נדחתה עתירת מנכ"ל רבד על החלטת וועדת האכיפה ליחס לו אחריות

בית המשפט מחוזי תל אביב (המחלקה הכלכלית) מפי כבוד השופטת סיגל יעקובי דחה את עתירת שרון זכות לעניין החלטת וועדת האכיפה לייחס לו הפרת דיווח עת שימש כמנכ"ל רבד. ההפרה עסקה באיחור דיווח של חברת רבד לעניין הפרת הסדר תיחום עיסוקים על ידי בעל השליטה דאז, יגאל אהובי, בביצוע עסקה בעסקיו הפרטיים. 

בפסק דינו קבע בית משפט בין היתר, כי נושאי המשרה אמונים על משטר הדיווחים בחברה. המנכ"ל מחויב במסירת מידע מדויק ומלא לציבור המשקיעים ואין להטיל אחריות זו רק על עורכי הדין החיצוניים. כמו כן, המנכ"ל חייב ליזום את הגשת הדוח המיידי. לפיכך, העותר היה מחויב לפעול להוצאת הדיווח המיידי מיד לאחר שנודע לו על הפרת הסדר התיחום על ידי בעל השליטה, ולא להשהות פעולתו למשך שלושה שבועות. 

אין מקום לאימוץ כלל הגורס כי די בכך, שעו"ד ששירותיו נשכרו מטעם החברה כמומחה בתחום דיני ניירות ערך ודיני החברות, אך לא גילה דעתו בעניין קיומה של חובה כאמור, כדי להקים פטור מאחריות המנכ"ל. ביהמ"ש קבע, כי אינו מקבל את טענת העותר, לפיה היה על עוה"ד להעלות מיוזמתם את סוגיית הדיווח, הגם שלא נשאלו על כך מפורשות על יד המנכ"ל ועל ידי בעל השליטה, וזאת במסגרת טיפולם השוטף והייעוץ המשפטי שסיפקו.

עוד נקבע כי הסדר תיחום הינו אירוע מהותי המחויב בדיווח. כך נדרש גם באשר להפרת הסדר תיחום על ידי ביצוע עסקה על ידי בעל השליטה המכהן גם כנושא משרה.

העתירה הוגשה על החלטת ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור וד"ר מורן אופיר, שקבעה ביום 30.8.21 את אחריות חברת רבד בע"מ יגאל אהובי והעותר שרון זכות. 

ועדת האכיפה המנהלית קבעה כי חברת רבד, אהובי וזכות, ביצעו הפרת דיווח של אי הגשת דוח מיידי במועד כשהיה עליהם לדעת שיש בכך להטעות את ציבור המשקיעים.

על החברה המשיבה, רבד בע"מ - הוטל, עיצום כספי ע"ס 500,000 ₪; וכן אמצעי אכיפה מניעתי, של מינוי בודק חיצוני, למשך שנה, לבחינה ודווח על אפקטיביות תכנית האכיפה הפנימית שלה. 

על יגאל אהובי יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה דאז - הוטל עיצום כספי ע"ס 350,000 ₪, לצד עיצום על תנאי על אותו סכום, ומניעת כהונת נושא משרה בפועל לשנה וכן עונש זה גם על תנאי למשך שנתיים. על העותר שרון זכות מנכל רבד דאז - הוטל עיצום כספי ע"ס 70,000 ₪, לצד עיצום כספי על תנאי בסכום זהה, ומניעת כהונה על תנאי, לתקופה של שישה חודשים.

אהובי וזכות עתרו כנגד החלטת הוועדה, ואילו חברת רבד בע"מ לא עתרה כנגדה.

ביום 21.8.22 נדחתה עתירתו של אהובי על החלטת הוועדה לייחס לו אחריות, אך גובה העיצום הכספי שהוטל עליו הופחת ל 200 אלף ₪ ותקופת מניעת כהונה בפועל קוצרה לשמונה חודשים, במסגרת פסק דינו של השופט יעקב שרביט.

