איור פאנדר
משה שלום
07/10/2023
להתייחסות לאירועי המלחמה בעזה, אנא ראו מטה את הפסקה לגבי השוק שלנו. ומה לגבי העולם: יש רגעים בהם מאבקי הכוחות המשפיעים באמת נעשים בחשכה. מאחורי הקלעים. על ידי כספים וכלים מוסתרים מהעין. לדעתי, אנו חיים בתקופה כזו, במיוחד בארה"ב. לכאורה, מי שמסתכל על מדד הסנופי (S&P500) אינו יכול אלא להתפעל מן היופי הטכני של המהלכים. לפחות מאז אוקטובר 2022. הבה נחזור על השלבים העיקריים:
· התייצבות אחרי הירידות הגדולות של 2022,
· בניית בסיס עליון כפלטפורמה להמשך מעלה (דשדוש בין 3800 ו-4200-4050, מתחילת השנה ועד מאי,
· לאחר מכן, פריצה חזקה מעלה עד אוגוסט (4200-4600),
· השלב האחרון הוא התיקון הטכני הקלאסי במיוחד, הבנוי משלושה גלים יורדים: 4600-4350, 4350-4530,והירידה האחרונה שסופה איננו יודעים עדיין, למרות ש-4200 נראית סבירה.
האם יש כאן סימני דאגה ממיתון? מקצב עליות הריביות? ולאחרונה, מהקריסה ההיסטורית של האג"ח הממשלתי, כאשר זה הארוך טווח מככב בצורה כה ברוטאלית? ממש לא. אני מסיק מכך שנעשים צעדים שונים ומשונים, על ידי קובעי המדיניות, כדי להביא לרוגע, והתנהלות המסודרת של השווקים. אזכיר שנקודת המפנה של כל הרוגע הזה נמצא כולו בתגובה של הממשל, ושל הבנק המרכזי, כאשר החלו להסתמן הקשיים הראשונים במערכת הבנקאות, ובמיוחד, בזו האזורית.
נפילת כמה בנקים (SVB, וכו...), ועקב כך, יצירת מנגנון חדש של נזילות (BTFP), שבעזרתו נטרלו את ההפסדים במאזני הבנקים מהירידה הגדולה של האג"ח, כל אלו יצקו בטון חדש של יציבות מתחת לרגלי וול-סטריט, והשחקנים הקובעים בה. כמו כן, העובדה שרק 7-10 מניות הביאו את המדדים לחיוב, ו-493-490 מניות על הקרשים, או בדרך אליהם, פשוט לא עניינה ויצרה עוד שלב של הרגעה: לא צריך להתחשב ברוב רובו של השוק! מספיק לדאוג לאפל, טסלה, אנוידיה, וכו....
גם כל נתוני החולשה בעולם הייצור, הייצוא, עסקאות הנדל"ן, הנדל"ן המסחרי, וגם הגידול בחוב של המדינה, של החברות, ושל הפרטים, גם אלו לא מזיזים, בינתיים. מצבן העגום של סין ואירופה לא עקמו אפילו גבה אחת, כאשר ניתן לייצר רווחים אדירים בעזרת הימורי נגזרים תוך יומיים, שבועיים, חודשיים, על אותם מדדים קובעים. יותר מכך: וול-סטריט שינתה כמה פעמים את ההתייחסות שלה לנתוני המקרו: טוב זה רע, טוב זה טוב, רע זה טוב, ורע זה רע. הכול בהתאם למה שהכי כואב כמחיר הסגירה בימי הפקיעה.
אגב, ביום שישי האחרון ראינו דוגמא מייצגת: נתוני התעסוקה הגבוהים מאוד מהצפוי (כחלק נוסף מבלבול המוח שקיבלנו מאוסף מקורות המידע השונים בתחום הזה – JOLTS, ADP, אבטלה, אחוזי פיטורים, וכו...) גרם לתגובה מיידית "נורמאלית" של ירידות חדות בחוזים על המדד. איך הוא סיים את היום? בפלוס 1.18% (!), וזאת כאשר התשואות של האג"ח הארוך המשיכו את מסלולן מעלה, והאג"ח קרס לו... ציפיות האינפלציה גברו, הריבית הפדראלית כנראה תעלה שוב, ומדדי המניות? הם עולים...
