Forum Funder Market Leaders - חוזרים לימים של נורמליות בניהול השקעות

אמצע 2023 הגיע, ומגזין FUNDER נפגש עם מובילי שוק ההון למפגש השנתי של Forum Funder Market Leaders, אירוע בלעדי במטרה להפגיש בין אנשי מפתח בשווקים הפיננסיים ולדון בנושאי שוק ההון הבוערים. הפורום המגוון והמנוסה מיקד את הדיונים בנושאי המפתח שמטרידים את הפעילים השונים בשוק ההון – החל מהשווקים הגלובליים, הריביות בעולם ובארץ, האינפלציה ושלל גורמים נוספים.

האירוע התקיים בקומה ה־63 במשרדי Labs עזריאלי שרונה. השולחן העגול בהובלת אודי אלוני, מנכ”ל FUNDER ומשה מימון – עורך אתר ומגזין FUNDER, כלל נציגים מהבנקים המובילים ומבתי ההשקעות: ליאור כשריאן, מנכ”ל מגדל קרנות נאמנות; אייל גורן, מנכ”ל משותף פסגות בית השקעות, ומנכ”ל פסגות קרנות נאמנות; מיכאל בנוולגי, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים; אלה רובינסקי, מנהלת מחלקת ני”ע הבנק הבינלאומי; אריאל כהן - ראש אגף ייעוץ השקעות בנק לאומי; קובי אלפי, בעלים מנכ”ל אלפי בנדק; לירון משולם, סמנכ”ל שיווק קרנות, מיטב.

את הפאנל פתח משה מימון, עורך FUNDER שאמר שאנחנו נמצאים במעין נקודת פיתול בשווקים. יש לא מעט נתונים סותרים, כשהשווקים ממתינים לקצת יותר וודאות. הפד בארה”ב הודיע שיתכן ויהיו שתי העלאות ריבית, אבל השוק פחות קונה את האמירות האלה. החשש הוא עדיין שהאינפלציה דביקה, ולא רואים את אינפלציית הליבה יורדת בקצב מספיק. מאידך, ראינו מתחילת השנה וביתר שאת בשבועות האחרונים ראלי בשוק המניות האמריקאי.

אלה רובינסקי: "ההודעה האחרונה של הפד, מסמנת חשיבה והיערכות מחדש. זה לא מבטיח שלא יהיו עוד העלאה או שתיים, אבל תוך בחינה מחודשת, ולא אוטומטית כמו שראינו בשנה האחרונה.

"לגבי דביקות האינפלציה בארה"ב, למרות שהאינפלציה נשארת ברמה גבוהה, יש צפי להתמתנות לקראת סוף השנה, פחות באינפלציית הליבה. מאידך אין ציפייה למיתון, ואנחנו מעריכים צפי לצמיחה נמוכה של כאחוז.

"מבחינת שוק המניות, חייבים לבחור את המניות באופן סלקטיבי. מהלך העליות האחרון בעיקר הובל על ידי תחום ה־AI שתפס תאוצה, וחברות הטכנולוגיה הגדולות נהנות מהתנופה, ומציפייה שהן יוכלו להשקיע בתחום”.

קובי אלפי: "אנחנו נמצאים באחת התקופות היותר מעניינות בשוק ההון. האינפלציה מובילה את הפד כנראה, להשאיר את הריבית ברמה גבוהה יותר ממה שתכנן בהתחלה. לדעתנו הריבית צפויה להישאר גבוהה, 'מי שנכווה ברותחין'. בעבר נסיונות להוריד את הריבית לפני הזמן גרמו להתפרצות אינפלציונית.

"אם מנתחים את שוק המניות יותר לעומק, רואים ששוק המניות לא באמת עולה. קח את ה־S&P500 במשקל שווה, ותראו שהוא כמעט לא עלה מתחילת השנה. בעצם יש פה תיקון משמעותי מאוד של מניות הטכנולוגיה של הביג־טק, לזה אפשר להוסיף את הבאז האחרון סביב תחום השבבים.

“לגבי האג”ח, הסיפור ברור. הפד מכוון לנחיתה רכה, האג”ח מספר סוג של מיתון קצת יותר עמוק. לפי התנהגות עבר, לפחות במרבית המקרים, דעתו של שוק איגרות החוב היתה הנכונה”.

ליאור כשריאן: “צריך להסתכל על שוק המניות האמריקאי, במונחים של זרימת הכסף. לאחרונה ניתחנו את זה ורואים לאחרונה התעניינות במניות היותר קטנות. צריך להיות נורא בררנים בתקופה הקרובה כשמחפשים איפה לשים את הכסף. לדעתי ה־AI הוא טריגר שיחזיק בשנים הקרובות. רואים עדיין את ההשפעה של הפוסט־קורונה בהמון מקומות, בתעשיות ספציפיות – בתעשיית התיירות והפנאי למשל".

לירון משולם: “הפד חוזה עוד שתי העלאות ריבית, השוק לא קונה את זה, אנחנו גם מתקשים להאמין שהשוק יצדיק עוד שתי העלאות ריבית. האינפלציה ירדה מ־9% ל־4%, גם אינפלציית הליבה הולכת ומתמתנת, למרות שהיא דביקה יותר. נתוני האינפלציה הבאים אמורים להיות חלשים יותר, ואם הפד לא העלה את הריבית כשהיו לו את כל הסיבות להעלות, אנחנו מתקשים לראות איך הוא יעלה שוב את הריבית אלא אם כן התנאים ישתנו”.

מיכאל בנוולגי: “צריך להקשיב יותר לטון של הפד ופחות לתחזיות. לעקוב אחרי נתוני התעסוקה ונתוני האינפלציה שמן הסתם ישפיעו והשוק קשוב לנתונים. שוק המניות מסתכל על היום שאחרי ולוקח את התרחיש של ‘הנחיתה הרכה’. הריבית הגבוהה לא באה לידי ביטוי עדיין בשווקים מבחינת הפעילות הריאלית, בעיקר אצל חברות ‘קטנות’, הנטל של הריבית יהפוך להיות נטל קשה. אנחנו רואים את זה באשראי חוץ בנקאי, בנדל”ן, בעיקר בחברות קבלניות, כי זה תחום עתיר מימון, הם הראשונים שפוגשים את הריביות הגבוהות”.

מיכאל בנוולגי: "הריבית נותנת הזדמנות מדהימה לקבע ריביות לתקופות יותר ארוכות משנתיים. בצד של המניות, אני חייב להגיד, שהשוק רץ מהר מידי, לטעמי. האפקט של ה־AI ואנבידיה יירגע בסוף, יבואו נתונים אמיתיים ואנשים יראו מה זה מניה במכפיל 200 בשווי מעל טריליון דולר. אבל יש תעשיות מעניינות, יש סקטורים שנהנים מהתקופה הזו”.

אייל גורן: "שוק ההון חי על הפער שבין הציפיות ובין הוודאות. השוק רץ מתחילת השנה ועשה ביצועים טובים בארה"ב, כשנפל לכולם האסימון, שאנחנו בסביבה של אינפלציה שתתמתן, והריבית אולי תעלה עוד קצת ותעצור. אז גם אם ההפתעה תהיה רבע לפה, רבע לשם, השוק מתעלם מהאירוע הזה. ב־2022, השוק ירד כי הוא חשש מהמשך הפתעה באינפלציה, מהריבית שכל פעם הפתיעה אותו עוד יותר ומהחשש למיתון. השוק היום כבר מסתכל על השלב הבא, הוא לא יופתע אם יהיה מיתון, והסיפור יהיה מתי מתחילים את המחזור הבא, גם של סיום העלאת ריבית והורדת הריבית, וגם של האטה כלכלית שיוצאים ממנה.

"לאור זאת, אנחנו רואים את הסקטורים המחזוריים רצים קצת יותר חזק קדימה וכנראה שזה יכול עוד להימשך תקופה. כנראה שזה לא רע להתחיל לעבור למדדים במשקל שווה".

אריאל כהן: “יש בתקופה הזו כמה שינויים מבניים ייחודיים שמשפיעים כרגע ומהווים אתגרים לבנקים המרכזיים – מלחמת רוסיה אוקראינה, שוק עבודה מאוד חזק, השלכות פוסט-קורונה. למשקיעים יש עדיין לא מעט כסף, מחקר מצא שיש בערך פי 4 בעו”ש האמריקאי ביחס למה שהיו רגילים להחזיק לפני הקורונה. יש גם תופעה של רצון לפתח עצמאות אנרגטית. כל השינויים המבניים האלו משפיעים על האינפלציה ועל היכולת של הבנקים המרכזיים להילחם באינפלציה. לכן אנחנו רואים השפעה פחות מהירה של פעולות הבנקים המרכזיים. המשמעות היא סביבת ריבית גבוהה לתקופה ארוכה יותר ממה שציפו.

“השוק יודע לייצר תשואה עודפת ברמות סיכון ברמה בינונית. היועצים והלקוחות צריכים לזכור את זה. שוק אגרות החוב מאוד מעניין”.

אריאל כהן: “אנחנו מודעים לכך שהאוכלוסייה מזדקנת ותוחלת החיים עולה, לכן סקטור הבריאות והמכשור הרפואי מאוד מעניינים. AI זה לא סתם אירוע של החצי שנה האחרונה. התחילו מו”פ של התחום הזה בשנות ה־50, בשנות ה־90 התחילו להטמיע את זה בארגונים גדולים, ועם פיתוח הדאטה זה מתחיל לפרוץ. זה לא קנאביס וזה לא טרנד, זה משהו שהוא כאן כדי להישאר. אז פארמה ו־AI”.

אייל גורן: “מי שמנהל סיכונים לא כדאי לו לבחור סקטור ‘מנצח’ אלא לפזר בין כמה סקטורים. בטווח הקצר, נראה שהשוק יילך לסקטורים מחזוריים – כמו תקשורת וטכנולוגיה שיש להם צריכה מחזורית. בטרנד AI לא צריך לחפש חברות ספציפיות שעדיין בחיתוליהן, חברות הטכנולוגיה משתמשות ב־AI כפיצ’רים בתוך הטכנולוגיות שלהן”.

מיכאל בנוולגי: "סקטורים מומלצים אני מחלק לטווח ארוך, ולמה שאני מאמין בו – תקשורת, טכנולוגיה, עולם השבבים – בסוף זה מוצר שילך וישתכלל ויושקעו בו המון כספים. יש בו המון דרישה. בקורונה ראינו פתאום, כולם צריכים שבבים, והתעשייה הזאת כל הזמן תעבוד בקיבולת מלאה.

"בטווח הקצר, אם אני צריך לקחת סקטור שהוא זול בעיניי ומעניין ועבר שינוי בשנים האחרונות, זה סקטור האנרגיה. ברמות מחיר של 60-70 דולר לחבית, הסקטור יודע להרוויח. חברות האנרגיה הקטינו מאוד את החוב שלהן בשנים האחרונות, הפסיקו להיות ממונפות, זה אומר שהרווחיות יורדת ישר לשנה התחתונה. המתיחות של אוקראינה לא תסתיים בקרוב. סין שעכשיו יוצאת מהאירוע שלה של השנתיים האחרונות, תייצר ביקושים לסחורות ואנרגיה".

מיכאל בנוולגי: "הם לא צריכים לעלות, מספיק שהם במחירים האלו ואני לא חושב שהם ירדו וגם במחירים של 50 דולר לחבית, הסקטור הזה מעניין".

לירון משולם: "השוק כבר 3 שנים נע בתגובות חזקות. הטכנולוגיה הוציאה את השווקים לעליות החדות גם אחרי הקורונה, וגם ב־2023. מבחינת העליות החזקות שראינו באנבידיה ובחברות נוספות סביב ההייפ של AI, זה יצטרך להצדיק את עצמו בהמשך. מזכיר שאנבידיה קפצה בצורה חדה עקב מחסור בכרטיסים בתעשיית כריית המטבעות וגיימינג, והיא ידעה לרדת 70% לקראת סוף 2022”.

“הטכנולוגיה תמיד שם ואנחנו רואים בעיקר בחודש האחרון שהעליות במניות הטכנולוגיה מדבקות גם לסקטורים אחרים. כשכסף נכנס למדדים, ויש אופטימיות בשווקים אז זה מחלחל גם לסקטורים אחרים. רואים עלייה של קרוב ל־ 10% בסקטור הצריכה המחזורית, וגם חברות תעשייה. מדד הראסל 2000 השיא ביצועים יפים בחודש האחרון”.

ליאור כשריאן: "תפיסת העולם שלנו בדרך כלל, היא לקחת מדדים עיקריים ולהלביש עליהם את מה שנכון בכל נקודת זמן. יש מקומות מעניינים כמו עולמות התיירות והפנאי, בדגש על חברות תעופה. יש לחץ בביקושים וההיצע מאוד מוגבל. רואים הזמנות של מטוסים חדשים, יש בעיות חמורות של טייסים וזה משפיע גם על המחירים של הכרטיסים, ובסוף זה ישפיע בדוחות הקרובים, לדעתנו, על התוצאות של החברות האלה. ראינו עליות חדות בתעשיית הקרוזים וגם שם יש לדעתי עוד אפסייד משמעותי בעניין.

"עוד מקום שמאוד מעניין אותנו הוא תחום ה־Aerospace & Defense, אירופה במירוץ חימוש. יש המון עסקאות. ישראל גם נהנית מזה, אבל אנחנו 2% מהתעשייה הביטחונית בעולם. חברות שעוסקות בתחום, בעיקר חברות אמריקאיות, ייהנו מזה מאוד בשנים הקרובות”.

קובי אלפי: "בעולם של ריביות גבוהות שצפויות להישאר ברמה גבוהה, לפחות בעתיד הנראה לעין, שם המשחק הוא היכולת להצדיק התרחבות של מכפילים. ופה בעצם עיקר העבודה של האנליסטים. לדעתנו אפשר לרוץ עם השבבים במסגרת ניהול סיכונים. רואים התרחבות מכפילים בסקטור התעשיות הביטחוניות, וזו התרחבות מוצדקת, הקצאת המשאבים בתחום הזה בעולם תלך ותגדל.

"אנחנו נמצאים כרגע בריבית גבוהה, שעדיין לא החלה לחלחל ההשפעה על הרבה מאוד סקטורים והרבה מאוד חברות, בעיקר הממונפות, ולכן נראה לי קצת מוקדם לזהות הזדמנויות, בעיקר עבור חברות ממונפות".

אלה רובינסקי: "אנחנו מסתכלים, כבסיס, על הסקטורים המובילים, הסקטורים היציבים יותר, כמו צריכה מחזורית, צריכה בסיסית ותחום הרפואה. כמובן, טכנולוגיה עם דגש על חברות חזקות יותר ומדדים מובילים. משקיעים שיש להם מסוגלות לספוג תנודתיות גבוהה יותר, אפשר לדבר על תחום התיירות והתעופה. בנוסף לנאמר, התיירות ותעופה נהנים ממחירי הנפט הנמוכים, זה מאפשר להרחיב פעילות. אפשר להוסיף לזה הייפ כללי שקשור עדיין ליציאה מהקורונה, מעין רעב להדביק את מה שהפסדנו, למשל בתיירות”.

אייל גורן: "במבט קדימה, עקום תשואות תלול לא טוב לבנקים, גם לא האטה כלכלית, כי זה ייצר הפסדי אשראי בהמשך. בטווח הקצר, טוב להם ריבית עולה. בארה"ב התנהגות הבנקים קורלטיבית לתלילות העקום. כשהעקום תלול, הבנקים נותנים פיקדון ומעמידים אשראי יקר. כשהעקום הפוך, התמריץ הוא לקחת אשראי".

קובי אלפי: "אני חושב שברמת התמחור הנוכחי הוא משתרך מאחור ומשקף רמת מכפילים אטרקטיבית. אם יש סקטור שהוא מחוץ לקונצנזוס כרגע, שאפשר להיות בו לדעתי במשקל שווה ולהתחיל להגדיל, זה סקטור הבנקאות".

אריאל כהן: "סין השתחררה מכללי המדיניות 'אפס קוביד' והכלכלה התחילה להשתחרר ויש יותר הזדמנויות אבל זה לא לבעלי לב חלש כי המעורבות הממשלתית גבוהה".

אייל גורן: "סין זו קופסה שחורה שאי אפשר לנתח בה חברות. אתה מנתח חברה, ואז נעלם היו"ר שלה לחודשיים. יש שם אי־ודאות גדולה. מבדיקה שעשיתי, ראיתי שלאורך זמן אם תשקיע בנאסד"ק תקבל חשיפה קצת למה שנעשה לסין. כשמשקיעים בארצות הברית נחשפים להרבה חברות סיניות, בצורה אולי יותר מתונה".

אריאל כהן: "יפן בהחלט מעניינת, קורה שם משהו חדש בשינוי המבני והתפיסה, מבחינת השליטה של הממשל בדירקטוריונים בחברות. קורה שם באמת תהליך שאמור לייצר אמון. אבל זה לא צריך להיות משקל מהותי בתיק לקוחות באופן כללי".

מיכאל בנוולגי: "יפן נמצאת בתהליך של QE וזו אחת המדיניות היחידות שנמצאות בתהליך כזה”.

אלה רובינסקי: "אחד הפרמטרים שקשורים לשינויים מבניים הוא שוק התעסוקה. הוא חווה שינוי דרמטי אחרי תקופת הקורונה ומשפיע על פרמטרים מאקרו כלכליים רבים. בוחנים את הנתון הזה כל הזמן. למשל, פיזור של תחומי תעסוקה ספציפיים בפיזור של שכר נמוך שואף להחזיר את האנשים לעבוד במשרדים מצד אחד. מצד שני, עבודה מרחוק. זה משפיע על הרבה מאוד תחומים”.

אריאל כהן: “השוק הישראלי מוגבל מבחינת החשיפה לענפים השונים. צריך לבחור באופן נקודתי את החברות שסבורים שייהנו מסביבת הריבית והאינפלציה. התחום הטכנולוגי מעניין. יש הזדמנויות במניות ובאג"ח. אנחנו לא מדברים רק על הבנקים אלא בכלל המגזר הפיננסי שנכון להיחשף אליו. תחום הטכנולוגי מעניין. אבל צריך לבחור נקודתית את החברות שייהנו מסביבת הריבית והאינפלציה".

אייל גורן: “ברמת המכפילים אין ספק, אבל זה צריך לעשות בצורה מאוד מדידה וסלקטיבית. אירוע הרפורמה יצר אי־ודאות ושוק ההון לא אוהב אי־ודאות. גם אם מנטרלים את זה, ומסתכלים על המבנה הסקטוריאלי של שוק המניות בארץ, אין בישראל ענקיות טכנולוגיה. אם מחפשים הזדמנות בשוק המקומי, צריך גם לגדר את הסיכון. סקטור מניות הביטוח עונה על הצורך הזה. הוא גם זול הוא גם רווחי, ויש כאן הזדמנות לשנים הקרובות. אלו חברות חזקות ויציבות וגם לא רגישות לשינויים מחזוריים בכלכלה, וכנראה שיש להן אפסייד מאוד יפה לשנים הקרובות”.

אלה רובינסקי: “הריבית כנראה הגיעה לשיאה, והיא עלולה להישאר לטווח ארוך יותר, אבל עדיין הקונצנזוס הוא שהריבית לטווח הרחוק יותר, תרד. אני בדעה שבתקופה הזו נכון להאריך מח”מ, אנחנו מדברים על מח”מ של 4־5 שנים. זאת הזדמנות להאריך מח”מ וליהנות מתשואה גבוהה יותר”.

אלה רובינסקי: “אני לא מדברת רק על ממשלתי, אני מדברת גם על החברות החזקות. הריבית הגבוהה בתקופה האחרונה קצת מסחררת את האנשים ויוצרת אווירה שבה לרבים נוח להיות בטווח הקצר, אבל צריך לחשוב קדימה. אנשי שוק לא קמים רק למציאות של היום, אלא תמיד צריכים לחשוב לאן רוצים להגיע. אני לא בטוחה שהסתכלות לטווח הקצר נכונה”.

ליאור כשריאן: "אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון. אני מבין את הגישה שמעדיפה את הטווח הקצר, אבל אני סבור שזה לא נכון ללקוחות ללכת לכספיות ולפיקדונות הקצרים. בתפיסה שלי, צריך להאריך מח"מ עד קצה גבול המסוגלות של הלקוח, 2028־9 וצפונה, ולקבע תשואות. יש פה הזדמנות היסטורית לקבע תשואות באג"ח, שלא תחזור, ואם לא עכשיו, אז מתי?! החובה המקצועית שלנו היא לתת ללקוח את הדבר הנכון, לא רק את רק הדבר ה'נוח'".

לירון משולם: "חד וחלק יש הזדמנות משמעותית באגרות החוב, וההמלצות שלנו, לא מהיום, זה ללכת למח"מ בינוני-ארוך, אפילו אם הריבית עוד תעלה. אפשר לראות בציפיות ל־3 חודשים שיש אפילו סיכוי של 30% לירידת ריבית בסוף השנה. בהסתכלות על 2024־5, המגמה אמורה להיות של ריבית יורדת.

"הכלכלן הראשי שלנו בדק 6 תקופות שונות של העלאות ריבית, בארה"ב ובשוק המקומי, איך העקום השתנה 12 חודשים לאחר שהגיע לשיא. בכל 6 המקרים, העקום היה נמוך לכל אורכו. אם אנחנו אנחנו מניחים שסיימנו את העלאות הריבית ופנינו שנתיים קדימה, אולי להליך של הפחתות בריבית, התשובה ברורה".

אייל גורן: "כשהציבור התלהב מפיקדונות של 3.5־4%, אמרנו במפגשי יועצים שכשהציבור מתלהב מפיקדון של 4%, קרנות 80/20 יעשו שנה קדימה פי־2 לפחות. בחצי השנה האחרונה, עם כל אי־הוודאות שיש בארץ, קרנות 80/20 עשו בממוצע תשואה שנתית של הקרנות הכספיות ושל הפיקדונות, וכנראה שיש עוד לאן לעלות.

"היום צריך להיות במח"מ ארוך בתיק הממשלתי, דרך האפיק השקלי, ולא דרך האפיק הצמוד שהוא מסוכן. בקונצרני צריך להיות בדירוגים בינוניים במח"מ של שנתיים-שלוש, כי הדירוגים הגבוהים מבחינתי זה כמו ממשלתי. זה תיק שמביא אותך למח"מ באזור 4־½3 שנים שהוא כנראה יכול לתת ערך מאוד גבוה בשנים הקרובות".

אריאל כהן: "אם אני מסתכל, מתחילת השנה אנחנו רואים כמעט 20 מיליארד שקלים פדיונות בקרנות המנייתיות והאג"חיות וגיוס של 24 מיליארד שקלים בכספיות. זה אומר שהציבור מפסיד את ההזדמנות. השקט הזה מרגיע, והריבית הזו מפתה, אבל צריך לזכור שאנחנו לא מנהלים השקעות לשנה".

אריאל כהן: "בחודשים האחרונים אנחנו מדברים על זה לא מעט. רק בשבוע שעבר עשינו וובינר לכ־4000 לקוחות, דיברנו על המחיר של להישאר בקרנות הכספיות או בפיקדונות שיקליים בשיעור גבוה מתיק ההשקעות. אנחנו מסתכלים על תיק השקעות לטווח ארוך, ושוב להזכיר להם את הכללים הבסיסיים של השקעה בשוק ההון: להישאר לאורך זמן ולא לנסות לתזמן את השוק. אלוקציה מתאימה של הנכסים בכל יחסי הסיכון בהתאם לרמות הסיכון של הלקוח".

אריאל כהן: "יש הרבה משתנים בהקשר הזה. יכול להיות שחוששים ממיתון. יכול להיות ששוק העבודה יתחיל להצטנן, ואנחנו רואים את זה כבר בחברות הטכנולוגיה, ואולי יצטרכו את הכסף ולא רוצים להיות בפוזיציה שבה יהיה להם קשה להוציא את הכסף שלהם. יש אי־ודאות לגבי הריבית והאינפלציה, שינויים מבניים שעשויים לאתגר את הבנקים המרכזיים ביכולות שלהם. המשקיעים מביאים את הדברים האלה בחשבון".

לירון משולם: "הרפורמה מהווה שיכבה נוספת של אי־ודאות שמשפיעה. אנחנו רואים את זה שלקוחות שהיו מוכנים לקחת סיכונים, עשו את זה במניות בחו"ל, כלומר מוכנים לקחת סיכונים, רק לא פה.

"בחודשיים־שלושה האחרונים ראינו שהפדיונות בקרנות האג"חיות המסורתיות הלכו והתמתנו. אני מייחס את זה לעובדה שהרבה מהחששות, לגבי הנתונים הכלכליים הלך והתפוגג. היו גם בחודשיים האחרונים שיחות על הסכמות רחבות, וזה נתן דחיפה בחזרה לשוק המקומי".

