Photo: Darren4155 Dreamstime.com, mutual fund
רשות ניירות ערך
13/07/2023
דברי הסבר
א. כללי
עולם ההשקעות הפאסיביות חווה התפתחות מואצת בשנים האחרונות. על מדף המוצרים הפאסיביים המוצעים לציבור בישראל ניתן למצוא היום קרנות סל וקרנות מחקות פתוחות (להלן ביחד – "קרנות מחקות"), העוקבות אחר מגוון רחב של מדדים וביניהם מדדי שווי שוק כלליים, מדדים ענפיים, מדדים משולבים ועוד. חלק גדול מהם נבנו בהתאמה אישית לדרישות מנהל הקרן (Tailor Made) תוך מתן בלעדיות למנהל קרן מסוים למעקב אחר המדד. מגמה זו הביאה לפריחה וחדשנות בתחום שבאה לידי ביטוי גם בקרנות שנכסי הייחוס שלהן מייצגים תתי ענפים או מגמות שונות בשוק וגם ביצירת מדדים "חכמים", אך גם העלתה סוגיות שונות לגביהן נדרש הסגל להביע את עמדתו, ביניהן: מידת ההלימה הנדרשת בין שם המדד להרכב ניירות הערך במדד, מנגנון סיווג ניירות הערך למדד, היקף שיקול הדעת של עורך המדד במסגרת ניהולו השוטף של המדד ושקיפות המידע על אודות המדד והרכבו. לאופן ניהולו של נכס המעקב של הקרן ישנה חשיבות רבה בקרנות מחקות. מנהל הקרן נדרש להשיג תשואה הקרובה ככל שניתן לתשואת נכס המעקב של הקרן, כך שמדיניות ההשקעה של הקרן מוכתבת למעשה על ידי עורך המדד. לפיכך, אופן קביעת הרכב המדד, ושינויים בהרכבו לאורך תקופת קיומו, הם בעלי חשיבות קריטית לאופן ההתנהלות של הקרן וביצועיה, והינם בעלי השפעה ממשית על המשקיעים בקרן. הדברים נכונים הן באשר למדדים עצמם, למתודולוגיה שלהם ולהרכבם, והן באשר לעורך המדד עצמו, שכן לאופן התנהלותו של עורך המדד השפעה ישירה על הרכב המדדים אותם הוא עורך. כך, ניגודי עניינים בפעילותו של עורך מדד עלולים להשפיע על ההחלטות שיקבל בעת עדכון הרכב המדד ומשקלותיו. דוגמה נוספת להשפעה של עורכי המדדים היא במקרה של הפסקת פעילות של עורך מדד אשר יכולה לפגוע באופן ההתנהלות של הקרנות העוקבות אחר מדדים מטעמו, ולפגוע משמעותית במשקיעים באותן קרנות. לאור כל אלו, המגמה ההולכת וגוברת בעולם היא של החלת פיקוח מסוים על עורכי מדדים ועל מדדים המשמשים כנכסי מעקב בקרנות.
