בשוק ההון תמיד מסתכלים בשמשה הקדמית

המחצית הראשונה של 2022 היתה מהגרועות שידעו השווקים הפיננסיים. הסטטיסטיקה כל פעם זרקה אותנו אחורה במספרים, בסוף סגרנו על הפתיחה הגרועה ביותר מאז 1970. לפחות זו לא הפתיחה הגרועה בכל הזמנים.

השילוב של כלכלה מתחממת כפי שנתוני האינפלציה מראים, הנחישות של הפד, שאמנם לקח לה זמן להגיע, אבל בסוף הגיעה, והטון השתנה והתחלף ל־Whatever It Takes לטיפול באינפלציה, שלחו את השווקים לסיבוב ארוך של מאניה דיפרסיה, עם מהלך ירידות משמעותי, שסגר את המחצית הראשונה בירידה של 20.6% במדד ה־S&P500. בדרך גם חווינו רמת תנודתיות יוצאת דופן, עם ימי עליות וירידות חריגים.

החשש של השווקים התחלף כל פעם מחדש. החל מחשש מוגזם לאינפלציה (שהתברר כצודק), דרך חשש לפעולות שיצטרך הפד לנקוט (גם החשש הזה היה מוצדק), והחשש הנוכחי הוא החשש מפני מיתון. האטה בטוח תקרה, החשש הוא שהשילוב של פעולות הפד, הקטנת הביקושים ופתרון צווארי הבקבוק שעדיין נותרו בעקבות הקורונה והמלחמה באוקראינה, כל אלה יביאו להאטה, כשהשווקים חוששים ממיתון שיגיע.

פעמים רבות באים בטענה לשוק ההון ולשווקים הפיננסיים על כך שהם מנותקים מהמציאות ומההוויה הכלכלית, בטח מהכלכלה הריאלית. אבל שוק ההון תמיד מסתכל קדימה. מה שהיה היה, הוא מעניין, אבל הוא לא משפיע על ההחלטות העתידיות שהמשקיעים יקבלו. לאור זאת רבים חווים את מה שהם מכנים ה’ניתוק’ של שוק ההון מהעולם. אבל, כאמור, מבחינתו של שוק ההון מה שחשוב הוא מה שיקרה, ולא מה קרה.

עם סיכום המחצית הראשונה של השנה, נפגשנו אנשי צוות FUNDER עם בכירי שוק ההון המקומי, כדי לנתח את מה שהיה, ובעיקר כדי להסתכל על מה שיהיה. מי שציפה שאווירה תהיה אווירת נכאים, התבדה. אנשי שוק ההון מבינים שהשינוי התרחש, ויתכן שאף עוד נחווה תקופות של תנודתיות, אבל מזהים גם הזדמנויות ולכן מוכנים להסתכל קדימה ולהגיד שמתחילות להיווצר הזדמנויות השקעה.

שוק ההון המשתנה, לא מחכה לאף אחד, הוא לא יזכיר לנו שהמצב משתפר. כפי שהוא לא עדכן אותנו שאנחנו מתעתדים לחוות את הפתיחה הנוראית ביותר מאז 1970. אבל לפעילי שוק ההון ולמשקיעים ההיסטוריה אותה כבר אי אפשר לשנות. מה שעושים אנשי שוק ההון הוא לנסות ולנצל הזדמנויות כדי שהירידות שחווינו יביאו את ההזדמנויות של המחר.

שלכם, משה מימון עורך FUNDER.