מכאן, נאמר: מי שחשב לראות בניתוח הטכני של המגמות תוספת מעניינת ומועילה לרקע הפיננסי-פונדמנטאלי-מקרו-כלכלי, יהיה חייב לתת לאלמנט של תנועת המחיר דגש הרבה יותר גדול. זאת, עד שנראה שהשווקים מתייחסים ברצינות לעובדות בשטח בכלכלה הגלובלית האמיתית ובגורמי הסכנה הפיננסיים.
זה המקום להזכיר את התחזית הבנויה על אותו מבנה מחירים, יחד עם העונתיות המפורסמת כל כך: אזור 4100-4200, או קצת נמוך מזה, אמור לשמש את רמת התמיכה שממנה השוק יחל את ראלי סוף השנה. איך זה יקרה? אולי התשואות של האג"ח יתייצבו? אולי תחל רוטציה של סקטורים? אולי יגיע סנטה-קלאוס? מה זה כבר משנה... לתנועה יהיה הסבר. אם, כמובן, היא תתרחש כמצופה, ולא "יישבר" משהו בעולם האמיתי לפני כן.
ומה לגבי השוק המקומי? כל מה תכננתי לכתוב עליו קצת התיישן לו, אחרי מטח הטילים של השבת-חג, והחדירה של מחבלי החמאס בעוטף עזה. מספר ההרוגים-פצועים-חטופים, יחד עם הכישלונות הברורים של המודיעין וההגנה על האוכלוסייה בקו הראשון, כל אלו הקריסו את ההרתעה שהייתה... החמאס יסבול מאד, אבל, האויבים והידידים שלנו מביטים עכשיו במעשינו, ותגובת הממשלה וכוחות הביטחון ייקבעו את אופן ההתייחסות אלינו לשנים רבות קדימה. מעבר לרוע האכזרי של מעשי המחבלים, היה עוד קרבן למעשיהם: הסכם הנורמליזציה עם סעודיה, שהיה על סף חתימה. בסקירה הקרובה על המט"ח ארחיב על השפעת נושא זה על הדולר-שקל, אבל ניתן לומר שישראל עלתה עכשיו עוד מדרגה של סיכון, וזה חייב להתבטא בזירת המטבע ובמניות.
אבל מה קרה עד כה בשוק שלנו? נקדים ונאמר פונדמנטלית: כל הסיבות שהיו למשקיעים לשבת על הגדר המשיכו להיות קיימים ועוד כמה... איום רדום להמשך עימות הרפורמה, הדולר העולה בגלל מה שקורה בעולם ובארץ, ההאטה האמיתית בסקטורים רחבים במשק היצרני (ההיי-טק), ובעיקר, תחושת הלא נוחות הכללית, המונעת רצון המשקיעים להאמין בשוק שלנו, יותר מאשר השוק האמריקאי והגלובלי. לכן, כאשר עלו, או ירדו, בעולם, אנו, בגדול, נשארנו במקום, כאשר הבנקים, והנדל"ן, האנרגיה, והטכנולוגיה, העבירו ביניהם את המקל של ההובלה היומית של המדדים שנשארו בתחום דשדוש צר ומתמשך.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
עיני העולם הפיננסי כולו דבוקות למסכי המחשבים, ומחכות להגעה לרמות המדוברות: 4100-4200. שם, לכאורה, יש לקנות את המדד, שיעלה אז במגמה חדשה מעלה, בגלל העונתיות החיובית של סוף השנה. למה "לכאורה"? כי, אני שואל אתכם: האם אתם מכירים מצב שבו כולם יודעים משהו, ומחכים לאותו משהו, והוא קורה בדיוק כמצופה? לצערי, הניסיון שלי בשוקי ההון השונים אומר לי בדיוק ההיפך.
