עמי גינזבורג, צילום: פאנדר, עמי ארליך
עמי גינזבורג
02/04/2023
ד – דיקטטורה או דמוקרטיה
שלושה חודשים מכהנת הממשלה החדשה בישראל בראשות בנימין נתניהו. שלושה חודשים שחידדו מאוד את סוג המשטר שמעוניינת הממשלה החדשה להנהיג בישראל. סוג משטר שבעיני מאות אלפי המוחים שיצאו לרחובות – ועוד רבים אחרים שנותרו בבית – קרוב יותר לדיקטטורה מאשר לדמוקרטיה.
נתניהו מצידו טוען שהרפורמה המשפטית דווקא מחזקת את הדמוקרטיה. עכשיו רק נותר לו לשכנע בכך את המשקיעים, את הכלכלנים, את המשפטנים, את אנשי הצבא, את בכירי המשטרה, את שדולת הנשים, את חברי האופוזיציה, את נשיא המדינה ואת מאות אלפי המוחים שאכן זה המצב. ובמיוחד עליו לשכנע בכך את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שסירב באופן פומבי להזמין אותו לפגישה בבית הלבן.
צ – צה"ל קרוע מבולבל
במשך 75 שנים צבא ההגנה לישראל היה תמיד מעל לכל ויכוח פוליטי. בשלושת החודשים האחרונים ההבנה הזו נסדקה והתערערה באופן מבהיל. אלפי לוחמי מילואים שמבצעים את שירותם בהתנדבות הבהירו פומבית שאם חבילת חוקי הרפורמה תועבר בכנסת הם יחדלו מיידית את שירותם.
חומרת המצב התבררה במוצאי שבת האחרון כאשר שר הביטחון, יואב גלנט, ביקש מראש הממשלה לדחות את החקיקה והצהיר שאם לא יעשה כן, ישראל תעמוד בפני סכנה חמורה ומיידית. יממה לאחר מכן הוא פוטר על ידי נתניהו. 48 שעות לאחר מכן אולץ נתניהו לעשות בדיוק את מה שביקש גלנט. נכון לשעת כתיבת שורות אלו – גלנט עדיין לא קיבל מכתב פיטורין רשמי. אבל הצבא וזרועות הביטחון שהוא מנהיג (מוסד, שב"כ) עדיין מצויים באי וודאות גדולה.
כ – כלכלה בנסיגה
בסוף 2022 מצבה הכלכלי של ישראל היה מצוין. עם צמיחה שנתית של 6.5% בתמ"ג ניצבה ישראל בצמרת הכלכלות המפותחות (מדינות OECD ). רק שלושה חודשים חלפו מאז והכלכלה הישראלית הפכה כיוון. משקיעים זרים השעו השקעות, חברות הייטק משכו כספים והעבירו לחו"ל, יזמים רשמו את החברות שלהם במדינות זרות, עשרות כלכלנים מהעולם פרסמו אזהרות שכללו חשש לחוקי הקניין, וחברות הדירוג הבינלאומיות הבהירו שהן בוחנות את ישראל בשבע עיניים ושוקלות הפחתת דירוג האשראי למדינה. וכל זה רק ב-3 חודשים!
עם ובלי צעדי החקיקה של הממשלה, 3 חודשי מחאה הבהירו היטב עד כמה עמוק הפילוג והשסע בחברה הישראלית. קווי השבר נמתחים משמאל לימין, חוצים את ישראל בין דתיים לחילונים, ובין ערבים ליהודים. השסע בחברה ישראלית לא ייעלם בעקבות השהיית החקיקה. גם לא במקרה שתושג פשרה על פי מתווה הנשיא – צעד שרוב הציבור הישראלי מפקפק בו ממילא.
השסע הזה נשאר איתנו עד לעתיד הנראה לעין. צילו ימשיך להעיב על הכלכלה הישראלית. נאום השבטים שנשא הנשיא לשעבר, ראובן ריבלין, לפני כ-8 שנים רלוונטי מתמיד ואין כרגע בנמצא מנהיג אחר שיכול לאחד את העם בעת הזו.
