המונדיאל בקטאר - 7 מספרים על המדינה המארחת - קטאר

הצגת הספורט הגדולה והפופולארית מכולן מגיעה אחת ל-4 שנים: אליפות העולם בכדורגל לנבחרות - מונדיאל 2022. 

מדובר במונדיאל שונה מכל מה שהכרנו בעבר. ראשית – המארחת היא מדינה קטנטנה ממדינה שאין לה שום ייצוג בכדורגל העולמי. שנית – הוא ייערך, לראשונה בהסטוריה, בחורף ולא בקיץ. מדוע? משום שבקיץ עלולות מעלות החום בקטאר לטפס עד 50 מעלות בצל. בנובמבר ודצמבר החום נסבל יותר, עד 30 מעלות בצל. 

אבל יושבי האצטדיונים כלל לא יחושו בחום הלוהט. אצטדיוני הענק שנבנו במיוחד לצורך האירוע ימוזגו באמצעות מערכת חדשנית והטמפרטורה שתשרור בהם תנוע סביב 22 מעלות. אידיליה. 

קיום המונדיאל בקטאר עורר תרעומת וביקורת עזה בקרב גורמים רבים. במיוחד מצד ארגוני זכויות אדם שטענו כי העסקת העובדים הזרים בנסיכות העשירה גובלת בעבדות. חיצי הביקורת כוונו בעיקר לפיפ"א, ארגון הכדורגל העולמי, בטענה שבחירת קטאר כמארחת נגועה בשחיתות. 

למרות גלי הביקורת, חגיגת הכדורגל הארבע-שנתית תצא עוד רגע לדרך. זה הזמן להכיר קצת יותר מקרוב את המדינה המארחת, את כלכלתה, ואת המניעים שדחפו אותה לארח את אירוע הכדורגל הגדול והיוקרתי ביותר בעולם.

זהו מספר האזרחים בקטאר. מספר השווה בערך לשני שליש מתושבי תל אביב. האזרחים של קטאר מהווים רק 12% ממספר התושבים בה שנאמד בכ-2.6 מיליון. מספר התושבים משתנה בהתאם לעונה, ובמיוחד עונת תיירות החורף. 

רוב התושבים בקטאר הם מהגרי עבודה שמגיעים ממדינות שכנות. חלקם ממדינות דרום מזרח אסיה (הודו, סרי לנקה, בנגלדש, פיליפינים)  וחלקם ממדינות מוסלמיות (סעודיה, מצריים, פקיסטן). מנהיגי מצריים שרואים במנהיגי קטאר יריבים בכל הקשור לתיווך בסכסוכים פנים איסלמיים לועגים להם לפעמים באמירה לפיה "ניתן להכניס את אזרחי קטאר כולה לבית מלון אחד".

זהו התוצר המקומי לנפש של קטאר לשנת 2021, לפי חישובי קרן המטבע הבינלאומית. לשם השוואה, בישראל התוצר לנפש הוא 50 אלף דולר, בארה"ב 69 אלף דולר, ובסעודיה 24 אלף דולר. 

אבל החישוב מטעה משום שהוא מחושב לפי מספר התושבים בקטאר שגדול כמעט פי 10 ממספר האזרחים בה. כאשר משקללים את התוצר לנפש לפי מספר האזרחים, ה"תמ"ג לאזרח" הוא כמעט 600 אלף דולר בשנה – פי 7 מהתוצר לנפש בנורווגיה. 

התמ"ג של קטאר כולה עמד ב-2021 על כ-180 מיליארד דולר. כמעט מחצית מהתמ"ג של מצריים שבה מתגוררים 104 מיליון תושבים, ורבע מהתמ"ג של סעודיה שבה גרים 35 מיליון איש. העושר שצברה קטאר בעסקי האנרגיה מאפשר למנהיגי המדינה הקטנה – בסך הכל 11 אלף קמ"ר, כמחצית משטחה של ישראל – לנכס לעצמם כוח והשפעה שגדולים בהרבה ממשקלה הסגולי של המדינה.

21% 

זהו חלקה של קטאר בשוק ה-LNG (גז טבעי מונזל) בעולם כולו. שיעור זה גם מקנה לה את המקום הראשון בעולם בקטגוריה הזו. 

עושרה של קטאר מבוסס כמעט כולו על נפט וגז טבעי. נפט התגלה לראשונה בקטאר בשנת 1939, כשהמדינה היתה עדיין בשליטת בריטניה. בריטניה סייעה רבות בגילוי ופיתוח שדות הנפט והגז בקטאר, עד שהמדינה הפכה לעצמאית ב-1971.   

קטאר הינה מפיקת הגז הטבעי החמישית בגדלה בעולם, עם תפוקה שנתית של 177 מיליארד מ"ק. מקום אחד מעליה נמצאת סין (210 מיליארד מ"ק) ומתחתיה נמצאת קנדה (172 מיליארד מ"ק). אגב, שטחה של קטאר נכנס בשטח של קנדה 900 פעמים.  

