הגמר שמעבר לכדורגל

תרשו לי להיסחף עם סיכום משחק הגמר ‘הטוב בהיסטוריה’, ולתאר אותו כאחד האירועים הגדולים בהיסטוריה באופן כללי, מבין האירועים שאינם מלחמה או שלום. למעשה המונדיאל הזה, שכולל את הגמר, יש לו פוטנציאל להתברר בדיעבד כאירוע משנה מציאות לא פחות מפיגוע התאומים או נפילת חומת ברלין...ואני בטוח שחלקכם בטח חושבים שלקחתי איזה חומרים אסורים כשאני כותב את הטור הזה... אז תרשו לי להסביר את עצמי.

1. ליונל מסי | הכדורגלן הגדול בדורו, שאם היה עם צל של ספק לפני המונדיאל, זה הפך ללא צל של ספק היום. איש שהאישיות שלו כבשה את לבבות מרבית האנושות בתכונות שהינו רוצים לעצמנו ולאנשים סביבנו – כישרון עצום, עבודה קשה ו...הכי חשוב צניעות אמיתית בגובה העיניים. מילים רבות עוד יכתבו עליו אבל הוא ללא ספק הספורטאי ויש שיגידו האדם הנערץ ביותר באנושות. זה גם לא פוליטיקה אז אין באמת בעיה לכולם לאהוב אותו.

2. סיפור המסגרת | או כפי שאנחנו אוהבים להגיד, ה-Build-Up, למונדיאל הזה נמשך כטלנובלה של עשרות שנים, בהן מצד אחד ארגנטינה שלא הצליחה לזכות בגביע 36 שנים, ומצד שני הכדורגלן מסי, הגדול בדורו שלא מצליח לזכות בתואר הנכסף במשך ארבעה מונדיאלים רצופים. תוסיפו ל-Build-Up הזה סיפור על כדורגלן צעיר שככל הנראה הולך לרשת את מסי כגדול בדורו, שכבר הצליח לרכוש לעצמו את תואר אלוף העולם ולא יוותר עליו בקלות – אמפבה.

3. המדינה המארחת – קטאר | מדינה קטנה מוצפת, שלא לומר טובעת בכסף מכל עבר, שהחליטה למרק ולהאדיר את שמה. החליטה שהמונדיאל הזה הוא משימת חייה ובדרך גבתה את חייהם של רבים מבוני "הפירמידות" שלה, האצטדיונים העצומים הראויים כל כך לסיפור אגדה שכזה. גם אם ערב הסעודית תצליח לשחזר את העוצמה הזו, זה בסך הכל יהיה שידור חוזר ב-13:30, זהו זה.

4. המדינות | המונדיאל הפעם היה מיוחד גם במגוון המדינות המשתתפות בו, שכללו מדינות רבות שבדרך כלל לא נחשבות מעצמת כדורגל כגון דרום קוריאה, קוסטה ריקה, מרוקו, ערב הסעודית וכן יפן, שרבות מהן הגיעו להישגים ספורטיביים מפתיעים למדי עד כדי כך שרבים כינו את המונדיאל הזה כ"מונדיאל ההפתעות".

5. הטכנולוגיה | הטכנולוגיה נכנסת לתמונה ולראשונה הוויכוחים עם השופט לא מסתיימים בקללות, אלא בצפייה משותפת בשידורים חוזרים מזוויות שונות. זה שדרוג משמעותי לאמינות המשחק. בנוסף תוספות הזמן מאפשרות ליותר קבוצות להתחמק מהמניפולציה הזולה של בזבוז זמן.

6. הסטטיסטיקה | רבות עוד ידברו על הסטטיסטיקות המדהימות שהמונדיאל הזה סיפק, כמות השערים הכוללת והממוצעת למשחק, הסטטיסטיקה של מסי. נשאיר את זה למומחים האמיתיים לכדורגל ורק נזכיר שמשחקי שלב הנוקאאוט בנו מתח בלתי רגיל עם משחקי תיקו של 1:1 עם פנדלים (ברזיל־קרואטיה), וגם 2:2 ואז פנדלים (הולנד־ארגנטינה) ואז הגמר עם 3:3 ואז פנדלים. מה שיצר דרמה מותחת למשך 120 דקות, שמיליון ילדים ישראלים לא ישכחו לעולם איך הם ראו את ההורים שלהם מתרגשים כמו ילדים למראה גול!

