Dreamstime
משה שלום
04/09/2022
זו אינה סקירת שווקים רגילה. לעיתים, שוקי ההון, והמייצגים אותם הכי טוב בציבור, שוקי המניות, נמצאים בנקודת הכרעה של ממש. הכרעה, אשר קובעת את הסיכוי הטוב ביותר לכיוונה של התנועה המגמית עבור הטווחים הבינוניים, והארוכים. הרבה יותר מאשר אלו הקצרים והחולפים מהר. לפני שנראה את הגרפים, כמה מילות רקע פונדמנטליות, עבור אלו מהקוראים שאינם עוקבים ביום יום אחרי המתרחש.
אנו חיים בתקופה היסטורית של ממש: לא זכורה תקופה, שבה קובעי המדיניות נאלצו לנקוט באמצעים דרמטיים כל כך, בסביבה עוינת כל כך. מאז הקמתו של הבנק המרכזי האמריקאי (1913), הוא תמיד ניסה לקיים את המנדט שלו (יציבות מחירים) על פי המחזור העסקי, הצמיחה, והכלכלה האמיתית. זו אשר השתקפה באיחור, ולעיתים בצורה ממונפת של התלהבות יתר, בשווקים הפיננסיים.
במילים פשוטות יותר: העלאת עלות הכסף (עליית ריביות), וספיגת נזילות (אי קנייה, או מכירה, של אג"ח בשוק) נעשו כאשר המשק האמריקאי היה בשגשוג, וכאשר החוב היה די מינימאלי. מעשי הפד, חוץ ממקרה אחד ב-1929, סבבו סביב העיקרון הפשוט של איזון בסיס הכסף, כאשר האינפלציה הייתה סימן של התחממות יתר בכלכלה ובספקולציה. אחרי הכול, מעשים אלו הגיוניים, ולמרות שיש טענות רבות נגד הפד בדבר "הליכה מעבר לסף", מעשיו היו תמיד בגדר ניסיון של כיבוי שריפה על ידי קירור, ומים צוננים.
ומה היום? הפד שופך מים קרים על משק קפוא. מספיק לציין את שני רבעוני התמ"ג השליליים האחרונים, שוק הנדל"ן שאבד כבר כמה אחוזים, וגל הפיטורים המוכרזים על ידי החברות. הפיטורים שעדיין לא נכנסו לסטטיסטיקה הממשלתית הרשמית. אז מאיפה האינפלציה הגבוהה כל כך? זהו, שהפעם, היא אינה נובעת מביקושים אלא מחוסר היצע של חומרים, מוצרים, וכוח עבודה זמין. לא ניכנס כאן לכל ההסבר אבל מספיק שנאמר שהקורונה, ורוסיה, אשמים ברוב העניין. תוסיפו לכך את ההאטה של המשק הסיני (שילוב של פשיטות רגל בנדל"ן, מדיניות Covid-0, ובעיקר, קיטון דרמטי של הביקוש מהמדינות המפותחות) וקיבלתם משק גלובלי הנמצא בחלק המקפיא של המקרר. ובכל זאת, כל הבנקים המרכזיים מעלים ריבית בצורה אגרסיבית, חוץ מהסיני המוריד אותה. ומה עם החוב? יש לזה המון השלכות אבל אזכיר רק אחת: עלייה של 1% בריבית האפקטיבית, הנכנסת לגלגול החוב הלאומי, תהיה שוות ערך לתקציב החינוך כולו בגידול תשלום הריבית על החוב בתקציב המדינה. יחס חוב תוצר של 130% (!!), עבור מעצמה כמו ארה"ב, כאשר עלות החוב גדלה, היא בעיה אקוטית, ומדאיגה מאוד.
אולי הרחבתי מדי אבל, אני חושב שכדאי תמיד לדעת איפה אנו עומדים כאשר אנו מסתכלים על גרפים. אז, אחרי שאמרנו את כל זה, מה קורה עכשיו? ולמה אנו עומדים לפני נקודת הכרעה של ממש? לפניכם שילוב של גרף יומי, ושל 5 דקות, של מדד המניות האמריקאי S&P500:
בחלק היומי, מצד שמאל, מעניינות שלוש עובדות פשוטות: מסוף מרץ 2022, ועד אמצעי יוני המדד ירד מ-4640 ל-3640 (21.5%), מאמצע יוני ועד אמצע אוגוסט הוא עלה מ-3640 ל-שיא של 4325 (18%), ועכשיו הוא נמצא סביב תיקון השני שליש מהעלייה הזו. אגב, די מדהים שהוא נגע ממש בנקודה המציינת את רמת הפיבונצ"י של תיקון השני שליש (3903). אזור תיקון השני שליש הוא גם אזור תמיכה מאסיבי, אשר היה להתנגדות שנפרצה באמצע יולי.
מדוע זוהי נקודת הכרעה? פשוט מאוד: מה שיקרה בשבוע הבא ואילך, יאמר לנו דבר פשוט אחד: האם מה שהחל באמצע יוני הוא תחילת מגמה חיובית חדשה, שהרגל הראשונה העולה שלה פשוט תוקנה בצורה עמוקה. או, שכל העלייה, מאמצע יוני, הייתה תיקון של הירידה הגדולה, ולפנינו סיכוי סביר שנרד המשך ירידה מתחת לתחתית שנקבעה באמצע יוני, סביב 3640.
בקיצור: המשך יורד מתחת ל-3900, בצורה אגרסיבית, תכוון אותנו לכך בוודאות.
למה זה חשוב? לטווח הארוך? כי אם המצב הוא אכן מצב שלילי שהחל בתחילת השנה, ורק נרגע זמנית על ידי עליות עד 4340, חייבת לבוא ההפנמה שאנו חיים בשוק דובי אסטרטגי. כזה שרוצה "לנקות" את האורווה מאז התחתית של מרץ 2009. לעומת זאת, אם רמת המחיר סביב 3900 תעמוד איתן, אזי נמשיך לקיים מבט חיובי על השוק הזה, כאשר ההנחה הנובעת מכך היא שמכאן עולים חזרה להשגת שיאים חדשים במדד.
זכרו: יש גם תיקונים לתיקונים. יש סבירות גבוהה שהירידה מ-4340 הייתה אלימה ומהירה מדי, וגם לה מגיע תיקון עולה. בכל מקרה, הגבולות ברורים מאוד: 3900 קיבלה גושפנקא אדירה, בתנועת המחיר ההיסטורית של המדד. וכאמור: כל עוד השחקנים רוצים לקיים תקווה לסמן את העלייה מאמצע יוני, כסיום המשבר הפיננסי, זו חייבת להישמר משבירה.
בהקשר לדברים שנאמרו עד כה, אנא ראו את החלק הימני של הגרף, המתאר את מה שקרה ביום שישי האחרון, ה-02-09-2022. זה היה אחד הימים המפתיעים ביותר שהיה לי הזכות לעקוב אחריו. בגלל כל הנאמר ביחס ל-3900, באנו ליום שישי עם נטייה חיובית ותקווה לעלייה יפה. היה רק צריך לעבור את פרסום נתוני האבטלה בשלום, וזה אכן הצליח מאוד (1). בפתיחת המסחר, נסגר פער המחירים שנפתח בין הסגירה של יום חמישי, והפתיחה של יום שישי. דבר רגיל שאיננו מתרגשים ממנו (2). ואז, כצפוי, התחדשו העליות ועברו את השיא של תחילת היום (3). מגיע לסוחרים גם ארוחת צהריים, נכון? וזהו הדשדוש שאחרי העלייה.
ואז הגיעה השעה 19:00 (שלנו). מה שנתפס תחילה כתיקון יורד הפך להיות מפולת של ממש, עם עצירה קלה סביב 20:30 (4). סוף היום מצא את החבר"ה עם סגירת פוזיציות אשר הצליחה להחזיר כ-20 נקודות מדד מעלה (5). מה קרה כאן? מפתיחה עם עלייה של מעל 1.5% היום נסגר עם ירידה של 1.07% (!!). מהלך תוך יומי שלילי של יותר מ-2.5% כאשר ידיעת המקרו העיקרית התקבלה תחילה בחיוב... ההסבר פשוט מאוד: יש עדיין גופים גדולים שלוקחים כל הזדמנות של שיפור במדד על מנת למכור כמויות גדולות של סחורה. (4) היה מפתיע מאוד אבל, גם מהווה עכשיו אישור שיהיה צורך ברצון חזק מאוד מצד החיוביים על השוק הזה כדי ש-3900 אכן תעמוד איתן!
וכאן אני רוצה להוסיף עוד מבט על המערכת: הדולר. לפניכם גרף יומי של הדולר-אינדקס:
אין הרבה מה לומר על המגמה של זה האחרון. היא הרבה פחות אמביוולנטית מאשר מדד המניות. כאן, השיאים והשפלים צועקים אלינו בצורה חזקה: חיוב! לא ארחיב כאן על חשיבותו של הדולר במערכת הכללית, וכמה חוזקו מזיק, בצורה דרמטית, על המון גופים ומדינות. מה שחשוב הוא שרמתו משקפת את הברור מאליו: קשיחות הפד להמשך מדיניות עליית ריבית וספיגה של נזילות.
כל עוד זו קיימת, ובלי קשר למה שקורה כתוצאה ממנה בכלכלה האמיתית, או בשוקי הכספים, המטבע האמריקאי אמור לדלג על עוד ועוד רמות שיא. בסקירה אחרת ציינתי את 120 כיעד היסטורי. למרות זאת, אין ספק שיש מצב של קניות יתר גדולה בדולר. ניתן להבחין גם בסימן ראשון של חולשה, עם הכנה לסטיית שלילית בין המחיר והמומנטום, אבל, רק שבירה של 107.5 כלפי מטה יכניס את הספק הראשון בלב המשקיעים בהקשר של המשך חלק הלאה. המון הצלחה לכולם!
אנו חיים בתקופה היסטורית של ממש: לא זכורה תקופה, שבה קובעי המדיניות נאלצו לנקוט באמצעים דרמטיים כל כך, בסביבה עוינת כל כך. מאז הקמתו של הבנק המרכזי האמריקאי (1913), הוא תמיד ניסה לקיים את המנדט שלו (יציבות מחירים) על פי המחזור העסקי, הצמיחה, והכלכלה האמיתית. זו אשר השתקפה באיחור, ולעיתים בצורה ממונפת של התלהבות יתר, בשווקים הפיננסיים.
במילים פשוטות יותר: העלאת עלות הכסף (עליית ריביות), וספיגת נזילות (אי קנייה, או מכירה, של אג"ח בשוק) נעשו כאשר המשק האמריקאי היה בשגשוג, וכאשר החוב היה די מינימאלי. מעשי הפד, חוץ ממקרה אחד ב-1929, סבבו סביב העיקרון הפשוט של איזון בסיס הכסף, כאשר האינפלציה הייתה סימן של התחממות יתר בכלכלה ובספקולציה. אחרי הכול, מעשים אלו הגיוניים, ולמרות שיש טענות רבות נגד הפד בדבר "הליכה מעבר לסף", מעשיו היו תמיד בגדר ניסיון של כיבוי שריפה על ידי קירור, ומים צוננים.
