איור פאנדר
משה שלום
26/03/2023
לא תתפלאו לשמוע ממני שג"רום פאוול הוא מסמר האירוע המרכזי בשוקי ההון בעולם. הוא כזה כבר תקופה ארוכה. פעם ראשונה, תחת שלטונו של הנשיא טראמפ, כאשר הוא ניסה, בסוף 2018, לנרמל את הריביות, ולייצר ירידה הדרגתית בגודל מאזן הפד. אז, זה לא הצליח, כי כוחו הפוליטי והרצון להתמנות שוב לא עמד לו להמשיך בכוונתו, מול הדורסנות של הנשיא הרואה בירידות בשוקי ההון אסון אישי.
פעם שנייה, בתגובה המהירה, אבל הרחבה מדיי, באירוע של הקורונה. קנה המידה של ההדפסות-הזרמות האפיל על כל מה שנעשה קודם לכן במסגרת כל משבר, כולל זה של סאב-פריים. פעם שלישית, כאשר הוא, וחברים מהפד, התייחסו לאינפלציה הקופצת מסיום הקורונה כ"זמנית", ובכך אבד המון זמן יקר שיכל להיות לעזר במלחמה בתופעה הישנה-חדשה. ועכשיו, בפעם האחרונה, מאז תחילת 2022, כאשר הוא נוקט מדיניות קשוחה מעין כמוה בריביות וב-QT.
תאמרו: מאזן אימה לא קטן של מי שלא כל כך הוכיח עצמו עד כה... יש בזה משהו. הבעיה היא שהוא עדיין המביא והמוציא של העולם המוניטארי של ארה"ב, ובכך, משיפיע בצורה מכרעת על כל העולם הפיננסי הגלובלי. עד כה, ולמרות עברו המתפתל כנגיד, הוא נהנה עדיין מאמון המשקיעים והקובעים בנקודה אחת חשובה במיוחד: דבריו נלקחו ברצינות, והשוק תמחר את העתיד על בסיס מה שהוא אמר שהוא ייעשה.
ג"רום פאוול הוא אדם ישר, וכך הוא התקבל, גם כאשר צעדיו היו נתונים במחלוקת גדולה בין הכלכלנים, הפרשנים, ואף חלק מחבריו נגידי הבנקים הזרים. באספקט הזה של התייחסותנו לנגיד קרה דבר ביום רביעי האחרון. אזכיר: יום רביעי האחרון היה היום של החלטת הריבית האחרונה, שבה הועלתה הריבית ב-0.25%. אבל, חלק זה היה החלק החשוב פחות מכל מה שקרה באותו יום.
בנאומו, ובתשובותיו לעיתונאים, ג" פאוול התגלה כנביא זעם, המצהיר על מדיניות קשוחה. לפחות עד סוף השנה. זאת, אחרי שכבר ברור שאותה מדיניות מתחילה "לשבור" דברים, כמו חלק מהמערכת הבנקאית האמריקאית והזרה. וכאן קרה השינוי המעניין: במקום לאמץ את דבריו, ולפעול בהתאם בשוק האג"ח, השוק תמחר משהו אחר לגמרי: ירידה של הריבית כבר באמצע השנה (מאי-יוני). אחת מתוצאות הלוואי של אותו תמחור מתגרה בנגיד היא חזרה מטה של עקומת התשואות. הנה זו המוצגת על ידי ההפרש בין האג"ח לשנתיים וזה של ה-10 שנים:
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
בגרף השבועי הזה אנו רואים איך העקומה חוזרת במהירות ל-0. שבירת קו המגמה הירוק קרה כאשר החל משבר הבנקים, וההפרש המשיך דרומה למרות דברי הנגיד. נכון שההפרש הגיע לאזור תמיכה סביב 0.4%, אבל המומנטום אומר לנו שזו רק התחלה של התהליך, ושהוא בדרך מטה בצורה די מהירה. מה זה אומר? שהשוק מתמחר כבר עכשיו מיתון כלכלי קרוב. כזה שיכריח את מי שאומר שהוא יעמוד עם ריבית גבוהה, לעשות מעשה של 180 מעלות, ולהיכנע לצורכי השעה. כבר נראה אם השוק צודק, ומבין טוב יותר את הנדרש מהנגיד החשוב בעולם.
