חברות עסקיות בישראל שמציגות עמדה ערכית אבל לא כלכלית ירוויחו בעתיד

בינואר 2023 עם תחילת העבודה של הממשלה והצעות החוק לשינוי שיטת המשטר במדינת ישראל, מספר רב של חברות עסקיות פרסמו מודעה שהן מתנגדות להליכי החקיקה. בהמשך, חברות ההיי-טק לקחו את התפקיד המרכזי במאבק מול החקיקה הממשלתית, והיום התבשרנו שגם שפורום העסקים החליט להשבית את המשק. 

למה שעסקים יעשו את זה? למה שיפגעו בהכנסתן כדי לפעול למען מטרות שאינן קשורות ישירות  אליהם?

 

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר חברות מסחריות רבות שבוחרות לנקוט עמדה אקטיביסטית/חברתית מבלי לכאורה שהן נדרשות לכך. כך היה עם הפלישה של רוסיה לאוקראינה: חברות בינלאומיות רבות בחרו להפסיק או להשעות את פעילותן בעקבות התוקפנות הרוסית וביניהן מיקרוסופט, איקאה, אקטיוויז'ן, אפיק, נינטנדו, בואינג, ענקית האנרגיה של (Shell), זארה, נטפליקס ועוד. מדובר במהלך שיש לו משמעות של אובדן נתח מהכנסותיהן. 

אם ננסה לשפוט במונחים כלכליים את נקיטת העמדות החברתיות מצידן של החברות ברוח עקרונות הסביבה, הממשל והחברה במאבקים שונים כמו תנועת  Black lives Matter ו- Me2 בארה"ב נראה שבמהלכם שהחברות נקטו עמדה, היא  לא הביאה לפגיעה ברווחיהן. וכן, בעולם החדש, ככל שהאחריות התאגידית תופסת מקום בחייו של הארגון, ננקטות עמדות שגם פוגעות לכאורה ברווחים של החברה. 

אין ספק שהתאגידים הגלובאליים הצליחו בשנים האחרונות לצבור כוח רב בעת המודרנית. מדובר בכוח רב ומשמעותי יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה ולכן להתייחסותם של התאגידים לאירועים שונים המתרחשים בארץ ובעולם בעת הזו ישנה השפעה מהותית הן על דעת הקהל והן על מקבלי ההחלטות.

 

ברמה המקומית, המהלכים האחרונים בדמות מעורבות החברות העסקיות והחלטת פורום העסקים לא רק נובעת מיישור קו עם הלך הרוח הציבורי, מה גם במיוחד שלא כל הציבור בדעתם, אלא מהבנה כלכלית עסקית של מהלכי החקיקה: בשינויי החקיקה יש שינוי של חוקי המשחק. יש שיגידו שעוד לא קרה כלום, אלא שהעסקים מבינים שעצם האפשרות שחוקים אלה עלולים לפגוע בזכויות שונות ובהם חופש הקניין וחופש העיסוק ולכן הם בוחרים להשתמש בכוח שלהם כדי לייצר שינוי מתוך הבנה שהם עלולים לשלם את המחיר אם כללי המשחק ישתנו.