האם הגיעה השעה להשיק מחדש את קרן הנאמנות שמשקיעה בכלכלת איסלנד?

הנתונים הרשמיים של ממשלת איסלנד מראים כי ברבעון השלישי כלכלת איסלנד צמחה לראשונה מאז המשבר של שנת 2008, עת התמוטטות המערכת הפיננסית במדינה.

הצמיחה בייצור של האי צמחה ב1.2% בחודשי יולי- ספטמבר, לעומת הרבעון הקודם. איסלנד התדרדרה למיתון בשל מינוף יתר שהתקיים בענף הפיננסי- ערב פשיטת הרגל של ליהמן ברוס.

בדומה לאירלנד ויוון, איסלנד נטלה על עצמה כמות גבוהה למדי של כלכלת צנע בכדי לשקם את הכלכלה שלה. עם זאת, בניגוד לשתי הראשונות, קובעי המדינות באיסלנד הניחו לבנקים פרטיים להתמוטט במדינה ולקורונה המקומית להיחלש ב- 46% נגד הדולר, מתחילת 2008.

לדעת כלכלני איסלנד, פרט לסקטור הפיננסי, שאר ענפי הכלכלה משתקמים בצורה המניחה את הדעת. למרות שההוצאה הצרכנית במדינה מצטמצמת, הייצוא לנוכח הירידה בערך המטבע משתפר בעקביות. הייצוא של איסלנד בנוי ברובו מדגים, אלומיניום ותיירות.

במילים אחרות, איסלנד צעדה למנהרת הזמן ושבה אל שנת 2003, בטרם הפכה למרכז של התרחשויות פיננסיות וקרנות גידור.

כלכלני איסלנד, בהתייחסות ל"ניו יורק טיימס" קרצו לדילמה הכלכלית הנוכחית באירופה. "יהיה זה לקח לכל מי שמבקש לצאת מתסבוכות של חוב ובועה כלכלית. הפתרון אינו העברת החוב מהסקטור הפרטי לסקטור הציבורי, אלא הבניית החוב חזרה לערך הנכסים."

בכל זאת, לא הכול טוב. התוצר האיסלנדי הצטמצם ב5.5% מתחילת השנה, וב2.1% ברבעון האחרון אל מול השנה שעברה. מאידך, לדברי נציגים בקרן המטבע, השיפור הכלכלי במדינת איסלנד צפוי להמשיך אל תוך 2011. מה שיעיב על השיפור הכלכלי, הוא החוב התאגידי במדינה והחסך בפרויקטים להשקעה.

קרן המטבע הסכימה להעניק עזרה בדמות של 2.1 מיליארד $ לשקם את המערכת הפיננסית. זאת כאשר שלושת הבנקים הגדולים במדינה, שהתרחבו בצורה משמעותית בזמן הבועה, לא הצליחו לשרוד את שנת 2008 . בסופו של תהליך, שלושתם הולאמו. למרות הלחץ הבינלאומי, באיסלנד סירבו לפצות את ממשלות הולנד ובריטניה בסך של 5.4 מיליארד $ בגין האזרחים שאיבדו את כספם בפשיטות הרגל של הבנקים במדינה. ההחלטה  הגורלית נלקחה לאחר משאל העם, שהתקיים בין 300,000 מאכלסי האי.

בכל אופן, ראש ממשלת איסלנד יוהנה סיגורדרדוטיר, התבטאה השבוע ואמרה שהיא צופה פתרון של החוב  בקרוב. מתוך הרציונאל כי איסלנד עומדת לצאת מתנאי הלוואה של קרן המטבע והחוב יהפוך לנושא מינורי בטווח הרחוק.

האם זה הזמן להשקיע חזרה באיסלנד?

לאחרונה הושקה קרן נאמנות שעיקר השקעתה היא במדינות ה- PIGS (אירלנד, יוון, ספרד, פורטוגל). כלומר אותן מדינות שבעקבות המשבר הפיננסי, עדיין כורעות תחת עול החוב הציבורי ובתוך כך פער התשואות של האגרות במדינות אלה מתרחב. תוצאה הנובעת משום אי הודאות של מדינות אלו בהשבת החוב בעתיד. בניגוד לארבעת המדינות המוזכרות, איסלנד היא מדינה קטנה יותר, שבבירור, הרע ביותר מאחוריה. בשנת 2008, הייתה קרן שעסקה בהשקעות באיסלנד- אולי עתה זה הזמן הנכון לחדש את פעילותה כקדם. או לפחות להשיק תעודת סל איסלנדית.  

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.