כולם מדברים על הבנקאות החדשה. מה זה בכלל?

"בנקים שימשיכו להישען על מרכזי רווח שמבוססים על מקסום של המרווח הפיננסי - שייכים לעבר. העידן שאנו עומדים בפתחו - שייך לבנקים שישנו מהקצה את המודלים העסקיים שלהם - ישימו באמת את הלקוח במרכז – גם אם הדבר כרוך בוויתור על שולי רווח ויאמצו באופן פרואקטיבי טכנולוגיה. הבנקים של העשור הבא יהיו חברות הטכנולוגיה של העתיד ובדרכם לשם הם יפתחו מודלים עסקיים שונים וחדשים מבוססי עקרונות של תחרות וחדשנות פיננסית. זו הסתגלנות שנדרשת מאיתנו בהווה כדי לשמור על מקומנו בעתיד", את הדברים האלו אמרה בשבוע החולף ראש רשות ניירות ערך ענת גואטה, בכנס התשלומים של בנק ישראל. רשות ניירות ערך אחראית על מתן רשיונות למיזמי פינטק שרוצים להיות חלק מעולם הבנקאות החדשה. אבל מה זה בכלל?

פעם היינו הולכים לבנק בו התנהל חשבון העו"ש שלנו, ובו מקבלים באופן מלא את כל השירותים הפיננסיים שהיינו צרכים: הלוואות, העברות כספים, אפילו חסכונות בקופות גמל של הבנקים.

הבנק היה המוסד הפיננסי העיקרי מולו התנהלנו. המצב הזה התחיל להשתנות בגלל שתי סיבות – הסיבה הראשונה היא התפתחות טכנולוגית. הבנקים הפכו להיות גופים כבדים ומורכבים, עם מערכות מסורבלות, וכאשר הטכנולוגיה הלכה והתפתחה, קמו גופים שיכולים להציע את אותם שירותים רק בצורה טכנולוגית יעילה ומהירה יותר.

אך זה לא היה מספיק: לבנק יש יתרון עצום על פני גופים אחרים והוא המידע שנאסף אצלו על ההרגלים הפיננסיים שלנו, שמאפשר לו לדעת האם נוכל לעמוד בתשלומים של האשראי ולתת לנו הצעת אשראי שטובה יותר ממי שאין לו את המידע הזה, והוא לא היה מוכן לחלוק אותו או לאפשר לגופים אחרים להשתמש בו.

השינוי התחיל לבוא גם כן מהשטח – ככל שהתקדמה מהפיכת ה"ביג דאטה", כלומר, יכולת הניתוח של מידע שאנחנו משאירים בעצמינו במקומות שונים השתכללה, וכך גופים הצליחו ממידע על תשלומי חשבונות שונים כמו חשבונות חשמל, מיילים מחברות הביטוח על תשלומי פרמיות, תכתובות מייל על חובות, וכו' – לבנות יכולות לתמחור הסיכון בהלוואות, ולמתן הלוואות גם כן. בישראל, זה השלב שבו הרגולטור התערב והניח את התשתית לעולם הבנקאות הפתוחה. הוא הקים את מאגר נתוני אשראי, שבו מצטברים נתונים על הרגלי צריכת והחזר האשראי של כל אחד מאיתנו, ועל ידי כך גופים חיצוניים שנותנים אשראי יכולים לתמחר אותו בצורה טובה יותר.

שני השינויים האלו הובילו לפריחה דיגיטלית של מייזמי פינטק, כלומר מיזמים פיננסיים טכנולוגיים. אלו שאנחנו פוגשים בחיי היום יום הם אפליקציות התשלום והארנקים הדיגיטליים. בישראל הכניסה לתחום הארנקים הדיגיטליים היתה באיחור ביחס לעולם. הסיבה לכך היתה שכל עולם התשלומים היה בפיגור משמעותי בישראל ביחס לעולם, והפער הגדול ביותר היה בהתמהמהות באימוץ ה-EMV, הטכנולוגיה המתאימה לתשלום מרחוק במסופי התשלום בבתי העסק. האימוץ התעכב בערך בעשור בגלל רגולציה מכבידה. כאשר הטכנולוגיה אומצה לפני כשנתיים, חלה הפריצה בתחום הארנקים הדיגיטליים.