התיק המנהלי בפרשה זו, נוהל על ידי ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך. בעתירה הופיעו עו"ד ליאב וינבאום משנה לפרקליט מחוז ת"א (אזרחי) וד"ר אילנה ליפסקר-מודעי.

תמצית העובדות נשוא העתירה

רבד בע"מ, היא חברה ציבורית העוסקת בהשקעות בנדל"ן מניב, במערב אירופה, במקביל, מנהלת החברה בתי אבות סיעודיים באנגליה, בשיתוף עם חברה ציבורית אחרת.

הפרשה נשוא העתירה עניינה בעסקת רכישה של נכס נדל"ן להשכרה שביצע אהובי בזמן שכיהן בשנת 2018 כבעל שליטה ויו"ר דירקטוריון במתחם הצלברוק שבדבלין, אירלנד. זאת, תוך הפרת הסדר תיחום פעילות עליו חתם עוד בשנת 2011 מול רבד, בהיותו בעל שליטה בה. בהסדר התיחום התחייב אהובי להימנע מפעילות נדל"נית במערב אירופה, שעשויה הייתה להיות בעלת פוטנציאל תחרותי מול פעילותה הנדל"נית של החברה שם. 

אהובי החל בניהול המו"מ לעסקה עוד באמצע יולי 2018, והתקשר בעסקה ביום 5 לנובמבר 2018. 

אהובי לא דיווח לחברה, או למי מאנשיה, במשך שלושה שבועות לאחר כריתת העסקה, על המו"מ הממושך שניהל בעסקה זו עובר לחתימת ההסכם, על התקשרותו בעסקה. ביום 3 בדצמבר 2018, עדכן אהובי את מנכ"ל החברה, העותר זכות, בהודעת דואר אלקטרוני ששיגר אליו, אודות העסקה עליה חתם שלושה שבועות קודם, ועל השלכותיה האפשריות על הסדר התיחום. עורך דין החברה עודכן אף הוא מספר ימים לפני המנכ"ל על כך שאהובי ביצע את עסקת הצלברוק, אך נושא הדיווח על הפרת הסדר התיחום לא נדון בין אהובי לזכות לבין עורך דין החברה עד סמוך לדיווח המאוחר על האירוע. רק ביום 31.12.2018, פורסם דיווח מיידי על ידי החברה על עסקת הצלברוק ועל משמעותה לחברה. 

יצוין בהקשר זה כי באוגוסט 2018 במקביל למו"מ בעניין עסקת הצלברוק כרת אהובי הסכם מותנה למכירת שליטתו ברבד, שהשלמתו הייתה אמורה להיות בתאריך 22.11.18. במועד זה בוטלה העסקה והחוזה נחתם רק מספר חודשים לאחר מכן. מספר ימים לאחר ביטול העסקה הודיע אהובי על אודותיה, כאמור, לעותר. בשל פרשה זו יוחסו בכתב הטענות  לכל אחד מן המשיבים הנ"ל הפרה של אי הגשת דוח מיידי במועד.

