ענקית הנפט Shell מאותתת על רבעון שלישי חלש. מה המשמעויות?

מה שמועיל לחברות הנפט ומה שמועיל לעולם הרחב - לא תמיד עומד בקנה אחד. את זה הבנו היטב לאחר שהמלחמה פרצה באירופה בחודש פברואר. ובכל זאת, הזינוק של מחירי הנפט הוביל לפריחה בענף והעניק ל-Shell הרבה נחת פיננסי. 

ענקית האנרגיה הבריטית דיווחה על שני רבעונים רצופים של רווחי שיא במחצית הראשונה של השנה על רקע עלייה במחירי הנפט והגז, ורווחים מדהימים מפעילות המסחר שלה.

אבל בינתיים, הכלכלה העולמית הספיקה לשקוע, ופתאום התפוגגו להן התחזיות הגבוהות לנפט כשהמחירים ירדו ממחיר של יותר מ-120 דולר לחבית ביוני. ואם זה לא מספיק, נציין שהמסחר חלש יותר בגז וגם את הירידה בביקוש לפלסטיק.

כך שהתמונה דיי ברורה, ואין זה מפתיע שהחברה אמרה כי הרווח שלה כנראה יפגע, כחלק מהכנה לקראת פרסום התוצאות הכספיות שלה בסוף החודש, ב-27 באוקטובר.

Shell אמרה שמרווחי הזיקוק האינדיקטיביים ירדו ל-15 דולר לחבית לעומת 28 דולר לחבית בשלושת החודשים הקודמים, זאת כאמור, על רקע החששות הגוברים מההאטה הכלכלית העולמית.

מבחינת השווקים: OPEC+ הסכימה עם קיצוצים עמוקים בייצור הנפט

OPEC+, קבוצה של מדינות מייצרות נפט, פחות מתרגשת מירידת מחירי הנפט, והודיעה על תוכניות לצמצם את האספקה בלא פחות מאשר שני מיליון חביות ביום, שזה פי שניים מהכמות המשוערת. 

למורת רוחם של הבית הלבן ושל הנשיא ג'ו ביידן שאמר שימשיך לשקול אם לשחרר עוד מלאי נפט אסטרטגי להורדת מחירים, מנהיג אופ"ק דה-פקטו, סעודיה אמר כי הקיצוץ של 2 מיליון חביות ליום של התפוקה, השווה ל-2% מההיצע העולמי, היה הכרחי כדי להגיב לעליית הריבית במערב ולכלכלה עולמית חלשה יותר.

עכשיו, אמנם המהלך הזה של הקיצוץ באספקת הנפט שהוחלט בווינה ביום רביעי עשוי לדרבן התאוששות במחירי הנפט שירדו לכ-90 דולר לעומת 120 דולר לפני שלושה חודשים על רקע חשש ממיתון כלכלי עולמי, עליית ריבית בארה"ב והתחזקות הדולר. 

אך גם ייתכן שההשפעה לא תהיה דרסטית כפי שהיא נראית כעת: חברות חלשות יותר ב-OPEC+ התקשו בכל מקרה לעמוד בקצב יעדי הייצור הקיימים, כך שהמינוס הזה באספקה בפועל עשוי להיות פחות ממה שהנתון הרשמי מרמז.

Brent crude גרף מאת TradingView

האם הגרוע מכל עוד לפנינו?

היצע נמוך יותר יגרום לתחרות רבה יותר על הנפט, כך שאין זה מפתיע שנפט גולמי מסוג ברנט,  מדד נפט מרכזי, זינק ביום שני ב-4%, ומאז הספיק לעלות כ-10%. וייתכן שהמחירים רק מתחילים לעלות. 

הרי הסנקציות המערביות על יצוא הנפט הרוסי אמורות להתהדק בהמשך השנה, מה שעלול לפגוע עוד יותר באספקה. וזו גם אולי הסיבה שגולדמן זאקס חושב שהנפט הנפט מסוג ברנט יגיע ל-100 דולר לחבית בשלושת החודשים הקרובים ויטפס ל-105 דולר בטווח של שישה חודשים, שזה רחוק מאוד מהמחיר המבוקש הנוכחי של כ-89 דולר.

כשמחירי האנרגיה כבר מוסיפים שמן למדורה של האינפלציה העולמית, זה הדבר האחרון שמדינות רבות רוצות לשמוע, כולל ארה"ב. שם, הממשלה ניסתה להוריד את מחירי הדלק לקראת בחירות אמצע הקדנציה המכריעות בחודש הבא.

וארה"ב לא מתכוונת לזרום עם הפחתת יצור הנפט ללא מלחמה: כמה פוליטיקאים אמריקאים כבר הציעו שאם התוכנית הזו אכן תצא לפועל, ארה"ב צריכה לקצץ באספקת חלקי מטוסים לסעודיה כנקמה.

התמונה הגדולה יותר: הדשא תמיד ירוק יותר - העתיד, לא כל כך.

לחברות רבות, כולל Shell יש תוכניות שאפתניות לפנות לאנרגיה ירוקה, אבל ככל הנראה, הן לא משקיעות מספיק. לפי מומחים, העולם צריך להוציא 4 דולר על אנרגיה מתחדשת על כל 1 דולר שאנחנו מוציאים על אנרגיה מזהמת גבוהה עד 2030. 

אם יעשו את זה, יש לנו סיכוי להגיע לאפס פליטות נטו עד שנת 2050, אבל בהתחשב בכך שאפילו לא הספקנו הגיע ליחס הוצאה של 1:1 עדיין, הדרך הזו עדיין ארוכה.