ד – דת ומדינה
צעדי החקיקה של הממשלה החדשה כללו לא מעט חוקים שנועדו להגדיל את השפעתו של הממסד הדתי במדינה לרבות בתי הדין הרבניים. הבליץ כלל בין השאר את חוק החמץ בבתי חולים (שעבר) ובדרך נמצא גם חוק יסוד לימוד תורה שמבקש להשוות את זכויותיהם של אברכי ישיבות לאלו של בוגרי צה"ל.
חוקים אלו זכו לביקורת נוקבת מצד סיעות האופוזיציה והמפגינים שיצאו לרחובות. המוחים נגד החוקים הדתיים אף קיימו הפגנה תקדימית ברחובות בני ברק. התנגדות קולנית במיוחד השמיעו ארגוני הנשים שסבורים כי צעדי הממשלה יפגעו בהן במיוחד.
רוב צעדי החקיקה הללו עדיין נמצאים בצנרת כחלק מההסכמית הקואליציוניים, ואיש לא הבטיח להשהותם עד להגעה לפשרה כלשהי. המוחים מצידם מבטיחים לשמור את נושא "דת ומדינה" על סדר היום.
ש – שקל מתדרדר
התוצאה של מהלכי החקיקה ושלל האזהרות מפניה גרמו להתדרדרות משמעותית בשקל הישראלי. באמצע אוגוסט נסחר השקל סביב 3.24 שקל לדולר. ב-19 במרץ הוא צנח עד ל-3.67 שקל לדולר – נפילה של כ-12%. כיום – לאחר השהיית החקיקה - נסחר השקל סביב 3.59 שקל לדולר.
היחלשות מטבע של מדינה היא תוצאה אופיינית כאשר הממשלה מנסה להחליש את בתי המשפט. בהונגריה למשל נפל המטבע המקומי, הפורינט, מול הדולר, ב-28% תוך חמש שנים. באותו זמן בפולין נפל הזלוטי מול הדולר ב-22%. מצבן של שתי האחרונות עוד טוב לעומת טורקיה שבה תוך חמש שנים התרסקה הלירה ב-80% לעומת הדולר. אפשר רק לקוות שישראל תדע להימנע מגורל דומה.
ב – בג"ץ (פוליטיזיציה)
לב המחלוקת בין המוחים הישראלים לבין הממשלה נמצא בוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון (בג"ץ). עד לרגע זה עוד לא נמצאה שום פשרה בין הממשלה שמעוניינת לשלוט בהרכבו של בית המשפט העליון לרבות במינוי הנשיא, לבין ארגוני המוחים והאופוזיציה שמתנגדים נחרצות לפוליטיזציה של בתי המשפט והחלשת כוחה של הרשות השופטת. זו שהפכה כעת לבלם אחרון בפני מאווייה של הממשלה לשלוט באופ גורף על שלוש רשויות השלטון בישראל – המחוקקת, המבצעת והשופטת. הוויכוח הזה – שהתחדד מאוד מאז תחילת 2023 - ימשיך לעמוד בסדר היום הישראלי גם בחודשים הבאים, וכנראה גם בשנים הבאות.
כמעט שכחנו – לא כל המכות הן מתוצרת עצמית. ישנן גם מכות חיצוניות. אחת מהן היא האינפלציה ששוררת בעולם ואילצה את נגיד בנק ישראל להקפיץ את הריבית, בדומה לקולגות שלו בעולם. השניה היא ההתקוממות שחלה בשטחי הגדה המערבית וגל הטרור שהיא מולידה.
ח – חקיקה חפוזה
מהלכי החקיקה של ממשלת ישראל נחתו על הציבור הישראלי כרעם ביום בהיר. אם נבדוק את כותרות העיתונים בחודשים שלפני הבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר, נתקשה מאוד למצוא אותם. שר המשפטים, יריב לוין, הכין אותם כמעט בחשאי, בלי שום דיון במפלגתו (כפי שהעיד למשל דוד ביטן), ואז הטיל אותם בחבילה אחת על ראשו של הציבור הישראלי.
החיפזון, כפי שאומר הפתגם, מהשטן. הטחת מהלכי החקיקה להחלשת מערכת המשפט בפרצופו של הציבור הישראלי, רגע אחרי השבעת הממשלה, נתפסה כהכרזת מלחמה. אילו נעשה הדבר באופן מדורג, תוך הידברות עם שאר חלקי העם והמערכת הפוליטית, אפשר שהחלקים שבאמת נחוצים ברפורמה משפטית היו מאומצים גם על ידי מתנגדיה. האופן שבו היא נעשתה – תוך ניסיון להרדים את הציבור הישראלי מהשלכותיה – גרם להתנגדות העצומה, ולהתדרדרות הכלכלית, הביטחונית והמדינית החמורה שהתרחשה בעקבותיה.
