Photo Filmfoto Dreamstime.com
קרן מרדכי
16/05/2023
ח"כ רם בן ברק, שביקש לקיים את הדיון, טען שאין כמעט עסק בצפון או בדרום שלא משלם דמי חסות בצורה כזו או אחרת. "העניין הזה הוא פשלה של המדינה זה לא יכול להיות שבעלי עסקים ישלמו מיסים ודמי חסות. אותו בעל עסק עומד, זה לא משנה אם רפתן או מסעדן, ובא אליו ארגון פשע שאומר לו תשלם לו עשרת אלפים שקל בחודש נשמור לך על הדברים. אם הוא לא רוצה הם יורים לו צרור על החלונות, ואז חברת הביטוח הודיעה לו שהיא לא מבטחת את העסק שלו כי הוא תחת איום. אז עכשיו הוא צריך לחשוב מה לעשות, לשלם או שישרפו לו את העסק. מאחר שהמדינה לא מסוגלת למגר את התופעה יוצא שחלק משלמים".
מה זה הקרטל הזה?
החקלאי דור נבו, תושב בקעת הירדן, סיפר לחברי הוועדה כי אחרי שקיבל איומים שרפו לו את בית האריזה והנזק הוערך ב-10 מיליון שקל, ורק חלק ממנו כוסה על ידי חברת הביטוח. "התחושה היא הפקרה מצד המדינה, שמשאירה אותנו לבד לשמור על רכושנו", אמר. הוא הוסיף כי אחרי שקרה האירוע חברות הביטוח סירבו לבטח אותו כי הוא בסיכון מוגבר. "הדרישות שלנו החקלאים מהמדינה זה שישמרו עלינו מעבריינים וטרוריסטים, שתיקחו אחריות ותפצו אותנו על נזק שנגרם לנו".
סוכן הביטוח של נבו, שמעון כהן, אמר כי כמו שפותחים את המדינה לייבוא חקלאי אולי צריך לייבא גם חברות ביטוח, כי בארץ יש רק 5 חברות ביטוח שמסרבות לבטח. "מה זה הקרטל הזה? בגרמניה יש 350 חברות ביטוח על 80 מיליון, לנו על 10 מיליון יש 5 חברות רציניות ולא רוצים לבטח חקלאים שהיה להם נזק בזדון או מטרור, הם רוצים רק זקנות בקומה 8 שלא קרה להם כלום עשר שנים", אמר.
אין ביטוח למקרה צפוי
נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, אמר כי "ככל שתופעת הפשיעה מתרחבת, הנזק הביטוחי הוא לא פתאומי, והבסיס של הביטוח הוא לבטח מפני מקרה לא צפוי. ככל שהתופעה מתרחבת הבעיה הביטוחית היא תוצר שלה, ואז נוצר מצב שחקלאי מתקשה לרכוש ביטוח. אני מכיר שחברות הביטוח באות לקראת המבוטחים במקרים האלה ולא משאירות אותם תלויים באוויר. מקרי טרור מבוטחים במס רכוש, ואז זה לא נספר בפוליסה. ב-2018 אישרנו 3 פוליסות נגד נזקי זדון, ובירור העלה שהיענות החקלאים הייתה קרובה לאפס. קיבלנו תגובות מהשטח שלקבל פיצוי בגין נזק חוזר זה לא המענה שהחקלאי רוצה". זקן הוסיף כי היה ניסיון למצוא פתרון בדיון מול החשב הכללי באוצר.
מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב, אמרה כי מדובר בנזק של מיליארד שקלים וחצי לחקלאים, ויש כשל מערכתי ברמת אכיפה, הרתעה וענישה.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לדיון בקושי של חקלאים לרכוש פוליסות חדשות לאחר שתבעו כבר את חברת הביטוח. לדברי היו"ר ביטן, חברות הביטוח מסרבות לבטח חקלאים ועסקים אחרי שנפגעו מגניבה או פשיעה, ולא מסתפקות אפילו בהעלאת תעריף. "זה גורם לדבר אחד פשוט, שהפשע המאורגן והסחיטה ממשיכים להתקיים כי אין ברירה לאנשים אז הם משלמים. אי אפשר לזרוק את הכל על האנשים שצריכים להילחם יום יום בפשע הזה לבד", אמר.
