קים קרדישאן כזרז לצורך באסדרת הרגולציה בתעשיית הקריפטו

הביטקויין נסחר ביציבות ברמות של 19,000-20,000 דולרים כבר תקופה ארוכה, זאת, במקביל לירידות במחזורי המסחר. אחת הסיבות לכך, היא שבורסות היו עושות  "ווש טריידינג" (עסקאות פנימיות גדולות שאינן אמיתיות) והרגולטור שם עינו על התופעה, שבעקבות כך, פחתה באופן משמעותי. 

בעוד ישראל עדיין נותרת מאחור בכל הקשור לרגולציה בתעשיית הקריפטו, ידיו של שומר הסף האמריקאי מתארכות. בתקופה זו אנו רואים גידול והרחבה באכיפה של הרגולציה בעיקר בארה"ב. ביולי השנה ה SEC (הרשות לניירות ערך האמריקאית) פנה לבורסות בארה"ב לגבי תשעה טוקנים שנרשמו כמטבעות וטען כי הם ני"ע. כתוצאה מכך הבורסות מחקו מיידית את הטוקנים ממסחר, והחברות שהנפיקו את הטוקנים, מתמודדות כעת עם תביעה פלילית פוטנציאלית מה- SEC בטענה לגיוס כסף לני"ע שלא באופן חוקי – קרי הגשת תשקיף. ,הבורסות שרשמו את הטוקנים למסחר, מתמודדות עם תביעה של רישום למסחר של ני"ע לבורסה ללא רישיון מחסר בני"ע. מספר ימים לאחר מכן פנה ה -SEC  לחברת KIK בעניין דומה. גם במקרה זה הטוקן נמחק מהבורסות בארה"ב למסחר.

פתח לבאות? - בהחלט כן. באוגוסט פנה ה– SEC ל- Voyager בטענה כי קידמו מכירה של מוצר פיננסי שאינו ני"ע בדרכים של הטעיה של הציבור. מה שמעניין במקרה זה, הוא א. הפניה נעשתה לאחר ש Voyager כבר הכריזו על בקשה לצפטר 11 (פשיטת רגל) ב. הטענה של ה-SEC  היא הטעיית במכירה של מוצר שאינו ני"ע. זו למעשה הרחבת תחום השיפוטיות של הרגולטור שאחראי לכאורה רק על ני"ע. עוד באוגוסט פנה ה- SEC  ל - DeFi Money Market, בטענה כי מכרו מוצרי השקעה ללא הגשת תשקיף והפרו את תקנות המסחר 5 (A, C).

מה שמושך יותר עניין מצד משקיעים היא התביעה של ה- SEC לגבי גופים שעוסקים בהלוואות של מוצרי קריפטו (lending/staking), וטוען כי אולו מוצרים הדרושים פיקוח. למשל תביעה מול BlockFi Lending LLC, בטענה שמוצרי ההלווואות שלה צריכים להיות מרושיינים. והדובדבן שבקצפת הייתה תביעה וההסדר מול קים קרדשיאן בטענה שזו לא גילתה את התמורה שקיבלה כאשר קידמה מוצרי קריפטו. קרדשיאן שילמה במסגרת פשרה סך של 1.26 מיליןן $.  (על פי החוק בארה"ב חייבים מפרסמים להסגיר לציבור את קיומה של תמורה עבור הפרסום ואת גובה התשלום).  כל אלו מתנהלים הבמקביל לטיוטות חוק לאסדרה של עולם הקריפטו באופן שמטבעות יהיו תחת פיקוח ה CFTC וני"ע יהיו תחת פיקוח של ה SEC.

הבלוקצ'יין מהווה טכנולוגיה שמשולה לחדר כספות ענק ואכיפה בדמות רגולציה על הקריפטו היא דבר מבורך. פעם אחר פעם ניתן לשמוע כי קריפטו אינו נמצא תחת חוקי ני"ע אך זוהי אמירה תלושה מהמציאות. בסופו של דבר חוקי ני"ע נועדו להגן על משקיעים וכספיהם בין אם הכספים מושקעים במניות של חברה, סחורות או נגזרים. ותפקיד הרגולטור הוא להגן על הציבור. הטענה של חלקים מהעוסקים בקריפטו, כי אין צורך ברגולציה, היא מטעה. בלוקצ'איין וקריפטו יכולים ללכת יחד עם רגולציה. הדבר דומה למכונית חדשה שמונעת בחשמל ולא בנזין – האם בעל המכונית יכול לטעון שמכיוון שהמנוע הוא חשמלי, הוא אינו חייב לכבד את חוקי התנועה? אין ספק כי עולם הקריפטו מגלם את בתוכו את העתיד החדש של העולם הפיננסי תוך הכנסת יכולות וכלים שלא היו קודם לכן.  אולי צריך לשנות את אופי הרגולציה או לבצע התאמות והקלות אך לא ניתן בלעדיה. בטח לא כשהכוונה היא שלצד הגופים המוסדיים גברת כהן מחדרה תוכל להשקיע במכשירים האלו.