איור פאנדר
משה שלום
01/10/2023
קשה למצוא דוגמה בולטת יותר מזו שאציג עכשיו לפניכם, בדבר תבנית קלאסית של התכווצות והמתנה לבאות, עם פוטנציאל עתידי גדול, ובעל סיכוי למומנטום מהיר ואסרטיבי.
מדד המניות המשני שלנו, ת"א 90, אשר מחזיק את רשימת המניות המוגדרות כבינוניות מבחינת שווי השוק אצלנו, ידוע שנים ככזה שעוקב אחרי מגמות העולם הרבה יותר טוב מאשר המדד העיקרי ת"א 35. מדוע? ראשית, הוא אינו מכיל מניות בעלות השפעה גדולה מדיי על המדד, כמו בנקים, ומניות של חברות גדולות, ובינלאומיות. לדוגמה: המניה הגדולה בו (קמטק) בעלת השפעה של 2.68% על המדד במקום מניית טבע המשפיעה ב-7.60% על מדד ת"א 35 או מניית לאומי ב-7.54%.
שנית, היותו הנציג של החברות הבינוניות של המשק שלנו, מאפשר לו לנוע הרבה יותר על פי הכלכלה המקומית, וגם, בו זמנית, על פי מה שמניע את המקרו הגלובלי של השווקים הבינלאומיים, בצורה קורלטיבית. שלישית, נזכיר את אחד הגורמים העיקריים ל"קלילות" של המדד הזה, והוא שאין עליו אופציות מעוף. אבן הרחיים של הנגזרים מורגשת מאוד על פעילות ת"א 35, לטוב וגם לרע.
בכל אופן, ההתאמה לתנועה בעולם, שהייתה מפורסמת עד תחילת 2022, נעלמה לה. ניתן לומר שהעולם שבו הריביות גבוהות, הכלכלות המקומית מתחילה להרגיש את הלחץ של עלויות מימון גבוהות יותר, צריכה קטנה הדרגתית, וכלכלה שבו הנדל"ן הופך להיות נישה לוחצת, ולא מעיפה מעלה, ובכן, הסביבה הזו מייצרת התחלה של שחרור מהקורלציה. תוסיפו לכך את הרפורמה המשפטית שהפכה להיות הגורם המשפיע ביותר מאז שהיא הוכנסה לאווירה הציבורית הישראלית, וקיבלתם עוד גורם להיווצרות אותה תבנית דשדוש מתכנס שאנו צופים בה כל כך הרבה זמן. אגב, החגים גם לא עזרו...
הנה גרף יומי של המדד בעזרת פלטפורמת TradingView:
ייתכן שמהפתיחה שכתבתי לעיל, לא ניחשתם את ההתלהבות הטכנית שלי מהמצב. אבל יש לי בהחלט כזו. מדוע? כי, כאמור, כולנו יודעים שיציאה ממצב של המתנה כזו ארוכה תהיה משהו שראוי מאוד לבחון, ולרוב, להשתתף בו מגמתית. השאלה הגדולה היא זו: מהו כיוון היציאה מהדשדוש? שאלה מרכזית בהחלט חשובה!
אינני נביא, או בן נביא, ולכן לא אומר שאני יודע את התשובה. מה גם שיש מיליון גורמי השפעה מקומיים וחיצוניים לאותו כיוון שחרור הקפיץ. מה שאנו כן יכולים לומר הוא שגבולות רצועות הבולינגר (הפרמטרים שלהן הם: אמצע ממוצע נע 20, עם סטיית תקן 2 מכל כיוון, על בסיס סגירות) מהוות רמות סיכון מחושב לכל מקרה.
אם היציאה תהיה כלפי מעלה (פריצה מעל הגבול העליון בסגירה), אזי הגבול התחתון מהווה מקום לפקודת קטיעת הפסד קלאסית (Stop-Loss). וכמובן, ההיפך נכון גם כן. יאמרו לי מיד: מה יהיה אם יהיה נר פורץ, שלמחרת ייכנס חזרה פנימה לרצועות? בשביל זה יש לנו את המרחב הקיים בין הגבולות. ואת ה-SL. ואחרי הכול, אין ביטחון הצלחה בשום דבר בחיים, ובמיוחד לא בלקיחת עמדה בשוק ההון...
מי שרוצה עוד ביטחון קטן יכול להעביר קוו מגמה מעל השיאים, ומתחת לשפלים, כדי לייצר מרחב בטוחון קצת יותר מוגדר. בכל מקרה, העניין כאן פשוט צועק אלינו כמקרה של לימוד מספרי הניתוח הטכני: יצירת קפיץ של החלטה (Coiling), ששחרורו יכול להניב תמורה נאה.
כמו תמיד אדגיש: אין כאן המלצה לעשות דבר, אלא רק הצגה של מצב לימודי, ואיך סוחרים פעילים יכולים לגשת אליו. לסיום אומר כמה מילים על מהותו הנוספת של המדד: בגלל היותו נציג טוב יותר של הכלכלה האמיתית, המכיל נדל"ן, יזמות, אנרגיה, וגם טכנולוגיה, אני חושב שהוא יאיר לנו הרבה יותר על הצמיחה של המשק שלנו מאשר ת"א 35, בעל ההטיה הפיננסית (בנקים, ביטוח, השקעות). שנה טובה לכולם!