א. כללי
עולם ההשקעות הפאסיביות חווה התפתחות מואצת בשנים האחרונות. על מדף המוצרים הפאסיביים המוצעים לציבור בישראל ניתן למצוא היום קרנות סל וקרנות מחקות פתוחות (להלן ביחד – "קרנות מחקות"), העוקבות אחר מגוון רחב של מדדים וביניהם מדדי שווי שוק כלליים, מדדים ענפיים, מדדים משולבים ועוד. חלק גדול מהם נבנו בהתאמה אישית לדרישות מנהל הקרן (Tailor Made) תוך מתן בלעדיות למנהל קרן מסוים למעקב אחר המדד. מגמה זו הביאה לפריחה וחדשנות בתחום שבאה לידי ביטוי גם בקרנות שנכסי הייחוס שלהן מייצגים תתי ענפים או מגמות שונות בשוק וגם ביצירת מדדים "חכמים", אך גם העלתה סוגיות שונות לגביהן נדרש הסגל להביע את עמדתו, ביניהן: מידת ההלימה הנדרשת בין שם המדד להרכב ניירות הערך במדד, מנגנון סיווג ניירות הערך למדד, היקף שיקול הדעת של עורך המדד במסגרת ניהולו השוטף של המדד ושקיפות המידע על אודות המדד והרכבו. לאופן ניהולו של נכס המעקב של הקרן ישנה חשיבות רבה בקרנות מחקות. מנהל הקרן נדרש להשיג תשואה הקרובה ככל שניתן לתשואת נכס המעקב של הקרן, כך שמדיניות ההשקעה של הקרן מוכתבת למעשה על ידי עורך המדד. לפיכך, אופן קביעת הרכב המדד, ושינויים בהרכבו לאורך תקופת קיומו, הם בעלי חשיבות קריטית לאופן ההתנהלות של הקרן וביצועיה, והינם בעלי השפעה ממשית על המשקיעים בקרן. הדברים נכונים הן באשר למדדים עצמם, למתודולוגיה שלהם ולהרכבם, והן באשר לעורך המדד עצמו, שכן לאופן התנהלותו של עורך המדד השפעה ישירה על הרכב המדדים אותם הוא עורך. כך, ניגודי עניינים בפעילותו של עורך מדד עלולים להשפיע על ההחלטות שיקבל בעת עדכון הרכב המדד ומשקלותיו. דוגמה נוספת להשפעה של עורכי המדדים היא במקרה של הפסקת פעילות של עורך מדד אשר יכולה לפגוע באופן ההתנהלות של הקרנות העוקבות אחר מדדים מטעמו, ולפגוע משמעותית במשקיעים באותן קרנות. לאור כל אלו, המגמה ההולכת וגוברת בעולם היא של החלת פיקוח מסוים על עורכי מדדים ועל מדדים המשמשים כנכסי מעקב בקרנות.
כיום, עורכי מדדים מקומיים או זרים פועלים בשוק המקומי ללא פיקוח ישיר, למעט מדדי הבורסה המוסדרים בתקנון והנחיות הבורסה, ומפוקחים על-ידי הרשות במסגרת סמכויותיה לגבי הבורסה. סגל הרשות אינו מאשר באופן ישיר כל מדד המשמש נכס מעקב לקרנות מחקות ואינו נותן רישיון לעורכי מדדים. אישור נכסי מעקב לקרנות מחקות נעשה לפיכך, ברמה הפרקטית באופן עקיף וחלקי ובמסגרת התהליך של אישור תשקיפי הקרנות הרלוונטיות.
הרשות סבורה כי על מנת להבטיח שמירה על טובת המשקיעים, המצב האסדרתי הקיים טעון עיבוי והתאמה להתפתחויות בתחום זה בעולם על מנת להבטיח את עמידת נכסי המעקב בסטנדרטים ראויים.
ב. הסביבה הרגולטורית בעולם
עד לפני מספר שנים תחום עריכת המדדים והשימוש בהם לא היה מוסדר או מפוקח. בשנים האחרונות התרחשו מספר מקרים בהם גורמים שהיו מעורבים בתהליך העריכה של מדדי בסיס מסוימים, השפיעו בדרכי תרמית על התהליך, מה שהוביל לפגיעה במוצרים ובחוזים פיננסיים שעקבו אחרי מדדי הבסיס ובמהימנותם. בעקבות מקרים אלה, מספר רגולטורים פיננסיים פתחו בחקירה והליכי אכיפה. החקירות והליכי האכיפה האמורים הטילו ספק באשר למעמדם של מספר מדדים – הן בקשר למהימנותם והן בקשר לאפשרות שימשיכו להתקיים – באופן שעלול לערער את האמון בשוק ההון ולפגוע במשקיעים ובכלכלה כאחד.
לאור זאת, ארגון רשויות ניירות ערך הבינלאומי ("IOSCO") מינה צוות עבודה מיוחד אשר בחן את הסיכונים הכרוכים בתהליך עריכת מדדים ופרסם את מסקנותיו להערות הציבור. בסופו של ההליך, בשנת 2013, פרסם ארגון ה-IOSCO עקרונות מנחים לעריכת מדדים פיננסיים. במרוצת השנים, האיחוד האירופי קבע את ה-Benchmarks Regulation ("האסדרה האירופית"), המהווה אסדרה מקיפה על תחום עריכת המדדים, ולמעשה מאמצת את עקרונות IOSCO, במטרה להפחית, בין היתר, את הסיכון בהשפעה של ניגודי עניינים על תהליך העריכה של המדדים.
