הציבור חוזר לפקדונות - איך השפיעה עליית הריבית על הבנקים ועל הלווים?

מרכז המידע של הכנסת פרסם השבוע מחקר על התנהגות הריביות במשק – הן עבור הלווים לדיור, הן עבור המפקידים בפקדונות, והן עבור הלווים השונים. מטרת המחקר היתה לבחון מהו הנתח שמגלגלים הבנקים הלאה לציבור, בשל עליית הריבית.

בשורה התחתונה מצא מרכז המחקר של הכנסת, שמאז תחילת גל העלאות הריבית על ידי בנק ישראל באפריל 2022 ועד אוגוסט 2022 עלתה הריבית הממוצעת על אשראי ב-0.92 נקודות האחוז, הריבית הממוצעת על פיקדונות עלתה ב-0.49 נקודות האחוז ופער הריבית עלה ב-0.44 נקודות האחוז. כלומר עליית הריבית על אשראי שניתן לציבור הייתה גבוהה מעליית הריבית על הפיקדונות. תופעה זו, על פי מרכז המחקר של הכנסת, עשויה לנבוע מחוסר תחרותיות בשוק הפיקדונות.

במרכז המחקר של הכנסת מסבירים שהמערכת הבנקאית מופקדת על התיווך הפיננסי בין חוסכים למשקיעים: היא משמשת מצד אחד מקור מימון להשקעות ולצמיחה ומצד שני – גוף חיסכון חשוב במשק. לפיכך, ריכוזיות-יתר וחוסר יעילות בתפקודה מקטינים את היעילות במשק, מעלים את דמי התיווך הפיננסי ואת עמלות הבנקים, פוגמים בהקצאת המקורות במשק ומקטינים את הרווחה החברתית. אחת הדרכים לבחון את יעילות המערכת היא באמצעות פער הריביות, קרי הפער בין ריבית על פיקדונות לבין ריבית על אשראי.

איך שינתה העלאת הריבית את טעמי החיסכון של הציבור? לפי המחקר, בסוף ספטמבר 2022 יתרת פיקדונות הציבור במערכת הבנקאית היה כ-1,905 מיליארד ש"ח, גידול של 50.8% בהשוואה לסוף 2018. בסוף ספטמבר 2022 יתרת האשראי לציבור במערכת הבנקאית היתה כ-1,368 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור של כ-35% מסוף 2018.

במהלך 2022 ובתחילת שנת עלתה ריבית בנק ישראל מ- 0.1% ל3.75%. זה הוביל לעלייה חדה בריבית על אשראי בכל המגזרים: הריבית על כלל האשראי עלתה מ 2.33%, בינואר 2022, ל-4.-96% באוקטובר 2022. הריבית למשקי בית עלתה מ-4.94%, ל-7.84%. לעסקים קטנים היא עלתה מ-3.07%, ל-5.77%. ולעסקים גדולים היא עלתה מ-1.81% ל-4.45%. כלומר, משקי הבית ספגו את העלייה העיקרית בריבית על האשראי.

אם נסתכל על האשראי לדיור, הריבית שעמדה על 2.13% בתחילת 2022, כמעט הכפילה את עצמה ל-4.11% עד אוקטובר. נדגיש כי לאחר אוקטובר, תקופה שלא נמצאת במחקר של מרכז המידע של הכנסת, הריבית הוסיפה לעלות.

לפי המחקר, הריבית על הפקדונות היתה נמוכה בשנים 2015-2022, ועמדה על 0.2%. ופער הריביות בין אשראי לפקדונות עמד על 2.79% במרץ 2022. מאז ועד אוגוסט 2022 עלתה הריבית הממוצעת על אשראי ב 0.92 נקודות האחוז, על הפקדונות ב 0.49 נקודות האחוז ופער הריביות עלה ב-0.44 נקודות האחוז.

