מנכ"ל דיפלומט: "במשך 30 שנה אנחנו בונים חברה לתפארת ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו"

ינון בן ענת, מנכ"ל דיפלומט ישראל, בכנס שערכה מחלקת הרגולציה של משרד עורכי הדין פירון: "יוקר המחיה  הוא נושא מאוד מורכב ולייחס אותו רק לחברת דיפלומט אינו מהלך שיביא את הפתרון. בניגוד לפירסומים בתקשורת, דיפלומט מרוויחה אחוז קטן וקבוע. הישראלים  אומנם לא אוהבים להרגיש פראיירים, וכשהם נמצאים בחו"ל ורואים מוצר עם מחיר זול, הם ממציאים סיפור שלא תמיד בהלימה עם המציאות. כשעושים השוואה רצינית, ישראל  היום לא יקרה יותר ממדינות מובילות באירופה". את הדברים אמר ינון בן ענת, מנכ"ל דיפלומט ישראל, בכנס "רגולציה וניהול משברים במציאות משתנה", שערכה מחלקת הרגולציה של משרד עורכי הדין פירון. 

בן ענת התייחס להצעת משרד הכלכלה להגביל יבואנים כך שיפסיקו לייצג יותר מספק אחד גדול. לדבריו, "מדובר באירוע דרמטי. חברה בונה יכולות במשך 30 שנה עם הישגים יפים ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו. מדובר בהצעה שפוגעת בקבוצה של יבואנים ולא מציגה את התמונה המלאה. יוקר המחיה הוא בעיה  מורכבת, ודיפלומט  אינה היא חזות הכל ולא אצלה נמצא הפיתרון. יש פה מהלך הרבה יותר רחב. לפי נתוני הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, דיפלומט נמצאת בסף הנמוך של הרווחים יחסית לחברות אחרות במשק ולעומת יבואנים  שריווחיהם עומדים על 12% אנחנו נעים רק סביב 4% רווח. יש חוסר הלימה מוחלט בין הרעש התקשורתי לבין המציאות". 

בן ענת אף הגיב לטענות נגד החברה על כך שאינה מוריד את מחירי המוצרים כשמחירי ההובלה יורדים. לדבריו, "ראשית לא בוצעה עליה ועם זאת, העלאת מחירים בשוק הקמעונאות היא אירוע גדול ומורכב ומהווה מוצא אחרון. אנחנו מנסים למצוא פתרונות ייעול בקטגוריות השונות אבל יש גם סיטואציות שצריך לגשת לעליית מחירים". 

בן ענת הוסיף כי "הדרך הטובה ביותר להורדת יוקר המחיה הינה  הגדלת התחרות ושחרור החסמים. כל מוצר שיכול להימכר באירופה יכול להימכר גם בישראל. בנוסף, יש חוקים ספציפיים במדינת ישראל שהגיע הזמן לבטל. כמו למשל רגולציה ייחודית לייבוא אבקת כביסה שקיימת רק בישראל, מה שבסופו של דבר משתקף גם במחירים. המטרה היא להוריד משקולות, לייבא יותר מוצרים ולתת לשוק לרוץ קדימה". 

במהלך הכנס התקיימו הרצאות ודיונים נוספים ביניהם – אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר שהציג את עקרונות חוקי ההסדרים, שינויים תהליכים וניתח מבחר פרקים מחוק ההסדרים האחרון. וכן שיחה של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ועו"ד רז נזרי, שעסקה בניהול משברים במציאות משתנה, בין היתר במשבר הקורונה מהזווית הממשלתית והעסקית, וכן בנקודות הממשק בין העולם הממשלתי והעולם הפרטי, בעיקר בהיבטי רגולציה.

עו"ד רז נזרי, עד לא מכבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיום שותף בכיר וראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד פירון, התייחס בין היתר, לתפקיד היועץ המשפטי כשומר סף במשרדי הממשלה ואמר כי "למשפטן בסקטור הציבורי, לעומת משפטן בסקטור הפרטי, יש יכולת וטו להגיד לשר מה לא ניתן משפטית לעשות. יחד עם זאת, משפטן ציבורי, שומר סף, אסור שיראה את תפקידו כמי שעומד על סף הדלת ומונע את כניסתו של השר או המנכ"ל אל תוך הבית. מטבע הדברים זו גישה לעומתית שמייצרת התנגדות וחיכוך כאשר כל צד רואה בשני אויב. הגישה שבה אני מאמין היא שכולם יחד באותו בית, בעלי הבית הם נבחרי הציבור. ליועץ המשפטי יש מקום נכבד סביב השולחן שבתוך סלון הבית, נבחרי הציבור משתפים אותו מראש במהלכים שלהם כדי שיסייע להם לממש את המדיניות שבחרו, אך גם הם צריכים להבין שזה נעשה רק בגבולות הדין, שגם אותו קבע הציבור באמצעות המחוקק, והיועמ"ש שומר עליהם שלא יחרגו מהדין,  מגבולות הבית. זו גישה שמאפשרת עבודה משותפת מתוך כבוד הדדי בין הדרג הנבחר ליועמ"ש והבנה של כל צד את תפקידו של השני".

