ייעוץ השקעות מול אי ודאות
כששוק ההון חווה תנודתיות גבוהה, עולה השאלה כיצד משפיע המשבר הנוכחי על תחום ייעוץ ההשקעות? יועצי ההשקעות טוענים כי סיכונים ואי ודאות היו שם תמיד וצריך לקחת אותם בחשבון ולהגיב להם אבל השוק, כמו השוק, תמיד מתקן את עצמו בסופו של דבר.
איל מילמן, מנהל מרכז ייעוץ השקעות 'פועלים INVEST’ ראשון לציון, ממליץ שלא לברוח מהשוק ולהישאר במניות, גם בארץ וגם בחו"ל, על אף שתחושת אי הוודאות מהדהדת בכל מקום.
“השוק המקומי דפנסיבי יותר, וגם הכלכלה הישראלית נראית טוב אז אנחנו לגמרי נשארים בשוק המקומי”. הוא אומר, “לדעתי לא הגענו לתחתית ועל אף שאין לי יכולות ניבוי, אני מאמין שנראה ירידות נוספות. עם זאת, צריך להישאר בשוק כל הזמן כיוון שאי אפשר לתזמן אותו ולהגדיל חשיפה באופן הדרגתי גם בחו”ל ככל שהמחירים יהיו אטרקטיביים יותר. צריך לזכור שהשוק הוא מחזורי והדרך הנכונה היא לייצר חשיפה עקבית אליו”.
מה כן היית ממליץ למשקיעים בתקופה זו?
"ההמלצה שלי היא לטייב את התיק. תקופות כאלו מייצרות הזדמנויות רבות הן באפיק המנייתי והן באפיק הסולידי, לאורך זמן לא ניתן לתזמן את השוק וכמו אקורדיון, יש להגדיל רכיב מנייתי בתקופות מסוימות ולהקטין כאשר התמחורים יוצאים מהגיון כלכלי, אבל בצורה עדינה ולא למכור הכל בירידות ולקנות 'כאילו אין מחר' בעליות. כדי להרוויח לאורך זמן בשוק ההון צריך הרבה משמעת ותוכנית פעולה".
היועצים במרכז 'פועלים INVEST’ בונים עבור לקוחותיהם ויחד איתם תיק השקעות מקצועי שיסייע להם להשיג תשואות אופטימליות גם בזמנים סטנדרטיים וגם בזמנים מאתגרים.
השאלות לא משתנות לפי התקופה
האם השאלות שלכם בתהליך הייעוץ משתנות בתקופה הנוכחית של אי ודאות ותנודתיות גבוהה בשוק ההון?
“השאלות ששואלים את הלקוחות לא משתנות. וורן באפט היטיב לומר, שאם בתקופות מסוימות תיק ההשקעות שלך יורד אפילו ב־50% ואתה לא מסוגל להכיל זאת, אל תהיה שם. זה מדויק. זו לא חוכמה להשקיע רק כשהשוק עולה, ההיסטוריה מראה שהשוק עולה לאורך זמן אבל לא בצורה ליניארית והמשבר הבא יגיע כנראה במחירים גבוהים יותר מאלו שהיו לפני הירידות האחרונות.. זה מה שמראה ההיסטוריה ומה שמראים הגרפים.
“צריך להבין, שיש מחזוריות בשוק ההון וכדי ליהנות מתשואה אמיתית צריך שלא לתזמן את השוק אלא להשקיע לאורך זמן ולעשות מדי פעם התאמות ושינויים. עד היום לא פגשתי אף אחד שקנה מניות בזמן ירידות ולא היה ברווח שנה לאחר מכן”.
מהם הגורמים העיקריים לאי הוודאות בתקופה הזו?
“יש כמה דברים. גורם מספר אחד שמפחיד ומייצר ירידות חדות בשווקים זה האינפלציה, שעולה בארצות הברית, בישראל ובאירופה. נתונים שלא ראינו הרבה זמן. כדי לרסן את האינפלציה צריך להעלות ריבית. הנגיד האמריקאי ככל הנראה פספס את נקודת ההתחלה ועכשיו הוא מבצע העלאת ריבית אגרסיבית, דבר שמייצר אלטרנטיבה לשוק ההון – איגרות חוב שלא הייתה בהן תשואה פתאום מתחילות לייצר תשואות גבוהות. בישראל הריבית הייתה אפסית לאורך שנים ועכשיו בנק ישראל העלה אותה ל־0.75% ועוד היד נטויה. אם היא תגיע ל־3% לשנה למשל, תהיה יותר השקעה באפיק הסולידי שתבוא על חשבון מניות, ולכן ככל שהריבית עולה, שוק המניות יורד. החשש הוא שזה יוביל להאטה ואולי אפילו למיתון”.
