עמי גינזבורג עם 3 תרחישים לא סבירים למחצית השניה של 2022

בתחילת אוגוסט מתקבלות פינלנד ושוודיה כחברות שוות זכויות בברית נאט"ו. ימים ספורים לאחר מכן שולחות ארה"ב ובריטניה לפינלנד אלפי טונות של ציוד צבאי. במקביל לכך שולחות החברות בברית נאט"ו 4 טייסות קרב ו-2 טייסות תקיפה, כולל צוותי טיסה מלאים. "אתה גרמת לזה, הבט במראה", מטיח נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה בנאום לאומה שמכוון בעיקר לוולדימיר פוטין.

בתחילת ספטמבר מזהים מטוסי ביון אמריקאים כוחות רוסיים חדשים בגבול אוקראינה ובלארוס, במה שנראה כמו ניסיון מחודש לנוע לכיוון קייב. אבל הרוסים מפתיעים. במקום להדק את המצור על אוקראינה הם מתחילים להניע כוחות גדולים צפונה, לכיוון סנט פטרסבורג, בואכה הגבול הדרום מזרחי של פינלנד. "אנחנו לא נסבול את התוקפנות של נאט"ו", מזהיר פוטין. "הצבת כוחות אמריקאיים ובריטיים בסמוך לגבול עם רוסיה היא הכרזת מלחמה עלינו. לא נוכל לשתוק על כך". 

השווקים מגיבים להתפתחות החדשה במהירות. מחיר הנפט מזנק למחיר של 150 דולר לחבית. מדד דאו ג'ונס צולל עד  ל-25 אלף נקודות. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים נוסקת ל-5.5%. באמצע ספטמבר מתפרסם מדד המחירים לצרכן שמצביע על אינפלציה בקצב שנתי של 11%.  

בתחילת אוקטובר מתרחשת תקלה: מטוס ביון סובייטי שטס בסמוך לגבול עם פינלנד מופל בטעות על ידי סוללת נ"מ פינית. הרוסים מאשימים את האמריקאים ושולחים 20 מטוסים להפציץ יעדים אסטרטגיים בפינלנד. חלק מהמטוסים מופלים בקרבות אוויר עם מטוסים וצוותים אמריקאים. 

הרוסים ההמומים משגרים איומים מרומזים על שימוש אפשרי בנשק לא קונבנציונלי. "האמריקאים לא יכתיבו לנו את סדר היום", מזהיר שר החוץ הרוסי. "אנחנו יודעים בדיוק איפה הם נמצאים, ממש כמו שהם יודעים איזה נשק יש לנו ומה היכולות שלו".   

עיתוני הבוקר מלבים את האווירה המלחמתית. הניו יורק טיימס יוצא בכותרת: "לראשונה בהיסטוריה התחולל אתמול עימות צבאי ישיר בין רוסיה וארה"ב". הכותרת בסאנדיי טיימס הבריטי: "האם אנו על סף מלחמת עולם שלישית?"

השווקים ממשיכים לשדר עצבנות. המדדים בארה"ב ממשיכים ליפול. דאו ג'ונס נוגע ב-22 אלף נקודות, ומדד נאסד"ק נסוג עד 8,000 נקודות. הרובל צולל עד לרמה של 110 רובל לדולר. הדולר מתחזק גם מול מטבעות אחרים, ומגיע לשער של 0.85 דולר ליורו. 

כאשר מתחיל החורף החשש מפני פלישה רוסית לפינלנד מתחיל להתפוגג. הקשיים הכלכליים העצומים שאליה נקלעה רוסיה מאלצים את פוטין לחפש מוצא של שלום לתסבוכת. הוא שולח משלחת חשאית לקייב ומציע לנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הפסקת אש שתכלול נסיגת כל הכוחות הרוסיים מאוקראינה למעט חצי האי קרים. בתמורה הוא מבקש שאוקראינה תוותר על רצונה להצטרף לברית נאט"ו במשך 25 השנים הבאות. במקביל לכך משגר פוטין מסר של פיוס לפינלנד, ומסיג לאחור את כוחותיו בגבול עמה.

קולות הפיוס מתקבלים במערב באנחת רווחה מהולה בחשדנות. הנפט צונח עד 80 דולר לחבית, מדד נאסד"ק מנתר במהירות חזרה, ולבסוף סוגר את השנה על 12 אלף נקודות. על אף זאת, במערב עדיין לא משוכנעים בכנות כוונותיו של פוטין. "אנחנו נצטרך להמשיך לעקוב אחריו בזהירות המתבקשת", אומר נשיא צרפת, עמנואל מקרון. "שלום אמיתי יושג רק לאחר פינוי מלא של הצבא הרוסי מכל חלקי אוקראינה".