במהלך השנה האחרונה משקיעות מדינות העולם הון רב בהגדלת תפוקת ה-LNG. זאת במטרה לספק חלופות לגז הרוסי שמוזרם בצינורות לאירופה ולאסיה. הגידול בתפוקת ה-LNG של קטאר בשנה האחרונה נועד בעיקר לצורך אספקתו ללקוחות בסין, הודו ויפן. 

העימות בין רוסיה לאוקראינה שהוליד סנקציות חריפות על יצוא הגז מרוסיה גרם גם לקפיצה במחירי הגז מ-3.5 ליחידת חום בריטית (BTU) עד לרמה של 9.5 דולר. באחרונה נסחר הגז סביב 6-7 דולר ליחידת חום. עליית המחיר מסייעת כמובן רבות לביצור עושרה של קטאר.

זהו הסכום המוערך שקטאר השקיעה בהכנות לאירוח המונדיאל. חלק הארי ממנו הלך לבניית אצטדיונים. המונדיאל ייערך ב-8 אצטדיונים בלבד, שהמרחק המירבי ביניהם הוא 70 קילומטר. 7 מתוך ה-8 נבנו במיוחד לצורך הארוע הזה. אצטדיון אחד שהיה קיים שופץ בעלות של מיליארדי דולרים. 

לשם השוואה, עלות המונדיאל בברזיל (2014) נאמדת ב-12 מיליארד דולר. עלות המונדיאל שהתקיים ברוסיה  (2018) נאמדת ב-14 מיליארד דולר. בשתי מדינות אלו לא היה כמעט צורך בבניית אצטדיונים חדשים. עלות האולימפיאדה בטוקיו נאמדת בכ-23 מיליארד דולר.

ההשקעות של קטאר באירוח המונדיאל חורגות הרב המעבר לאצטדיונים. עלות המונדיאל כוללת גם השקעות עתק בתחבורה פנימית, שדות תעופה, תקשורת ומדיה אלקטרונית, והקמת מלונות לאירוח אוהדים שיגיעו מכל העולם. 

ענף התיירות בקטאר הוא אחד הגדולים במדינה, עם כ-2.5 מיליון תיירים נכנסים שמגיעים כדי לחוות את המדבר, את החופים הצלולים ואת מרכזי הקניות היוקרתיים בבירה, דוחא. במהלך המונדיאל שיימשך 29 ימים בלבד צפויים לבקר בה כ-1.5 מיליון תיירים. במדינה אין מספיק חדרי מלון עבורם והיא תצטרך למצוא פתרונות כיצד לשכן אותם.

זהו מספר הצופים מדי יום בשידורי רשת הטלוויזיה בערבית, אלְ-גַ'זִירַה. תרגום השם אל-ג'זירה הינו "האי" – שם קיצור ל"חצי האי ערב". 

אל ג'זירה היא רשת שידור טלוויזיונית לוויינית המשדרת בערבית ואנגלית. היא הוקמה על ידי האמיר חמד בן ח'ליפה אל ת'אני, שליט קטאר, לאחר שהדיח את אביו מהשלטון במדינה. מבני השידור ממוקמים בדוחא.

הרשת זכתה לפרסום בינלאומי כאשר שידרה קלטות של אוסאמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר. לרשת יש מספר ערוצים: חדשות, ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים, ערוץ דוקומנטרי וערוץ לילדים. בנוסף היא מפעילה מספר אתרי אינטרנט.

אל ג'זירה טוענת שהיא תחנה עצמאית מבחינה פוליטית. היא ניסתה בעבר להתבסס על הכנסות מפרסום אבל גם היום חלק ניכר מתקציבה מגיע ממשפחת השלטון. 

הרשת החלה לשדר בשנת 1996. היא הציגה תכנים ביקורתיים בנוגע לממשלות באזור המפרץ הפרסי, יחסי סוריה עם לבנון והרשות השופטת במצרים. שידור הקלטות של בן לאדן ואל-קאעידה נתן לה דחיפה גדולה בדעת הקהל העולמית. בשנת 2011 שימשה אל ג'זירה גורם מדרבן עבור ההמונים שהפגינו נגד השלטון במצרים ותימן. 

הרשת נהנית ממוניטין גבוה במערב וסיקוריה נחשבים בדרך כלל לאמינים. אל ג'זירה מסקרת את ישראל באופן ביקורתי, אבל אינה נרתעת מקיום ראיונות עם בכירים בממשלת ישראל ועם קצינים בצה"ל. מדיניות זו עוררה ביקורת בקרב רבים מצופיה בעולם הערבי. עם זאת, לרשת יש גם מבקרים רבים בישראל הטוענים לסיקור חד צדדי, במיוחד בתקופות של עימות בין ישראל וממשלת החמאס בעזה. 

