רשות ניירות ערך - איך על חברה להכיר ב Rebates

נושא ההחלטה:

מענקים ממשלתיים.

תאריך החלטה:

יוני 2022.

סוג ותאריך הדיווח:

דוחות כספיים שנתיים לשנת 2021 של תאגיד מסוים (להלן: "החברה") שנכללו במסגרת טיוטת

תשקיף שאינה פומבית להנפקה לראשונה של ניירות ערך לציבור .

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם:

החברה עוסקת בהקמת וניהול פרויקטים להפקת חשמל סולארי בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בארה"ב. בהתאם למדיניות הממשל הפדראלי בארה"ב לעידוד הקמת פרויקטים להפקת אנרגיה מתחדשת, ניתנים מענקים שונים לחברות שפועלות בתחום זה.

במדינת ניו-יורק, תכנית המענקים כוללת החזר עלויות בגין הקמת פרויקט פוטו-וולטאי (Rebates) במתכונת הבאה: 50% מתשלומי התמריצים עבור כל פרויקט מתקבלים בתשלום אחד במועד ההפעלה לראשונה (להלן: "50% הראשונים"), ושני תשלומים נוספים בסך 25% כל אחד (להלן: "50% הנוספים") מתקבלים על בסיס הביצועים השנתיים בשנתיים הראשונות של כל פרויקט. תקן חשבונאות בינלאומי 20 הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי (להלן: "התקן"),1 קובע כי מענקים ממשלתיים יוכרו ברווח והפסד על פני התקופות שהישות מכירה בעלויות שבגינן המענקים מיועדים לתת פיצוי. כך, במענקים שהוענקו לישות לצורך רכישת נכסים ("מענקים המתייחסים לנכסים") יש להכיר ברווח בגינם במקביל להכרה בהוצאות הפחת (במשך חיי הנכס), ובמענקים המתייחסים להכנסה (מענקים שאינם מענקים המתייחסים לנכסים) יש לזהות את העלויות שבגינן המענקים מיועדים לתת פיצוי ולהכיר ברווח באותה תקופה שבה מוכרת ההוצאה הרלוונטית.

לעמדת החברה, בעוד ה-50% הראשונים מהווים מענק המתייחס לנכסים שכן הם נועדו להעניק לחברה פיצוי על עלויות הקמת הפרויקטים, ולפיכך יש להכיר ברווח בגין חלק זה של התמריץ באמצעות הקטנת הפחת לאורך חיי הפרויקטים, ה-50% הנוספים לא נועדו להעניק פיצוי על עלויות הקמת הפרויקטים, שכן חלק זה של התמריץ מבוסס על ביצועי הפרויקטים בשנתיים הראשונות להפעלתם (בהתבסס על החשמל המיוצר בפועל), ולפיכך יש להכיר בהם כרווח בעת התהוותם.

לעמדת סגל הרשות, ה-50% הנוספים מהווים אף הם "מענקים המתייחסים לנכסים", ולפיכך יש להכיר ברווח בגינם לאורך חיי הפרויקטים (בדומה ל-50% הראשונים).

בסיס להחלטה:

לעמדת הסגל, בהתבסס על הוראות התקן (כפי שהובאו לעיל), ההכרה ברווח בגין מענקים ממשלתיים צריכה להיעשות בהתבסס על זיהוי העלויות שבגינן המענק מיועד לפצות. במקרה של מענקים הניתנים בגין הקמת מתקני אנרגיה, ברירת המחדל היא כי מדובר במענקים אשר מיועדים לפצות את החברה על עלויות הקמת המתקן ולפיכך הינם מענקים המתייחסים לנכסים, גם אם קיימים תנאים נוספים לקבלת המענק.

"מענקים המתייחסים לנכסים" מוגדרים בתקן כ: "מענקים ממשלתיים שהתנאי העיקרי שלהם הוא שישות שכשירה לקבלם תקנה, תקים או תרכוש בדרך אחרת נכסים...". בנסיבות עניינה של החברה נראה שהתנאי העיקרי לקבלת כלל המענק, לרבות ה-50% הנוספים, הוא הקמת הפרויקט. העובדה כי קבלת ה-50% הנוספים תלויה בהיקף ביצועים מסוים בשנתיים הראשונות להפעלת הפרויקט, אינה סותרת מסקנה זו, שכן יעדי הביצוע מתייחסים לשנתיים הראשונות של חיי הפרויקט בלבד, ולפיכך הפרשנות הסבירה של מטרת מנגנון זה הוא לוודא את טיב המתקן ותקינותו, ולא כי חלק זה של המענק נועד לפצות את החברה על עלויות שאינן עלויות הקמת הפרויקט (כראיה לכך, ה-50% הנוספים התקבלו במלואם ברוב המוחלט של הפרויקטים שביצעה החברה).

בהקשר זה סגל הרשות לא קיבל את טענת החברה לפיה ה-50% הנוספים נועדו לפצות את החברה על היקף הוצאות גדול יותר של החברה במהלך השנתיים הראשונות, וזאת מכיוון שהיא לא הצליחה לגבות טענה זו בעדות לקשר כלשהו בין מנגנון המענק לבין גובה העלויות.

לסיכום, בנסיבות אלה, לעמדת סגל הרשות, יש לראות ב-50% הנוספים כסכומים אשר נועדו לפצות את החברה על העלויות בגין הקמת הפרויקטים, ולא בגין העלויות השוטפות של החברה במהלך השנתיים הראשונות להפעלת הפרויקטים.

תיאור הטיפול שיושם:

התאגיד קיבל את עמדת סגל הרשות והציג מחדש את הדוחות הכספיים לשנת 2021 בדרך של תיקון טעות מהותית.