מה שידוע ומובן, מקובל ומקובע במוחם של רבים, חייב להיות מבוטל כתסריט ריאלי. מה שכנראה יקרה הוא שונה, אבל איננו יודעים באיזה "שוני" מדובר... בסופו של דבר, אני עדיין חושב שיתקיים ראלי סוף שנה, כמעין "שירת הברבור האחרונה", לפני שהמציאות הקשה של תופעות הלוואי של הריביות והתשואות באג"ח יתגשמו במחירי השוק. בינתיים, השלילה עדיין שלטת אבל מאטה. ראו את ההיסטוגרמה של ה-MACD. זו מייצגת את התאוצה של השלילה והיא יורדת.
מהתגובה של השוק לנתוני התעסוקה, ביום שישי האחרון, (ירידה גדולה, ולאחר מכן .יייייייייי) אנו מבינים שהשחקנים הגדולים יכולים "לעצב" את המהלכים היומיים כאוות רצונם, ושאנו יכולים לבחון רק את המגמות הבינוניות והלאה. לכן, אומר כך: כרגע, 4300 היא הגבול העליון של המדד לקביעה של פריצה. ו-4050 הוא הגבול התחתון של שבירת אמת. זה מרחק גדול, אבל זה הכי טוב שאפשר. אני מניח שלקראת ההחלטה האמיתית התחום הזה יתקצר לו במקצת.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
הרבה מאוד השתנה מאז בוקר שבת. ההנחה היא שאנו נראה ירידות במניות, ועלייה בדולר, בימי ראשון ושני הקרובים. כמה זמן ייקח עד שנראה התייצבות? הדבר תלוי ביכולת הממשלה להראות לנו שהיא פועלת בתקיפות, בתבונה, ובהרמוניה עם רצון העם, ודעות ה"חכמים" בתחום. ואחרי שאמרתי את כל זה, יש תועלת בהבנת מה שקרה עכשיו. מדוע? כי זו השגרה שאולי תהיה אחרי השלבים הראשונים המוצלחים של מלחמת החורמה בחמאס ותומכיו. ואלו הדברים שהיו מיועדים לכם, קוראי הנאמנים, אילו לא היינו נאלצים להיות קשובים לאירועי העימות החדש:
ציינתי בפורום דומה שרצועות הבולינגר, הנמצאות על המדד בגרף, מייצגות בצורה הטובה ביותר את האזורים של הסיכוי-סיכון. דהיינו, כניסה בפריצה, או בשבירה בגבול העליון או התחתון, בסגירה, כאשר ה-SL הוא אזור הגבול הנגדי. כמו כן, ציינתי אז: יש גם מצב של פריצות או שבירות שווא שיכולות להופיע בגלל המצב המוזר של שעות, וימי המסחר השונים, בינינו והעולם. במיוחד בחגים.
וזה בדיוק מה שקרה: בגדול, מדד המניות העיקרי לא זז ממקומו. הדשדוש בין 1830-1900, אשר הצטמצם לזמן מוגבל ל-1820-1850, נשאר כשהיה. הירידות המשמעותיות של הסנופי (4600-4200) לא נראות כאן בכלל. יותר מכך נציין תופעה מדהימה: הבנקים שחוטפים בעולם נסחרים אצלנו מעל שיא כל הזמנים...
אנו חיינו בבועה של אדישות. הקמפיין של ההשקעה ב-S&P500, על ידי גופי השקעה גדולים אצלנו (בשיא של המדד...) הצליחו להקטין עוד יותר את החלק הפרטי בבורסה הישראלית, כאשר החלק המוסדי פשוט הסתכל, וניסה לעמוד ולא לעשות שינויים גדולים. איך זה יכול להשתנות? בעיקר אם עננת הרפורמה תעלם, אבל, גם, אם נראה התפתחות מסיימת במסלול הנרמול של הריביות בבנק ישראל, נגיד חדש, דולר מתייצב, ושוקי חו"ל ברורים. בקיצור, זה ייקח עוד קצת זמן.... רמות: אתם לא צריכים אותי בשביל זה: החיובים צריכים 1900 ומעלה, והשליליים, 1800 ומטה.
