קרדיט סוויס: על אף היתרון לגודל של כלכלות במדינות גדולות, מדינות קטנות יכולות להתגבר על החיסרון בעזרת פתיחות כלכלית

הדוח מצביע כי מדינות קטנות המצליחות מפגינות לעתים קרובות רמה גבוהה של פגיעות כלכלית, שמתלווה לתלות גבוהה בשאר העולם.

ישראל מתבלטת כמדינה בעלת הכנסה גבוהה בשנים 1987 ו-2021.

בנק קרדיט סוויס פרסם המהדורה השלישית של דוח המדינות הקטנות: הדרך אל החוסן, שמנתח את המתכון להצלחה של המדינות הקטנות המצליחות ביותר ומצביע על קלות עשיית העסקים שלהן. הדוח שבחן 32 מדינות קטנות מפותחות מאוד ברובן ובינהן ישראל, מגיע למסקנה כי הפתיחות הכלכלית מאפשרת למדינות המצליחות להתגבר על חסרון הגודל ביחס לכלכלות גדולות מהן. על פי כותבי הדוח, הפתיחות הכלכלית מצריכה מצד המדינות הקטנות שנבחנו ערנות מיוחדת על מנת להיערך לזעזועים שעלולים לאיים על הרווחה הכלכלית שלהן ובנוסף לגיבוש אסטרטגיות במטרה לשפר את החוסן הכלכלי.

הדוח מצביע כי מדינות קטנות המצליחות מפגינות לעתים קרובות רמה גבוהה של פגיעות כלכלית, שמתלווה לתלות גבוהה בשאר העולם (יחס גבוה של סחר בינלאומי, ריכוז של יבוא ויצוא, תלות גבוהה ביבוא אנרגיה והון אנושי זר, בין יתר הדוגמאות). בדגימה שכללה 32 מדינות מפותחות מאוד ברובן, אירלנד ושווייץ הן שתיים מהמדינות עם דירוג הפגיעות הגבוה ביותר. עם זאת, פגיעות כלכלית גבוהה מתלווה לעתים קרובות לחוסן כלכלי גבוה, מאחר שמדינות קטנות מאמצות אסטרטגיות שונות במטרה להתגבר על חולשותיהן באמצעות יציבות מאקרו-כלכלית גבוהה, גיוון כלכלי, איתנות פיננסית של המגזר הפרטי ומוכנות גבוהה להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות: לפיכך, שווייץ מובילה גם בדירוג ה-ERI בתור המדינה עם החוסן הכלכלי הגבוה ביותר.

התפקיד החיוני של פתיחות בתחום המסחר – על-ידי השתלבות בכלכלה הגלובלית, מדינות קטנות יכולות לצמצם את החסרונות הכלכליים שנובעים מהגודל שלהן. לפיכך, פתיחות כלכלית היא דרישה מקדימה לשגשוג, ובמיוחד כאשר מדובר במדינות קטנות.

נראה ששחיקת הריבונות המדינית משפיעה על מדינות קטנות יותר ממדינות גדולות – כתוצאה מכך, המדינות הקטנות חייבות להמשיך ולשמר את אותם החלקים של הריבונות שלהן שמאפשרים לקדם נישות כלכליות ולהגן עליהן.

פגיעות כלכלית – מדד הפגיעות הכלכלית של Credit Suisse משקף את מידת הפגיעות של מדינות לזעזועים, בהשוואה למדינה הממוצעת מתוך הדגימה של 32 המדינות מרחבי העולם. אפשר לראות בבירור שמדינות קטנות מפגינות לעתים קרובות מידה גבוהה של פגיעות: ב-9 מתוך 14 המדינות הקטנות בדגימה נרשמה פגיעות גבוהה מהממוצע.

חוסן כלכלי – מדד החוסן הכלכלי של Credit Suisse ‏(ERI) משקף את החוסן של המדינות, היכולת שלהן להתמודד עם זעזועים כלכליים ולהסתגל לנסיבות משתנות – שוב, בהשוואה למדינות האחרות שנכללו בדגימה. בדירוג הכולל של החוסן הכלכלי, מדינות קטנות כמו שווייץ ודנמרק נמצאות במקום הראשון והשלישי, בהתאמה. עוד שתי מדינות קטנות, הולנד ופינלנד, נמצאות במקום הרביעי והחמישי.

פגיעות כלכלית גבוהה לעתים קרובות מתלווה לחוסן כלכלי גבוה.

על פי דו"ח המדינות הקטנות שבוצע על ידי מכון המחקר של קרדיט סוויס, בו נבדקו רמות ההכנסה של המדינות הקטנות ברחבי העולם בשנת 1987 ובשנת 2021.

ישראל מתבלטת כמדינה בעלת הכנסה גבוהה ב-34 השנים שנמדדו, ממצאים אלו מדגישים את הפיתוח הכלכלי והשגשוג המרשימים של ישראל כמדינה קטנה. 

עוד עולה מן מהחקר כי כמעט 50% מהן שהצליחו להתקדם ברמות ההכנסה שלהן בין השנים 1987 ו-2021, עם הישג גבוה מהשיעור שנראה במדינות בינוניות וגדולות. עוד מסמתן כי הבנק העולמי מכיר בהתקדמות שנעשתה במדינות אלו, לדוגמה, קרואטיה ורפובליקת הצ'כית, שדורגו ב-1987 כמדינות בעלי הכנסה בינונית נמוכה, ונחשבות כעת למדינות בעלות הכנסות גבוהות. עבור מדינות קטנות, קיימות אתגרים מרובים בתחזוק רמת ההכנסה שלהן, ולראיה ההכנסה הגבוהה של מדינת ישראל מחזיקה מעמד לאורך השנים ומשקפת את הגמישות הכלכלית וההצלחה שלה.