ח"כ רם בן ברק, שביקש לקיים את הדיון, טען שאין כמעט עסק בצפון או בדרום שלא משלם דמי חסות בצורה כזו או אחרת. "העניין הזה הוא פשלה של המדינה זה לא יכול להיות שבעלי עסקים ישלמו מיסים ודמי חסות. אותו בעל עסק עומד, זה לא משנה אם רפתן או מסעדן, ובא אליו ארגון פשע שאומר לו תשלם לו עשרת אלפים שקל בחודש נשמור לך על הדברים. אם הוא לא רוצה הם יורים לו צרור על החלונות, ואז חברת הביטוח הודיעה לו שהיא לא מבטחת את העסק שלו כי הוא תחת איום. אז עכשיו הוא צריך לחשוב מה לעשות, לשלם או שישרפו לו את העסק. מאחר שהמדינה לא מסוגלת למגר את התופעה יוצא שחלק משלמים".
מה זה הקרטל הזה?
החקלאי דור נבו, תושב בקעת הירדן, סיפר לחברי הוועדה כי אחרי שקיבל איומים שרפו לו את בית האריזה והנזק הוערך ב-10 מיליון שקל, ורק חלק ממנו כוסה על ידי חברת הביטוח. "התחושה היא הפקרה מצד המדינה, שמשאירה אותנו לבד לשמור על רכושנו", אמר. הוא הוסיף כי אחרי שקרה האירוע חברות הביטוח סירבו לבטח אותו כי הוא בסיכון מוגבר. "הדרישות שלנו החקלאים מהמדינה זה שישמרו עלינו מעבריינים וטרוריסטים, שתיקחו אחריות ותפצו אותנו על נזק שנגרם לנו".
סוכן הביטוח של נבו, שמעון כהן, אמר כי כמו שפותחים את המדינה לייבוא חקלאי אולי צריך לייבא גם חברות ביטוח, כי בארץ יש רק 5 חברות ביטוח שמסרבות לבטח. "מה זה הקרטל הזה? בגרמניה יש 350 חברות ביטוח על 80 מיליון, לנו על 10 מיליון יש 5 חברות רציניות ולא רוצים לבטח חקלאים שהיה להם נזק בזדון או מטרור, הם רוצים רק זקנות בקומה 8 שלא קרה להם כלום עשר שנים", אמר.
אין ביטוח למקרה צפוי
נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, אמר כי "ככל שתופעת הפשיעה מתרחבת, הנזק הביטוחי הוא לא פתאומי, והבסיס של הביטוח הוא לבטח מפני מקרה לא צפוי. ככל שהתופעה מתרחבת הבעיה הביטוחית היא תוצר שלה, ואז נוצר מצב שחקלאי מתקשה לרכוש ביטוח. אני מכיר שחברות הביטוח באות לקראת המבוטחים במקרים האלה ולא משאירות אותם תלויים באוויר. מקרי טרור מבוטחים במס רכוש, ואז זה לא נספר בפוליסה. ב-2018 אישרנו 3 פוליסות נגד נזקי זדון, ובירור העלה שהיענות החקלאים הייתה קרובה לאפס. קיבלנו תגובות מהשטח שלקבל פיצוי בגין נזק חוזר זה לא המענה שהחקלאי רוצה". זקן הוסיף כי היה ניסיון למצוא פתרון בדיון מול החשב הכללי באוצר.
סמנכ"ל הרגולציה של איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, אמר כי זה לא קשור לביטוח, יש עלייה במאות אחוזים של גניבות וישראל פרוצה. לדבריו, המדינה חייבת להציג תכנית ייעודית וזה לא ראוי ונכון שחברות הביטוח יישאו בעלויות. עם זאת, הוא הוסיף כי החברות מוכנות להיכנס מתחת לאלונקה יחד עם המדינה.
מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב, אמרה כי מדובר בנזק של מיליארד שקלים וחצי לחקלאים, ויש כשל מערכתי ברמת אכיפה, הרתעה וענישה.
היו"ר ביטן ביקש מרשות שוק ההון להוציא הנחיה לפיה חברות הביטוח לא יוכלו לבטל פוליסה מעכשיו לעכשיו. הוא הוסיף, כי הוועדה מצפה מהממשלה להקים קרן ייעודית לעניין. "חברות הביטוח צריכות לשים חלק, אבל המדינה צריכה לשים את החלק הכי גדול ולאפשר למשטרה להילחם בפשיעה. אם ממשיכים לשלם פרוטקשן אז לא נלחמים בפשע", אמר. הוא גם קרא לרשות שוק ההון להיכנס לעובי הקורה בסוגיה.