ולסיום אומר: זו תקופה ארוכה שלאירועים ביטחוניים לא הייתה השפעה ארוכת ימים על שוקי המט"ח והמניות. יש לי נטייה לחשוב שהאירוע שלפנינו יכול להיות ה"יוצא מהכלל שיוכיח את הכלל". נדע זאת, אחרי השוק הראשוני, וכאמור, התפתחות המלחמה, וקבלתה על ידי גופי ההשקעה הגדולים בארץ ובעולם.
· התייצבות אחרי הירידות הגדולות של 2022,
· בניית בסיס עליון כפלטפורמה להמשך מעלה (דשדוש בין 3800 ו-4200-4050, מתחילת השנה ועד מאי,
· לאחר מכן, פריצה חזקה מעלה עד אוגוסט (4200-4600),
· השלב האחרון הוא התיקון הטכני הקלאסי במיוחד, הבנוי משלושה גלים יורדים: 4600-4350, 4350-4530,והירידה האחרונה שסופה איננו יודעים עדיין, למרות ש-4200 נראית סבירה.
האם יש כאן סימני דאגה ממיתון? מקצב עליות הריביות? ולאחרונה, מהקריסה ההיסטורית של האג"ח הממשלתי, כאשר זה הארוך טווח מככב בצורה כה ברוטאלית? ממש לא. אני מסיק מכך שנעשים צעדים שונים ומשונים, על ידי קובעי המדיניות, כדי להביא לרוגע, והתנהלות המסודרת של השווקים. אזכיר שנקודת המפנה של כל הרוגע הזה נמצא כולו בתגובה של הממשל, ושל הבנק המרכזי, כאשר החלו להסתמן הקשיים הראשונים במערכת הבנקאות, ובמיוחד, בזו האזורית.
נפילת כמה בנקים (SVB, וכו...), ועקב כך, יצירת מנגנון חדש של נזילות (BTFP), שבעזרתו נטרלו את ההפסדים במאזני הבנקים מהירידה הגדולה של האג"ח, כל אלו יצקו בטון חדש של יציבות מתחת לרגלי וול-סטריט, והשחקנים הקובעים בה. כמו כן, העובדה שרק 7-10 מניות הביאו את המדדים לחיוב, ו-493-490 מניות על הקרשים, או בדרך אליהם, פשוט לא עניינה ויצרה עוד שלב של הרגעה: לא צריך להתחשב ברוב רובו של השוק! מספיק לדאוג לאפל, טסלה, אנוידיה, וכו....
גם כל נתוני החולשה בעולם הייצור, הייצוא, עסקאות הנדל"ן, הנדל"ן המסחרי, וגם הגידול בחוב של המדינה, של החברות, ושל הפרטים, גם אלו לא מזיזים, בינתיים. מצבן העגום של סין ואירופה לא עקמו אפילו גבה אחת, כאשר ניתן לייצר רווחים אדירים בעזרת הימורי נגזרים תוך יומיים, שבועיים, חודשיים, על אותם מדדים קובעים. יותר מכך: וול-סטריט שינתה כמה פעמים את ההתייחסות שלה לנתוני המקרו: טוב זה רע, טוב זה טוב, רע זה טוב, ורע זה רע. הכול בהתאם למה שהכי כואב כמחיר הסגירה בימי הפקיעה.
אגב, ביום שישי האחרון ראינו דוגמא מייצגת: נתוני התעסוקה הגבוהים מאוד מהצפוי (כחלק נוסף מבלבול המוח שקיבלנו מאוסף מקורות המידע השונים בתחום הזה – JOLTS, ADP, אבטלה, אחוזי פיטורים, וכו...) גרם לתגובה מיידית "נורמאלית" של ירידות חדות בחוזים על המדד. איך הוא סיים את היום? בפלוס 1.18% (!), וזאת כאשר התשואות של האג"ח הארוך המשיכו את מסלולן מעלה, והאג"ח קרס לו... ציפיות האינפלציה גברו, הריבית הפדראלית כנראה תעלה שוב, ומדדי המניות? הם עולים...