מדד המניות המשני שלנו, ת"א 90, אשר מחזיק את רשימת המניות המוגדרות כבינוניות מבחינת שווי השוק אצלנו, ידוע שנים ככזה שעוקב אחרי מגמות העולם הרבה יותר טוב מאשר המדד העיקרי ת"א 35. מדוע? ראשית, הוא אינו מכיל מניות בעלות השפעה גדולה מדיי על המדד, כמו בנקים, ומניות של חברות גדולות, ובינלאומיות. לדוגמה: המניה הגדולה בו (קמטק) בעלת השפעה של 2.68% על המדד במקום מניית טבע המשפיעה ב-7.60% על מדד ת"א 35 או מניית לאומי ב-7.54%.
שנית, היותו הנציג של החברות הבינוניות של המשק שלנו, מאפשר לו לנוע הרבה יותר על פי הכלכלה המקומית, וגם, בו זמנית, על פי מה שמניע את המקרו הגלובלי של השווקים הבינלאומיים, בצורה קורלטיבית. שלישית, נזכיר את אחד הגורמים העיקריים ל"קלילות" של המדד הזה, והוא שאין עליו אופציות מעוף. אבן הרחיים של הנגזרים מורגשת מאוד על פעילות ת"א 35, לטוב וגם לרע.
בכל אופן, ההתאמה לתנועה בעולם, שהייתה מפורסמת עד תחילת 2022, נעלמה לה. ניתן לומר שהעולם שבו הריביות גבוהות, הכלכלות המקומית מתחילה להרגיש את הלחץ של עלויות מימון גבוהות יותר, צריכה קטנה הדרגתית, וכלכלה שבו הנדל"ן הופך להיות נישה לוחצת, ולא מעיפה מעלה, ובכן, הסביבה הזו מייצרת התחלה של שחרור מהקורלציה. תוסיפו לכך את הרפורמה המשפטית שהפכה להיות הגורם המשפיע ביותר מאז שהיא הוכנסה לאווירה הציבורית הישראלית, וקיבלתם עוד גורם להיווצרות אותה תבנית דשדוש מתכנס שאנו צופים בה כל כך הרבה זמן. אגב, החגים גם לא עזרו...
הנה גרף יומי של המדד בעזרת פלטפורמת TradingView:
ייתכן שמהפתיחה שכתבתי לעיל, לא ניחשתם את ההתלהבות הטכנית שלי מהמצב. אבל יש לי בהחלט כזו. מדוע? כי, כאמור, כולנו יודעים שיציאה ממצב של המתנה כזו ארוכה תהיה משהו שראוי מאוד לבחון, ולרוב, להשתתף בו מגמתית. השאלה הגדולה היא זו: מהו כיוון היציאה מהדשדוש? שאלה מרכזית בהחלט חשובה!
אינני נביא, או בן נביא, ולכן לא אומר שאני יודע את התשובה. מה גם שיש מיליון גורמי השפעה מקומיים וחיצוניים לאותו כיוון שחרור הקפיץ. מה שאנו כן יכולים לומר הוא שגבולות רצועות הבולינגר (הפרמטרים שלהן הם: אמצע ממוצע נע 20, עם סטיית תקן 2 מכל כיוון, על בסיס סגירות) מהוות רמות סיכון מחושב לכל מקרה.
אם היציאה תהיה כלפי מעלה (פריצה מעל הגבול העליון בסגירה), אזי הגבול התחתון מהווה מקום לפקודת קטיעת הפסד קלאסית (Stop-Loss). וכמובן, ההיפך נכון גם כן. יאמרו לי מיד: מה יהיה אם יהיה נר פורץ, שלמחרת ייכנס חזרה פנימה לרצועות? בשביל זה יש לנו את המרחב הקיים בין הגבולות. ואת ה-SL. ואחרי הכול, אין ביטחון הצלחה בשום דבר בחיים, ובמיוחד לא בלקיחת עמדה בשוק ההון...
מי שרוצה עוד ביטחון קטן יכול להעביר קוו מגמה מעל השיאים, ומתחת לשפלים, כדי לייצר מרחב בטוחון קצת יותר מוגדר. בכל מקרה, העניין כאן פשוט צועק אלינו כמקרה של לימוד מספרי הניתוח הטכני: יצירת קפיץ של החלטה (Coiling), ששחרורו יכול להניב תמורה נאה.
כמו תמיד אדגיש: אין כאן המלצה לעשות דבר, אלא רק הצגה של מצב לימודי, ואיך סוחרים פעילים יכולים לגשת אליו. לסיום אומר כמה מילים על מהותו הנוספת של המדד: בגלל היותו נציג טוב יותר של הכלכלה האמיתית, המכיל נדל"ן, יזמות, אנרגיה, וגם טכנולוגיה, אני חושב שהוא יאיר לנו הרבה יותר על הצמיחה של המשק שלנו מאשר ת"א 35, בעל ההטיה הפיננסית (בנקים, ביטוח, השקעות). שנה טובה לכולם!