ומה היום? הפד שופך מים קרים על משק קפוא. מספיק לציין את שני רבעוני התמ"ג השליליים האחרונים, שוק הנדל"ן שאבד כבר כמה אחוזים, וגל הפיטורים המוכרזים על ידי החברות. הפיטורים שעדיין לא נכנסו לסטטיסטיקה הממשלתית הרשמית. אז מאיפה האינפלציה הגבוהה כל כך? זהו, שהפעם, היא אינה נובעת מביקושים אלא מחוסר היצע של חומרים, מוצרים, וכוח עבודה זמין. לא ניכנס כאן לכל ההסבר אבל מספיק שנאמר שהקורונה, ורוסיה, אשמים ברוב העניין. תוסיפו לכך את ההאטה של המשק הסיני (שילוב של פשיטות רגל בנדל"ן, מדיניות Covid-0, ובעיקר, קיטון דרמטי של הביקוש מהמדינות המפותחות) וקיבלתם משק גלובלי הנמצא בחלק המקפיא של המקרר. ובכל זאת, כל הבנקים המרכזיים מעלים ריבית בצורה אגרסיבית, חוץ מהסיני המוריד אותה. ומה עם החוב? יש לזה המון השלכות אבל אזכיר רק אחת: עלייה של 1% בריבית האפקטיבית, הנכנסת לגלגול החוב הלאומי, תהיה שוות ערך לתקציב החינוך כולו בגידול תשלום הריבית על החוב בתקציב המדינה. יחס חוב תוצר של 130% (!!), עבור מעצמה כמו ארה"ב, כאשר עלות החוב גדלה, היא בעיה אקוטית, ומדאיגה מאוד.
אולי הרחבתי מדי אבל, אני חושב שכדאי תמיד לדעת איפה אנו עומדים כאשר אנו מסתכלים על גרפים. אז, אחרי שאמרנו את כל זה, מה קורה עכשיו? ולמה אנו עומדים לפני נקודת הכרעה של ממש? לפניכם שילוב של גרף יומי, ושל 5 דקות, של מדד המניות האמריקאי S&P500:
בחלק היומי, מצד שמאל, מעניינות שלוש עובדות פשוטות: מסוף מרץ 2022, ועד אמצעי יוני המדד ירד מ-4640 ל-3640 (21.5%), מאמצע יוני ועד אמצע אוגוסט הוא עלה מ-3640 ל-שיא של 4325 (18%), ועכשיו הוא נמצא סביב תיקון השני שליש מהעלייה הזו. אגב, די מדהים שהוא נגע ממש בנקודה המציינת את רמת הפיבונצ"י של תיקון השני שליש (3903). אזור תיקון השני שליש הוא גם אזור תמיכה מאסיבי, אשר היה להתנגדות שנפרצה באמצע יולי.
מדוע זוהי נקודת הכרעה? פשוט מאוד: מה שיקרה בשבוע הבא ואילך, יאמר לנו דבר פשוט אחד: האם מה שהחל באמצע יוני הוא תחילת מגמה חיובית חדשה, שהרגל הראשונה העולה שלה פשוט תוקנה בצורה עמוקה. או, שכל העלייה, מאמצע יוני, הייתה תיקון של הירידה הגדולה, ולפנינו סיכוי סביר שנרד המשך ירידה מתחת לתחתית שנקבעה באמצע יוני, סביב 3640.
בקיצור: המשך יורד מתחת ל-3900, בצורה אגרסיבית, תכוון אותנו לכך בוודאות.
למה זה חשוב? לטווח הארוך? כי אם המצב הוא אכן מצב שלילי שהחל בתחילת השנה, ורק נרגע זמנית על ידי עליות עד 4340, חייבת לבוא ההפנמה שאנו חיים בשוק דובי אסטרטגי. כזה שרוצה "לנקות" את האורווה מאז התחתית של מרץ 2009. לעומת זאת, אם רמת המחיר סביב 3900 תעמוד איתן, אזי נמשיך לקיים מבט חיובי על השוק הזה, כאשר ההנחה הנובעת מכך היא שמכאן עולים חזרה להשגת שיאים חדשים במדד.