קובי אלפי: "אם רוצים להסתכל על השפעות הרפורמה אפשר לבחון את מדד ת"א־90 מול הנאסד"ק. המתאם ביניהם היה גבוה מאוד לאורך השנים, בחודשים האחרונים יש מתאם שלילי בין המדדים. עם פערים של 40%. בתנאי אי־ודאות גוברים, התיאבון לסיכון לא יעלה.

"שוק איגרות החוב קיבל הזדמנות של העלאת ריבית בלתי נתפסת תוך פרק זמן קצר של 12 חודשים מאפס ל־5%, בוודאי שזו הזדמנות כרגע. מתחילת השנה שוק החוב בכלל עלה פה, עם כל אי-הודאות והרפורמה. לשוק המניות יהיה יותר קשה בתנאים הנוכחיים, עד שלא תהיה התכנסות למתווה ברור שיכניס ודאות בתוך הסיכון".

ליאור כשריאן: "יש נתון נוסף שצריך להתייחס אליו, זה תנועת ההון של המוסדיים. המוסדיים סימנו בדוחות הקרובים, איפשהו בתחילת אפריל, כניסה חזרה לישראל עם סכומים מאוד משמעותיים. מאותה נקודה ראינו את התיקון בקונצרני".

אייל גורן: "גם אם מורידים דירוג לישראל, אחרי חודשיים אומרים, אוקיי, זה הדירוג של ישראל וממשיכים קדימה. תנסו להיזכר במלחמת רוסיה־אוקראינה, אחרי 3 חודשים השווקים המשיכו כרגיל. המלחמה המשיכה, ואפילו החריפה, והשוק המשיך. אותו דבר לגבי הריבית והאינפלציה. כבר הבינו והפנימו שבישראל יש איזו אי־ודאות פוליטית שבסוף תתכנס לפה או לשם, לא נותנים הסתברות גבוהות לקצוות, ולכן, מהר מאוד זה יפסיק לעניין, ובהחלט יכול להיות שייווצרו הזדמנויות בשוק המניות המקומי".

אייל גורן: "הציבור מקבל החלטות פסיכולוגיות, והוא לא מסוגל לקנות דברים בתשואה שלילית. הוא מחכה שהתשואה תהיה חיובית ואז יקנה. חלק לא מבוטל מהכסף בכספיות, הוא כסף ששנים היה בשוק ההון, אצל לקוחות שכנראה לא התאימו לשוק ההון, אבל כי 15 שנה בריבית אפס הביאה אותם לשוק ההון. הם כנראה לא מתאימים לשם, ולכן חלקם הגדול גם יישאר בכספיות".

אלה רובינסקי: "לציבור קשה לתפוס שאם אתה מאריך את התקופה, אתה מקבל תשואה נמוכה יותר. זאת הבעיה. זו בעיה פסיכולוגית. יכול להיות שזו גם האחריות שלנו, כאנשי המקצוע, להעביר את המסר שלפעמים כדאי לך לוותר קצת בטווח הקצר".

לירון משולם: "אופי הניהול של הקרנות הכספיות, מאפשר להם לנהל היקפים הרבה יותר גדולים ובהצלחה, מול קרנות יותר מורכבות עם תמהיל אחר".

מיכאל בנוולגי: "המבנה של הקרנות הכספית מאפשר גידול בהיקף ההשקעה. יש אפילו יתרון לגודל, כי מקבלים אפשרויות השקעה דוגמת ניירות ערך מסחריים, שמשפרים את התשואה הפנימית של הקרן הכספית. אני לא רואה סיכון של Too big to fail. בסך הכל מדובר במוצר מאוד בטוח, שקוף, מפוקח”.

מיכאל בנוולגי: "זה יפה מאוד שיש לא רק פיקוח אלא גם פיתוח. זו יוזמה מעניינת, והייתי מאמץ ממנה דברים שיכולים לשפר את הקרנות הכספיות הקיימות. מדובר במהלך שדורש חקיקה כך שייקח עוד זמן עד שזה יתבצע".