עם זאת, חשוב לציין שהמחקר נעשה עד אוגוסט, לא ברור מדוע לא נערך גם עבור החודשים שלאחר מכן. נציין שבעקבות לחץ בקיץ האחרון, ובעקבות פתיחת פלטפורמה של בנק ישראל שמשקפת את הריביות על הפיקדונות בבנקים השונים, הבנקים החלו להתחרות יותר ויותר על פיקדונות הציבור.

דבר זה התגלגל אל השורה התחתונה של הבנקים: בשלושת הרבעונים הראשונים ההכנסות מריבית היו 35 מיליארד שקלים, גידול של 26.2% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי – 20.17 מיליארד שקלים, גידול של 20% ביחס לתקופה המקבילה. במחקר מציינים כי לפי בנק ישראל הסיבות לגידול היו האינפלציה הגבוהה – מערכת הבנקאות בישראל מתאפיינת בעודף נכסים הצמודים למדד המחירים לצרכן על התחייבויות צמודות למדד, ולכן אינפלציה גבוהה גורמת לגידול בהכנסות ריבית בשיעור גבוה מהוצאות הריבית, הגורמת לעלייה ניכרת בהכנסות הריבית נטו של הבנקים. נכון ליוני 2022, ההפרש בין נכסים נושאי ריבית להתחייבויות נושאות ריבית היה כ-581 מיליארד ש"ח, גידול של כ-40% מדצמבר 2020. בנוסף – עליית הריבית: כ-85% מהאשראי שניתן על ידי הבנקים הוא בריבית משתנה התלויה בריבית בנק ישראל ובריבית הפריים (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%). נוסף על כך, חלק ניכר ממקורות האשראי של הבנקים הוא מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבית, ועל כן נוצר מצב שלבנקים יש עודף נכסים שהריבית בגינם משתנה עם השינוי בריבית בנק ישראל לעומת התחייבויות שאינן משתנות באותו הקצב.

ראשית זה המקום לציין שההתערבות של הכנסת בקייץ האחרון היתה אחד מהזרזים לשיפור הריביות על הפקדונות שהעניקו הבנקים. ברקע של הדיון השבוע קיימות שתי הצעות חוק: הראשונה, על הצמדת העלאת הריבית על הפקדונות להעלאת הריבית על אשראי, והשנייה – החלטה כי הריבית במשכנתאות לא תעלה עם עליית ריבית בנק ישראל".

בדיון השבוע, ציין האוצר כי "שר האוצר ביקש לבחון את העניין, והדגיש שכל האופציות על השולחן. "ההצעה שעל השולחן זה להתערב במחיר הכסף, אנחנו לא פוסלים את זה". נציג בנק ישראל ציין כי "הריביות המשולמות בישראל על פיקדונות הן מהגבוהות בעולם וכי הבנקים נוקטים צעדים שונים לסייע לציבור".

יו"ר הוועדה משה גפני, שהעלה הצעה הנוגעת להקפאת הריביות על המשכנתאות, קרא לאוצר לזרז את הליכי הבחינה, ולבנקים להעמיד פתרונות: "אני מגיש הצעת חוק שכמעט כל חברי הוועדה חתומים עליה ואומרים לי שזה הזוי, שהאינפלציה תעלה, כאילו שאני לא יודע, אבל כל הרגולטורים עומדים מהצד ונותנים לכל האנשים לסבול. מהבנקים אני מבקש תשובה עד לישיבה הבאה: מה אתם מציעים? לא נרפה מכם. אנחנו יודעים את הבעייתיות שיש בחוקים, אם אין ברירה נצטרך להשתמש בזה".

 לגבי הריביות על הפקדונות סיכם גפני: "אני רוצה למצוא פתרון ללקוחות שנמצאים בבנקים ומשקיעים בבנק והבנק מרוויח עליהם, והם מקבלים סכום נמוך על הפקדה. לא נרפה מהדבר הזה, זה כתם על החברה. "נקלענו לתקופה, מי שעולה לו הריבית אלה זוגות צעירים שעולה להם המשכנתא, אנחנו מבקשים מכם תשובה. שאין לכם פתרון זו תשובה, נדע שהבנקים לא תרמו לעניין כלום".