נזרי פירט בדבריו את ההבדלים בין מה שהגדיר כ"שפה התל אביבית", בה מדברים עורכי הדין הפרטיים המייצגים גופים בעולם העסקי, בינם לבין עצמם, ובין "השפה הירושלמית", בה מדבר הרגולטור, היועמ"ש הציבורי, ובה צריך לדעת לדבר עם הרגולטור, והסביר כיצד זה בא לידי ביטוי הן במהות, הן בתוכן והן בסגנון. הוא ציין כי "לקראת ייצוג חברה מסוימת במהלך דיונים בכנסת, אמר לו יו"ר החברה שהוא מתכוון לומר ש"חיי החברה נמצאים על הכף והיא עלולה להתרסק". אמרתי לו ש'את הכנסת ואת הרגולטור לא מעניינים חיי החברה שלך, ולא צריכים לעניין אותם" הרגולטור ופקידי הציבור צריכים לפעול לפי אינטרס הציבור, "כך נהגתי בתפקידיי השונים כמשנה ליועץ, וכך אני מצפה מכל שר, מנכ"ל ורגולטור לפעול", אמר נזרי, אך "עדיין במרחב הזה של אינטרס ציבורי יש לא פעם מגוון אפשרויות להסדרה, ואתה צריך לעזור לחברה אותה אתה מייצג לפעול מול הרגולטור כך שהאינטרס הציבורי יוגשם באופן שיעזור גם לאינטרס של החברה או לכל הפחות לא יפגע בה. וכך גם יש מקרים שאתה יכול לשכנע את הרגולטור או את היועמ"ש הרלבנטי שצעד שרוצים לנקוט בעייתי ביותר מבחינה משפטית, ושימצאו דרכים חלופיות". המשיך נזרי, "כשהוחלט בסופו של יום להוציא מחוק ההסדרים את החוק שנועד לחייב יבואנים לעבוד עם יצרן גדול אחד, זה לא היה בגלל העיניים היפות שאין לנו, ולא בגלל שהיינו עד לא מזמן במערכת, זה ממש לא שיקול. פשוט הצפנו בפניה מפורטת לגורמים הרלבנטיים את הבעיות המשפטיות הקשות שהיו בהצעה המקורית והסברנו מדוע זה גם לא ישיג את המטרה החשובה באמת של הורדת יוקר המחיה ומדוע יש חלופות אחרות. אני מקווה שבמסגרת הועדה שהוקמה עכשיו לטיפול בנושא אכן יימצאו הפתרונות הראויים והמאוזנים". 

"כדי להכניס מוצר חדש לישראל צריך לעבור סיוט"

חה"כ אורנה ברביבאי, לשעבר שרת הכלכלה והתעשייה, התייחסה בהמשך הכנס לעול הרגולטורי המוטל על בעלי עסקים בישראל, ומתחה קו ישיר בינו לבין יוקר המחיה המאמיר. לדבריה, עם כניסתה לממשלה, ערכה סקר שקבע כי סוגיית יוקר המחיה היא המטרידה ביותר את האזרח הישראלי, אולם כשביקשה לרדת לפרטי הסוגייה הוזהרה: "'אל תגעי בזה עם מקל. את לא תצליחי לשנות שום דבר ולא תממשי את ההבטחות שלך'. לאחר מכן שביררה מהן הסיבות העיקריות למצב הנוכחי, גילתה טירוף מוחלט. לדבריה, "למה כל תקן צריך רגולציה נפרדת בישראל? שאלה, והסיקה שיש מנעד רחב של שחקנים משמעותיים שאת כולם צריך להושיב סביב שולחן ולהגיע ביחד למסקנות". 

ברביבאי אף התייחסה ל"מתקפה חסרת התקדים" שחווה בימים אלה מערכת המשפט ואמרה כי "אנו מצויים במשבר שמדגים את ה'פריכות' שבה רגולציה יכולה לעבור מקצה לקצה תוך הסבת איום ממשי על הדמוקרטיה. כל עוד אנחנו לא יודעים לחוקק חוקים בדרך מושכלת אנחנו נהיה בפער משמעותי שמערער על היציבות השלטונית ועל הביטחון של האזרח. לאחרונה, יש תחביב לתקוף יועמ"שים ורגולציה ואני אומרת שכל מי שמתקיף את היועמ"שים - טלו קורה מבין עיניכם".