אלה רובינסקי: “מהצד של הלקוחות, הקרן הכספית מאפשרת נזילות יומית. כספית זה חלק מתיק הנזילות, אנחנו פתאום את החלק הנזיל, הפשוט, הכל כך מובן ללקוח, רוצים להפוך אותו למשהו הרבה יותר מורכב. אם לקוח רוצה להשקיע בפיקדון לשלושה חודשים הוא כל יום יכול להשקיע ומאותו היום יש לו ספירה של שלושה חודשים הוא לא צריך להמתין עוד תקופה, עד שיוכל להיכנס לפיקדון. יש פה בעיה, כי אז לפי מה תהיה הבחירה? סביר להניח שכל בית השקעות יחליט על קרן במועד אחר, ואז הלקוח עלול להיכנס לקרן שלא לפי מי אתה חושב יותר טוב, אלא למועד הקרוב. ומה הכסף עושה בינתיים?”.

אלה רובינסקי: “זה תחום חדש שכן יכול להיות מאוד מעניין. בעצם רק התחלנו, ואנחנו רואים ההתעניינות בזה. יש יצירות ויש התעניינות”.

אריאל כהן: "זה נותן גישה למכשיר מתוחכם. המבחן האמיתי זה מבחן התוצאה ברמת התשואות ואת זה נדע בעוד שנה־שנתיים. אחד האתגרים הוא, איך לייצר מודל שבאמצעותו אני יכול לייעץ ללקוחות, להרגיש נוח, כי יש שם מנעד מגוון של אסטרטגיות השקעה".

אלה רובינסקי: “אין עדיין היסטוריית ביצועים. חשוב שבתשקיפים האסטרטגיה תהיה ברורה ולא מעורפלת. רוב בתי ההשקעות רשמו את החשיפות המקסימליות גם אם אין בכוונתן להגיע לחשיפות המקסימליות האלו. אבל זה משפיע על הסיכון שאתה מייעץ ללקוח”.

אריאל כהן: “רכיב הנזילות בקרנות כספיות, בפיקדונות שקליים הוא מרכיב חשוב, בטח בריבית החסרת סיכון בסדר גודל הזה, אבל חשוב לא להגזים. צריך להסתכל מעבר לטווח של השנה. פירטנו פה המון הזדמנויות ומכשירים שאמצעותם אפשר להיחשף לטווחים ארוכים יותר עם רמת סיכון יחסית נמוכה ועם תשואות לא פחות יפות, ואפילו קצת יותר”.

אייל גורן: “השורה התחתונה היא שאחרי 15 שנה של ריבית אפסית, חזרנו לעולם נורמלי. בעולם נורמלי, כל משקיע יכול לייצר תשואות יפות לאורך זמן, גם אם הוא התמקד בעיקר בבניית תיק אג”ח, וצריך לנצל את ההזדמנות הזאת היום ולא בעוד שנה”.

לירון משולם: "אני חושב שקיבלנו תשובות להרבה סימני שאלה שהיו לפני שנכנסנו ל־2023. בסך הכל הגענו לאיזשהו סוף תהליך העלאת הריבית, אני חושב שאנחנו מאוד קרובים לשם, אולי אפילו כבר הגענו לשם, צריך להסתכל על התיקים ולהתחיל לגוון אותם”.

מיכאל בנוולגי: "כספיות זה מוצר נהדר אבל ההזמנות שיש היום, במיוחד בשוק האג"ח בריבית הנוכחית זה חלון הזדמנויות שלא יישאר להרבה זמן, והוא עוגן חובה בכל תיק".

קובי אלפי: “אנחנו נכנסים לתקופה של ‘גן עדן’, כי אין צורך למשוך סיכונים עד הקצה כדי לייצר תשואה. מבחינת המשקיע באותו הקשר, אין צורך להיות סמן ימני של הצלחה מבחינת תפיסת הסיכונים שלך היום”.

אלה רובינסקי: “כמי שמייעץ ללקוחות ועובד עם הציבור הרחב, זו תקופה שחשוב מאוד לכוון את הלקוחות להסתכל לטווח הארוך. לא להסתכל רק על מה שיש היום. יש היום הזדמנויות מדהימות לטווח הארוך. לב התיק הוא האג”חים. גם במניות אנחנו יכולים על המדדים היציבים יותר, בהתאם לאהבת-שנאת סיכון של הלקוח. זו תקופה טובה לבנות תיקים בראייה ארוכת טווח”.