- חודש תנודתי בשוקי המניות, ירידה חדה בתשואות לפדיון של איגרות החוב.
- המגמה השלילית בקרנות האקטיביות המסורתיות נמשכת בקצב שהוא רק מעט נמוך יותר מחודש פברואר, כשהחודש הן פדו סכום של כ-4.5 מיליארד ₪.
- התעשייה הפסיבית סיימה את החודש עם פדיון קטן בהרבה של כ-0.4 מיליארד ₪.
- הקרנות הכספיות ממשיכות לגייס בקצב גבוה של כ-5.7 מיליארד ₪.
- הגיוס הגדול בכספיות עזר להפוך את תמונת הפדיונות בקרנות האקטיביות והפסיביות, והתעשייה סיימה את חודש מרץ עם גיוס כולל של כ-0.8 מיליארד ₪.
- סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מרץ ב-3 מיליארד ₪, שמהווים עלייה של כ-0.8% מכ-370 מיליארד ₪ ל-373 מיליארד ₪.
- העלייה ברובה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-0.6%, ומגיוס של כ-0.8 מיליארד ₪.
(*)הנתונים נכונים ליום 30.3.23, שהוא יום המסחר האחרון בבורסה בת"א בחודש מרץ
מרץ בשווקים הפיננסיים
חודש מרץ התאפיין גם הוא בתנודתיות רבה בשווקים בארץ ובעולם כאשר עיקר ההשפעה על מדדי המניות ואיגרות החוב בחו"ל הגיעה מהמשבר בענף הבנקאות בארה"ב ובאירופה. בישראל, בנוסף להשפעת האירועים מעבר לים, שבזמנים רגילים מהווים גורם מרכזי, המשיכה להתעצם השפעתה של החרפת המשבר הפוליטי על מדדי המניות ושוק מטבע החוץ.
מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות נמשכת עדיין בקצב גבוה. זאת, על רקע החרפת המשבר הפוליטי ותנודתיות רבה במדדים המובילים עקב התפתחויות פוליטיות שונות במהלך החודש. התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות בישראל רשמו ירידה חדה בדומה למקבילותיהן בארה"ב, אך השינוי הניכר לאחר מהלך ירידת התשואות הוא פער התשואות בין אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לארה"ב שעומד כעת על כ-0.25% לרעת ישראל, זאת למרות ריבית בנק מרכזי נמוכה מזו של ארה"ב.
בעולם, נרשמו ירידות חדות בסקטור הבנקים, הן בארה"ב והן באירופה, שנגרמו עקב ניהול סיכונים לא ראוי של חלקם – מה שלא תאם את המדיניות המרסנת של הבנקים המרכזיים. החשש מהתפשטות המשבר הפיננסי גרר התערבות ממשלתית והעמדת קווי אשראי על מנת למנוע משבר פיננסי רחב.
שער הדולר/שקל על תנודותיו הרבות ממשיך להפגין קורלציה גבוהה מאוד להתפתחויות המשבר הפוליטי בישראל.
שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש מרץ במגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של 2.0% ומדד הנאסד"ק עלה בכ-4.9%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-1.0% ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם עלייה של כ-1.2%.
שוק המניות הישראלי, חתם חודש תנודתי במגמה מעורבת ומתונה מאוד. מדד ת"א 35 עלה ב-0.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.4% ומדד ת"א 90 ירד בשיעור של כ-1.7%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 1.3%, מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1% ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1.4%.
התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות: המגמה נמשכת – קצב גבוה של יציאת כספים
- הקטגוריה המגייסת המשמעותית היחידה בתעשייה האקטיבית המסורתית, הייתה קטגוריית אג"ח בחו"ל שגייסה סכום של כ-250 מיליון ₪.
- קטגוריית מניות בחו"ל גייסה סכום קטן של כ-40 מיליון ₪.
- קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה בפער גדול משאר קטגוריות ההשקעה, סיימה את חודש מרץ עם הפדיון הגדול ביותר, ובסכום הדומה לפדיון בחודש הקודם, של כ-2.8 מיליארד ₪, המהווה קרוב ל3.6% מנכסיה.
- קטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיון של כ-510 מיליון ₪, שמהווה כ-3.4% מנכסיה.
- מגמת הפדיונות בקטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל נמשכת ושומרת על קצב גבוה גם היא, כשהחודש פדתה הקטגוריה סכום של כ-690 מיליון ₪, המהווה כ-3.5% מנכסיה.
- קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-610 מיליון ₪, המהווה כ-2.6% מנכסיה.
- קטגוריית הקרנות הגמישות פדתה סכום של כ-120 מיליון ₪, המהווה כ-3.2% מנכסיה.
- קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות שרשמה גיוס בחודש פברואר, פדתה החודש סכום של כ-40 מיליון ₪.
- הקרנות הכספיות: מהוות כבר כ-31% מכלל נכסי התעשייה האקטיבית!
הקרנות הכספיות גייסו גם החודש סכום גבוה מאוד של כ-5.7 מיליארד ₪. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.5 מיליארד ₪ והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.2 מיליארד ₪. הגיוס הגדול לכספיות השקליות נובע משורה של העלאות ריבית, מהיותן כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ומהיתרון המיסויי הניכר שיש להן מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה, וזאת בנוסף ליתרון הנזילות שלהן. בעקבות העלייה החדה בשער הדולר/שקל שנרשמה לאחרונה, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות הנמשכת גם החודש, אך עם נתח גיוס נמוך משמעותית מחודש פברואר שבו נרשם פיחות של ממש בשער השקל מול הדולר. החודש נרשם תיסוף של השקל ביחס לדולר והכספיות הדולריות גייסו נתח של כ-21% מסך הגיוס בקרנות הכספיות (לעומת כ-37% בחודש פברואר). בשנה האחרונה גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-48.8 מיליארד ₪ ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-17.9%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-30.6%. החודש נרשם שיא היסטורי בסך נכסיהן של הקרנות הכספיות, המחזיקות כ-66.7 מיליארד ₪.
התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות: פדיון קל
- חודש מרץ בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה מעורבת, עם פדיון כולל של כ-0.4 מיליארד ₪, כשהפדיון הגיע כולו מהקרנות המחקות שפדו סכום של כ-0.7 מיליארד ₪, כשמנגד קרנות הסל קיזזו חלקית את הפדיון עם גיוס של כ-0.3 מיליארד ₪.
- קטגוריית מניות בחו"ל, המגייסת ביותר החודש בתעשייה הפסיבית, גייסה סכום של כ-450 מיליון ₪, ₪ קרנות הסל גייסו כ-460 מיליון ₪ והקרנות המחקות פדו כ-10 מיליון ₪.
- קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית גם היא מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה החודש סכום של כ-300 מיליון ₪, כשסכום של כ-140 מיליון ₪ הגיע מהקרנות המחקות, וסכום של כ-160 מיליון ₪ הגיע מקרנות הסל.
- לעומת זאת, בכל מה שקשור לנכסים פיננסיים בישראל, נרשמה גם החודש מגמה של יציאת כספים. קטגוריית מניות בארץ הייתה הפודה הגדולה בתעשייה הפסיבית החודש, כשפדתה סכום של כ-670 מיליון ₪, קרנות הסל פדו כ-350 מיליון ₪ והקרנות המחקות פדו כ-320 מיליון ₪.
- קטגוריית חברות והמרה, פדתה סכום של כ-280 מיליון ₪, הקרנות המחקות פדו סכום של כ-420 מיליון ₪ וקרנות הסל קיזזו חלקית את הפדיון עם גיוס של כ-140 מיליון ₪.
- קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-120 מיליון ₪. הקרנות המחקות פדו סכום של כ-70 מיליון ₪ וקרנות הסל הוסיפו לפדיון כ-50 מיליון ₪.
הרבעון הראשון של השנה (ינואר-מרץ 2023)
- תעשיית הקרנות כולה גייסה ברבעון הראשון של השנה סכום של כ-2.0 מיליארד ₪, תודות לגיוסים של הקרנות הכספיות.
- הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-11.8 מיליארד ₪, המהווים 7.2% מנכסיהן בתחילת השנה.
- הקרנות הפסיביות פדו סכום של כ-1.9 מיליארד ₪.
- הקרנות המחקות פדו כ-1.2 מיליארד ₪ וקרנות הסל פדו סכום של כ-0.7 מיליארד ₪.
- הקרנות הכספיות גייסו סכום עתק של כ-15.7 מיליארד ₪.
תעשיית קרנות הנאמנות חתמה את הרבעון הראשון של 2023 בהמשך מובהק של מגמת הפדיונות משנת 2022. זאת, על רקע המשבר הפוליטי בישראל ומשבר הבנקים בעולם. הקרנות הכספיות המשיכו לגייס בקצב גבוה תוך התעוררות בגיוסי הכספיות הדולריות בעקבות העלייה החדה בשער הדולר כלפי השקל.
לאחר שבשנת 2022 נרשמו ירידות חדות במדדי המניות העיקריים בעולם, הרבעון הראשון של 2023 התאפיין במגמה חיובית מאוד כאשר מדד ה- S&P500 עלה מתחילת השנה ב-5.5%, מדד הנאסד"ק זינק ב-14.8%, הדאקס הגרמני עלה ב-11.5%, מדד הניקיי גם הוא עלה, בשיעור של 6.5%.
מדדי המניות המקומיים סגרו את הרבעון הראשון במגמה שלילית, מדד ת"א 35 ירד ב-3.2%, מדד ת"א 90 נחתך ב-9% ומדד ת"א 125 ירד ב-4.8%.
מדדי איגרות החוב בישראל חתמו את הרבעון הראשון של השנה כמעט ללא שינוי, כשמדד איגרות החוב הקונצרניות נותר ללא שינוי, ומדד ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-0.1%.
כניסת ויציאת כספים מתעשיית הקרנות
|
סוג הקרנות |
ינואר 2023 |
פברואר 2023 |
מרץ 2023 |
|
אקטיביות מסורתיות |
2,500- |
4,800- |
4,500- |
|
אקטיביות כספיות |
5,130 |
4900 |
5,740 |
|
סה"כ אקטיביות |
2,630 |
100 |
1,240 |
|
|
|
מחקות |
20- |
430- |
710- |
|
קרנות סל |
140- |
900- |
310 |
|
סה"כ פסיביות |
160- |
1,330- |
400- |
|
סה"כ תעשייה |
2,470 |
1,230- |
840 |
(*) הנתונים בטבלה במיליוני שקלים.
|
סוג הקרנות |
סך נכסים דצמבר 22' |
סך נכסים ינואר 23' |
סך נכסים פברואר 23' |
סך נכסים
מרץ 23' |
|
קרנות אקטיביות מסורתיות |
163.4 |
162.9 |
154.6 |
151.1 |
|
קרנות כספיות |
50.3 |
55.5 |
61.0 |
66.7 |
|
סה"כ קרנות מנוהלות |
213.7 |
218.4 |
215.6 |
217.8 |
|
|
|
קרנות סל |
95.4 |
97.5 |
94.5 |
95.4 |
|
קרנות מחקות |
59.5 |
61.5 |
59.9 |
59.8 |
|
סה"כ קרנות פסיביות |
154.9 |
159 |
154.4 |
155.2 |
|
סה"כ כללי |
368.6 |
377.4 |
370.0 |
373.0 |
(*) הנתונים בטבלה במיליארדי שקלים.