מתיו רצ'טר, ראש מחקר אסטרטגיית הון, יוליוס בר: "בשבוע שעבר נרשמה המשך המהומה במגזר הבנקאי, עם התחלה רעה לשבוע ביום שני, כאשר היה צורך להציל את קרדיט סוויס. בצד הבנקאי בארה"ב, הדברים עדיין נשלטים באופן דומה עבור הבנקים הגדולים החשובים מבחינה מערכתית בהינתן מאזנים מוצקים עם רמות גבוהות של נכסים נזילים ופיקדונות עודפים. בצד הבנקאות האזורית של ארה"ב, זרמי הפיקדונות המשיכו לזרום לבנקים גדולים ולקרנות בשוק הכסף, כאשר השוק עדיין ממתין להבטחת פיקדון לא ממומשת עבור המערכת. נזק חלקי כבר נעשה בצד ההלוואה, שכן ההיקפים עלולים להתכווץ בבנקים האזוריים ולהשפיע על זמינות האשראי לנדל"ן מסחרי. הפסדי אשראי הולכים וגדלים עשויים לבוא בעקבותיהם, אך הם צריכים להיות מרוכזים סביב בנקים אזוריים. הדברים נראים רגועים בבנקים האירופיים הגדולים, שכן הם נשטפים בפיקדונות דביקים ומחזיקים ברמות גבוהות של נכסים נזילים קצרי טווח. עם זאת, החרדה בשווקים נמשכה במהלך השבוע כאשר המשקיעים חיפשו את הבנק הבעייתי הבא. ביום שישי, מרווחי האשראי של דויטשה בנק זינקו מעט מעל לרמה של 200bps בשל חששות לגבי החשיפה שלו להלוואות נדל"ן מסחרי (7% מסך ההלוואות, להלן מחצית לארה"ב), שנראית גבוהה יותר מעמיתיה באירופה אך ניתנת לניהול לדעתנו (1% מחיקה שוות ערך להפחתה של 0.4% בהון העצמי).
עם הירידה האחרונה במניות הבנקים האירופיים, הערכות השווי של תת-ענף הגיעו לאותן רמות שפל שנראו לאחרונה במהלך המשבר הפיננסי העולמי (2008), משבר החוב האירופי (2012) ומשבר Covid-19 (2020). בינתיים ציפיות הרווחים נותרו עדיפות בהרבה בהשוואה לשוק המניות האירופי הרחב (+11.7% לעומת 0.5%-), כאשר הבנקים האירופיים נהנים מרוח גבית של תשואות גבוהות יותר. זה מעלה את השאלה באיזו מידה הרווחיות של הבנקים מושפעת ממשבר האמון האחרון, שהוביל לעלויות מימון גבוהות יותר ולתזרימי פיקדונות, מה שהוביל בסופו של דבר להידוק תקני האשראי."