7. ישראל | לנו כישראלים המונדיאל הזה היה מיוחד בעוד מובנים כגון החיבור למזרח התיכון. סוף סוף מונדיאל בשעות שידור שמותאמות אפילו לילדים (17:00), ישראלים שיכולים להגיע בקלות אפילו אם זה רק לאירוע עצמו, כי המדינה הזו ששוחה בכסף לא שוחה בהרבה סבלנות, אבל לטובת האירוע הסכימה להיפתח 'אפילו אלינו'.

נוסיף לזה קהילות גדולות של יוצאי מרוקו שקיבלו מעמד של אוהדים מושבעים למפתיעה הגדולה במונדיאל, ויוצאי צרפת וארגנטינה שזכו לראות את הנבחרת השנייה הכי קרובה לליבם בגמר.

נוסיף למתכון הזה את האהדה העצומה שנמצאת בלבבות מיליוני ילדים ומבוגרים ישראלים למסי ו'נפילת' אירוע הגמר על נר ראשון של חנוכה והשאיפה לנס חנוכה משלנו, וכשאני אומר שלנו זה עבורנו כמי שאוהדים את מסי וגם רוצים אולי בהצלחת הנבחרת עם הדגל הכי דומה לשלנו (איך אומרים אם לא כחול לבן אז נסתפק בתכלת לבן במיוחד כשמסי ביקר בכותל ונתן לנו עוד סיבה לאהוב אותו).

עכשיו אחרי כ־600 מילה אולי שכנעתי מישהו שזה אירוע ספורט מדהים אבל תנו לי לסיים בכמה מילים על למה זה גם אירוע משנה מציאות:

נתחיל באיראן ששחקניה הפכו את המשחק הראשון לאירוע מחאה שלא יכולנו לדמיין שיקרה. השחקנים נתנו למיליוני איראנים את הכוח להמשיך את המהפכה שאולי תצליח להביס את משמרות המהפכה ואת השילטון המושחת.

נמשיך בסין שבה אך לפני רגע התרחש אירוע בסגנון המלכת המלך שי ג’יפינג לשליט בלתי מעורער, ולתומנו חשבנו שלא נזכה לראות עוד בימנו אפילו מחאה שקטה בסין, וראו זה פלא הסינים התבוננו משתאים בצופי הכדורגל באצטדיוני המונדיאל ובמחאת הכדורגלנים האיראנים ויצאו לרחובות ומחו בקול גדול נגד הסגרים (קורונה זוכרים?) וגם הצליחו מהר מאוד לשנות את מדיניות הסגרים.

יש הטוענים גם שמסי הצליח להדביק את האמריקאים באהדה למשחק ונראה שיש בזה מן האמת כאשר תוסיפו לזה כפי שפורסם פה ב־FUNDER על ההתעניינות הענקית של ענקי הטכנולוגיה בקבוצות כדורגל, שבוודאי תגבר לקראת המונדיאל הבא ביבשת אמריקה (ארה”ב, קנדה ומקסיקו).

לסיום | אין ספק שמדינות ערב קיבלו במונדיאל הזה הזדמנות מדהימה להציג עוד פנים של המזרח התיכון, ואיך הוא יכול להראות כשמפסיקים להילחם עד זוב דם ומתחילים להילחם עד הגול האחרון ואולי גם ישראל תרוויח המון מהמונדיאל הזה כמי שעשויה להשתלב במרחב אבל פה אני באמת מתחיל להיסחף. מאחל לכולנו שהזכרונות הטובים מהמונדיאל הזה ילוו אותנו ואת ילדינו לעתיד טוב יותר ונקווה שמרפי (זה המוכר לנו מהחוק על שמו) לא יבוא ויקלקל עם אירוע הפוך בזמן שאנחנו חוגגים.