פיקדונות בבנקים - פיקדונות ופיקדונות מובנים: מה ההבדלים ומה צריך לדעת

תוואי הריבית העולה מחזירה את אופציית הפיקדונות בבנקים, כאופציה להשקעה בסיכון נמוך. בעשור האחרון, בשל הריבית האפסית, הפיקדונות בבנקים הניבו תשואה אפסית והפכו ללא אטרקטיביים. עם עליית הריבית החלו הבנקים השונים להעלות את הריבית על הפיקדונות לאט לאט. בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי, אנחנו רואים בשבוע האחרון פיקדונות בבנקים השונים, בריביות גבוהות יותר, לטווחים ארוכים יותר. אז מה צריך לדעת על פיקדונות בבנקים, וגם על מכשיר הפיקדונות המובנים שנעלם בתקופת הריבית האפסית, וצפוי לחזור כאשר זו תוסיף ותעלה?

הבנקים השונים מציעים שני סוגי פיקדונות: פיקדונות בריבית קבועה ופיקדונות בריבית משתנה. כאשר הפיקדון בריבית קבועה, סכום הריבית נקוב לתקופת הזמן של הפיקדון. למשל: 7% לשנתיים. במצב זה, אם השארתם את הפיקדון במשך כל התקופה, תקבלו את הריבית הנקובה, כלומר – הריבית הנומינלית, ללא קשר לשינויים בריבית בנק ישראל או במדד. הסוג השני של הפיקדונות הם בריבית משתנה, או כאלו בריבית שמשתנה לפי ריבית בנק ישראל, הם יהיו פקדונות פריים פלוס – למשל: פריים פלוס 0.2 לשנה. פריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. או פקדונות צמודי מדד – למשל: אם תשאירו את הכסף לשנתיים תקבלו אותו צמוד למדד.

ישנם הבדלים גדולים בין הפיקדונות הללו: כאשר מדובר בפיקדונות בריבית קבועה, אתם לוקחים על עצמיכם למעשה את הסיכון לכך שיהיו שינויים לאורך התקופה שיהפכו אותם לפחות אטרקטיביים. למשל, אם פיקדון לשנתיים בריבית קבועה של 7% מייצג ריבית שנתית של קצת יותר מ-3%, אתם נמצאים במצב בו הכסף שלכם נשחק בוודאות באופן ריאלי השנה, בה האינפלציה נמצאת בקצב של 5.2%, ואין אתם יכולים לדעת האם הוא יישחק גם בשנה הבאה אם האינפלציה תמשיך לעלות.

חוסר הוודאות כעת בשווקים הוא גבוה, ונראה שפיקדונות בריבית נומינלית קבועה, שמייצגים הפסד ריאלי, הם פיתרון בעייתי לטווח ארוך. למי שרוצה לשמור על הכסף מפני שחיקה, פיקדונות צמודי מדד הם יותר אטרקטיביים.  

כאשר מדברים על פיקדונות, כדאי לשים לב למשהו חשוב: פקדון בבנק הוא איננו תחליף להשקעה במניות. פיקדונות הם אחת האלטרנטיבות להשקעות הנתח הסולידי בתיק ההשקעות שלנו, למשל כסף שאנו זקוקים לו לשימוש קרוב ולא מעוניינים להשאיר אותו חשוף לתנודתיות של שוק ההון. התשואה עבור הפקדונות, גם לאחר העלאות הריבית, צפויה להיות בטווח הבינוני-ארוך נמוכה יותר מהתשואה על מניות, אך כך גם הסיכון והתנודתיות בהם – הם אינם משמשים לאותו הצורך. לכן, פקדונות צריך להשוות לאלטרנטיביות הרלוונטיות להשקעות סולידיות לטווח הקצר: עו"ש שלא נותן ריבית כלל, קרנות כספיות, מק"מים ואג"חים, וכו'.

אם נסתכל על הקרנות הכספיות מתחילת השנה, אנו רואים שהתשואה שהן השיאו נמוכה, ובוודאי לא מפצה על השחיקה בשל האינפלציה. הייתרון בהשקעה בקרן זו בתקופה של חוסר הודאות והשינויים התכופים בה אנו מצויים הוא שהכסף נזיל תמיד, אם יצאו חלופות טובות יותר באפיקים הסולידיים, יהיה ניתן להעביר את הכסף אליהן בקלות.