5 דברים שרצתם לדעת על מרוקו ולא היה לכם את מי לישאול…

זהו מספר התושבים של מרוקו. 99% מהם מגדירים עצמם כמוסלמים. הפלג האיסלאמי המוביל במרוקו הוא סוני. 

בעבר היתה במרוקו קהילה יהודית גדולה, שהגיעה בשיאה (1948) ל-265 אלף נפש. רוב היהודים של מרוקו היגרו ממנה בתחילת שנות ה-50' לישראל. חלקם הגיעו לאירופה, בעיקר צרפת. כיום חיים במרוקו כ-2500 יהודים. 

מרוקאים רבים היגרו לחו"ל וחיים מחוץ למרוקו. בצרפת נמצאת הקהילה הגדולה ביותר שמונה כ-1.5 מיליון מרוקאים, חלקם בני דור שני ושלישי. כ-700 אלף מרוקאים חיים בספרד.

ב-1904 הוכרה מרוקו כמדינה בתחום ההשפעה של צרפת. היא הפכה למדינת חסות צרפתית עם חתימת הסכם פס ב-1912. חלק מצפון המדינה ("מרוקו הספרדית") נשלט על ידי ספרד. 

משפחת המלוכה של מרוקו שייכת לזרם המוסלמי העלווי. המשפחה שלטה בתקופה זו ולאחר קבלת העצמאות מצרפת ב-1956. באותה עת הסולטן, מוחמד החמישי, קיבל את התואר "מלך" ומרוקו נעשתה לממלכה עצמאית. באותו זמן סופחה למרוקו העיר טנג'יר, שקודם לכן נחשבה לעיר בינלאומית.

ב-1961 לאחר מותו של מוחמד החמישי, עלה לשלטון בנו, חסן השני, אשר שמר על זיקתה של מרוקו למערב ובמיוחד לארצות הברית. בשנות ה-70 סיפחה מרוקו את סהרה המערבית שהייתה תחת שלטון ספרדי מאז 1884, אך קודם לכן הייתה אזור השפעה מרוקאי. הסיפוח לא הוכר בקהילה הבינלאומית וגרם למתיחות עם השכנות,  אלג'יריה ומאוריטניה.

כיום נחשבת מרוקו למונרכיה חוקתית. יש לה פרלמנט הנבחר על ידי העם. הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. סמכויות הפרלמנט שהיו מוגבלות הורחבו בשנת 2011, בעקבות הפגנות "האביב הערבי"

המלך הנוכחי של מרוקו, מוחמד השישי (מאז 1999) אחראי בין השאר על הצבא והרכבת הממשלה. המלך ממנה את ראש הממשלה (ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט) ואת חברי הממשלה.

בירת מרוקו היא רבאט ובה נמצאים מוסדות הממשלה. העיר הגדולה והחשובה ביותר היא קזבלנקה ששוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי. ערים גדולות אחרות הן פס, מרקש וטנג'יר.

זהו שיעור הצמיחה הממוצע של כלכלת מרוקו בין השנים 99'-2022. בשנת 2020 , התכווצה הכלכלה של מרוקו ב-6.3%, בעיקר בגלל הקורונה. ענף התיירות במדינה, שאחראי על כ-7% מההכנסות נפגע קשות. ב-2021 הגיעה התאוששות והכלכלה של מרוקו צמחה ב-7.4%. 

היקף התוצר המרוקאי (GDP) עמד ב-2021 על 133 מיליארד דולר, והתוצר לנפש הגיע ל-3,500 דולר. לשם השוואה, התוצר של ישראל הגיע בשנה זו ל-481  מיליארד דולר והתוצר לנפש הוא 51 אלף דולר. 

עם זאת, לפי הבנק העולמי, במונחי כוח קניה (PPP)  התוצר לנפש במרוקו מגיע ל-8,100 דולר, המקום ה-12 מבין 54 מדינות אפריקה. פחות מאשר במצריים (13,300 דולר) וטוניסיה (11,600 דולר) ויותר מגאנה (6,200 דולר) ואנגולה (7,400 דולר). 

זהו מספר התיירים שהגיעו למרוקו בשנת 2019, ערב מגפת הקורונה. תיירות היא הענף מספר 2 במרוקו אחרי תעשיית הפוספטים שמייצגת כ-16% מהיצוא של המדינה. חברת הפוספטים המרוקאית "אלשריפ" מייצרת כ-27 מיליון טון פוספטים בשנה בשווי כספי של כ-2 מיליארד דולר. 

הענף השני בחשיבותו, תיירות, מייצג כ-7% מהתוצר המקומי של מרוקו. כ-20% מהתיירים למרוקו מגיעים מצרפת, ורבים מגיעים גם מאלג'יר השכנה. 

מרוקו קרובה לאירופה ומהווה מקום נוח  עבור תיירות החורף והקיץ האירופית. התיירות מתרכזת סביב ערי החוף של מרוקו ורכס הרי האטלס, ונשענת על התרבות העתיקה של המדינה ועל נופי המדבר הבתוליים שלה. 

מרוקו משקיעה רבות בתיירות הנכנסת. המדינה משווקת את עצמה בעיקר באירופה, כיעד נוח וזול להגעה, בעל ניחוח אקזוטי והסטוריה תרבותית עשירה, אך כזה שעדיין בטוח מאוד עבור תיירים. המדינה מציגה לראווה את עריה העתיקות, ותרבויות עתיקות ששלטו בה לאורך השנים כמו האימפריה הרומית, שבטים ברברים, וכמובן, התרבות האיסלאמית. 

שלא כמו מדינות ערביות אחרות, מרוקו נותרה מרוחקת מהמרכזים האיסלמיים של המזרח התיכון. השלטון הצרפתי, והקירבה הפיסית לספרד וצרפת הותירו בה השפעה מערבית חזקה.

מרוקו היא המדינה בעלת אחוז דוברי הצרפתית הגבוה במדינות המגרב (צפון-מערב אפריקה). 35% מתושביה הם דוברי צרפתית.

כ-750 חברות צרפתיות פועלות במרוקו ומעסיקות בה כ-100,000 איש. מרוקו היא הלקוחה הגדולה ביותר של צרפת והיעד העיקרי של ההשקעות הצרפתיות באפריקה. צרפת היא המשקיעה הגדולה ביותר במרוקו בכל מגזר כלכלי, כולל חברת התעופה הלאומית וחברת הרכבת  הממשלתית. מרוקו היא גם המשקיעה הגדולה ביותר בצרפת מבין מדינות אפריקה. רוב הנשק של הצבא המרוקאי נרכש מצרפת. 

החינוך הצרפתי פופולרי מאוד במרוקו. חלק מבתי הספר במדינה מלמדים בשפה הצרפתית וערבית נלמדת  כשפה שנייה. 

מרוקאים רבים נוסעים ללימודים אקדמיים בצרפת. הם מהווים את קבוצת התלמידים הזרים הגדולה ביותר בצרפת (כ-12% מכלל התלמידים הבינלאומיים). 

כ-1.5 מיליון מרוקאים מתגוררים כיום בצרפת והם מהווים כ-20% מאוכלוסיית המהגרים במדינה. נבחרת מרוקו בכדורגל כוללת בסגל שלה שחקנים אזרחים מרוקאים רבים שנולדו בצרפת.

לפי דו"ח התחרותיות העולמי, מרוקו מדורגת במקום ה-32 בעולם באיכות הכבישים שלה. היא מדורגת במקומות  גבוהים גם בתשתיות התחבורה האחרות: נמלי ים, נמלי תעופה ותשתית מסילתית. נתונים אלו הופכים אותה למדינה בעלת התשתית התחבורתית הטובה ביותר ביבשת אפריקה. תשתיות התחבורה נשענות על הידע והניסיון הרב שיש לצרפת בתחומים אלו.

בשני העשורים הראשונים של האלף השלישי הקימה מרוקו  כ-1,800 קילומטר של כבישים וחיברה את עריה המרכזיות ברשת של כבישי אגרה. המדינה מתכנת להקים מעל 3,000 קילומטר נוספים של כבישים עד שנת 2100 בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר.

בעיר טנג'יר שקרובה למיצרי גיברלטר פועל נמל הים הגדול באפריקה, שהוא גם ה-18 בעולם במונחי פריקה והעמסה של מכולות (9 מיליון מכולות בשנה). גם בקזאבלנקה מצוי נמל משמעותי הקולט ספינות קרוז גדולות שמפליגות באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון.