Image by Steve Buissinne from Pixabay
דניאל דותן
14/05/2023
סעיף זה אושר לקריאה שנייה ושלישית מתוך חוק ההסדרים, כחלק מאישור הפרק להסדרת הרגולציה בשירותי התשלום החוץ בנקאיים. לצד ביטול הסעיף בחוק, הוועדה הוסיפה סייגים לשמירה על כספי הלקוחות, ביניהם: חיוב אפליקציות התשלום הגדולות (כדוגמת ביט) לאפשר ללקוחות להעביר ולקבל כספים לאפליקציית תשלום אחרת, ואף הסמיכה את שר האוצר לקביעת תקנות נוספות להגנת הכספים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.
על פי הוועדה למיזמים ציבוריים, הצעת החוק מבקשת להסדיר את המסגרת הרגולטורית לשירותי תשלום חוץ בנקאים, להוסיף את האפשרות של ייזום תשלום – שהיא שירות חדשני להגברת התחרות ולקשור בין אפליקציות הP2P לבין חשבונות התשלום ובכך, שיהיה ניתן להעביר כספים בין אפליקציות שונות. כל זאת, במטרה להגדיל את השוק, להוסיף תחרות, ולהוריד רגולציה לצרכן בענף הפיננסי.
יו"ר הוועדה, ח"כ טל התייחס להתנגדות בנק ישראל למהלך הנובעת לדבריו מתוך החשש כי חברת תשלומים תבטיח לציבור ריבית מופרזת, ואמר, "יש סמכות לרגולטור בחוק למנוע את זה. הבטחתי כי נחדד בחקיקה את הסמכות לרגולטור לאכוף באופן ספציפי בעיצומים כספיים ובאכיפה מנהלית, כך שמכל הכיוונים אנחנו מגדרים את הנקודה הזו".
התנגדות בנק ישראל לביטול הסעיף בחוק ההסדרים האוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות, מושתתת בין היתר על כך, כי מדובר בהחלטה תקדימית ברמה בינלאומית, המנוגדת לדירקטיבה האירופאית, כפי שנכתב במכתב העמדה שנשלח מאת בנק ישראל אל יו״ר הוועדה למיזמים ציבוריים: "התיקון האמור מנוגד לסטנדרט הבינלאומי המקובל בנושא; הוא טומן בחובו סיכונים שעלולים להפוך למהותיים; ולא הושקעה העבודה המקצועית הנדרשת במיפוי הסיכונים הנובעים ממנו ובבחינה האם וכיצד ניתן למזערם". כך נכתב.
עוד צוין במכתב, כי "בנק ישראל אשר היה חבר בוועדות לבחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים רואה חשיבות רבה בקידום התחרות במערכת הפיננסית בכלל ובתחום שירותי התשלום בפרט. במסגרת זו, קידם הבנק בשנים האחרונות 3 רפורמות חשובות ומשמעותיות מאוד.
"לצד קידום התחרות במערכת הפיננסית קיימת חשיבות עליונה להגן על הציבור ולהבטיח שלא תתפתח בישראל 'בנקאות צללים', זו עלולה להתפתח כאשר מאפשרים לשחקנים פיננסיים להעמיד שירותים בנקאיים מחד על כל הסיכונים המערכתיים הנובעים מהם, אולם לא מכפיפים אותם לרגולציה המחמירה המוטלת על בנקים שנועדה למזער את הסיכוי שסיכונים אלו יתממשו כמו גם את הנזק המערכתי הנובע מהם ככל שהם מתממשים. קיומה של בנקאות צללים מייצר מנעד סיכונים רחב החל מסיכונים צרכניים עבור ציבור המפקידים וכלה בסיכונים מערכתיים על רקע אובדן אימון של הציבור במערכת הפיננסית".
הוועדה למיזמים ציבוריים ברשות ח"כ אוהד טל אישרה ביום חמישי האחרון לקריאה שנייה ושלישית את ביטול הסעיף בחוק ההסדרים האוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות. זאת חרף התנגדותו של בנק ישראל לכך.
סעיף זה אושר לקריאה שנייה ושלישית מתוך חוק ההסדרים, כחלק מאישור הפרק להסדרת הרגולציה בשירותי התשלום החוץ בנקאיים. לצד ביטול הסעיף בחוק, הוועדה הוסיפה סייגים לשמירה על כספי הלקוחות, ביניהם: חיוב אפליקציות התשלום הגדולות (כדוגמת ביט) לאפשר ללקוחות להעביר ולקבל כספים לאפליקציית תשלום אחרת, ואף הסמיכה את שר האוצר לקביעת תקנות נוספות להגנת הכספים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.
על פי הוועדה למיזמים ציבוריים, הצעת החוק מבקשת להסדיר את המסגרת הרגולטורית לשירותי תשלום חוץ בנקאים, להוסיף את האפשרות של ייזום תשלום – שהיא שירות חדשני להגברת התחרות ולקשור בין אפליקציות הP2P לבין חשבונות התשלום ובכך, שיהיה ניתן להעביר כספים בין אפליקציות שונות. כל זאת, במטרה להגדיל את השוק, להוסיף תחרות, ולהוריד רגולציה לצרכן בענף הפיננסי.
יו"ר הוועדה, ח"כ טל התייחס להתנגדות בנק ישראל למהלך הנובעת לדבריו מתוך החשש כי חברת תשלומים תבטיח לציבור ריבית מופרזת, ואמר, "יש סמכות לרגולטור בחוק למנוע את זה. הבטחתי כי נחדד בחקיקה את הסמכות לרגולטור לאכוף באופן ספציפי בעיצומים כספיים ובאכיפה מנהלית, כך שמכל הכיוונים אנחנו מגדרים את הנקודה הזו".
התנגדות בנק ישראל לביטול הסעיף בחוק ההסדרים האוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות, מושתתת בין היתר על כך, כי מדובר בהחלטה תקדימית ברמה בינלאומית, המנוגדת לדירקטיבה האירופאית, כפי שנכתב במכתב העמדה שנשלח מאת בנק ישראל אל יו״ר הוועדה למיזמים ציבוריים: "התיקון האמור מנוגד לסטנדרט הבינלאומי המקובל בנושא; הוא טומן בחובו סיכונים שעלולים להפוך למהותיים; ולא הושקעה העבודה המקצועית הנדרשת במיפוי הסיכונים הנובעים ממנו ובבחינה האם וכיצד ניתן למזערם". כך נכתב.
עוד צוין במכתב, כי "בנק ישראל אשר היה חבר בוועדות לבחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים רואה חשיבות רבה בקידום התחרות במערכת הפיננסית בכלל ובתחום שירותי התשלום בפרט. במסגרת זו, קידם הבנק בשנים האחרונות 3 רפורמות חשובות ומשמעותיות מאוד.
"לצד קידום התחרות במערכת הפיננסית קיימת חשיבות עליונה להגן על הציבור ולהבטיח שלא תתפתח בישראל 'בנקאות צללים', זו עלולה להתפתח כאשר מאפשרים לשחקנים פיננסיים להעמיד שירותים בנקאיים מחד על כל הסיכונים המערכתיים הנובעים מהם, אולם לא מכפיפים אותם לרגולציה המחמירה המוטלת על בנקים שנועדה למזער את הסיכוי שסיכונים אלו יתממשו כמו גם את הנזק המערכתי הנובע מהם ככל שהם מתממשים. קיומה של בנקאות צללים מייצר מנעד סיכונים רחב החל מסיכונים צרכניים עבור ציבור המפקידים וכלה בסיכונים מערכתיים על רקע אובדן אימון של הציבור במערכת הפיננסית".
