רשות ניירות ערך פרסמה הצעת חקיקה לתחולת דיני ניירות ערך על נכסים דיגיטליים

רשות ניירות ערך פרסמה הצעת חקיקה מעודכנת, לאחר קבלת הערות ציבור, העוסקת בתחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים, לרבות בנוגע להצעה לציבור, הפעלת בורסות, מערכות סליקה, ייעוץ השקעות, ניהול תיקים והשקעות משותפות בנאמנות. תיקוני החקיקה קובעים כיצד יחולו דיני ניירות ערך על פעילויות הנעשות בנכסים דיגיטליים שמאפייניהן זהים לפעילויות המוסדרות כיום בדינים אלה.  כמו כן, תיקוני החקיקה נועדו לתת לרשות ניירות ערך את האפשרות והגמישות לתת מענה לסיכונים הנלווים להשקעה בנכסים הדיגיטליים, לצד שימור יתרונותיה הפוטנציאליים. 

בשנים האחרונות התפתח בעולם ובישראל, מעין שוק הון אלטרנטיבי, של מוצרי השקעה ומתווכים בהשקעות המציעים לציבור מוצרים פיננסיים חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, בהם הנכסים הדיגיטליים. נכסים דיגיטליים (Digital Assets) הם נכסים העושים שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) כדוגמת בלוקצ'יין, או בטכנולוגיות דומות, על מנת לייצג העברה ואחסון של זכויות באופן דיגיטלי. על אף החתירה של הטכנולוגיה לצמצום השימוש במתווכים, תחום הנכסים הדיגיטליים מתנהל ברובו באמצעות מתווכים ריכוזיים. רכישת הנכסים מתבצעת במרבית המקרים דרך פלטפורמות מסחר הדומות לבורסות המוכרות בעולמות הפיננסיים, משקיעים נעדרי מומחיות מספקת נעזרים במתווכים פיננסיים, ובמקרים רבים ההנפקה של נכסים אלה מתבצעת על ידי יזמים לצורך מימון פעילותם.

לצד ההזדמנויות שמייצרים נכסים אלה והטכנולוגיה שבבסיסם, השקעה של הציבור בנכסים דיגיטליים כרוכה בסיכונים רבים ומשמעותיים. מורכבותם הטכנולוגית של הנכסים ופערי המידע בין הגורמים המציעים את הנכסים הללו או את השירותים בגינם לבין הציבור, לצד פערי הרגולציה, מגבירים את הסיכון לקבלת החלטות לא מיודעות, הטעיית המשקיעים, מניפולציות במסחר והונאות. בתקופה האחרונה, חששות אלה קיבלו משנה תוקף עם התרחשותם של מספר כשלים משמעותיים בתחום זה בזירה הבינלאומית שהביאו לאבדן של מיליארדי דולרים של כספי משקיעים.

האסדרה הקיימת בישראל החלה על השקעה פיננסית של הציבור ופיקוח הרשות חלים  במקרים רבים גם על פעילות השקעה בנכסים דיגיטליים. וזאת כאשר מתקיימים התנאים הקבועים לתחולת דיני ניירות ערך, בין היתר סיווג הנכסים הדיגיטליים כמוצרים מפוקחים דוגמת "נייר ערך", "מכשיר פיננסי" או "נכס פיננסי", לפי העניין. ואולם,  עלולים להיות מצבים בהם תנאים כאמור לא מתקיימים בהם עשויה להתבצע השקעה בנכסים דיגיטליים על-ידי הציבור הרחב, באופן שאינו מפוקח כלל.  

בחודש פברואר התקבלה החלטת ממשלה (מס' 204) בעניין פעילות בנכסים דיגיטליים, אשר הנחתה את הרשות לגבש אסדרה בתחומי פיקוחה תוך מתן סמכות בחקיקה לבצע התאמות בהוראות החלות על פעילות בנכסים דיגיטליים. החלטה זו ניתנה בהמשך ל"דו"ח אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים – מפת דרכים למדיניות" (להלן: "הדוח"), שפורסם בחודש נובמבר 2022, על ידי אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר. דוח זה הוכן במסגרת עבודה נרחבת בהשתתפות כלל הרגולטורים הפיננסים, ובכללם הרשות, ובהתייעצות עם גורמים רבים בתעשייה, במטרה להציע מתווה לאסדרה מקיפה וברורה של התחום. כחלק מההמלצות הדוח, הומלץ לתקן את חוקי ניירות ערך תוך מתן גמישות לשינוי הכללים כך שיתאימו להשקעות מסוג זה. בעקבות עבודה זו, סגל הרשות הכין את ההצעה שבנדון, ופרסם אותה בחודש דצמבר 2022 להערות הציבור. 

לאחר שהרשות בחנה ושקלה את הערות הציבור שהתקבלו, מפורסמת הצעה מעודכנת הכוללת מספר שינויים. כך למשל, בוצעו שינויים בתיקונים שהוצעו להגדרות בדינים השונים הנמצאים תחת פיקוח הרשות והוחלט שלא לכלול את התיקון שהוצע להגדרת "ניירות ערך" שבחוק ניירות ערך. כמו כן, הורחבה התשתית האסדרתית בעניין פעילות בורסה ומסלקה בנכסים דיגיטליים, הוסף תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון המחיל את הוראותיו על בורסות של נכסים דיגיטליים, וכן הוארכה הוראת התחילה המוצעת.

את נוסח ההצעה המעודכן וכן התייחסות להערות הציבור שהתקבלו ניתן למצוא באתר הרשות בקישור הזה.