ב – בנקים נופלים
במהלך החודש האחרון קיבל ציבור המשקיעים בעולם טעימה קלה מהאירועים שאפיינו את המשבר הפיננסי הענק של 2008. בתוך שבועיים בלבד קרסו ארבעה בנקים, שלושה בארה"ב ואחד בשווייץ, בעקבות התדרדרות חמורה של מאזניהם. זו אירעה בעקבות הנפילות בשוק האג"ח שגרמו העלאות הריבית התכופות.
בינתיים, כך נראה, המשבר הזה נעצר בזכות צעדים מהירים לייצוב מצד הבנקים המרכזיים. עם זאת, החשש עדיין קיים. המאזנים של בנקים רבים נחלשו בעקבות העלאת הריבית, והמשקיעים חוששים שהסיכון במערכת הפיננסית עלה. זו גם הסיבה שמחיר הזהב זינק עד 2,000 דולר לאונקיה והתקרב לשיא שרשם בשיאה של הפלישה הרוסית על אוקראינה.
אגב, המלחמה הזו היתה יכולה להימנות כאן בקלות - אם רק היו לנו האותיות ר' (רוסיה), או מ' (מלחמה) או פ' (פוטין), ב-10 המכות המקוריות.
חג שמח!
לכבוד חג הפסח הממשמש ובא, הנה רשימה של 10 מכות (לפחות) שנחתו על ראש המשקיעים בתל אביב מאז פסח שעבר. חלקן עוד לא ממש נפלו, אבל הן מאיימות ליפול בכל רגע. כך או כך, הענן הכבד שגרמו המכות הללו ניכר היטב בתנועת מחירי המניות בבורסה המקומית. אפשר רק לקוות שעד פסח הבא מרביתן תוסרנה מסדר היום ונוכל לברך בלב שלם על היותנו עם חופשי בארצנו.
ד – דיקטטורה או דמוקרטיה
שלושה חודשים מכהנת הממשלה החדשה בישראל בראשות בנימין נתניהו. שלושה חודשים שחידדו מאוד את סוג המשטר שמעוניינת הממשלה החדשה להנהיג בישראל. סוג משטר שבעיני מאות אלפי המוחים שיצאו לרחובות – ועוד רבים אחרים שנותרו בבית – קרוב יותר לדיקטטורה מאשר לדמוקרטיה.
נתניהו מצידו טוען שהרפורמה המשפטית דווקא מחזקת את הדמוקרטיה. עכשיו רק נותר לו לשכנע בכך את המשקיעים, את הכלכלנים, את המשפטנים, את אנשי הצבא, את בכירי המשטרה, את שדולת הנשים, את חברי האופוזיציה, את נשיא המדינה ואת מאות אלפי המוחים שאכן זה המצב. ובמיוחד עליו לשכנע בכך את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שסירב באופן פומבי להזמין אותו לפגישה בבית הלבן.
צ – צה"ל קרוע מבולבל
במשך 75 שנים צבא ההגנה לישראל היה תמיד מעל לכל ויכוח פוליטי. בשלושת החודשים האחרונים ההבנה הזו נסדקה והתערערה באופן מבהיל. אלפי לוחמי מילואים שמבצעים את שירותם בהתנדבות הבהירו פומבית שאם חבילת חוקי הרפורמה תועבר בכנסת הם יחדלו מיידית את שירותם.
חומרת המצב התבררה במוצאי שבת האחרון כאשר שר הביטחון, יואב גלנט, ביקש מראש הממשלה לדחות את החקיקה והצהיר שאם לא יעשה כן, ישראל תעמוד בפני סכנה חמורה ומיידית. יממה לאחר מכן הוא פוטר על ידי נתניהו. 48 שעות לאחר מכן אולץ נתניהו לעשות בדיוק את מה שביקש גלנט. נכון לשעת כתיבת שורות אלו – גלנט עדיין לא קיבל מכתב פיטורין רשמי. אבל הצבא וזרועות הביטחון שהוא מנהיג (מוסד, שב"כ) עדיין מצויים באי וודאות גדולה.