איל מילמן, יועץ השקעות, פועלים INVEST: “צריך להבין, שיש מחזוריות בשוק ההון וכדי ליהנות מתשואה אמיתית צריך שלא לתזמן את השוק אלא להשקיע לאורך זמן ולעשות מדי פעם התאמות ושינויים. עד היום לא פגשתי אף אחד שקנה מניות בזמן ירידות ולא היה ברווח שנה לאחר מכן".
איך זה משפיע עליכם, יועצי ההשקעות?
“אנחנו כבר לפני חודש וחצי התחלנו לייצר חשיפה לאיגרות חוב בארץ ובחו”ל. באפיק הסולידי יש עכשיו הזדמנויות שלא היו הרבה שנים. אני לא יודע מתי תגיע התחתית, אבל אני יודע שהגיע הזמן לבנות בהדרגה את תיק ההשקעות, מכיוון שבחלק הסולידי אפשר לקנות איגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות ואג”ח בחו”ל בדירוגים גבוהים בתשואות טובות. להערכתי, למי שיפעל כך, תהיינה תשואות מצוינות בשנים הקרובות. תשואות שנעות בין 3־5% אחוז שנתי בחלק הסולידי. זה נכון גם לארץ וגם בדולר. אפשר להגיע גם ליותר, אבל ברמת סיכון גבוהה יותר”.
איך אתם מתמודדים עם הסיטואציה של המשבר הנוכחי לעומת משברים קודמים?
“אני חייב לומר שהמעבר למרכז ייעוץ עשה לנו טוב. אנחנו עושים המון דיונים במרכז וזה מחזק מאוד את היועצים לעומת מצב שבו יועץ מתמודד לבד והלחץ עליו עושה את שלו. כשיש צוות בכיר ושלושים יועצים אנחנו מחזקים את המקצועיות והביטחון.
“מלבד זה, רוב הלקוחות התבגרו לאחר שספגו כמה משברים, משבר 2008, משבר הקורונה, ומבינים שאם ימכרו מניות עכשיו הם עושים טעות בסבירות גבוהה. זה גם מפרספקטיבה של כמה משברים שעברתי. בזכות מרכז הייעוץ המקצועיות גבוהה יותר והמרכז מגובה גם במעטפת גבוהה של אגף ייעוץ מחקר בבנק הפועלים. מנהלת האגף שלנו עורכת מדי יום שני בבוקר, מבזק טלפוני של 10 דקות שנותן סקירה על השווקים וזה עוזר מאוד ליועצים. אנחנו גם עורכים ללקוחות סקירת שוק בזום”.
האם אתם יותר אוהבים קרנות סל או קרנות מחקות?
“זה מאד תלוי מהי ההשקעה שאליה אתה מעוניין להיחשף. לפעמים אתה מעדיף ל’היצמד’ לביצועים של מדד כמו שהוא למשל ת”א־35 או S&P500 וכו’ ואז אתה קונה קרן מחקה. לפעמים אתה מעדיף להיחשף למניות גדולות או קטנות, או בתחומים מסוימים כמו אנרגיה ירוקה או סייבר (יש עוד המון) ולהעדיף גוף שבוחר מניות ספציפיות בתוך המדדים הללו ואז אתה בוחר קרן סל”.
מה לגבי מח”מ של איגרות חוב?
“מכיוון שאנחנו בתוך אירוע של אינפלציה ועליית ריבית ויש תשואות, בחו”ל אנחנו במח”מ של 4 וחצי שנים. בארץ, בחלק הצמוד, אנחנו מעדיפים איגרות חוב קונצרניות מדורגות גבוה וקצרות, עד 2־3 ובחלק השקלי לאט לאט אנחנו מעלים את המח”מ. ככל שהזמן יעבור והתשואות יגדלו נעריך אותו לכיוון 5 ומעלה”.
ולסיום, מה תייעץ למשקיעים?
"ההמלצה שלי כאמור, היא לא לנסות לתזמן את השוק. לקנות בצורה ממוצעת, כל חודש־חודשיים. כשהמשבר יסתיים השוק יחזור לעלות. אני תמיד מסביר ליועצים וללקוחות שלי ששוק שיורד למשל ב־30%, כדי לתקן הוא צריך לעלות ב־50%, וכשהשוק יורד ב־50% כדי לתקן הוא צריך לעלות אח"כ ב־100%. בדרך כלל השווקים מתקנים את הירידות במהירות יחסית. ואפילו במקרה קיצון ונניח וייקח לו כעשר שנים לחזור לאותה נקודה, עדיין, זו תהיה תשואה של 10% בשנה וזו תשואה פנומנאלית.
"המחירים היום יותר טובים והוגנים ממה שהיו לפני חצי שנה, השוק הוא כאמור מחזורי והשוק יחזור לעלות ויהיו רווחים. יש דמוגרפיה בעולם שתומכת בצמיחה כלכלית עולמית. אני ממליץ להגדיל חשיפה דווקא בתקופות סוערות כי ההזדמנויות שנוצרות הן יותר גדולות, אבל לא להיכנס לפאניקה ולמכור כי ההיסטוריה מוכיחה שמי שמוכר בתקפות האלו מפסיד".
הדס באראביק, רשות ניירות ערך: "בשנים האחרונות הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים שלהם וכפועל יוצא את מספר היועצים, וזאת בהתאם לגידול השימוש באמצעים דיגיטליים על ידי הצרכנים, ביניהם אפליקציות ואתרי אינטרנט של הבנקים. לצד הצמצום במתן שירותי יעוץ פנים אל פנים, מתפתחות טכנולוגיות שונות שמאפשרות ליועץ לשפר את איכות השירות שהוא נותן ללקוח"
דווקא בתקופות אי ודאות עולה ערכו של היועץ
בתקופה זו של משבר ואי ודאות גדול, החשיפה הפוטנציאלית לנוכלות גבוהה יותר. רפורמת בכר הוציאה את קרנות הנאמנות וניהול ההשקעות החוצה מהבנקים לחברות בתי השקעות וחברות ביטוח והביאה לעולם את הייעוץ האובייקטיבי.
הדס באראביק, סגנית מנהל יחידת פיקוח על בעלי רישיון ייעוץ וניהול השקעות במחלקת השקעות ברשות ני”ע מדגישה כי השקעה דרך בעלי רישיון המפוקחים על ידי הרשות ומחויבים לסטנדרטים של התנהגות תקינה, מאפשרים לצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה. “הרשות מפרסמת את שמותיהם של בעלי הרישיון, סוג הרישיון בו הם מחזיקים ומתי קיבלו את הרישיון. הציבור יכול לעשות שימוש במידע זה על מנת להקטין את החשיפה לרמאות. באתר רשות ניירות ערך ניתן לבדוק בצורה פשוטה וקלה אם הגורם דרכו רוצים להשקיע הוא מפוקח או לא”
אנחנו שומעים על הבנקים שהם מצמצמים מאוד את כמות היועצים, האם זה מעיד על הצלחה של הייעוץ או מוכיח שהרגולציה כבדה מידי?
“בשנים האחרונות הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים שלהם וכפועל יוצא את מספר היועצים, וזאת בהתאם לגידול השימוש באמצעים דיגיטליים על ידי הצרכנים, ביניהם אפליקציות ואתרי אינטרנט של הבנקים. לצד הצמצום במתן שירותי יעוץ פנים אל פנים, מתפתחות טכנולוגיות שונות שמאפשרות ליועץ לשפר את איכות השירות שהוא נותן ללקוח, להגיע ליותר לקוחות מכפי שהתאפשר לו בעידן הייעוץ הקלאסי. המגמה של הבנקים היום היא להעביר יועצים מהסניפים למרכזי ייעוץ, ולהבנתנו, המעבר למרכזי ייעוץ מסייע ליועצים להתמקד במתן ייעוץ ללקוח, ולהתמקצע בכך.
“בשנה האחרונה הובילה הרשות שינויים משמעותיים ברגולציה בהם הוראה חדשה בעניין בירור צרכי לקוח, אשר מהווה בשורה רגולטורית בנושא שהוא בליבת עבודתו של היועץ. ההוראה החדשה מרחיבה את חופש הפעולה של היועצים ולא מחייבת אותם בשאלון בירור צרכים מוגדר אלא מאפשרת להם לבחור איזה מקורות מידע או סוגי מידע נכון עבורם לבחון בעודם מעניקים שירות ובונים את ההצעה המתאימה ביותר עבור הלקוח שלהם”.