למרות שהיא נחשבת למסקרת אמינה, אל ג'זירה נתפסת כרשת אוהדת למשטר הקטארי. שליטי קטאר נעזרים בה כדי לחזק את המוניטין של משפחת השלטון בקרב שכנותיה ואצל ממשלות זרות, במטרה לתרגם זאת גם לכוח פוליטי.  

יותר מ-6,500 מהגרי עבודה מהודו, פקיסטן, נפאל, בנגלדש וסרי לנקה נהרגו במהלך ההכנות לקראת המונדיאל בקטאר. כך חשף לפני כחצי שנה העיתון הבריטי "גרדיאן". מדובר בתקופה שבין סוף 2010, השנה שבה הוכרז על אירוח הטורניר בקטאר, ועד 2020. הנתונים נאספו מהממשלות של אותן מדינות, ולא כוללים מדינות כמו הפיליפינים וקניה, ששלחו מספר עובדים גדול לקטאר.

ארגון זכויות האדם Equidem ראיין עשרות עובדים ב־32 המלונות שיארחו נבחרות במונדיאל קטאר 2022. "גילינו שנעשו עבירות משמעותיות נגד עובדים זרים: אפליה, הלנת שכר, גניבת שכר, פגיעה פיזית ונפשית ופיטורים מיידיים ולא הוגנים", דיווח הארגון.

העובדים הזרים בקטאר נחשבים לתושבים סוג ב' ו-ג'. חלקם מועסקים בתנאי עבדות. לקראת המונדיאל גויסו מאות אלפי עובדים לצורך עבודות הבניה הרבות בחצי האי, ולתפעול המלונות. רבים מהם שילמו סכומי כסף גדולים (עד 5,000 דולר) רק כדי שייקחו אותם לעבודה. העובדים הם חסרי זכויות ומנוצלים על ידי קבלנים שזכו במכרזים של הוועדה המארגנת של המונדיאל. ברוב המקרים נלקח מהם הדרכון על ידי המעסיק עם היכנסם למדינה. הם לא יכולים להחליף עבודה ולא יכולים לעזוב את המדינה.

מקרי המוות הרבים של העובדים הזרים אינם נחקרים. המתים נשלחים בחזרה לארצות המוצא שלהם במזרח הרחוק. רופ צ'נדרה רומבה, נפאלי שהגיע מכפר קטן היה בן 26 כשהחליט לבקש עבודה בקטאר. רומבה שילם כסף למאכער מקומי ובסוף קיבל עבודה בבניית אצטדיון "עיר החינוך" שבקטאר. הוא הועסק בחום הנורא של המדבר, בלי תנאי בטיחות מינימליים, בלי הפסקות שתייה, בלי מזגן בצריף שבו שוכן בסמוך לאצטדיון. לפי תעודת הפטירה של משרד הבריאות הקטארי רומבה מת במיטתו מ"כשל לבבי שנבע מסיבות טבעיות". אשתו ובנו קיבלו ארון שעליו נכתב "מוות: גופה".

360 מיליון דולר

זהו סכום הכסף שתכננה קטאר להעביר לרצועת עזה במהלך 2021. קטאר טוענת שהכסף הזה מיועד לתשלום משכורות, סיוע למשפחות נזקקות ותפעול תחנות כוח. בשנת 2020 עמד המענק על כ-300 מיליון דולר. 

המענק מועבר בשתי דרכים. הראשונה: סכום ממוצע של 10 מיליון דולר בחודש מועבר לאחת מחברות האנרגיה הישראליות. סכום זה קונה את הסולר שמועבר מישראל לרצועת עזה לשם הפעלת תחנת הכוח בעיר. 

שאר הסכום מוכנס בכל חודש לרצועה במזומן ("מזוודות הדולרים") דרך מעבר ארז, באישור ישראל. הוא מחולק ברובו למשפחות נזקקות (100 דולר למשפחה). חלק מהכסף מועבר לפרויקטים שונים של האו"ם שקטאר מממנת.

הכסף של קטאר לרצועת עזה מיועד לבצר את מעמדה של קטאר כאחת המתווכות בסכסוך הישראלי פלסטיני. למעשה הוא חלק מהדוקטרינה של קטאר שאומרת: "אנחנו מדינה קטנה. אנחנו צריכים להיות ידידים של כולם". 

מדובר כמובן בכסף קטן מאוד עבור קטאר. הסכום שמעבירה קטאר לעזה שווה בערך למחצית מהשכר המשותף של שחקני פריז סן ז'רמן, הקבוצה הצרפתית הנוצצת שבה שולטת קטאר באמצעות קרן ההשקעות הממשלתית. עם הכסף שגורפים מדי שנה כוכבים כמו מסי, ניימר ואמבפה ניתן היה כנראה לבנות עוד 2-3 בתי חולים ברצועה.