מועדון ארוחת הבוקר של פאהן קנה ניהול בקרה

על רקע עליית האינפלציה והריבית, המפולות בשווקים, צניחת שווי החברות ועוד, פאהן קנה ניהול בקרה ערכה היום (שני 13.6.22) את כנס 'מועדון ארוחת הבוקר' בו נרשמו מעל ל-300 דירקטורים מארגונים מובילים במשק. הכנס דן בסוגיות הבוערות לדירקטורים בחברות הישראליות ועסק באחריות הדירקטוריון בעת שינויים קיצוניים בסביבה העסקית וכיצד עליו להיערך אליהם.

'מועדון ארוחת הבוקר' הפך למסורת בקרב דירקטורים ונושאי משרה בכירים בישראל, ונערך באופן פיזי לאחר שבשנתים האחרונות התקיים במתכונת דיגטלית בשל הקורונה. בין הדוברים בכנס: רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה, עו"ד אהרן מיכאלי ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית בגולדפרב זליגמן, ונוספים.

מתוך הסקר שנערך בקרב המשתתפים ע"י פאהן קנה ניהול בקרה נמצא כי 60% מהדירקטורים לא יודעים עד כמה הם מוגנים מחשיפה לדין בעקבות אירוע בטיחותי בחברה. 40% מהנשאלים מסרו כי נושא הבטיחות אינו מטופל כראוי בארגונם.

לשאלה לאיזה כלי למניעת מעילות הכי יעיל, 77% סברו שניתוח תרחישי מעילות וסקר סיכוני מעילות הם הכלים היעילים ביותר, 13% סברו שקוד אתיקה הוא היעיל ביותר, ורק 10% השיבו שניהול 'קו חם' הוא החשוב ביותר.

לשאלה האם על הדירקטורים להשקיע יותר זמן בניהול סיכונים, לאור המצב אליו נוטה הכלכלה, 91% השיבו בחיוב. כמו כן, 44% מהדירקטורים סבורים כי משבר הקורונה גרם לחברות שלהם להיות ערוכות טוב יותר למשבר הבא. 20% מהדירקטורים מסרו כי "המשברים רק מתחזקים ואנחנו פחות ערוכים". 48% מהדירקטורים מסרו כי החברות בהם הם מכהנים נערכות באופן אינטנסיבי לתרחישי קיצון הצפויים בשנים הקרובות.

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה שפתח את הכנס אמר כי: "משברים, לרוב, אפשר לצפות רק בהסתכלות לאחור. ההנהלה יכולה לתכנן תחזיות כלכליות של 30 שנה קדימה ובפועל להתבדות ברגע האמת. לא תמיד כדאי מהיבט של עלות- תועלת להתכונן לאירועים שההסתברות אליהם נמוכה. אך עם זאת, "ברבורים אפורים" הם אירועים שאפשר לפתח מודלים להגנה מפניהם. יש מקרים שבוודאי ניתן להתכונן אליהם כמו למשל מעילה בחברה, אירוע של בטיחות, מתקפת סייבר, משבר ברשתות החברתיות, חדלות פרעון, האטה כלכלית- כל אלו אירועים שאפשר ואפילו רצוי להתכונן אליהם". 

עו"ד אהרן ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון בגולדפרב זליגמן, שדיבר על האתגרים והסיכונים המשפטיים לדירקטורים ונושאי משרה במצבי קיצון ומשבר, אמר כי: "במצבי קיצון כל האטמוספירה סביב החברה שונה. הסכנה כבר התממשה ולכן ההליכים המשפטיים נמצאים כבר בשער- דבר שמשפיע על ההתנהגות של כל השחקנים. כשכולם מבינים שהמטרה של ישיבת הדירקטוריון היא הכנה לקראת וועדת חקירה, פתאום רואים יותר דירקטורים שמדברים לפורטוקול. דירקטור מבוהל ומפוחד שרואה הליכים משפטיים בשער ומזהה בעיות בזירות מרובות מתקשה לקבל החלטות ולהגיב. מדהים לראות איך בתקופת משבר כל כותרת בעיתון כלכלי משפיעה על סדר היום של הדירקטורים כשאותה כותרת קובעת על מה ידונו בישיבה".

רו"ח שי מדינה, שותף, מנהל מחלקת ביקורת חקירתית, פאהן קנה ניהול בקרה סקר את נושא התלונות האנונימיות והציג נתונים המעודדים שימוש ב'קו חם' בארגונים: "מסקרי מעילות עולמיים הנערכים ע"י ארגון ה- ACFE עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בכל הנוגע לקבלת מידע אנונימי בארגונים שבהם נעשה שימוש בקו חם. היקף הנזק הכספי בארגונים שבהם התרחשו מעילות בשנת 2021 ולא נעשה שימוש בקו חם, היה גדול פי 2 מארגונים שכן הטמיעו בקרבן כלי זה. ארגונים שבהם מיושם קו חם נוטים לאתר מעילות שהתרחשו מהר יותר מארגונים שבהם לא קיים 'קו חם'.

ארז מימון, דירקטור מנהל במחלקת בטיחות וגיהות תעסוקתית בפאהן קנה ניהול בקרה דיבר על מהפיכת הבטיחות בישראל ואחריות הדירקטוריון: "במדינת ישראל, מידי שנה נהרגים 66 אנשים מתאונות עבודה ואילו כתוצאה מתחלואה תעסוקתית מתים מעל 800 אנשים. מדובר על אירוע ברמה לאומית. המדינה מוציאה כ-13 מילארד שקל  לטובת טיפול בפצועים וחולים, סכום המהווה 24 אחוז מתקציב משרד הבריאות ב2021. בשנים האחרונות אנחנו חווים שינויים גדולים בחקיקה הנושא תאונות עבודה, מה שבא לידי ביטוי באכיפה הפלילית ונשיאת האחריות הפלילת בעת תאונה של כל מערך ההנהלה, מראש צוות ועד הדירקטור.  עם זאת חשוב לדעת שארגון שיפעל למען תוכנית אכיפה פנימית- הדבר ינקף לזכותו ולזכות מנהליו בעת העמדה לדין".