Photo: Dreamstime.com
אדם כהן
04/03/2023
לאזהרות אלו הצטרפו קולות רבים מהעולם, ובכלל זה סוכנויות דירוג אשראי, קרנות הון זרות שהורו לחברות להוציא כספים מישראל, וחברות ישראליות אשר מוציאות כספים מישראל ושוקלות להעתיק פעילות לחו"ל. לכך מצטרפות אזהרות של ידידי ישראל בעולם, לרבות הנשיא ביידן והנשיא מקרון, של ארגון ה-OECD, ושל העיתונות הכלכלית העולמית, לרבות האקונומיסט שסבור כי הרפורמות "יפגעו במדינה מבית ומחוץ," הפייננשל טיימס שקובע כי "אלה ימים קודרים לישראל," ובלומברג שמעלה "חששות משינוי משטרי."
לדאבוננו, ההתרעות שהשמענו לא נפלו על אוזניים קשובות והקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה. לדוגמה, בהודעת סיכום הישיבה של ועדת הכספים של הכנסת מה-20 בפברואר נקבע בצדק כי "ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי," וזאת לאחר שארבעה פרופסורים לכלכלה השמיעו באותה ישיבה אזהרות לפגיעה חמורה בכלכלה, ואף גורם מקצועי לא הופיע לישיבה והביע עמדה שונה. למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות משולי הקואליציה להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה ללשון העברית. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית.
מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו. בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום.
הכלכלה הישראלית הגיעה בשנים האחרונות להישגים לא מבוטלים. רפורמות אשר יבטלו את הלכת אפרופים, יגדילו את מספר השופטים, ימנעו התמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, יקלו על פתרון סכסוכים וייעלו אכיפה של חוזים ושמירה על זכויות קניין, יכולות לסייע למשק לפרוח ולשגשג. דא עקא, לא רק שיוזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, עם או בלי מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת.
אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מהארץ ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שעימם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים – מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר. מן הראוי שממשלת ישראל תשקול את צעדיה לבל נצטער כולנו על שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף.
בסוף חודש ינואר 2023 התפרסם גילוי דעת של חברות וחברי סגל אקדמי אשר הביעו דאגה עמוקה מהנזק העצום שעלול להיגרם לכלכלת ישראל עם התקדמות החקיקה של הקואליציה. על גילוי הדעת חתמו מאות חברות וחברי סגל, לרבות חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל, בכירים לשעבר בבנק ישראל ובשירות הציבורי, נשיאים בעבר ובהווה של האגודה הישראלית לכלכלה, דיקנים, וראשי חוגים. הסכמה רחבה זו בין כלכלניות וכלכלנים היא חסרת תקדים.
לאזהרות אלו הצטרפו קולות רבים מהעולם, ובכלל זה סוכנויות דירוג אשראי, קרנות הון זרות שהורו לחברות להוציא כספים מישראל, וחברות ישראליות אשר מוציאות כספים מישראל ושוקלות להעתיק פעילות לחו"ל. לכך מצטרפות אזהרות של ידידי ישראל בעולם, לרבות הנשיא ביידן והנשיא מקרון, של ארגון ה-OECD, ושל העיתונות הכלכלית העולמית, לרבות האקונומיסט שסבור כי הרפורמות "יפגעו במדינה מבית ומחוץ," הפייננשל טיימס שקובע כי "אלה ימים קודרים לישראל," ובלומברג שמעלה "חששות משינוי משטרי."
לדאבוננו, ההתרעות שהשמענו לא נפלו על אוזניים קשובות והקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה. לדוגמה, בהודעת סיכום הישיבה של ועדת הכספים של הכנסת מה-20 בפברואר נקבע בצדק כי "ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי," וזאת לאחר שארבעה פרופסורים לכלכלה השמיעו באותה ישיבה אזהרות לפגיעה חמורה בכלכלה, ואף גורם מקצועי לא הופיע לישיבה והביע עמדה שונה. למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות משולי הקואליציה להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה ללשון העברית. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית.
מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו. בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום.
הכלכלה הישראלית הגיעה בשנים האחרונות להישגים לא מבוטלים. רפורמות אשר יבטלו את הלכת אפרופים, יגדילו את מספר השופטים, ימנעו התמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, יקלו על פתרון סכסוכים וייעלו אכיפה של חוזים ושמירה על זכויות קניין, יכולות לסייע למשק לפרוח ולשגשג. דא עקא, לא רק שיוזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, עם או בלי מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת.
אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מהארץ ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שעימם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים – מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר. מן הראוי שממשלת ישראל תשקול את צעדיה לבל נצטער כולנו על שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף.
