בסוכה של פאנדר: ארבעת המינים בקרנות הנאמנות חלק 2

לרגל חג הסוכות החלטנו לבחון את סוגי קרנות הנאמנות העיקריים המוצעים בשוק ההון הישראלי, בהתאם לארבעת המינים של חג הסוכות. לאחר שטיפלנו בהדס ובלולב הגיעה העת להתמקד בצמד הנותר הלא הם הערבה נטולת הריח והטעם והאתרוג פרי ההדר בעל שניהם.

ערבה היא שם לסוגי עץ נשיר וסוגי שיח. ישנם לא פחות מ 350 מיני ערבה השוכנים בעיקר . הערבה היא צמח נשיר ועליה על פי רוב מאורכים, אך במינים מסוימים העלים מעוגלים.

רובם של מיני האערבה נימצאים באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני. כלומר הם מעדיפים תנאים של קריריות ואי ודאות (בשוק ההון?) בכדי לשגשג. לכן השוונו את הערבה ל..

ה"ערבה"- קרנות כספיות- ללא מניות ואג"ח ללא סיכון

הקרנות הכספיות הן הקרנות הבטוחות ביותר. הן משקיעות באג"ח ממשלתי לתקופות קצרות של עד שלושה חודשים(מק"מ), ואם ממשלת ישראל לא תפשוט את הרגל בפרק זמן זה, הרי שתקבלו את כספם בחזרה בתוספת ריבית.

התשואות באפיק זה הינן נמוכות במיוחד בהשוואה לאפיקים אחרים וכמובן בעלות סיכון נמוך מאוד. ההבדלים בין ביצועי הקרנות השונות הינם לרוב מינוריים, אלא בתקופות של תנודתיות גבוהה בשיעורי הריבית. במצבים אלו, במיוחד כאשר הריביות הנן גבוהות, ישנם הבדלים גדולים יותר בין ביצועי הקרנות. קרנות אשר מצליחות לחזות נכונה את מהלכי בנק ישראל מצליחות לעיתים "לגרד" עוד כמה אחוזי תשואה.

משקיעים נוהגים לנהור לקרנות אלו בתקופות של ירידות חדות בשוקי ההון ובזמנים של אי ודאות. במצבים אלו הם מעדיפים לשים את כספם במקום בטוח עד "יעבור זעם".

האתרוג מתאפיין בקליפה עבה ובפלחים קטנים. טעמו של הפרי חמצמץ. האתרוג נאכל בדרך כלל משומר בריבות או במאפים, דוגמת עוגת פירות. הוא משמש לתיבול עוגות ועוגיות של המטבח הגרמני (ומה שטוב לגרמנים, כנראה טוב לתיק ההשקעות שלך). ביהדות יש לאתרוג תפקיד דתי מרכזי במצוות נטילת ארבעת המינים המתקיימת בסוכות. בדיוק כפי שיש לבתי ההשקעות כלפי הקרנות הגמישות שבניהולן.

דוגמאות לערבות (כספיות) נבחרות:

ה"אתרוג"- קרנות גמישות- עם מניות, עם אג"ח ומשתנות בהתאם להתפתחויות בשוק

על אף העובדה ששוק המניות מספק תשואה עודפת לאורך זמן ישנן תקופות רבות בהם השקעה באג"ח ממשלתי הינה עדיפה. בנוסף, ישנם זמנים בהם שוק האג"ח הקונצרני מספק פוטנציאל תשואה גבוה מאשר שוק המניות. לפיכך משקיעים רבים משנים את הרכב השקעותיהם על בסיס התחזיות שלהם להתפתחויות כלכליות בטווח הקצר והבינוני. מכיוון שזו איננה מלאכה קלה, מציעות הקרנות הגמישות לעשות בעבורכם את העבודה ולהחליט מתי כדאי להשקיע במניות, באג"ח קונצרני, או במק"מ.

שלא כמו בקרנות מנייתיות טהורות, בקבוצת הקרנות הגמישות מנהל הקרן אינו מחויב למדיניות השקעה ספציפית, ולכן מותר לו להקטין ולהגדיל את החשיפה למניות בהתאם לשיקול דעתו. לכן, חלק ממנהלי הקרנות הגמישות יכולים להצליח להקטין את חשיפתם לשוק המניות בתקופות של ירידות(רצוי לפני תחילת הירידות) ולהגדילם בתקופות של עליות(רצוי בדיוק ביום בו מתחלפת המגמה.

קרן נאמנות גמישה נחשבת לחלון הראווה של כל בית השקעות בישראל,  ובתי ההשקעות מקדישים לקרנות הגמישות את כל המומחיות, הידע והניסיון, והן מנוהלות על ידי המנהלים הבכירים ביותר בכל אחד מהם.

הקרן הגמישות נוטות להשקיע בטווח הארוך את מירב כספן במניות. זאת מכיוון שלאורך זמן מניות מניבות תשואה גבוהה משמעותית לעומת אפיקים אחרים.  בהקשר זה ישנן שתי פילוסופיות השקעה עיקריות, זו של משקיעי "הערך"(דוגמת וורן באפט) ומשקיעי "המאקרו" (דוגמת ג'ורג' סורוס). משקיעי הערך מנסים להניב תשואה עודפת למשקיעיהם דרך בחירת מוצלחת של מניות ספציפיות, ללא התחשבות באווירה המאקרו כלכלית. בעוד משקיעי המאקרו מנסים לתזמן את השוק בכך שהם מוכרים מניות שהם צופים מיתון או האטה וקונים מניות כאשר הם צופים התאוששות כלכלית. מרבית הקרנות הגמישות בישראל שייכות לקטגוריה של משקיעי הערך, ואינן מנסות לתזמן את השוק, אולם קיימות גם קרנות הרואות בתזמון השוק החלק הארי של מדיניות ההשקעה שלהם.

קרנות אשר מצליחות "להכות" את השוק ולקנות בשפל ולמכור בגאות מצליחות להניב למשקיעיהן תשואות גבוהות בהרבה מאשר השקעה מסורתית של "קנה והחזק". על אף האמור, מדיניות זו כרוכה בסיכון לא מבוטל והיא עלולה להסתיים במכירה בשפל וקנייה בגאות...

עקב עובדה זו חשוב לבדוק היטב את המנהלים של הקרנות הגמישות בהם תשקיעו את כספיכם, את ביצועי העבר שלהם, מדיניות ההשקעה, סטיית התקן של הקרן ודמי הניהול. הרי לא כולם אתרוג. קרנות אלו נמדדות ביחס למדדי הייחוס (מדדי המניות של הבורסה בה מרבית המניות נסחרות) ומתאפיינות בדמי ניהול גבוהים. בדומה לקרנות המנייתיות, דמי ניהול גבוהים הינם מוצדקים רק במקרים בהם הקרן מצליחה להניב תשואה עודפת על מדדי הייחוס לאורך זמן.

האתרוגים המצטיינים מתחילת השנה:

נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.