מבלי להתייחס לשוק הישראלי, לאור ההתפתחויות האחרונות סביב הרפורמה, אי אפשר. אמנם, שר הביטחון דחה ביום חמישי את דבריו בפני האומה, וקיבלנו במקומו את ראש הממשלה, שלא היה מוכן לעצור אז את החקיקה, אבל, כרגע, במוצ"ש, הוא התבטא, וציין שהוא לא יוכל לתמוך בחקיקה, כפי שהיא, על בסיס המידע הקיים אצלו. יתר על כן, מעבר לגלנט, נמנים עכשיו עוד שלושה: ביטן, דיכטר, ואדלשטיין, הדוגלים במפורש בעצירה של החקיקה, ובניסיון למצוא פשרה. דבר שהתקבל בצורה טובה וחדשה על ידי גנץ, וגם יאיר לפיד. בכל אופן, על בסיס העליות של יום חמישי, והאירועים האלו, מעניין לבחון את המדד הישראלי העיקרי: תל-אביב 125 (גרף שבועי):
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
עברנו הרבה מהמורות וקשיים בבורסה הישראלית. התקופה הקשה האחרונה הייתה בהחלט מצב של ביצועי חסר מול שוקי המניות בעולם. אבל, טכנית, וגם פונדמנטלית, המצב נראה כאילו לפני שינוי. על החלק המשפיע ביותר, הרפורמה, כבר הרחבתי, אבל גם הטכני אומר לנו תמיכה עכשיו. סביב 1680-1620, אשר הינו אזור השיא של לפני הקורונה (!). יתר על כן, אזור זה הינו קרוב מאוד לאזור ה-50% תיקון של כל העלייה מאז התחתית של 1080 ועד השיא של 2160.
והמומנטום? הוא במצב של מכירות יתר קשה למדי, כאשר תאוצת השלילה נחלשת (ההיסטוגרמה). אם לא נראה קטסטרופה בחו"ל, אני מניח שנראה שוק מניות ישראלי חיובי למדי בשבוע הקרוב, במידה והמחיר יצליח להוכיח זאת על ידי מעבר מעל 1780 (הסגירה השבועית הייתה ב-1776), והמשך מעלה לכיוון 1900. הפיכת ההיסטוגרמה לירוקה תהיה סימן מדהים של שיקום נוסף.
צמידות הזמנים לחג הפסח גם מבשרת טובות, כי יש עונתיות חיובית בזמן החג הזה, אבל הגורמים המשפיעים ביותר יישארו המובנים מאליהם: מימוש מהלך של הידברות לכיוון פשרה, וחיוב קטן בחו"ל. גם המשך דשדוש סביב 4000 יתאים לנו.... בהצלחה לכולם!
פעם שנייה, בתגובה המהירה, אבל הרחבה מדיי, באירוע של הקורונה. קנה המידה של ההדפסות-הזרמות האפיל על כל מה שנעשה קודם לכן במסגרת כל משבר, כולל זה של סאב-פריים. פעם שלישית, כאשר הוא, וחברים מהפד, התייחסו לאינפלציה הקופצת מסיום הקורונה כ"זמנית", ובכך אבד המון זמן יקר שיכל להיות לעזר במלחמה בתופעה הישנה-חדשה. ועכשיו, בפעם האחרונה, מאז תחילת 2022, כאשר הוא נוקט מדיניות קשוחה מעין כמוה בריביות וב-QT.
תאמרו: מאזן אימה לא קטן של מי שלא כל כך הוכיח עצמו עד כה... יש בזה משהו. הבעיה היא שהוא עדיין המביא והמוציא של העולם המוניטארי של ארה"ב, ובכך, משיפיע בצורה מכרעת על כל העולם הפיננסי הגלובלי. עד כה, ולמרות עברו המתפתל כנגיד, הוא נהנה עדיין מאמון המשקיעים והקובעים בנקודה אחת חשובה במיוחד: דבריו נלקחו ברצינות, והשוק תמחר את העתיד על בסיס מה שהוא אמר שהוא ייעשה.
ג"רום פאוול הוא אדם ישר, וכך הוא התקבל, גם כאשר צעדיו היו נתונים במחלוקת גדולה בין הכלכלנים, הפרשנים, ואף חלק מחבריו נגידי הבנקים הזרים. באספקט הזה של התייחסותנו לנגיד קרה דבר ביום רביעי האחרון. אזכיר: יום רביעי האחרון היה היום של החלטת הריבית האחרונה, שבה הועלתה הריבית ב-0.25%. אבל, חלק זה היה החלק החשוב פחות מכל מה שקרה באותו יום.
