4 תרחישי בחירות בדיוניים: איך יגיב שוק ההון?

הנה זה מגיע. מחר, בפעם החמישית בתוך 3 שנים ילכו אזרחי ישראל להצביע בבחירות. הם יעשו זאת כאשר בפעם הראשונה מזה 13 שנים לדייר בבית ברחוב בלפור לא קוראים בנימין נתניהו. 

למרות זאת, גם בחירות מספר 5 נערכות תחת צילו של ראש הממשלה לשעבר, יו"ר הליכוד. הקואליציה שעומדת מולו כוללת לפחות שתי מפלגות (ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי) שבזמנים רגילים היו יכולות לחבור בקלות לליכוד. הימצאותו של נתניהו בראש הליכוד מונעת מהן לעשות כן. עם זאת, חשוב לזכור שכבר ביום שאחרי הבחירות יתחילו חיזורים הדדיים גם בין מפלגות שכרגע עוינות זו את זו. כך שלפחות בתיאוריה - "הכל עדיין פתוח". 

לרגל יום החג לדמוקרטיה החלטתי גם אני לשחק קצת עם המספרים. ניסיתי לבחון מהם התרחישים האפשריים, ומהן ההשלכות הכלכליות שעשויות להתפתח בעקבות התוצאות האפשריות בבחירות. אני מזהיר מראש: מדובר בתרחישים בדיוניים בלבד שמטרתם גירוי המחשבה. מי שיחליט לסכן את כספו בעקבות קריאת הטור – עושה זאת על אחריותו המלאה. דירקטוריון הטור לא לוקח אחריות ולא יפצה איש במקרה של הפסדים כספיים שעלולים להיווצר בשל כך. 

הסקרים האחרונים אמנם לא לוקחים זאת כל כך בחשבון, אבל לא צריך לקרות הרבה כדי שהליכוד ינצח את הבחירות הללו באופן משכנע. במידה ואחת המפלגות הערביות לא תעבור את אחוז החסימה, גוש נתניהו עשוי לזכות ב-65-67 מנדטים ולהרכיב בקלות יחסית את הממשלה הבאה. ומה יקרה אז? 

ביום שלאחר הבחירות יכריזו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר על שאיפותיהם. סמוטריץ' יבקש להתמנות לשר הביטחון ("רק אני יכול לעצור את גל הטרור בשטחים"). בן גביר ישוב ויכריז על רצונו במשרד לבטחון פנים ("עין תחת עין. התשובה לטרור היא טרור נגדי"). המפלגות הדתיות יציגו שורה ארוכה של תביעות כספיות, ובהן דרישה חדשה ומעוררת מחלוקת: כל תלמיד ישיבה מעל גיל 18 יקבל מהמדינה שכר חודשי של 8,000 שקל.

אבל אבן הנגף האמיתית תופיע במהלך המו"מ הקואליציוני כאשר סמוטריץ' ידרוש שבקווי היסוד לממשלה תופיע התחייבות להקים את בית המקדש השלישי עד שנת 2030. "זו חובתנו לעם היהודי בגולה", יאמר סמוטריץ' בראיון בלעדי לעמית סגל מחדשות 12. "יש כאן גם תרומה לתיירות", יוסיף. "יהודי העולם וגם נוצרים רבים ירצו לבוא לישראל לצפות בסמל הלאומי החדש והקדוש שלנו". 

לנתניהו יהיה קושי גדול לבלוע את הצפרדעים הציוניות הללו. מנהיגי מדינות ערביות ידידותיות יאיימו בהחזרת השגרירים הישראלים והשעיית היחסית הדיפלומטיים עם ישראל. בערים המעורבות יתחדשו המהומות. הגדה המערבית תבער מפיגועים יומיומיים. מנהיגי קטאר יבהירו בדיפלומטיות שאישים רמי מעלה מישראל אינם רצויים, ומוטב שלא יגיעו במהלך המונדיאל.

וכיצד יגיב שוק ההון? 

האג"ח של ממשלת ישראל יספגו ירידת ערך עקב הערכה שהמתנות לציבור החרדי ייאלצו את הממשלה לגייס מיליארדי שקלים בהנפקת אג"ח חדשות. 

שוק המניות יירד בחדות. תחילה בעקבות בריחה של משקיעים זרים ("האם ישראל משתגעת"? תשאל הכותרת באקונומיסט) ובהמשך בעקבות גל הטרור הגובר. ביוני 23' יצלול מדד תל אביב 125 עד לרמה של 1,500 נקודות. השקל ייחלש גם הוא ויגיע לרמה של 4 שקלים לדולר.

תרחיש 2: ניצחון דחוק לימין

זה נראה כמו תרחיש סביר למדי. 61-62 אצבעות יספיקו לביבי כדי להקים ממשלה ולחזור עם רעייתו ובנו לבית בבלפור. אבל מה יקרה לאחר יום הבחירות?