ג. עיקרי ההוראה
ההוראה מתייחסת לנושאים הבאים:
1. החלת חובות מפורשות על מנהל הקרן והנאמן שעיקרן בדיקה מקיפה ויסודית של נכס המעקב טרם הגשת בקשה לרשות לפרסום תשקיף קרן מחקה. מנהלי הקרנות מבצעים כבר כיום בדיקה של נכסי המעקב, וההוראה נועדה להבהיר את קיומה של החובה והיקפה, וצפויה לשפר כך את איכות הבדיקה, ובפרט את היקף הבדיקות המבוצעות על-ידי הנאמן.
2. פירוט הבדיקות הנדרשות ממנהל קרן במסגרת התקשרות עם עורך מדד חדש. רשימת הבדיקות שנקבעה בהוראה נבנתה על בסיס ניסיון הסגל, בפרט בשנים האחרונות בהן חלה ההתפתחות המתוארת לעיל וכן דרישות הרגולציה האירופאית. מנהל הקרן יידרש לבחון את התאמתו של עורך המדד לתפקידו על פי הנושאים המפורטים שלא יהוו רשימה סגורה. מנהל קרן יהיה רשאי להתקשר עם עורך מדד גם אם יאתר חולשה הנוגעת לאיזה מהתנאים אך יהיה עליו לבסס את ההחלטה להתקשר עם עורך מדד על נימוקים מפורטים שהיוו בסיס להחלטתו.
3. החלת חובה לבחון את יכולת ההתכסות על המדד ובכלל זה בחינת כל הסיכונים הכרוכים בכל חלופת התכסות. מעקב אחר מדדים "נישתיים" משמעותו לעיתים מיקוד גאוגרפי צר או השקעה במדד הכולל חברות בעלות מחזור מסחר נמוך ולכן הקמת קרן מחקה מחייבת בחינה מדוקדקת יותר מצד מנהל הקרן של יכולות ההתכסות על המדד והסיכונים הכרוכים בכך.
4. החלת מגבלות פיזור על סוגי מדדים שונים. פיזור מספק של ניירות הערך הכלולים בנכס המעקב חיוני לשם ניהול תקין של הקרן ומניעת הפרה אפשרית של מגבלות כמותיות החלות על הקרנות. לעניין זה, בשל מבנה שוק ריכוזי בענפים מסוימים בישראל, ההוראה כוללת החרגה של מספר מדדים מובילים במשק המקומי ממגבלות הפיזור שנקבעו במטרה לאפשר את קיומם של מדד הבנקים ומדד ת"א ביטוח, שאינם עומדים ברף המינימאלי הקבוע בהוראה.
5. דרישות שקיפות וגילוי ביחס לנכס המעקב ומתודולוגיית נכס המעקב. הרכבי המדדים מתבססים באופן בלעדי על מתודולוגיות סיווג של עורכי המדדים שלעיתים כוללות שיקול דעת לא מבוטל של עורך המדד בקביעת ההרכבים. לפיכך, על מתודולוגיית מדד להכיל את כל המידע הרלוונטי על המדד, ומנגד על שיקול הדעת הנתון בידי עורך המדד לצורך קביעת ההרכב להיות מצומצם ככל שניתן. ההוראה גם מתייחסת לצורך בשקיפות של הרכב ומשקולות המדד ושערי המדד במטרה לאפשר לציבור המשקיעים את הכלים לקבלת החלטת השקעה מושכלת.
6. קביעת כלל 'הלימה' בקרנות ענפיות. בשנים האחרונות ובעיקר לאחר משבר הקורונה חל גידול בהיקף המדדים התימטיים וכפועל יוצא מכך בקרנות העוקבות אחר מדדים אלה. נכסי המעקב לקרנות אלה נועדו לשקף תתי-סקטורים השונים מסקטורים או תתי- סקטורים מסורתיים. חלוקה ואפיון אלה לעיתים אינם מבוססים די הצורך. סיווג החברות לנישות השונות נעשה על ידי עורכי המדדים ולעיתים לאור היקף נמוך של חברות הפעילות בתת הסקטור הרלוונטי, עורכי המדדים קובעים קריטריונים גמישים לצורך סיווג החברות למדדים אלה, שאינם מבססים זיקה משמעותית למדד. במטרה לחזק את רמת ההלימה בין שם המדד להרכב החברות הנכללות במדד, ההוראה קובעת כלל הלימה הקובע שיעור מחייב מינימאלי של חברות אשר עיקר פעילותן בתחום הפעילות המופיע בשם המדד.