בנאומו, ובתשובותיו לעיתונאים, ג" פאוול התגלה כנביא זעם, המצהיר על מדיניות קשוחה. לפחות עד סוף השנה. זאת, אחרי שכבר ברור שאותה מדיניות מתחילה "לשבור" דברים, כמו חלק מהמערכת הבנקאית האמריקאית והזרה. וכאן קרה השינוי המעניין: במקום לאמץ את דבריו, ולפעול בהתאם בשוק האג"ח, השוק תמחר משהו אחר לגמרי: ירידה של הריבית כבר באמצע השנה (מאי-יוני). אחת מתוצאות הלוואי של אותו תמחור מתגרה בנגיד היא חזרה מטה של עקומת התשואות. הנה זו המוצגת על ידי ההפרש בין האג"ח לשנתיים וזה של ה-10 שנים:
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
בגרף השבועי הזה אנו רואים איך העקומה חוזרת במהירות ל-0. שבירת קו המגמה הירוק קרה כאשר החל משבר הבנקים, וההפרש המשיך דרומה למרות דברי הנגיד. נכון שההפרש הגיע לאזור תמיכה סביב 0.4%, אבל המומנטום אומר לנו שזו רק התחלה של התהליך, ושהוא בדרך מטה בצורה די מהירה. מה זה אומר? שהשוק מתמחר כבר עכשיו מיתון כלכלי קרוב. כזה שיכריח את מי שאומר שהוא יעמוד עם ריבית גבוהה, לעשות מעשה של 180 מעלות, ולהיכנע לצורכי השעה. כבר נראה אם השוק צודק, ומבין טוב יותר את הנדרש מהנגיד החשוב בעולם.
מבלי להתייחס לשוק הישראלי, לאור ההתפתחויות האחרונות סביב הרפורמה, אי אפשר. אמנם, שר הביטחון דחה ביום חמישי את דבריו בפני האומה, וקיבלנו במקומו את ראש הממשלה, שלא היה מוכן לעצור אז את החקיקה, אבל, כרגע, במוצ"ש, הוא התבטא, וציין שהוא לא יוכל לתמוך בחקיקה, כפי שהיא, על בסיס המידע הקיים אצלו. יתר על כן, מעבר לגלנט, נמנים עכשיו עוד שלושה: ביטן, דיכטר, ואדלשטיין, הדוגלים במפורש בעצירה של החקיקה, ובניסיון למצוא פשרה. דבר שהתקבל בצורה טובה וחדשה על ידי גנץ, וגם יאיר לפיד. בכל אופן, על בסיס העליות של יום חמישי, והאירועים האלו, מעניין לבחון את המדד הישראלי העיקרי: תל-אביב 125 (גרף שבועי):
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
עברנו הרבה מהמורות וקשיים בבורסה הישראלית. התקופה הקשה האחרונה הייתה בהחלט מצב של ביצועי חסר מול שוקי המניות בעולם. אבל, טכנית, וגם פונדמנטלית, המצב נראה כאילו לפני שינוי. על החלק המשפיע ביותר, הרפורמה, כבר הרחבתי, אבל גם הטכני אומר לנו תמיכה עכשיו. סביב 1680-1620, אשר הינו אזור השיא של לפני הקורונה (!). יתר על כן, אזור זה הינו קרוב מאוד לאזור ה-50% תיקון של כל העלייה מאז התחתית של 1080 ועד השיא של 2160.
והמומנטום? הוא במצב של מכירות יתר קשה למדי, כאשר תאוצת השלילה נחלשת (ההיסטוגרמה). אם לא נראה קטסטרופה בחו"ל, אני מניח שנראה שוק מניות ישראלי חיובי למדי בשבוע הקרוב, במידה והמחיר יצליח להוכיח זאת על ידי מעבר מעל 1780 (הסגירה השבועית הייתה ב-1776), והמשך מעלה לכיוון 1900. הפיכת ההיסטוגרמה לירוקה תהיה סימן מדהים של שיקום נוסף.
צמידות הזמנים לחג הפסח גם מבשרת טובות, כי יש עונתיות חיובית בזמן החג הזה, אבל הגורמים המשפיעים ביותר יישארו המובנים מאליהם: מימוש מהלך של הידברות לכיוון פשרה, וחיוב קטן בחו"ל. גם המשך דשדוש סביב 4000 יתאים לנו.... בהצלחה לכולם!
