איור: פאנדר
מיכל ארצי
23/02/2023
1) המדינה מציעה לבטל הטבת מס לפורשים
מהצעת תקציב המדינה עולה שמדינת ישראל מתכוונת לבטל הטבת מס שהיתה אמורה להינתן לפורשים לפנסיה בשנת 2025. במה דברים אמורים? מדינת ישראל מעניקה לפורשים לפנסיה סכום שנקרא "הון פטור ממס", הסכום הזה מאפשר למשוך מענקים כגון פיצויים, ללא מס. את הסכום הזה ניתן לנצל גם כפטור ממס הכנסה לקצבה הפנסיונית השוטפת. ב 2025, סכום זה היה אמור לגדול משמעותית, באופן שמבטא עוד משיכה של כ-250 אלף שקל פטורה, או עוד כ-1,400 שקל קצבה פטורה. ההטבה הזאת מבוטל, הפנסיונרים ישלמו יותר מס, וקופת המדינה תקבל 700 מיליון שקלים נוספים בשנה. הפטור ניתן בשל השינוי הגדול שחל ב-2008, במסגרתו לא ניתן עוד למשוך את החסכונות באופן חד פעמי וביטול קופות הגמל ההוניות. אחת הבעיות עם התיקון היא שמתווה הפטור ידוע כבר בערך כעשור, ופורשים רבים אשר ביצעו "קיבוע זכויות", כלומר, החליטו האם להשתמש בפטור למשיכות חד פעמיות או לקצבה השוטפת, ביצעו החלטות על סמך הידיעה שב-2025 עומד לרשותם הון פטור נוסף, והם מראש גם התבקשו להצהיר בפני מס הכנסה מה הם עושים איתו.
נזכיר, תכנון נכון של ניצול ההון הפטור לקראת הפרישה, כמו גם אי משיכת פיצויים לאורך הדרך יכולים להוביל לעלייה בקצבת הפנסיה, ותכנון נכון של משיכת הכספים והפנייתם לקצבה, מאפשר לאזרח לנצל את זכויתיו, המדינה מעניקה הטבות מס שונות על מנת להשפיע על הציבור לחסוך וכדי שלא יהיה לנטל על מערכות הרווחה והבריאות בעת הזיקנה, חלקן ניתנות בעת ההפקדה, וחלקן בעת היציאה לפנסיה. כאן הפגיעה המדינה נותנת הטבות מס שונות לעידוד החיסכון הפנסיוני, חלקן כאמור בעת הפרישה.
2) יציאה לחו"ל
קשה להתעלם מכך שמתחילת השנה השוק המקומי נמצא בביצועי חסר מול השוק העולמי. דבר זה מוביל את המוסדיים להוציא יותר ויותר כספים לחול. השקעות בחו"ל אגב, נעשות כמובן בדולרים, דבר גם שמחייב את המוסדיים לגדר את סיכוני המטבע – והם הופכים להיות פעילים יותר ויותר בשוק המט"ח. 40% מנכסי המוסדיים מושקעים בחו"ל, כאשר בדיקה של ההשקעות מתחילת השנה מעלה ששיעור זה עלה באופן ניכר וחצה את ה-50%.
יציאת המוסדיים לחו"ל איננה דבר רע בעיקרו, היא מגוונת את ההשקעות, מפזרת את תיק הנכסים, ועוזרת לנטרל סיכונים מקומיים. עם זאת, ברור שאת ההשקעות "הישראליות", קל יותר לגופים המוסדיים לבדוק, וגם במקרים של הסדרי חוב – קל יותר לנהל ולהשפיע – מאשר על השקעות בחו"ל. זהו יתרון "הביתיות". בנוסף, השוק המקומי פשוט "קטן" על היקפי הכספים שהמוסדיים מנהלים. הנזילות בו איננה מספקת, והפניית כספים לשוק המקומי, בעיקר בתחום החוב, עשוייה לעוות את המחיר שדורשים עבור הסיכון.
עם זאת, פעילות המוסדיים בתחום הגידור, הופכת להיות יותר ויותר משמעותית, וההכרח שלהם לגדר על מנת לא להיות חשופים לסיכוני מטבע, הופכים אותם לשחקנים יותר ויותר משפיעים על שוק המט"ח, שפעולותיהם משפיעות על התנודתיות בו.
3) קושי באפיק הסולידי
בואו נסתכל על פיזור הסיכונים בתיקי הפנסיה מזווית נוספת, ונתמקד באפיק סולידי. פיזור הסיכונים הפנסיוני מפנה את הכספים למספר אפיקים, לפי תאבון הסיכון של החוסך, ובהתאם לאופק החיסכון הצפוי לו. ככל שאופק החיסכון קצר יותר, התיק אמור להיות יותר סולידי. בעבר, החלק הסולידי הושקע באג"ח מיועדות שהנפיקה מדינת ישראל, שהניבו תשואה מובטחת צמודה של 4.86%. אולם, לאחר רפורמה שערך האוצר – אג"ח אלו מופנות בעיקר למקבלי הקצבאות והחוסכים המבוגרים, ולאחר רפורמה נוספת שבוצעה – לא מונפקות יותר אג"ח מיועדות חדשות, והן הוחלפו ברשת ביטחון.
האג"ח המיועדות שהיו רכיב מאזן ומייצב בתיקי הפנסיה, הוחלפו באג"ח ממשלתיות. בשנת 2022 חלק מהגורמים לתשואות השליליות בפנסיה היה האפיק הממשלתי (שאגב, במשבר 2008 תרומתו היתה חיובית). כאשר אנחנו שומעים שוב ושוב על ירידות באג"ח הממשליות, ונציין שמתחילת השנה התנודתיות והירידות באפיק הממשלתי הן בשל סיבות מקומיות ולא עולמיות, דבר זה משפיע על החלק הסולידי יותר של התיק הפנסיוני של החוסכים.
4) התחיבות המדינה תעמוד למבחן לא פשוט
בתחילת 2022 הוחלפו האג"ח המיועדות ברשת ביטחון של המדינה, שנושאת 5.15% צמוד למדד. איך זה עובד? הכסף של המוסדיים שהיה מיועד לרכישת האג"ח המיועדות, מושקע בשוק ההון: הקרנות מקצות את אותם 30% לניהול לפי התפלגות ההשקעות במסלול ההשקעות הגדול ביותר שהן מציעות לציבור, והתשואה עליהם נמדדת. אם לאחר חמש שנים הם לא יגיעו לתשואה שקבע האוצר (5.15% צמוד), הקרן תקבל השלמה עד לתשואה זו מהמדינה. ההתחשבות נעשית כל 5 שנים, כאשר אם יש עודף מעל ל-5.15% צמוד, היא עוברת לקרן שתנוהל באופן סולידי על ידי המדינה, והיא תשמש כמקור להתחשבנות. איך זה יערך? על הכסף שהופנה לשוק ההון בינואר 2023, תערך התחשבנות לאחר חמש שנים, בינואר 2028, וכך מידי חודש באופן שוטף.
אבל, צריך לזכור שאמנם עברה רק שנה אחת מתחילת הרפורמה, אך בשנה זו לא רק שהתשואה היתה שלילית, האפיקים הסולידיים תרמו לתשואה שלילית וב-2023 התנודיות ממשיכה יחד עם הכבדה של ביצועי השוק המקומי. גם האינפלציה שהתפרצה ב-2022 תורמת, שכן ההתחיבות היא ל-5.15% צמוד – מה שיוצר פער לא קטן בין התוצאות לתוצאות היעד של רשת הביטחון, ולא נראה שהמצב נמצא ברגיעה חודשיים לתוך 2023.
