לאחר כמה דיונים סוערים, אישרה היום ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, את ההצעה בחוק ההסדרים העוסקת ב"איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני".
לאכזבת סוכני הביטוח, הבקשה שלהם לצרף את הסוכנים להצעת החוק, לא התקבלה, והם נותרו מחוץ להצעת החוק. יש להם עדיין סיכוי קטן מאוד להיאבק על עמדתם במליאת הכנסת.
לאחר הצבעת חברי הוועדה בעד ההצעה, אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, כשהוא מפנה את דבריו אל שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, כי תמיד עמד לצד סוכני הביטוח וכי הוא חושב שסוכני הביטוח הם גורם מאוד חשוב, אך החוק הזה בא לחזק את הכשל שקיים בין הגופים המוסדיים ליועצים הפנסיוניים בלבד, ולכן הוא לא רלוונטי לסוכני הביטוח.
בתגובה אמר נשיא הלשכה: "הייתה פה הזדמנות לצרף אותנו לחקיקה שתשפר את השירות לאזרחי ישראל. במקום לתת יתרון לעסקים קטנים ובינוניים נגררים שוב למתן יתרון לגופים הגדולים. זו תקלה שתפגע בעסקים ובצמיחה. זה פספוס ענק," אמר אייזיק.
במהלך הדיונים הביעו חברות הביטוח, אותם ייצג גיא רוטקופף, יו"ר איגוד חברות הביטוח, התנגדות עזה להצעת החוק, בעיקר בגלל העיצום הכספי שיוטל על גוף כספי שיפר את החוק. מדובר על קנס של 250 אלף ₪. לדברי נציגי האוצר, העיצום הכספי לא יופעל כבר בהפרה ראשונה והוא יופעל בשיקול דעת.
התנגדות החברות הוסרה לאחר שאתמול הגיעו עם האוצר להבנות, והאוצר הסכים לכך שהן יוכלו לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני שלא יהיה רווחי להן, אלא אם כבר התקשרו עם יועצים אחרים באותם תנאים.
תגובה מלשכת סוכני הביטוח: "מדובר בעוד הצעת חוק שבמסווה של טובת הציבור תעזור בעיקר לבנקים, שכן מאחורי המונח 'יועץ פנסיוני' עומדים בעיקר 5 הבנקים הגדולים המחזיקים ברישיון יועץ פנסיוני ומעניקים ייעוץ פנסיוני באמצעות יועצים פנסיוניים המועסקים בהם. רק מיעוט מקרב היועצים הפנסיוניים הינם כאלה שהינם עצמאיים ולכן מן הראוי היה שהחוק יתייחס רק להם. כמו כן, חשוב לציין כי אותם בנקים מקבלים עמלות מהנכסים המנוהלים באמצעותם מהגופים המוסדיים, שהינם גבוהות מעמלות הסוכנים. לכן לצערנו החוק במתכונתו הנוכחית רק יחזק עוד יותר את טייקוני הבנקאות, וזאת על חשבון סוכני הביטוח הפנסיוניים - עסקים קטנים ובינוניים"
בתגובה לחוק אומר סוכן הביטוח והפעיל החברתי למען סוכני הביטוח, יעקב סוויסה, כי "יש דרג ויש בקושי בורג. אנחנו עצמאים סוג ב'. הניחו אותנו בתחתית שרשרת המזון בחקיקה כחלק מהפתרון הסופי של הרשויות למוסד סוכן הביטוח. הניחו ענף של 50 אלף איש ואישה על המדף בשם גחמות של אנשים שמעולם לא יודעים ומכירים את קשיוו של עצמאי, לא מבינים לעומק את הענף ועכשיו גם באופן רישמי מפלים בין בעל רישיון אחד למשנהו בחקיקה. ממש אזרחים סוג ב' בשם מאבק של הבנקים עם חברות הביטוח. איני יודע אם ההגדרה הנכונה היא קומוניזם, פטרנליזם או סוציאליזם רדיקלי, יתכן ורוסיה וצפון קוריאה יגיעו לישראל ללמוד כיצד לבצע סגירת עסקים באמצעות חקיקה באופן יעיל ללא הרבה התנגדות. קרל מרקס ממש נהנה שהמשנה שלו מתגשמת במדינת ישראל."