כיצד הרשות מתייחסת לגישה הדיגיטלית של ייעוץ דיגיטלי מרחוק שהוא לא שיחה פנים מול פנים? האם זה מהווה סיכון נוסף למשקיע?
“לטכנולוגיה יתרון ביכולתה להגיע ולהפוך לכלי אשר מכוון לפעולה עבור כל הציבור, ללא מגבלות כמעט. ההתמודדות עם משבר הקורונה ומגבלות התנועה והגעה לסניפים באופן פיזי, הקפיצה אותנו מדרגה נוספת גם בהיבט של אימוץ כלים טכנולוגים בתחום הפיננסי. נכון להיום, הייעוץ הדיגיטלי בנוי על עקרונות ישנים של הייעוץ האנושי הקלאסי. הרשות מעודדת ומכווינה בעניין זה את השוק לקדם וליישם כלים שונים כדי לשפר את איכות הליך הכרת הלקוח ומתן השירות, ואנחנו מאמינים שניתן לבנות תהליך דיגיטלי נכון שישיג את מטרתו בצורה טובה. כך למשל, שימוש בטכנולוגיית API אשר מאפשרת חיבור למקורות מידע פיננסים, יוכל לסייע לבעל הרישיון לדייק ולהעמיק את ההבנה של צרכי הלקוח, בנוסף או חלף השאלות הישירות שהוא נדרש להשיב להן”.
כיצד הטכנולוגיה המתקדמת מסייעת?
“הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת להעניק שירות אישי טוב ואיכותי. המיקוד צריך להיות כל הזמן בהשגת התכלית של הכרת הלקוח הספציפי והתאמת הייעוץ לצרכיו, ולהתמיד בטיוב התהליך בשוטף, כדי לשפר את איכות השירות שניתן ללקוח. מצופה מנותן השירות שיוודא שהלקוח מבין את השאלות שהוא נשאל בהליך דיגיטלי כדי שההתאמה תהיה מיטבית.
בנוסף, שימוש בטכנולוגיה הלומדת את הרגלי הלקוח בעיקר בעת משבר מלמדת את הסיכון האמיתי שהלקוח חווה וזאת תוך התחקות אחר פעולותיו. באמצעות כלים אלה הלקוח ילמד אם קיים פער בין איך שהוא תפס את עצמו ואת תאבון הסיכון שלו, לבין איך שהוא התנהג בפועל בקרות המשבר. מידע זה יעזור לטייב בהתאם את התהליך שנעשה ואת ההצעה המתאימה עבורו.”
האם במשברים אתם נמצאים בקשר רציף יותר עם מערכי הייעוץ ונותנים להם תמיכה? יותר האם אתם עוקבים יותר אחרי הגיוסים והפדיונות בתקופות משבר ואי ודאות?
“כמובן. סגל הרשות נמצא כל הזמן עם היד על הדופק, וביתר שאת בתקופות משבר. דווקא בתקופות של אי ודאות, הולך ומתעצם הערך המוסף של היועץ במתן תמיכה והכוונה מקצועית למשקיע, אשר בזכות האמון שניתן בהם, מאפשרים לרבים לצלוח באיתנות פיננסית את התקופה הקשה, ולא לקבל החלטות פזיזות”.
לגבי הרפורמה של צמצום קרנות נאמנות שהייתה לפני כשנה, איך אתם רואים את ההצלחה שלה? האם יש רפורמה חדשה בדרך?
“מתווה הקרנות הדומות שינה את כללי המשחק ונועד להקל על הלקוחות על ידי מיקוד וצמצום קרנות מרובות באופן שמקשה על המשקיע להשוות ביניהן ולבחור את הקרן האופטימלית עבורו. המתווה ממקד את מנהלי הקרנות ביצירת קרנות חדשות שאינן נבדלות מספיק מקרנות קיימות שהם מנהלים ויחד עם זאת, המתווה משמר ומאפשר את הגיוון שהוא חשוב וחיוני. בטווח המיידי המתווה צמצם את מספר הקרנות בכ־100, אבל זו לא הייתה המטרה ולא בכך נמדדת הצלחתו.
“יצרנו רפורמה לטובת הצרכן – אנחנו פועלים ליישום הרפורמה ולהצלחתה. המנהלים נרתמו למהלך. אך המהלך אינו קשור רק למנהלים הוא הוליסטי גם בהקשר של מערכות הייעוץ, אשר כוונו לשלב פרמטרים איכותיים לצד פרמטרים כמותיים לבחינת טיב הקרנות”. 1720303.jpg