לשכת סוכני ביטוח בישראל
לשכת סוכני ביטוח בישראל
08/09/2023
לשכת סוכני ביטוח בישראל (ע"ר) (להלן: "הלשכה") מתכבדת ליתן התייחסותה למסמך שכותרתו בנדון אשר פורסם על-ידי רשות שוק ההון' ביטוח וחיסכון (להלן: "הרשות") והופץ לציבור לצורך סיוע לרשות בקבלת החלטה בדבר היתכנות למעבר למודל של מתן רישיונות אשר במסגרתו יפעלו מספר מערכות במקביל שיתופעלו על ידי חברות שונות העומדות בתנאים המפורטים בסעיף 31ב(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005 (להלן: "חוק הייעוץ").
הקדמה
1. בהתאם להוראות חוק הייעוץ, על חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית (להלן: "מסלקה") לאפשר לגורמים שונים, ביניהם, בעלי רישיון פנסיוני, לבצע פעולות שהם מורשים להן מכוח חוק הייעוץ, ובשים לב לחובת השימוש במסלקה החלה על בעלי רישיון פנסיוני מכוח הוראת הרשות כעולה מחוזר "חובת שימוש במערכת סליקה פנסיונית מרכזית".
2. בהקשר זה נדגיש, כי אוכלוסיית סוכני הביטוח בעלי רישיון בענף הפנסיוני הינה המשתמשת המשמעותית ביותר בשירותי המסלקה ובשל כך, ללשכה, בהיותה האיגוד המקצועי הרשמי של אוכלוסייה זו, היכרות מעמיקה ויסודית עם המסלקה על מגוון שירותיה, יתרונותיה, חסרונותיה וממשקיה.
3. אף כי דברינו מובאים על גבי הכתב ולאור חשיבותם של דברים, עוד בראשיתם, נבקש כי מסמך זה ישמש את הלשכה והרשות לקיום שיח מקצועי (אשר לטעמנו יש לעשותו בפגישות פרונטליות) לשם קידום מטרה חשובה נשוא פרסום הקול הקורא.
קשיים לקראת תהליכי העבודה מול המסלקה
4. רמת מיכון התהליכים במערכות התומכות לשם קבלת החלטה בשוק הפנסיה והביטוח נמוכה מאוד. דוגמה בולטת לכך - כמעט ולא קיימים ממשקים עסקיים ותפעוליים בין הגופים המוסדיים לבין צרכני הקצה (עמיתים; מבוטחים; בעלי רישיון פנסיוני) בדגש על ממשקי מיכון לשם קיום תהליכים קוהרנטיים באופן מלא.
5. הלכה למעשה, השחקנים השונים הפועלים בשוק הפנסיוני מוצאים עצמם תחת נטל עצום שמקורו בתהליכי עבודה המחייבים ריבוי בטפסים; תהליכים ידניים; ריבוי העברות מידע בדוא"ל או בטלפון - כל אלו מובילים לאפקט הדומינו שתוצאתו: תקלות ברישום מידע כספי המשפיע באופן ישיר על החוסך, חוסר אחידות בתהליכי העבודה בין הגופים, היעדר בקרות איכות; וכל זאת, לצד חוסר בידע מקצועי מצד נותני השירות בגופים המוסדיים.
6. כאמור, מצב דברים זה מביא לפגיעה מהותית בחוסכים, אך כמעגל קסמים, מייצר עומס תפעולי אדיר על המשתמשים השונים, בדגש על המעסיקים ובעלי הרישיון הפנסיוני.
7. על כן, בטרם נשיב לשאלה האם ריבוי מסלקות יוביל לתוצאה טובה יותר ביחס למצב הקיים, יש לזכור כי כל פתרון טכנולוגי שיוצע חייב להיות מבוסס על יעד אסטרטגי שיקדם את משתמשי הקצה למערכת פנסיונית ממוכנת אמינה, יעילה וקלה לתפעול ושימוש.
ריבוי מסלקות - פתרון או העמקת הבעיה?
8. ככלל, יש יתרון לפעילות המסלקה כמקור מרכזי ויחיד להעברת מידע וביצוע פעולות על-ידי משתמשיה. מהיכרותנו את מאפייני נתוני העברת המידעים בהם נדרש שימוש באמצעות – הרי שלטעמנו אין מניעה כי בסדרי הגודל הידועים (נכון להיום) כי אלו יטופלו על-ידי מערכת מחשוב מודרנית יחידה.
9. ועל אף האמור, חשוב להבהיר ולהדגיש כי במצב הקיים איכות המידע והפעולות המבוצעות כיום על ידי המסלקה מחייבים (וניתנים) לשיפור והרחבה לטובת המשתמשים בשירותי המסלקה, בדגש על בעלי הרישיון הפנסיוני.
10. עוד באותה נשימה, יש לזכור שהמידע המועבר בסופו של יום למשתמש הקצה אינו נוצר במסלקה עצמה "יש מאין", אלא, מקורו במידע המועבר בראשית הדרך על-ידי הגופים המוסדיים - שם נמצא מקור הקושי בקבלת מידע איכותי באמצעותו מבקש המשתמש במסלקה לעשות שימוש ראוי ומהימן.
11. רוצים לומר, כי לטעמנו ריבוי במסלקות פנסיוניות על-פי המודל הקיים לא יוביל לפתרון הנדרש "בשטח". יתרה מכך – מהלך של ריבוי מסלקות פנסיוניות עלול להוביל למצב בו הבעייתיות הקיימת לא רק שלא תיפתר, אלא אולי אף תחמיר.
הפתרון המוצע
12. כפי שעלה בעבר בשיחות שקיימה הלשכה עם גורמים ברשות, הגיעה העת לטכנולוגיית מערכות פתוחות מבוססות API בסטנדרטים גבוהים המאפשרים העברת מידע דו-כיווני בזמן אמת ותוך אבטחת מידע ופיקוח רגולטורי.