כ – כלכלה בנסיגה
בסוף 2022 מצבה הכלכלי של ישראל היה מצוין. עם צמיחה שנתית של 6.5% בתמ"ג ניצבה ישראל בצמרת הכלכלות המפותחות (מדינות OECD ). רק שלושה חודשים חלפו מאז והכלכלה הישראלית הפכה כיוון. משקיעים זרים השעו השקעות, חברות הייטק משכו כספים והעבירו לחו"ל, יזמים רשמו את החברות שלהם במדינות זרות, עשרות כלכלנים מהעולם פרסמו אזהרות שכללו חשש לחוקי הקניין, וחברות הדירוג הבינלאומיות הבהירו שהן בוחנות את ישראל בשבע עיניים ושוקלות הפחתת דירוג האשראי למדינה. וכל זה רק ב-3 חודשים!
ע – עם ישראל מקוטב ומפולג
עם ובלי צעדי החקיקה של הממשלה, 3 חודשי מחאה הבהירו היטב עד כמה עמוק הפילוג והשסע בחברה הישראלית. קווי השבר נמתחים משמאל לימין, חוצים את ישראל בין דתיים לחילונים, ובין ערבים ליהודים. השסע בחברה ישראלית לא ייעלם בעקבות השהיית החקיקה. גם לא במקרה שתושג פשרה על פי מתווה הנשיא – צעד שרוב הציבור הישראלי מפקפק בו ממילא.
השסע הזה נשאר איתנו עד לעתיד הנראה לעין. צילו ימשיך להעיב על הכלכלה הישראלית. נאום השבטים שנשא הנשיא לשעבר, ראובן ריבלין, לפני כ-8 שנים רלוונטי מתמיד ואין כרגע בנמצא מנהיג אחר שיכול לאחד את העם בעת הזו.
ד – דת ומדינה
צעדי החקיקה של הממשלה החדשה כללו לא מעט חוקים שנועדו להגדיל את השפעתו של הממסד הדתי במדינה לרבות בתי הדין הרבניים. הבליץ כלל בין השאר את חוק החמץ בבתי חולים (שעבר) ובדרך נמצא גם חוק יסוד לימוד תורה שמבקש להשוות את זכויותיהם של אברכי ישיבות לאלו של בוגרי צה"ל.
חוקים אלו זכו לביקורת נוקבת מצד סיעות האופוזיציה והמפגינים שיצאו לרחובות. המוחים נגד החוקים הדתיים אף קיימו הפגנה תקדימית ברחובות בני ברק. התנגדות קולנית במיוחד השמיעו ארגוני הנשים שסבורים כי צעדי הממשלה יפגעו בהן במיוחד.
רוב צעדי החקיקה הללו עדיין נמצאים בצנרת כחלק מההסכמית הקואליציוניים, ואיש לא הבטיח להשהותם עד להגעה לפשרה כלשהי. המוחים מצידם מבטיחים לשמור את נושא "דת ומדינה" על סדר היום.
ש – שקל מתדרדר
התוצאה של מהלכי החקיקה ושלל האזהרות מפניה גרמו להתדרדרות משמעותית בשקל הישראלי. באמצע אוגוסט נסחר השקל סביב 3.24 שקל לדולר. ב-19 במרץ הוא צנח עד ל-3.67 שקל לדולר – נפילה של כ-12%. כיום – לאחר השהיית החקיקה - נסחר השקל סביב 3.59 שקל לדולר.
היחלשות מטבע של מדינה היא תוצאה אופיינית כאשר הממשלה מנסה להחליש את בתי המשפט. בהונגריה למשל נפל המטבע המקומי, הפורינט, מול הדולר, ב-28% תוך חמש שנים. באותו זמן בפולין נפל הזלוטי מול הדולר ב-22%. מצבן של שתי האחרונות עוד טוב לעומת טורקיה שבה תוך חמש שנים התרסקה הלירה ב-80% לעומת הדולר. אפשר רק לקוות שישראל תדע להימנע מגורל דומה.