נשיא ארה"ב חוזר הביתה אחרי ביקור מוצלח במזרח התיכון שבו מבטיח לו שליט סעודיה, מוחמד בן סלמן, להגדיל את תפוקת הנפט של ארצו במיליון חביות ליום. במקביל לכך מסכמים השניים על נירמול יחסי החוץ בין סעודיה לישראל במטרה להקים חזית אזורית נגד איראן.

בספטמבר, אחרי ביקור של אבו מאזן בריאד, מכריז בן סלמן כי הוא מעוניין לשמש מתווך במו"מ לשלום בין הרשות הפלסטינית לישראל. כדי לרכך את ישראל הוא מורה לפקידיו לקדם במהירות הקמת קונסוליה ושגרירות ישראלית בסעודיה. "ישראל זכאית לגבולות ברי הגנה, והפלשתינאים זכאים להגדרה עצמית", אומר בן סלמן. "אני בטוח שנוכל למצוא הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים". 

ההכרזה של בן סלמן גורמת לזינוק חד בבורסה של תל אביב. מדד תל אביב 125 מזנק ב-20% תוך שבוע ומתייצב על 2,400 נקודות. השקל מתחזק ומגיע לשער של 3 שקל לדולר. 

אבל לא כולם שמחים מההתפתחות החדשה. "יתכבד נא השייח מסעודיה ויתעסק בענייניו", אומר ח"כ איתמר בן גביר בעצרת בחירות סוערת של מפלגת הבית היהודי. "אנחנו לא צריכים מתווך משוחד כמוהו. הארץ הזו, מהירדן ועד הים, היתה שלנו לפני 2000 שנה ותהיה שלנו לעולמים".  

מחשש שבן גביר ישתה לו קולות ומנדטים מימין, מחליט מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, לאמץ גם הוא קו נוקשה. "סעודיה מעוניינת לשלוט בירושלים המזרחית ומסגד אל אקצא. היא לא נחשבת למתווכת הוגנת", הוא מפרסם בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו. "הממשלה בראשותי תפעל להסכם עם הפלשתינאים על בסיס שלום תמורת שלום. כמו שעשינו בהסכמי אברהם". 

מערכת הבחירות מתלהטת. גוש הימין מתחזק בסקרים ונראה שנתניהו עומד להקים את הממשלה הבאה. מדד תל אביב 125 נסוג חזרה ל-2,000 נקודות והשקל חוזר לרמה של 3.5 שקל לדולר.  

באמצע אוקטובר מתרחשת הפתעה שהופכת את מערכת הבחירות על פיה. ראש הממשלה הזמני, יאיר לפיד, נוסע בחשאי לקטאר, שם הוא נפגש עם המנהיג המדיני של חמאס, איסמאעיל הנייה, ומנהיג חמאס ברצועת עזה, יחייא סינוואר. השלושה מסכמים ביניהם על הודנא ל-10 שנים, במטרה לתת לעזה אפשרות להשתקם. ההסכם כולל פתיחה הדרגתית של המצור על עזה, ובניית נמל ימי ונמל תעופה בינלאומי בעזה במימון קטארי. 

"היכונו למזרח תיכון חדש!", מבשרת הכותרת בידיעות אחרונות. "מהלך היסטורי של לפיד", קובעת הכותרת ב'הארץ'. 

בבחירות שמתקיימות שבועיים לאחר מכן מקבלת מפלגת יש עתיד 27 מנדטים. הליכוד מתרסק ל-24 מנדטים. לפיד מקבל מהנשיא הרצוג מנדט להקים ממשלה. 

באמצע נובמבר, באישון לילה, מפוצץ ארגון יהודי קיצוני מסגד במזרח ירושלים. המסגד עצמו ריק אבל בפיצוץ נהרגים 3 פלשתינאים שגרים בסמוך לו. בתגובה לפיצוץ משוגרות מאות רקטות מעזה לישראל. ישראל מגיבה בעוצמה עם תקיפות מהאוויר. הסכם ההודנה מתפוצץ.

המו"מ של לפיד עם המפלגות המועמדות לקואליציה מסתבך בעקבות במלחמה הלא צפויה. בתום המנדט שהוקצב לו הוא מודיע לנשיא: "לא עלה בידי להרכיב ממשלה. הולכים לבחירות מספר 6". 