החלטת בית המשפט בעתירה

בית המשפט קיבל את קביעת הוועדה כי עסקת הצלברוק הינה עסקה שמפרה את הסדר תיחום העיסוקים של אהובי ועל כן יש בה משום פוטנציאל תחרות עם עסקי החברה. כמו כן, בית המשפט קיבל את קביעת הוועדה כי כאשר לבעל שליטה שהינו גם נושא משרה עסקים פרטיים שהינם בעל זיקה לעסקי החברה חלה עליו חובת זהירות מוגברת בכל הנוגע לחובת הדיווח המוטלת עליו. השופטת אישרה את קביעת הוועדה כי העותר הבין מן ההודעה ששלח לו אהובי על ביצוע עסקת הצלברוק כי מדובר בעסקה שנראית על פניה כעומדת בסתירה להסדר התיחום, אותו הכיר העותר היטב מתפקידו כמנכ"ל החברה. לאור זאת היה על העותר לעורר את שאלת הדיווח מיד עם קבלת ההודעה ולא שלושה שבועות לאחר מכן.  העובדה שהפרת הסדר התיחום בוצעה רק לאחר חתימתו של אהובי על הסכם מותנה בתנאים למכירת השליטה בחברה, ומתוך אמונתו שעסקת המכירה תושלם בעתיד עם השלמת התנאים, אינה מהווה נסיבה מקלה. זאת מאחר שמשמעות קביעה כאמור היא שחרורו של בעל השליטה, המשמש גם כנושא משרה בחברה, מחובותיו כלפי החברה עוד בטרם הושלמה עסקת מכירת השליטה על ידו ובטרם הופקע מינויו כיו"ר הדירקטוריון. 

עוד נקבע כי ככלל הסדר תיחום הינו אירוע מהותי החב בדיווח וכך הדבר גם בענייננו בו הדיווח הינו אודות הפרת הסדר תיחום על ידי ביצוע עסקה על ידי בעל השליטה המכהן גם כנושא משרה. 

בית המשפט ציין כי גם אם היה אהובי מציע את העסקה המפרה בדיעבד לחברה אין בכך כדי לרפא את מחדל הדיווח בעניין הפרתו את הסדר התיחום. 

אשר לניסיונו של העותר להסתמך על כך שהוא מלווה ביועץ משפטי חיצוני לענייני ניירות ערך , אליו העותר לא פנה בשאלה ספציפית בעניין הדיווח במקרה הנדון עד מספר ימים לפני 31.12.2018, קבע בית המשפט כי מי שאמון על משטר הדיווחים בחברה הוא נושאי המשרה. המנכל ולא עורכי הדין החיצוניים מחוייב במסירת מידע מדויק ומלא לציבור המשקיעים. עליו גם מוטל החובה ליזום את הגשת הדוח המיידי.  בית המשפט קבע כי התקיים בעניין זה רכיב ה"רשלנות החמורה" והוא הוכח במפורש. בשים לב לכך שמדובר במידע אשר חב בדיווח מיידי, השהיית הדיווח למשך למעלה משלושה שבועות מהווה סטייה ניכרת מסטנדרט ההתנהגות המקובל ובפרט לנוכח מהותיות  המידע. הסוגיה כרוכה בעקרונות הממשל התאגידי, המקימים חובה מוגברת על מנכ"ל החברה. ביהמ"ש קבע, כי העותר לא הוכיח בענייננו את הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין. לא התקבלה חוות דעת משפטית בכתב; העותר אף לא עמד בנטל להוכיח כי  כלל נעשתה על ידו פניה מפורשת, ברורה וכנה לעורכי הדין לבירור סוגיית הפרת  חובת הדיווח. ביהמ"ש קבע, כי אינו מקבל את טענת העותר, לפיה היה על עוה"ד להעלות מיוזמתם את סוגיית הדיווח, הגם שלא נשאלו על כך מפורשות, וזאת במסגרת טיפולם השוטף והייעוץ המשפטי שסיפקו. ייעוץ משפטי כולל, אינו שולל קביעה ולפיה במקרה מסוים היה על המתייעץ להפנות, מיוזמתו, את תשומת לבו של עורך הדין לבעייתיות המשפטית המתעוררת בעניין שבטיפולו, הכל בכפוף לדרישות תום הלב והסבירות. לא ניתן להסתמך העדרו של יעוץ משפטי מצד היועץ הקבוע של החברה לענייני ניירות ערך כמקים הגנת הסתמכות על עצת עו"ד שכן יש בכך הרחבת יתר של ההגנה בניגוד למגמה המצמצמת בפסיקת בית המשפט העליון. 

בלחיצה כאן ניתן לקרוא את ההחלטה המלאה המפורסמת באתר רשות ניירות ערך