מכאן, נאמר: מי שחשב לראות בניתוח הטכני של המגמות תוספת מעניינת ומועילה לרקע הפיננסי-פונדמנטאלי-מקרו-כלכלי, יהיה חייב לתת לאלמנט של תנועת המחיר דגש הרבה יותר גדול. זאת, עד שנראה שהשווקים מתייחסים ברצינות לעובדות בשטח בכלכלה הגלובלית האמיתית ובגורמי הסכנה הפיננסיים.
זה המקום להזכיר את התחזית הבנויה על אותו מבנה מחירים, יחד עם העונתיות המפורסמת כל כך: אזור 4100-4200, או קצת נמוך מזה, אמור לשמש את רמת התמיכה שממנה השוק יחל את ראלי סוף השנה. איך זה יקרה? אולי התשואות של האג"ח יתייצבו? אולי תחל רוטציה של סקטורים? אולי יגיע סנטה-קלאוס? מה זה כבר משנה... לתנועה יהיה הסבר. אם, כמובן, היא תתרחש כמצופה, ולא "יישבר" משהו בעולם האמיתי לפני כן.
ומה לגבי השוק המקומי? כל מה תכננתי לכתוב עליו קצת התיישן לו, אחרי מטח הטילים של השבת-חג, והחדירה של מחבלי החמאס בעוטף עזה. מספר ההרוגים-פצועים-חטופים, יחד עם הכישלונות הברורים של המודיעין וההגנה על האוכלוסייה בקו הראשון, כל אלו הקריסו את ההרתעה שהייתה... החמאס יסבול מאד, אבל, האויבים והידידים שלנו מביטים עכשיו במעשינו, ותגובת הממשלה וכוחות הביטחון ייקבעו את אופן ההתייחסות אלינו לשנים רבות קדימה. מעבר לרוע האכזרי של מעשי המחבלים, היה עוד קרבן למעשיהם: הסכם הנורמליזציה עם סעודיה, שהיה על סף חתימה. בסקירה הקרובה על המט"ח ארחיב על השפעת נושא זה על הדולר-שקל, אבל ניתן לומר שישראל עלתה עכשיו עוד מדרגה של סיכון, וזה חייב להתבטא בזירת המטבע ובמניות.
אבל מה קרה עד כה בשוק שלנו? נקדים ונאמר פונדמנטלית: כל הסיבות שהיו למשקיעים לשבת על הגדר המשיכו להיות קיימים ועוד כמה... איום רדום להמשך עימות הרפורמה, הדולר העולה בגלל מה שקורה בעולם ובארץ, ההאטה האמיתית בסקטורים רחבים במשק היצרני (ההיי-טק), ובעיקר, תחושת הלא נוחות הכללית, המונעת רצון המשקיעים להאמין בשוק שלנו, יותר מאשר השוק האמריקאי והגלובלי. לכן, כאשר עלו, או ירדו, בעולם, אנו, בגדול, נשארנו במקום, כאשר הבנקים, והנדל"ן, האנרגיה, והטכנולוגיה, העבירו ביניהם את המקל של ההובלה היומית של המדדים שנשארו בתחום דשדוש צר ומתמשך.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
עיני העולם הפיננסי כולו דבוקות למסכי המחשבים, ומחכות להגעה לרמות המדוברות: 4100-4200. שם, לכאורה, יש לקנות את המדד, שיעלה אז במגמה חדשה מעלה, בגלל העונתיות החיובית של סוף השנה. למה "לכאורה"? כי, אני שואל אתכם: האם אתם מכירים מצב שבו כולם יודעים משהו, ומחכים לאותו משהו, והוא קורה בדיוק כמצופה? לצערי, הניסיון שלי בשוקי ההון השונים אומר לי בדיוק ההיפך.
מה שידוע ומובן, מקובל ומקובע במוחם של רבים, חייב להיות מבוטל כתסריט ריאלי. מה שכנראה יקרה הוא שונה, אבל איננו יודעים באיזה "שוני" מדובר... בסופו של דבר, אני עדיין חושב שיתקיים ראלי סוף שנה, כמעין "שירת הברבור האחרונה", לפני שהמציאות הקשה של תופעות הלוואי של הריביות והתשואות באג"ח יתגשמו במחירי השוק. בינתיים, השלילה עדיין שלטת אבל מאטה. ראו את ההיסטוגרמה של ה-MACD. זו מייצגת את התאוצה של השלילה והיא יורדת.
