רונן מנחם: המסרים הבעייתיים מנתוני הסחר החדשים של סין

שני מסרים בעייתיים מבחינה כלכלית גלובלית יעמדו ברקע המסחר היום בשוקי חו"ל.

סין, הכלכלה השנייה בעולם, עם כ-18 טריליון דולר, דיווחה הבוקר על ירידות חדות הן של הייצוא מהמדינה והן של הייבוא לשטחה.

הייבוא לסין נפל ב-12.4% לכ-200 מיליארד דולר בחודש יולי. כלכלנים צפו ירידה של 5% בלבד. מדובר גם בהרעה של ממש לעומת הירידה של 6.8% בחודש יוני. למעשה, הייבוא לסין פוחת כבר 5 חודשים והקצב גדל והולך.

ענפים כמו ציוד חשמלי ואלקטרוני נפגעים מכך משום שסין מרבה לייבא אותם. כך גם דלקים מינרליים, שמנים ותזקיקים וכן עפרות, מתכות ומכונות.

קוריאה, יפן, ארה"ב, אוסטרליה, רוסיה וגרמניה הן בין המייצאות הגדולות לסין וגם כלכלתן נפגעת מנפילת הייבוא למדינה. בפרט, גרמניה, הכלכלה הגדולה במרחב האירו, נחלשה מאוד בשנה האחרונה ואחת הסיבות לכך היא הישענותה על ייצוא לסין.

הייצוא מסין ירד עוד יותר בשיעור של 14.5%. רמתו בחודש יולי הייתה הנמוכה ביותר זה 5 חודשים. לפי נתוני טריידינג אקונומיקס, זו הייתה הירידה החדה ביותר מאז פברואר 2020, בתחילת תקופת הקורונה. גם כאן צפו הכלכלנים ירידה חדה פחות של 12.5%.

נתון זה מעיד היטב על חולשה של סחר החוץ ושל הכלכלה העולמית ומשתקפת בו השפעת המדיניות המוניטרית המרסנת המתמשכת בארצות המפותחות, המייבאות את מוצריהן מסין.

יתרה מכך, השנה אמורה הייתה סין להוות מנוע צמיחה לכלכלה העולמית ולהוות, יחד עם הודו, שני שלישים מצמיחת התוצר. כך לפי הערכות קרן המטבע. סין צריכה הייתה לפצות בגין החולשה של המדינות המפותחות מעבר לים. זאת לאחר שזנחה בבת אחת מדיניות של אפס סובלנות כלפי הקורונה לטובת פתיחה מלאה של כל הגבולות והשווקים.

זאת הן עקב השפעתה הממתנת הישירה על הפעילות הכלכלית והן משום שהיחלשות הביקוש מסין לסחורות כשלעצמו ילחץ כלפי מטה את מחירן (ובחלק מהמקרים יקזז את השלכות המלחמה באוקראינה) ויסייע למתן גם את לחצי האינפלציה.