מכיוון שאנחנו נמצאים בפיגור ביחס לעולם, אפשר לראות מה מתרחש שם, ולהסיק מכך על הכיוון שאנחנו הולכים אליו: הבנקאות הפתוחה משנה למעשה את התפקיד של הבנקים: מגוף הוא עצמו גם נמצא בקשר עם הלקוח כנותן שרות, וגם מציע את המוצרים עצמם: מוצרי חיסכון, אשראי, המרות כספים, העברות ותשלומים – וכו', לגוף שעיקר תפקידו יהיה הקשר עם הלקוח. המפגש והממשק של הלקוח יהיה עם הבנק. אבל, מכיוון שקמים גופים שהופכים להיות יעילים יותר מהבנקים בחלק לא קטן מהשירותים, הם אלו שיספקו ללקוח את השירותים האלו, בשיתוף פעולה עם הבנק, מעיין מיקור חוץ שהבנק יעשה לחלק מהשירותים. כלומר, יהיה ממשק פיננסי אחד של הבנק, אבל תחתיו יהיו מספר נותני שירותים שנמצאים עם הבנקים בשיתוף פעולה. כל מיזם פינטק שרוצה להתחבר לממשק הבנקאות הפתוחה, יצטרך לקבל רישיון לכך מרשות ניירות ערך.

מכיוון שחלק מתפקידי הבנק עוברים החוצה למיזמי פינטק שונים, למעשה, כפי שציינה גואטה, הבנקים יצטרכו להשתנות ולחפש מרכזי רווח אחרים. סיבסודים בין פעילות מרוויחה לפעילות לא מרוויחה בבנקים יהיו קשים יותר, ובעולם אנו רואים שזה מוביל לבנקים שעוברים התמקצעות: כלומר נותנים רק חלק מהשרותים בעצמם, או פונים למגזר מסויים ומתמחים במתן שירותים שמתאימים לו, כמו למשל בנקים שפונים לעסקים קטנים.

אחד האתגרים החשובים שעומדים בפני הבנקים הוא גם מהפיכת הקריפטו. לצד מטבעות הקריפטו המבוזרים, כמו הביטקוין, שהתגלו כתנודתיים מאוד, התפתח סוג נוסף של מטבעות – מטבעות יציבים. מטבעות אלו שערם צמוד לשער מטבע מוכר כמו דולר או יורו, והם אמורים לשמור תמיד על הערך הזה. המטבעות האלו הפכו להיות פופלארים מאוד בקרב משקיעי הקריפטו, כי הם מאפשרים לשמור על ערך המטבע בזמנים של תנודתיות, וגם להעביר ערך קבוע ממדינה למדינה. המטבעות היציבים איתגרו את הבנקים המרכזיים, והובילו אותם להתחיל לפתח מטבעות דיגיטליים מדינתיים, כך, בשבוע שעבר הציג בנק ישראל את המסקנות הראשונות שלו מניסוי שהוא עושה לפיתוח של שקל דיגיטלי. מעבר הבנקים המרכזיים להנפקת מטבעות דיגטליים, גם היא תשפיע בתורה על הבנקים ותחייב אותם לחשוב מחדש על ההשלכות. מטבעות דיגיטליים הם מטבעות שניתנים להעברה ישירה מארנק לארנק מרחוק, מבלי לעבור דרך המערכת הפיננסית, ממש כמו תשלום במזומן. כלומר, אם יהיה לי שקל דיגיטלי, אוכל לשלם בו למוכר בחנות ישירות, בלי להעביר דרך כרטיס אשראי שיעביר כסף בין שני חשבונות בנקים. דבר זה מהווה גם הוא אתגר לבנקים, שכן אנשים יכולים לבחור לשמור את הכסף הדיגיטלי בארנק ולא בחשבון בנק, ולהשתמש בו ללא צורך במערכת, והם יכולים להעביר אותו במהירות ובזול לכל מדינה בעולם, שירות שהבנקים מספקים כעת בצורה לא תחרותית ויעילה. הבנקים יצטרכו בעולם כזה להמשיך ולהתמקד במה שהם יודעים לעשות טוב יותר, יעיל יותר, שמעניק ערך מוסף ללקוחות.