ג'ו ביידן שב מהמסע למזרח התיכון בלי הישגים משמעותיים. מוחמד בן סלמן מוכן להגדיל את תפוקת הנפט של ארצו אבל יש לו דרישות מארה"ב. אחת מהן היא להימנע מחתימה על הסכם עם איראן. תחת זאת הוא מבקש  להעלות את האופציה הצבאית על השולחן. 

מחיר הנפט מגיב לחדשות מריאד בזינוק מחודש ל-120 דולר לחבית. מחיר הדלק בארה"ב מזנק ל-6 דולרים לגלון ומקפיץ עוד יותר את האינפלציה. הסקרים של בחירות האמצע מבשרים על התמוטטות של המפלגה הדמוקרטית ואובדן הרוב בבית הנבחרים ובסנאט. 

בסוף אוגוסט, בניסיון לשנות את מטוטלת הסקרים, מכנס ביידן ועידת פסגה של מדינות G7 בוושינגטון. אחרי יומיים של דיונים קדחתניים יוצאת מהפסגה הצהרה משותפת ובה דרישה מרוסיה לסגת מיידית מאוקראינה. במקביל מוטל אולטימטום עם דרישה מאיראן: לתת לפקחי האו"ם גישה מיידית למתקני הגרעין. רוסיה מגיבה בביטול. איראן מתעלמת מהדרישה ומתחילה בצעדים לסגירת מיצרי הורמוז. 

ארה"ב שולחת שלוש נושאות מטוסים למפרץ הפרסי ומנחיתה כוחות שריון ורגלים בכוויית ובעיראק. בריטניה וצרפת שספגו במהלך הקיץ פיגועי טרור קשים, מצטרפות גם הן למאמץ המלחמתי. 

איראן מנסה לגייס לצידה את שתי מעצמות העל האזוריות, רוסיה וסין, אך מתקשה לעשות זאת. רוסיה עסוקה מדי באוקראינה ובמשבר הכלכלי שתוקף אותה עקב הסנקציות. סין מלקקת פצעים מפיצוץ בועת הנדל"ן אצלה שמתחילה להוציא המונים להפגנות ברחובות. 

המטבע האיראני קורס והכלכלה של איראן מפסיקה לתפקד. אלפי פליטים איראנים עוברים את הגבול לטורקיה. במערב מתחוללות הפגנות של גולים איראנים שדוחקים בארה"ב להוביל מהלך צבאי להפלת משטר האייתוללות. 

ב-20 באוקטובר, שבועיים לפני בחירות האמצע, משגרת ארה"ב 8 רביעיות של מטוסים לתקיפת הכורים באיספהאן ובושהר. התקיפה מסתיימת בהצלחה והכורים מושמדים. אולם אחד המטוסים נפגע מאש נ"מ ושני אנשי צוות אוויר אמריקאים שצנחו באיראן נופלים בשבי. המשטר האיראני מציג אותם לראווה במצעד צבאי שנערך בטהרן.

איראן מגיבה בכמה חזיתות. היא שולחת כוחות ימיים כדי לסגור הרמטית את מצרי הורמוז וללכוד את נושאות המטוסים האמריקאיות. במקביל היא שולחת מטוסים להפציץ את ריכוזי הכוחות האמריקאים בכוויית ובעיראק. שוקי המניות בארה"ב ואירופה נופלים במהירות בשל ההתדרדרות הצבאית. 

ההתלקחות במפרץ הפרסי מעלה תהיות באשר לגורל המונדיאל בקטאר. שחקני נבחרות ארה"ב, אנגליה ווויילס מציתים מחאה ברשתות החברתיות ומודיעים כי לא יתייצבו למשחקים המתוכננים מול איראן. על פיפ"א מוטל ללחץ גדול להוציא את איראן מהטורניר. החשש מפני אירוע טרור גדול במהלך המונדיאל בקטאר גורם לדחייה שלו ב-4 חודשים. 

בבחירות האמצע בארה"ב מצליח ביידן לשמור על היתרון המזערי שהיה לו בבית הנבחרים. עם זאת, הוא מאבד את הרוב בסנאט, דבר שיקשה עליו מאוד בשנתיים שעוד נותרו לו בתפקיד. 

הבורסה בישראל חוגגת את הפצצת הכורים האיראניים בדרך משלה: זינוק חד במחירי המניות. נתניהו: "זהו יום חג לעם היהודי". לפיד: "האיום הגרעיני האיראני הוסר מעלינו לזמן רב. כעת חובה עלינו לנסות להגיע להסכמי שלום עם אוייבינו ושכנינו האחרים".