תפיסת שחיתות? דירוג ישראל במדד תפיסת השחיתות השתפר

מדד תפיסות השחיתות (CPI) מדרג 180 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם לפי התפיסה של רמות השחיתות שלהן במגזר הציבורי, ומנקדת אותן בסולם של 0 (מושחתים מאוד) עד 100 (נקיים משחיתות). 

לצורך בניית המדד אוסף הארגון נתונים מ-13 מקורות שונים המספקים תפיסות לגבי רמת השחיתות במדינות השונות, של מי שמוגדרים על ידם כ-"מומחים ואנשי עסקים". כדי שמדינה או טריטוריה ייכללו במדד הן צריכות להיות מוערכות על ידי לפחות שלושה מהמקורות האמורים. 

המדד לשנת 2022 חושף, לעמדת הארגון, סטגנציה מתמשכת ברחבי העולם בתחום המאבק בשחיתות ומניעתה. הציון הממוצע העולמי נותר ללא שינוי במשך יותר מעשור ועומד על ניקוד של 43 בלבד. הציון שקיבלה ישראל השנה עומד על 63 נקודות – ציון המהווה עליה של 4 נקודות מהציון אותו קיבלה ישראל במדד לשנת 2021. עקב כך עלתה ישראל בדירוג ממקום 36 למקום 31. 

עמדת ארגון Transparency International היא כי שחיתות וסכסוך מזינים זה את זה ומאיימים על שלום בר קיימא. מצד אחד, סכסוך יוצר כר גידול לשחיתות.  מצד שני, חוסר יציבות פוליטית, לחץ מוגבר על משאבים וגופי פיקוח מוחלשים יוצרים הזדמנויות לפשיעה, כמו שוחד ומעילה. מדינות עם רמות גבוהות יותר של שחיתות נוטות לרמות גבוהות יותר של פשע מאורגן ואיומים ביטחוניים מוגברים. שחיתות היא גם איום על הביטחון העולמי, ועל פי הארגון האחריות לכך היא גם על מדינות עם ציוני CPI גבוהים. 

דניאל אריקסון, מנכ"ל הארגון מציין בדו"ח כי "מנהיגים יכולים להילחם בשחיתות בד בבד עם קידום שלום. ממשלות חייבות ליצור אפשרות לכלול את הציבור בקבלת ההחלטות - החל מפעילים ובעלי עסקים ועד לקהילות מודרות וצעירים. בחברות דמוקרטיות, האנשים יכולים להשמיע את קולם כדי לעזור לשרש את השחיתות ולדרוש עולם בטוח יותר לכולנו".