הכללים המוצעים בהוראה זו יאפשרו וודאות גבוהה יותר בקרב מנהלי הקרנות, עורכי מדדים והנאמנים לגבי הבדיקות הנדרשות קודם להקמת קרן מחקה חדשה ותנאי הסף בהם נדרשים לעמוד המדדים ועורכי המדדים. יודגש כי מבלי לגרוע מהאמור בהוראה זו, בהתקשרות עם עורך המדד, מנהל הקרן כפוף לחובת האמונים והזהירות הקבועה בחוק, והנאמן - לחובת הפיקוח המוטלת עליו לפי סעיף 78 לחוק.
ההוראה
הגדרות
מדד – לעניין הוראה זו - מדד המשמש או צפוי לשמש כנכס מעקב לקרן.
אחריות מנהל הקרן והנאמן
1. מנהל הקרן יבצע בדיקה מקיפה ויסודית של מאפייני המדד אשר צפוי לשמש כנכס המעקב לקרן מחקה חדשה, ויוודא כי אינו עומד, או עלול לעמוד, בסתירה להוראות הדין החלות על קרנות נאמנות. כך לדוגמא, קרן מחקה שנכס המעקב שלה הוא מדד משולב המורכב ממניות ואג"ח נדרשת לעמוד בכללים החלים על קרנות מחקות משולבות.
2. על הנאמן לוודא כי מאפייני המדד תואמים את העקרונות הקבועים בהוראה זו, וכי הליך הבדיקה שביצע מנהל הקרן היה מקיף ובוצע כאמור בהוראה זו. לצורך כך, יעמיד מנהל הקרן לרשות הנאמן את כלל החומרים הרלוונטיים לביצוע תפקידו כאמור.
3. בקשה של מנהל קרן לקבלת היתר לפרסום תשקיף קרן מחקה חדשה, תוגש לאחר שדירקטוריון מנהל הקרן קיים דיון בעניין עמידת המדד בכללים הקבועים בהוראה זו, ובמקרה של התקשרות עם עורך מדד חדש - לאחר שנחה דעתו של הדירקטוריון כי בוצעו הבדיקות הנדרשות לצורך בחינת כשירותו של עורך מדד חדש כאמור בהוראה זו.
4. מנהל הקרן והנאמן יטמיעו את האמור בהוראה זו בנהליהם הפנימיים.
התקשרות עם עורך או מחשב מדד
5. לא יתקשר מנהל קרן עם עורך מדד אלא לאחר שנחה דעתו של דירקטוריון מנהל הקרן כי מדובר בגוף כשיר וראוי. ההחלטה אם מדובר בגוף כשיר וראוי יכולה להתבסס על עמידתו של עורך המדד ברגולציה החלה על עורכי מדדים באיחוד האירופי1 (EU Benchmark Regulation, להלן – "כללי ה- BMR"); ככל ומדובר בעורך מדד אשר אינו עומד בכללי ה- BMR, ההחלטה תתבסס, בין היתר, על התקיימותם של התנאים שלהלן (תנאים 5.1 ,5.3-5.7 יוכלו להיבחן בעיקר על בסיס הצהרת עורך המדד). מנהל קרן יבצע בחינה עיתית בדבר עמידת עורך המדד בתנאים המפורטים בסעיף זה ויבטיח כי יהיה זכאי על פי הסכם ההתקשרות עמו לקבל עדכונים רלוונטיים שוטפים על שינויים הקשורים לתנאים אלו:
5.1. מיומנות נאותה של עורך המדד בתחום עריכת מדדים המשמשים כנכסי מעקב לקרנות נאמנות מחקות, ותק בתחום עריכת המדדים, משאבים כספיים, אנושיים וטכנולוגיים אשר מאפשרים לעורך המדד ניהול תקין של המדד;
5.2. עמידה בסטנדרטים מקצועיים ראויים שקבע מנהל הקרן, או שנקבעו לגבי עורך המדד מכוח כללי רגולציה זרה החלה עליו;
5.3. קיומה של מדיניות סדורה אצל עורך המדד לזיהוי וטיפול בניגודי עניינים אפשריים, ובכלל זה מצד עובדי החברה, בעלי השליטה בה, ספקי מידע וכל צד קשור אחר;
5.4. ככל שקיים פוטנציאל לניגוד עניינים בין פעילות עריכת המדדים ובין פעילויות אחרות של עורך המדד, קיומה של הפרדה בין פעילות עריכת המדדים לבין פעילויות אחרות כאמור;
5.5. קיומה של תכנית התאוששות מאסון אצל עורך המדד והליך מקובל ביחס לגיבוי מידע;
5.6. שימוש במקורות מידע אמינים לצורך עריכה וחישוב של המדד;
5.7. קיומה של פונקציית פיקוח פנימית אצל עורך המדד שתפקידה לפקח על הליך ההחלטה על הרכב המדד וניהולו השוטף;
5.8. עמידה בכללים הקבועים בסעיפים 7.4-7.6 להוראה זו המתייחסים למתודולוגיית המדדים;
5.9. קיומה וסבירותה של מדיניות עורך המדד ביחס לפרסום מראש של אירועי מדד, שינויים במתודולוגיית המדדים, עדכוני מדדים ואירועים מהותיים אחרים בקשר עם המדד.
תנאים לאישור מדד כנכס מעקב לקרן מחקה
6. על מנהל הקרן לוודא התאמה בין סוג הקרן שבכוונתו להנפיק, קרן מחקה פתוחה או קרן סל, למאפייני הסחירות של המדד הנעקב;
7. על מדד המשמש או עתיד לשמש כנכס מעקב של קרן מחקה לעמוד בתנאים שלהלן:
7.1. המדד מתפרסם באתר פומבי, לפחות אחת ליום, במשך 25 ימי מסחר לפחות קודם להצעת יחידות של הקרן, על הפרסום לכלול את מחיר המדד, הרכבו המלא, משקולותיו ואת מתודולוגיית המדד המלאה;
7.2. שערי מדדים המשמשים נכסי מעקב לקרנות מחקות יפורסמו ללא עלות, במערכת מידע מוכרת או באתר עורך המדד;
7.3. שער המדד המתפרסם יכול להיות מחושב באחת מדרכי החישוב הבאות: מדד השקעה )GTR), מדד השקעה נטו )NTR), מדד מחיר )PR) או בדרך מקובלת אחרת;
7.4. מתודולוגיית המדד המלאה תהיה זמינה, ללא עלות, באתר עורך המדד. המתודולוגיה תכיל הסבר מלא ומפורט על אופן עריכת המדד וחישובו, הליך עדכון המדד, עדכון המשקולות, הליך בחירת ניירות הערך הנכללים במדד, והיקף שיקול הדעת של עורך המדד. המתודולוגיה תהיה בעלת כללים ברורים וקבועים מראש;
7.5. מתודולוגיית המדד לא תאפשר שיקול דעת של עורך המדד בבחירת ניירות ערך שייווספו או יגרעו מהמדד או בשינויים במתודולוגיית המדד, אלא במקרים חריגים בלבד ואלה ייעשו בהליך סדור, הוגן, בלתי תלוי, ומתועד באופן הניתן לאחזור. לעניין זה - סיווג ניירות ערך לתחום פעילות מסוים על ידי עורך מדד או צד שלישי הוא אפשרי, ובלבד שמתודולוגיית הסיווג מפורטת באופן ברור ומלא במתודולוגיית המדד;
7.6. במתודולוגיית מדד אשר למנהל הקרן בלעדיות על השימוש בו והמדד אינו משמש כנכס מעקב עבור מוצרי מדד שאינם בניהולו של מנהל הקרן, לא יבוצעו שינויים מעת הנפקת הקרן העוקבת אחריו, מלבד שינויים הנדרשים לעורך המדד לצורך חישוב תקין של המדד;
7.7. הרכב המדד המלא ומשקולותיו יפורסמו במערכת מידע כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ"ה-1994 או באתר עורך המדד. על הנתונים להיות עדכניים ככל שניתן ולכל היותר בעיכוב של מועד עדכון אחד;
7.8. המדד יחושב לכל הפחות למשך תקופה של שנתיים קודם למועד הבקשה להקים קרן מחקה על המדד ("בק-טסט"). ככל ומדובר במדד המורכב מחברות ללא תקופת פעילות מספקת לצורך הבדיקה, יחושב המדד לתקופה המקסימלית האפשרית;
7.9. תשקיף קרן מחקה חדשה וכן דוח שנתי של קרן כאמור יכללו גילוי על אודות שמות ומשקל עשרה ניירות הערך בעלי המשקל הגבוה ביותר במדד, תוך ציון הסקטורים עליהם הם נמנים. ככל ומספר הניירות המרכיבים את המדד נמוך יותר יינתן גילוי על הרכבו המלא של המדד;