החשש העיקרי של ביבי הינה הדומיננטיות והאהדה שמקבלת הציונות הדתית. בניסיון לאזן זאת, כבר ביום רביעי ירים נתניהו טלפון לבני גנץ. "אשמח לתת לך את תפקיד שר הביטחון בממשלתי", הוא יאמר לו. בהמשך יצלצל גם לאייזנקוט ויציע לו את משרד החוץ. לסער תינתן בחירה בין משרד האוצר למשרד המשפטים. זאב אלקין יקבל הצעה להתמנות לשגריר באו"ם. כל הארבעה יגיבו בסירוב. 

נתניהו יצטרך להסתפק בשותפיו ה"טבעיים", ולהיענות לתביעותיהם. עם זאת, את סעיף "בניית בית המקדש", הוא יצליח להסיר מסדר היום. 

כיצד יגיבו הכלכלה ושוק ההון? 

מכיוון שלא מדובר בהפתעה גדולה – השוק יגיב בהתאם להתפתחויות בשטח. גל הטרור שיימשך גם לתוך חודשי החורף ימשיך להעיב על שוק המניות. מדד תל אביב 125 ירד ברבעון הראשון של 2023 עד ל-1,750 נקודות. 

אבל הבעיה העיקרית תהיה האינפלציה. ארגוני המורים והרופאים ידרשו העלאות שכר והממשלה שמכהנת עם רוב דחוק תהיה חייבת להיענות. בהמשך יעלו גם משכורותיהם של אנשי הצבא והשוטרים. 

הממשלה תגיש לכנסת תקציב מנופח, מה שילבה עוד יותר את האינפלציה ויביא אותה לקצב של 8% בשנה. בנק ישראל יקפיץ את הריבית עד ל-6% בניסיון לעצור את השתוללות המחירים. "תשלומי המשכנתא שלנו התייקרו ב-50% תוך שנה. אני חושב שנצטרך למכור את הדירה ולעבור לגור בשכירות", יגיד י', תושב הרצליה בכתבת טלוויזיה על מחירי הדיור. נציגי המפלגות הדתיות יצרפו לתביעותיהם דרישה חדשה – הקמת עיר חרדית חדשה בשטחים, וסבסוד מחירי הדירות בה לאברכים ב-50%. 

זה אולי נראה לא סביר כל כך, אבל זה תרחיש  שסיכויי התממשותו גבוהים בהרבה מ-0. בינינו – מי ציפה שבנט יהיה ראש הממשלה לאחר בחירות מספר 4? 

בעזרת תמיכה מבחוץ של 2 המפלגות הערביות מצליח לפיד להגיע ל-64 מנדטים ומקבל את הזכות להרכיב ממשלה. התמיכה הערבית ניתנת תחת תנאים, אבל לפיד מצליח לשכנע את שותפיו – ובמיוחד את גנץ -   לתת לקואליציה שלו צ'אנס. גנץ נשאר במשרד הביטחון, אייזנקוט מקבל את משרד החוץ ומרב מיכאלי משודרגת למשרד הפנים. 

כיצד יגיבו הכלכלה ושוק ההון? 

בחודשים הראשונים לכהונת הממשלה האווירה אידילית כמעט. הממשלה מעבירה תקציב שאפתני, שכולל בין השאר קיצור זמנים בפרוייקטי תשתיות נחוצים. מניות הבנקים וחברות הנדל"ן בבורסת תל אביב מזנקות, ומדד תל אביב 125 מגיע בפברואר ל-2,500 נקודות. השקל מתחזק וחוזר לרמה של 3.2 שקל לדולר. 

אבל במארס מתחילים להתגלע סדקים בקואליציה. גל הטרור שאינו נפסק יחד עם התגברות האלימות בחברה הערבית שוחק את יכולתן של המפלגות הערביות לתמוך בממשלה. בעקבות גל מעצרים שמתבצע בשכם ובג'נין ולאחר הפגנה סוערת ואלימה בלוד מודיעים מנסור עבאס ואיימן עודה על הפסקת התמיכה בממשלה. 

לפיד שחושש משורה של הצבעות אי אמון  מצליח לגבש עסקה עם המפלגות הדתיות. ההסכם מתפרסם וזוכה לקיתונות של ביקורת מצד מרב מיכאלי וזהבה גלאון. הממשלה תמשיך לשרוד ולהתנדנד תוך ציפייה לפסק הדין במשפט נתניהו. ביוני 23' יחזור תל אביב 125 ל-1900 נקודות.

הכל נשאר כשהיה. הולכים לבחירות מספר 6. האם יש טעם לפרט בכלל אילו תרחישים אפשריים במקרה כזה? 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. לאחרונה הוא הוציא את הספר: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.