13. על דרך מוצעת זו, חלק משירותי המסלקה יתייתרו ולבעלי הרישיון יתאפשר לפנות ישירות אל הגופים המוסדיים לצורך קבלת המידע וביצוע הפעולות. נזכיר כי נכון להיום המסלקה "אוגרת" מידע שמוזרם אליה על-ידי הגופים המוסדיים, כך שהיא למעשה משמשת "צינור" בלבד והכל בשעה שהמידע המסופק נעשה שלא בזמן אמת ובאיכות שאינה מספקת לצרכי משתמשי הקצה.
14. יתרון נוסף למוצע יבוא לידי ביטוי בדיוק "תוצאות האמת" וכך למעשה תקטן התלות במערכות תוכנה חיצוניות; צמצום טעויות בחישובים ובתחזיות המועברות ללקוח הקצה באצעות סימולטורים של אותן מערכות חיצוניות.
15. אין מדובר "בהמצאת הגלגל" - סטנדרטים שכאלה קיימים כבר במערכות בנקאיות ופיננסיות; אמנם מגוון המידע בשוק הפנסיוני רחב יותר אך, כידוע, הטכנולוגיה קיימת.
16. עוד בהקשר לפתרון המוצע נוסיף כי נדרשות פעולות להרחבת ממשקי סליקה ואחידות פעולות עדכון מידע. כך למשל:
א. הפרוטקול החדש חייב לאפשר ממשקי ביצוע פעולות במידע ולא רק צפייה במידע. נבהיר כי נכון להיום עדיין לא מומשו חלק מממשקי הפעולות ואלה שקיימים יושמו באיחור ולעיתים באופן חלקי.
ב. מתן דגש על ממשקים ייעודיים - ביניהם: סליקת כספים; ממשקי ניוד כספים; עדכון פרטים; טיפול לקראת פרישה (בדגש על מיסוי) – כל אלו נכון להיום אינם עובדים בצורה מלאה או שמסורבלים לשימוש. לשם יישום האמור, יש לתעדף וליישם את ממשקי ביצוע הפעולות תוך חיוב הגופים המוסדיים "ליישור קו טכנולוגי", הכל במטרה לייצר אחידות ואיכות גבוהה של תהליכים פנסיוניים למשתמשי הקצה.
ג. ממשק מעסיקים - על המסלקה לאפשר למעסיקים, בדגש על מעסיקים קטנים/בינוניים לבצע סליקת כספים מבלי שידרשו לסיוע על ידי נותני שירות חיוניים, דבר שמחייב את אותם מעסיקים בעלויות כספיות לא מבוטלות.
ד. סליקת כספים - לאור חשיבות הנושא אנו מבקש לייחד לכך האמירה הבאה: יש לאפשר למעסיקים להפקיד כספים למקום מרכזי בדומה להעברת תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי כאשר השיוך לקופה ייעשה על-ידי העובד או על פי ברירות מחדל וזאת על-מנת למנוע חוסרים בהפקדות, דבר שמוביל לדיווחים שגויים וכנגזרת לכך - פגיעה בזכויות העובדים. מדובר בתופעה נפוצה אליה יש ליתן דגש מיוחד.
ה. מיפוי תהליכים ובקרה - יש למפות את כל התהליכים התפעוליים בשוק הפנסיוני ולחייב ממשקים ממוכנים ובקרות אחידות לגביהם, הן באמצעות מערכת מרכזית והן מול הגופים המוסדיים עצמם. בין הפעולות המחייבות תהליכי מיפוי ובקרה: הליך ההצטרפות; הפקדות (לרבות דרכי ההפקדה); שינויים במוצר; ניודי כספים; סיום עבודה; פדיונות; מיסוי; קצבאות ועוד.
17. כצעד משלים לתוצאה רצויה, יש להציב יעד אסטרטגי של דילול משמעותי של היקף הטפסים בהם נעשה שימוש כיום הן על-ידי בעלי רישיון והן על-ידי נותני השירות בגופים המוסדיים ומתוך שאיפה כי "הדיאלוג" בין המשתמש לנותן השירות יעשה כמה שפחות באמצעיים ידניים.
לפני סיום, תיקון כשל שוק
18. חשיבותה של המסלקה ידועה וכפי שצוין בתחילת דברינו הגיעה השעה להתאימה לצרכי השוק העכשווי. ובהגיעה השעה, זה המקום לתקן עיוות וכשל שוק שנמשך לאורך שנים רבות אשר הוביל לעומס כלכלי כבד על בעלי רישיון פנסיוני – לא עוד מימון פעילות המסלקה על גבם.
19. לא יעלה על הדעת שפעולות בסיסיות (המחייבות את דרך הפעולה של בעל הרישיון בדין) לשם מתן המלצה ללקוח תעשה על דרך העמסת עלויות, והכל בשעה שהוראות רגולטוריות אחרות ונוספות מכבידות על בעלי הרישיון. על כן, יש לפעול לפתרון טכנולוגי המביא עימו גם את הבשורה המתבקשת: הפסקת מימון ועלויות מצד בעלי רישיון פנסיוני - בחלוף עשור מאז הקמת המסלקה נראה כי גבם של בעלי הרישיונות לא יעמוד עוד בנטל.
20. מימון המסלקה, או כל מערכת אלטרנטיבית אחרת, צריך להיעשות במימון המדינה ו/או הגופים המוסדיים.
לסיום,
נציגי הלשכה ישמחו לקחת חלק בשיח מקצועי ומפרה עם נציגי הרשות במטרה לסייע בקבלת ההחלטה נשוא פניית הקול הקורא.