7.10. על מדד להיות מפוזר די הצורך בהתאם לאופי המדד;
7.11. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 7.10 לעיל, לצורך פיזור מינימלי, מדד יכלול לכל הפחות את מספר ניירות הערך המפורט להלן:
7.11. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 7.10 לעיל, לצורך פיזור מינימלי, מדד יכלול לכל הפחות את מספר ניירות הערך המפורט להלן:
7.11.1. מדד אגרות חוב ממשלתיות – 2 אגרות חוב לפחות;
7.11.2. מדד המורכב מאגרות חוב תאגידיות – 10 אגרות חוב לפחות כאשר מספר התאגידים שניירות הערך שלהם נכללים במדד יהיה 6 תאגידים לפחות;
7.11.3. מדד מניות ענפי – 10 מניות לפחות;
7.11.4. כל מדד אחר – 20 ניירות ערך לפחות.
לעניין זה, "מדד ענפי" – מדד המורכב כולו מניירות ערך הכלולים בענף מסוים כפי שהגדיר אותו עורך המדד או צד שלישי;
7.12. על אף האמור בסעיף 7.11, מדד מניות ענפי אשר אינו עומד בתנאי מספר ניירות ערך מינימלי ישמש כנכס מעקב לקרן מחקה בכפוף לעמידה בתנאים שלהלן:
7.12.1. המדד משקף סקטור מוביל במשק הישראלי;
7.12.2. במועד הנפקת הקרן שווי השוק הכולל של החברות במדד עולה על 30 מיליארד ש"ח;
7.12.3. המדד אינו משמש כנכס מעקב עבור קרן מחקה מאותו סוג (פתוחה או סגורה) של המנהל, המחושב לפי שווי שוק או משקל שווה.
7.13. הרכב ניירות הערך הנכללים במדד יעודכן לכל הפחות אחת לשנה;
7.14. על הדרך בה נבחרים ניירות הערך המרכיבים את המדד כפי שזו נקבעה במתודולוגיה של המדד להבטיח קשר חזק המבסס הלימה בין שם המדד להרכבו לאורך כל חיי הקרן;
7.14. על הדרך בה נבחרים ניירות הערך המרכיבים את המדד כפי שזו נקבעה במתודולוגיה של המדד להבטיח קשר חזק המבסס הלימה בין שם המדד להרכבו לאורך כל חיי הקרן;
7.15. במדד ענפי, משקל החברות שעיקר פעילותן בתחום הפעילות המופיע בשם המדד יעמוד לכל הפחות על 75%;
7.16. מדד הכולל בשמו שילוב של תחומי פעילות שונים, ישמש כנכס מעקב לקרן מחקה בכפוף לכך שמתודולוגיית המדד או תשקיף הקרן כוללים קריטריון המבטיח משקל מינימאלי מהותי של תחומי הפעילות המופיעים בשם המדד;
7.17. ככל שבסיווג ניירות הערך לצורך קביעת הרכב המדד מעורב צד שלישי שאינו עורך המדד, על מנהל הקרן לוודא שחלקו של אותו צד שלישי מוסדר בצורה ברורה במתודולוגיית המדד ואינו עומד בסתירה לכללים הקבועים בהוראה זו. ממצאי הבדיקה שביצע מנהל הקרן ביחס לאותו צד שלישי יובאו בפני דירקטוריון מנהל הקרן במסגרת הדיון בתשקיף הקרן;
7.18. תשקיף הקרן יכלול גילוי על צד שלישי כאמור בסעיף 7.17 לרבות גילוי בנוגע לניגודי עניינים פוטנציאליים אם קיימים, העלולים לעלות עקב מעורבותו של הצד השלישי בעריכת המדד;
גילוי על ריכוזיות המדד
8. עלה משקלם הכולל של 5 ניירות ערך על 60% משווי המדד, ידווח על כך מנהל הקרן באמצעות דוח מיידי פומבי. על הדיווח להכיל פרטים בדבר ריכוזיות המדד, ההשלכות האפשריות של ריכוזיות המדד על מחזיקי היחידות והסיכונים הנובעים מריכוזיות זו. בנוסף, מנהל הקרן יפרט את הסיכונים הנובעים מריכוזיות כאמור תחת פרק הסיכונים בתשקיף ובדוח השנתי של הקרן.