מהתגובה של השוק לנתוני התעסוקה, ביום שישי האחרון, (ירידה גדולה, ולאחר מכן .יייייייייי) אנו מבינים שהשחקנים הגדולים יכולים "לעצב" את המהלכים היומיים כאוות רצונם, ושאנו יכולים לבחון רק את המגמות הבינוניות והלאה. לכן, אומר כך: כרגע, 4300 היא הגבול העליון של המדד לקביעה של פריצה. ו-4050 הוא הגבול התחתון של שבירת אמת. זה מרחק גדול, אבל זה הכי טוב שאפשר. אני מניח שלקראת ההחלטה האמיתית התחום הזה יתקצר לו במקצת.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
הרבה מאוד השתנה מאז בוקר שבת. ההנחה היא שאנו נראה ירידות במניות, ועלייה בדולר, בימי ראשון ושני הקרובים. כמה זמן ייקח עד שנראה התייצבות? הדבר תלוי ביכולת הממשלה להראות לנו שהיא פועלת בתקיפות, בתבונה, ובהרמוניה עם רצון העם, ודעות ה"חכמים" בתחום. ואחרי שאמרתי את כל זה, יש תועלת בהבנת מה שקרה עכשיו. מדוע? כי זו השגרה שאולי תהיה אחרי השלבים הראשונים המוצלחים של מלחמת החורמה בחמאס ותומכיו. ואלו הדברים שהיו מיועדים לכם, קוראי הנאמנים, אילו לא היינו נאלצים להיות קשובים לאירועי העימות החדש:
ציינתי בפורום דומה שרצועות הבולינגר, הנמצאות על המדד בגרף, מייצגות בצורה הטובה ביותר את האזורים של הסיכוי-סיכון. דהיינו, כניסה בפריצה, או בשבירה בגבול העליון או התחתון, בסגירה, כאשר ה-SL הוא אזור הגבול הנגדי. כמו כן, ציינתי אז: יש גם מצב של פריצות או שבירות שווא שיכולות להופיע בגלל המצב המוזר של שעות, וימי המסחר השונים, בינינו והעולם. במיוחד בחגים.
וזה בדיוק מה שקרה: בגדול, מדד המניות העיקרי לא זז ממקומו. הדשדוש בין 1830-1900, אשר הצטמצם לזמן מוגבל ל-1820-1850, נשאר כשהיה. הירידות המשמעותיות של הסנופי (4600-4200) לא נראות כאן בכלל. יותר מכך נציין תופעה מדהימה: הבנקים שחוטפים בעולם נסחרים אצלנו מעל שיא כל הזמנים...
אנו חיינו בבועה של אדישות. הקמפיין של ההשקעה ב-S&P500, על ידי גופי השקעה גדולים אצלנו (בשיא של המדד...) הצליחו להקטין עוד יותר את החלק הפרטי בבורסה הישראלית, כאשר החלק המוסדי פשוט הסתכל, וניסה לעמוד ולא לעשות שינויים גדולים. איך זה יכול להשתנות? בעיקר אם עננת הרפורמה תעלם, אבל, גם, אם נראה התפתחות מסיימת במסלול הנרמול של הריביות בבנק ישראל, נגיד חדש, דולר מתייצב, ושוקי חו"ל ברורים. בקיצור, זה ייקח עוד קצת זמן.... רמות: אתם לא צריכים אותי בשביל זה: החיובים צריכים 1900 ומעלה, והשליליים, 1800 ומטה.
ולסיום אומר: זו תקופה ארוכה שלאירועים ביטחוניים לא הייתה השפעה ארוכת ימים על שוקי המט"ח והמניות. יש לי נטייה לחשוב שהאירוע שלפנינו יכול להיות ה"יוצא מהכלל שיוכיח את הכלל". נדע זאת, אחרי השוק הראשוני, וכאמור, התפתחות המלחמה, וקבלתה על ידי גופי ההשקעה הגדולים בארץ ובעולם.