מכון המחקר של קרדיט סוויס בחן פרמטרים שונים הן של נקודות חוסן והן של פגיעות לכלכלות של המדינות הקטנות. פרמטרים אלו נבחנו והשוו בין המדינות הקטנות השונות ברחבי העולם.

לפי המחקר, ישראל מציגה יתרונות חוסן מובהקים ונקודות של פגיעות.

בנוגע לפגיעות של הכלכלה הישראלית ניתן למנות את ההון האנושי הזר שמהווה גורם מרכזי בכלכלה. ישראל גם נמצאת מעל הממוצע בסיכוני בריאות וכן בריכוז הייצוא, ונמצאת מתחת לממוצע באסונות טבע, ייבוא אנרגיה, ריכוזיות בייבוא ופתיחות כלכלית.

בנוגע לחוסן הכלכלי, ישראל מתגאה ביציבות מאקרו-אקונומית וחדשנות שנמצאת מעל לממוצע. היא מדורגת ברף הממוצע מבחינת גיוון כלכלי, הון האנושי ובריאות. אולם, היא נמצאת מתחת לממוצע בהגנה סוציאלית, שיוויון חברתי, ניידות חברתית, ובממשל.

הממצאים הללו מסייעים בהבנת הנקודות החזקות שתורמות לכלכלה במדינה, והנקודות שיכולות לאתגר את המשך פיתוחה הכלכלי והאופן שבו הפרמטרים השונים מאזנים זה את זה ומאפשרים לנו לשמור על כלכלה חזקה ויציבה.

שרה קרנזי וובר, מנהלת מחלקת הכלכלה השווייצרית ב-Credit Suisse: "החל משנת 1945, נרשמה עלייה משמעותית במספר המדינות שהובילה לירידה ניכרת בגודל הממוצע של המדינות. השינוי הזה מעיד על מגמה חשובה המתחוללת ברקע: התחזקותן של המדינות הקטנות. מדינות קטנות הצליחו להתגבר על החסרונות הקשורים לגודל בעזרת פתיחות כלכלית. יחסי הגומלין האלה הובילו גם לירידה בחשיבות של הממדים הפיזיים מבחינת כוח, שבאופן היסטורי היה קשור לגודל הטריטוריה ולעוצמה צבאית, וכתוצאה מכך לירידה בסיכון לסכסוכים. בסביבה יציבה שכזו, קל יותר להיות קטן וגם להצליח. עם זאת, יש מספר רב של אתגרים חדשים, כולל שינויים בסדרי היחסים הבינלאומיים, סיכונים למגפות ושינויי אקלים. לפיכך, מדינות קטנות חייבות להיות ערניות במיוחד לזעזועים גלובליים שעלולים לאיים על הרווחה הכלכלית שלהן."

ננט הכלר פיידהרב, סמנכ"לית השקעות של אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה ומנהלת גלובלית של תחום הכלכלה והמחקר: "הכלכלה הפוליטית הגלובלית לא רק מעצימה מדינות קטנות, אלא גם מאתגרת אותן. על רקע המתיחות הגאופוליטית שקיימת בימים אלה, ברור שאי אפשר להתייחס כמובן מאליו למולטי-לטרליזם ולאמון הדדי בין מדינות וממשלות, שהם חשובים במיוחד למדינות קטנות. עם מלחמת רוסיה-אוקראינה, המתיחות בין סין לארצות הברית וההתחזקות של בלוק עצמאי של מדינות שוק מתפתחות, העולם משתנה ונוצרת מערכת רב-קוטבית שבה גודל חוזר להיות יתרון יחסי. אתגרים מסוג חדש, כמו אלו שהמדינות התמודדו איתם במהלך מגפת הקורונה, בנוסף לשינויי האקלים המתמשכים, יוצרים חולשות נוספות שמאיימות באופן שונה על מדינות קטנות ומדינות גדולות. הפעילות בסביבה המשתנה הזו היא אתגר לא פשוט, במיוחד כאשר מדובר במדינות קטנות. עם זאת, למרות מגבלות הגודל, מדינות קטנות רבות הוכיחו שהן יכולות לשגשג ולהפגין ביצועים כלכליים מעל הממוצע."

ניתוח נקודות החוסן והנקודות הפגיעות בכלכלה הישראלית: על פי דו"ח "המדינות הקטנות" של קרדיט סוויס.

דוח המדינות הקטנות מעדכן את המסגרת התאורטית מהמהדורות הקודמות במטרה להגדיר מהן מדינות קטנות. במהדורה החדשה, גודל הדגימה התרחב וכולל את כל 193 המדינות החברות באו"ם. המחברים מאמצים בדוח גישה רב-ממדית המבוססת על ניתוח רכיבים מרכזיים, במטרה להצליב בין גודל הטריטוריה לבין האוכלוסייה ולחשב את מדד גודל המדינה. במחקר זוהו 86 מדינות קטנות ברחבי העולם ונלקחה דגימה של 32 מדינות. כדי לנתח את המדינות הקטנות ולהשוות בין נקודות החולשה וגורמי החוסן שלהן לבין אלו של מדינות גדולות, המחברים משתמשים בשני מדדים נוספים. מדד הפגיעות הכלכלית (Economic Vulnerability Indicator, או EVI) משקף את החשיפה של כלכלה מסוימת לזעזועים, בזמן שמדד החוסן הכלכלי (Economic Resilience Indicator, או ERI) יוצר מסגרת המאפשרת להעריך את החוסן הכלכלי של מדינה מסוימת – היכולת שלה להתמודד עם זעזועים מהסוג הזה – והמוכנות שלה להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות.