שמונה שנים לאחר שהממונה על הביטוח הקודמת, דורית סלינגר, אסרה על חברות הביטוח וסוכני הביטוח לשווק פוליסות חיסכון לעסקים, פועלת לשכת סוכני הביטוח לבטל החלטה זו. הלשכה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מאירה כדי שזו תבחן את הנושא מחדש.
לשכת סוכני הביטוח, בהובלת שלמה אייזיק, פועלת זמן מה מול רשות שוק ההון כדי שזו תשנה את החלטתה. לפני מספר חודשים פנתה הלשכה לממונה על הביטוח הקודם משה ברקת על מנת שזה יבהיר לה מה הבסיס המשפטי בגינו החליטה הרשות בהובלת סלינגר (ברקת החליף בתפקידו את סלינגר ב-2018 ופרש בחודש שעבר) לקבוע את איסור השיווק.
ברקת ענה ללשכה כי פוליסות חיסכון מהוות פוליסות ביטוח חיים ובהתאם לחוק, אלא באים לבטח אנשים פרטיים ולא עסקים. אולם, על פי הלשכה אין כל מניעה חוקית, בוודאי שלא בהתבסס על חוק חוזה הביטוח, לאפשר לתאגידים לעשות שימוש בפוליסות חיסכון פרט בהיותן פוליסות ביטוח חיים בהתאם לחוק חוזה הביטוח.
פוליסות חיסכון, על פי הלשכה, הינן פוליסות ביטוח חיים מקיף ועל כן ניתן לשווקן לכל ישות וממילא אלו אינן פוליסות ביטוח חיים מהסוג שלא כולל סיכון (אלא מרכיב חיסכון בלבד).
בעקבות המענה של ברקת, ואי ההסכמה לפרשנות החוק שלו, הניחו בכירי הלשכה כי מדובר בסוגיה משפטית ועל כן יש לפנות ליועצת המשפטית לממשלה. הלשכה טוענת כי האיסור של סלינגר נעשה ללא סמכות. זאת מאחר שסלינגר לא התייעצה עם ועדה מייעצת טרם הפצת עמדתה ולא פרסמה את ההחלטה כמתחייב.
על פי הלשכה, ההחלטה שלא לשווק פוליסות חיסכון לעסקים פוגעת בזכות הקניין של תאגידים ואלו נאלצים להשקיע את הונם החסוך באפיקים כמו ניהול תיק השקעות וקרנות נאמנות. כך התאגידים הופכים להיות שבויים של ספקי חיסכון מסוימים ולאמצעי חיסכון מוגבלים.
פוליסת חיסכון היא מוצר חיסכון המנוהל על ידי חברות ביטוח. הפוליסות מסתמכות בעיקר על השקעות בשוק ההון כדי להשיג תשואה ללקוחות. הפוליסות עצמן משווקות בשלל מסלולים עם חשיפה משתנה לאמצעי סיכון כמו מניות. היתרון הברור של פוליסות חיסכון לעומת קרנות נאמנות היא היכולת לעבור ממסלול למסלול מבלי שיירשם אירוע מס (כלומר מבלי לשלם מס רווחי הון של 25%). בנוסף, בניגוד לקופת גמל להשקעה, היקף החיסכון לפוליסה אינו מוגבל ב-71 אלף שקל בשנה.

שלמה אייזיק, קרדיט: רמי זרנגר