תנאים להקמת קרן מחקה דומה
9. לא תוקם קרן מחקה פתוחה דומה לקרן מחקה פתוחה אחרת בניהולו של אותו מנהל קרן או קרן סל דומה לקרן סל אחרת בניהולו של אותו מנהל הקרן (הקרן החדשה תכונה להלן: "הקרן הדומה"), אלא אם התקיימו תנאים אלה –
9.1.1.דירקטוריון מנהל הקרן אישר את הקמת הקרן הדומה לאחר שבחן את ההצדקות להקמת הקרן הדומה ואת תוצאות נכסי המעקב לקרן הדומה ולזו הקיימת ומצא כי אין בהקמת הקרן הדומה כדי לפגוע בבעלי היחידות המחזיקים בקרן הקיימת;
9.1.2.מנהל הקרן ידווח לציבור על החלטתו להקים קרן דומה, הדיווח יכלול את הנימוקים שהובילו להקמת הקרן, טבלת השוואה הכוללת מידע על תשואת נכסי המעקב וסטיית תקן שלהם על פני טווחי זמן שונים (שנה, שלוש שנים וחמש שנים) וכל פרט נוסף אשר סגל הרשות יקבע לעניין זה.
לעניין זה, "קרן דומה" – קרן שהרכב נכס המעקב שלה, מבחינת זהות ומשקל ניירות הערך, חופף לנכס מעקב של קרן אחרת בניהולו של מנהל הקרן בשיעור של 85% ומעלה. תחת הגדרה זו לא יובאו בחשבון קרנות בעלות מרכיב חיצוני למדד כגון נטרול מטבע, חלוקת תקבולים בקרן וכן קרנות העוקבות אחר מדדי משקל שווה או קרן מחקה בחסר.
אופן ההתכסות
10. ככל שהתכסות באמצעות רכישת ניירות הערך הכלולים בנכס המעקב של הקרן אינה אפשרית, על מנהל הקרן לוודא כי בידיו לכל הפחות שתי אפשרויות התכסות ממשיות על המדד, אשר מאפשרות לו לעקוב אחר המדד באופן בו תשואת הקרן תהיה קרובה ככל האפשר לתשואת המדד. על מנהל הקרן להביא בחשבון את העלויות הכרוכות בכל חלופת התכסות ואת הסיכונים הכרוכים בה כמו סיכון אשראי, סיכון נזילות וסיכון שוק.
שינוי נכס מעקב
11. המתווה הוולונטארי בדבר איסור על שינוי מדיניות מהותי קיצוני, אותו אימצו מנהלי הקרנות, אוסר על מנהלי הקרנות לבצע שינוי של נכס מעקב בקרן מחקה. ואולם המתווה מאפשר לסגל הרשות, בנסיבות הקבועות במתווה לאשר החלפת נכס מעקב לקרן מחקה. החלפת נכס המעקב לקרן כתוצאה מהאמור בהוראה זו תתאפשר במסגרת אותן נסיבות הקבועות במתווה ואולם רק אם נכס המעקב החדש הוא בעל מאפיינים דומים לנכס המעקב הקיים.
תחילה
12. תחילתה של הוראה זו 3 חודשים מיום פרסום הודעה אודותיה ברשומות. על אף האמור, באשר לעורכי מדדים אשר למנהל הקרן קיים הסכם התקשרות איתם ערב תחילת ההוראה, ובאשר למדדים שכבר משמשים כנכסי מעקב לקרנות מחקות קיימות - תחילתה שנתיים מיום פרסומה כאמור.