זכרו: יש גם תיקונים לתיקונים. יש סבירות גבוהה שהירידה מ-4340 הייתה אלימה ומהירה מדי, וגם לה מגיע תיקון עולה. בכל מקרה, הגבולות ברורים מאוד: 3900 קיבלה גושפנקא אדירה, בתנועת המחיר ההיסטורית של המדד. וכאמור: כל עוד השחקנים רוצים לקיים תקווה לסמן את העלייה מאמצע יוני, כסיום המשבר הפיננסי, זו חייבת להישמר משבירה.
בהקשר לדברים שנאמרו עד כה, אנא ראו את החלק הימני של הגרף, המתאר את מה שקרה ביום שישי האחרון, ה-02-09-2022. זה היה אחד הימים המפתיעים ביותר שהיה לי הזכות לעקוב אחריו. בגלל כל הנאמר ביחס ל-3900, באנו ליום שישי עם נטייה חיובית ותקווה לעלייה יפה. היה רק צריך לעבור את פרסום נתוני האבטלה בשלום, וזה אכן הצליח מאוד (1). בפתיחת המסחר, נסגר פער המחירים שנפתח בין הסגירה של יום חמישי, והפתיחה של יום שישי. דבר רגיל שאיננו מתרגשים ממנו (2). ואז, כצפוי, התחדשו העליות ועברו את השיא של תחילת היום (3). מגיע לסוחרים גם ארוחת צהריים, נכון? וזהו הדשדוש שאחרי העלייה.
ואז הגיעה השעה 19:00 (שלנו). מה שנתפס תחילה כתיקון יורד הפך להיות מפולת של ממש, עם עצירה קלה סביב 20:30 (4). סוף היום מצא את החבר"ה עם סגירת פוזיציות אשר הצליחה להחזיר כ-20 נקודות מדד מעלה (5). מה קרה כאן? מפתיחה עם עלייה של מעל 1.5% היום נסגר עם ירידה של 1.07% (!!). מהלך תוך יומי שלילי של יותר מ-2.5% כאשר ידיעת המקרו העיקרית התקבלה תחילה בחיוב... ההסבר פשוט מאוד: יש עדיין גופים גדולים שלוקחים כל הזדמנות של שיפור במדד על מנת למכור כמויות גדולות של סחורה. (4) היה מפתיע מאוד אבל, גם מהווה עכשיו אישור שיהיה צורך ברצון חזק מאוד מצד החיוביים על השוק הזה כדי ש-3900 אכן תעמוד איתן!
וכאן אני רוצה להוסיף עוד מבט על המערכת: הדולר. לפניכם גרף יומי של הדולר-אינדקס:
אין הרבה מה לומר על המגמה של זה האחרון. היא הרבה פחות אמביוולנטית מאשר מדד המניות. כאן, השיאים והשפלים צועקים אלינו בצורה חזקה: חיוב! לא ארחיב כאן על חשיבותו של הדולר במערכת הכללית, וכמה חוזקו מזיק, בצורה דרמטית, על המון גופים ומדינות. מה שחשוב הוא שרמתו משקפת את הברור מאליו: קשיחות הפד להמשך מדיניות עליית ריבית וספיגה של נזילות.
כל עוד זו קיימת, ובלי קשר למה שקורה כתוצאה ממנה בכלכלה האמיתית, או בשוקי הכספים, המטבע האמריקאי אמור לדלג על עוד ועוד רמות שיא. בסקירה אחרת ציינתי את 120 כיעד היסטורי. למרות זאת, אין ספק שיש מצב של קניות יתר גדולה בדולר. ניתן להבחין גם בסימן ראשון של חולשה, עם הכנה לסטיית שלילית בין המחיר והמומנטום, אבל, רק שבירה של 107.5 כלפי מטה יכניס את הספק הראשון בלב המשקיעים בהקשר של המשך חלק הלאה. המון הצלחה לכולם!
