, על מנת שהפרוייקטים שמנפיקים אותם יעמדו בהתחייבויות שלהם, עליהם לשמור רזרבות בסכומי עתק, וקריסה של גוף גדול שמנפיק מטבעות יציבים יכולה לשלוח גם גלי הדף שישפיעו לא רק על עולם הקריפטו, אלא גם עם המטבעות הרגילים. אגב, לאחרונה קרס פרוייקט שהנפיק מטבעות יציבים, לא מבין הפרוייקטים הגדולים בתחום, עקב חוסר יכולת לעקוב אחרי ההצמדה של המטבע שלו לדולר. לקריסתו היו השפעות בעיקר על עולם הקריפטו, שכן מנגנון ההצמדה שלו לא כלל רזרבות אמיתיות, אלא התבצעה בצורת הצמדה אלגוריתמית. הקריסה הסבה את תשומת הלב של הבנקים המרכזיים מחדש לתחום, וההנחה כעת היא שמנפיקי המטבעות היציבים יבחרו בשיטת הרזרבות ולא בהצמדה אלגוריתמית.

עם זאת חייבים להבין משהו חשוב: הפריחה של כל המטבעות האלו לא מגיעה בחלל הריק, אלא כפתרונות טכנולוגים לקשיים ולכשלים במערכת התשלומים של הבנקים והגופים המסורתיים. ישנן אוכלוסיות נרחבות ללא גישה לשרותים פיננסיים, ישנן עלויות גבוהות להעברות כספים בין מדינות, והעברות אלו לוקחות זמן. כאשר הטכנולוגיה התקדמה ויצרה פיתרון בו ניתן לקבל מטבע בארנק דיגיטלי ולהעבירו באופן מהיר לארנק אחר, בכל מקום בעולם, היא זכתה לפופולאריות, ואם לבנקים המרכזיים לא תהיה תשובה לכשלים הללו, הציבור יצביע ברגליים, ויעבור למטבעות היציבים של פרוייקטי הקריפטו השונים. על כן, החלו המדינות השונות לפתח את המטבעות הדיגיטליים המדיניתיים. במקביל, רק השבוע, יפן היתה המדינה הראשונה לקבוע בחקיקה כי לא יהיה ניתן להצמיד מטבע דיגיטלי ליין, אלא אם הוא מטבע דיגיטלי מדינתי שהונפק על ידי הבנק המרכזי של יפן.

האם המטבעות הדיגיטליים מיתרים את הבנקים?

ישנם שני מודלים לפעילות הבנק המרכזי מול האזרחים של אותה מדינה בכל הקשור למטבעות דיגיטליים שהוא הנפיק: המודל הראשון הוא שהבנק ינפיק את המטבעות ויעביר אותם ישירות לארנקים דיגיטליים של האזרחים, והמודל השני הוא שהבנק ינפיק את המטבעות ויעביר אותם לבנקים המסחריים, אלו ינהלו את הקשר עם האזרחים. המודל שנבחר כעת בפיילוט של בנק ישראל הוא השני.

עם זאת, השינוי הגדול בהנפקת המטבעות הדיגיטליים הוא שיהיה ניתן להעביר אותם ישירות מארנק לארנק, ללא צורך במתווכים פיננסיים בדרך. כלומר, ניתן יהיה לשמור את הכסף הדיגיטלי בארנק במקום בחשבון ולהעביר ישירות לארנק אחר, בדומה להעברת מזומן – רק ללא צורך במפגש פיזי.

מדוע זה בעייתי לבנקים?

הבנקים למעשה מעניקים הלוואות על בסיס הכספים שמופקדים אצלהם. כך, אם לבנק יש כמות מסויימת של פיקדונות, מותר לו על פי החוק להשאיר חלק כרזרבה, ואת ייתרה למנף, וממנה להעניק את האשראי. הפקדונות גם מהווים את המקור הזול ביותר של הבנקים למתן האשראי, כיוון שריבית על הפקדונות נמוכה מאוד. החשש הגדול הוא שאת השקל הדיגיטלי יעדיפו לשמור בארנקים ולא בחשבון בבנק, וכמות הפקדונות תפחת. כאשר פוחתת כמות הפקדונות, יש פחות אפשרות לבנקים להעניק אשראי.

אילו עוד סוגיות עולות בנושא המטבעות המדינתיים הדיגיטליים?

הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת גם את התפתחות המטבעות באמצעות חוזים חכמים שנכתבים עליהם, והיא מעלה שאלות. למשל, האם יכול הבנק המרכזי להחליט שמטבע שניתן כקצבת ילדים, לא יהיה ניתן לכבד אותו בבתי עסק מסוג פיצוציות, או האם יכול הבנק המרכזי להחליט שמטבע שניתן כדמי אבטלה לא יהיה ניתן לכבד אותו בבתי מלון או מסעדות? סוגייה מעניינת נוספת שעולה היא שימוש במידע שמתקבל מהעסקאות במטבעות הדיגיטליים המדינתיים. הבלוקצ'יין הוא רשת שקופה, ניתן לראות כל העברה שמתבצעת עליה, (גם אם פרטי המקבל או המעביר הם אנונימיים). דבר זה מאפשר צבירה משמעותית של מידע על הרגלי השימוש בכסף של כולנו.