ב – בג"ץ (פוליטיזיציה)
לב המחלוקת בין המוחים הישראלים לבין הממשלה נמצא בוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון (בג"ץ). עד לרגע זה עוד לא נמצאה שום פשרה בין הממשלה שמעוניינת לשלוט בהרכבו של בית המשפט העליון לרבות במינוי הנשיא, לבין ארגוני המוחים והאופוזיציה שמתנגדים נחרצות לפוליטיזציה של בתי המשפט והחלשת כוחה של הרשות השופטת. זו שהפכה כעת לבלם אחרון בפני מאווייה של הממשלה לשלוט באופ גורף על שלוש רשויות השלטון בישראל – המחוקקת, המבצעת והשופטת. הוויכוח הזה – שהתחדד מאוד מאז תחילת 2023 - ימשיך לעמוד בסדר היום הישראלי גם בחודשים הבאים, וכנראה גם בשנים הבאות.
א - אינפלציה / אינתיפאדה / איראן
כמעט שכחנו – לא כל המכות הן מתוצרת עצמית. ישנן גם מכות חיצוניות. אחת מהן היא האינפלציה ששוררת בעולם ואילצה את נגיד בנק ישראל להקפיץ את הריבית, בדומה לקולגות שלו בעולם. השניה היא ההתקוממות שחלה בשטחי הגדה המערבית וגל הטרור שהיא מולידה.
והשלישית היא ההתגרענות המואצת של איראן שנמצאת לדברי חלק מהמומחים במרחק של שבועות בודדים מפצצת אטום שתשנה את כללי המשחק במזרח התיכון. שלא לדבר על ההתקרבות המחודשת שלה לסעודיה. החלום על הסכם שלום קרוב עם סעודיה, אחת המטרות המוצהרות של נתניהו, נכנס כעת לא רק ל"השהייה", אלא להקפאה במינוס 40 מעלות.
ח – חקיקה חפוזה
מהלכי החקיקה של ממשלת ישראל נחתו על הציבור הישראלי כרעם ביום בהיר. אם נבדוק את כותרות העיתונים בחודשים שלפני הבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר, נתקשה מאוד למצוא אותם. שר המשפטים, יריב לוין, הכין אותם כמעט בחשאי, בלי שום דיון במפלגתו (כפי שהעיד למשל דוד ביטן), ואז הטיל אותם בחבילה אחת על ראשו של הציבור הישראלי.
החיפזון, כפי שאומר הפתגם, מהשטן. הטחת מהלכי החקיקה להחלשת מערכת המשפט בפרצופו של הציבור הישראלי, רגע אחרי השבעת הממשלה, נתפסה כהכרזת מלחמה. אילו נעשה הדבר באופן מדורג, תוך הידברות עם שאר חלקי העם והמערכת הפוליטית, אפשר שהחלקים שבאמת נחוצים ברפורמה משפטית היו מאומצים גם על ידי מתנגדיה. האופן שבו היא נעשתה – תוך ניסיון להרדים את הציבור הישראלי מהשלכותיה – גרם להתנגדות העצומה, ולהתדרדרות הכלכלית, הביטחונית והמדינית החמורה שהתרחשה בעקבותיה.
ב – בנקים נופלים
במהלך החודש האחרון קיבל ציבור המשקיעים בעולם טעימה קלה מהאירועים שאפיינו את המשבר הפיננסי הענק של 2008. בתוך שבועיים בלבד קרסו ארבעה בנקים, שלושה בארה"ב ואחד בשווייץ, בעקבות התדרדרות חמורה של מאזניהם. זו אירעה בעקבות הנפילות בשוק האג"ח שגרמו העלאות הריבית התכופות.
בינתיים, כך נראה, המשבר הזה נעצר בזכות צעדים מהירים לייצוב מצד הבנקים המרכזיים. עם זאת, החשש עדיין קיים. המאזנים של בנקים רבים נחלשו בעקבות העלאת הריבית, והמשקיעים חוששים שהסיכון במערכת הפיננסית עלה. זו גם הסיבה שמחיר הזהב זינק עד 2,000 דולר לאונקיה והתקרב לשיא שרשם בשיאה של הפלישה הרוסית על אוקראינה.
אגב, המלחמה הזו היתה יכולה להימנות כאן בקלות - אם רק היו לנו האותיות ר' (רוסיה), או מ' (מלחמה) או פ' (פוטין), ב-10 המכות המקוריות.
חג שמח!
