בתדרוך עיתונאים שקיים בנק ישראל היום (שני 9/10, 14:30), נאמר כי מתחילת השנה מזהים פיחות יתר של בערך 10% שנובע מחוסר הודאות הפוליטית, לא מצאנו לנכון להתערב בשוק, שכן השוק מתמחר מחדש את פרמיית הסיכון של ישראל, וזה בא לידי ביטוי בשער.
המצב הנוכחי הביא אותנו להתבדרות בשוק המט"ח. אנחנו במצב בטחוני חסר תקדים, וההערכה היא חשש להתבדרות. לפני פתיחת המסחר, השער נשק ל-4 שקלים. באסיה זה עבר את ה-4 בשקלים, והגיע ל-4.2-4.3 שקלים לדולר, לכן רצינו להפחית את אי הוודאות בשוק, על מנת למתן כמה שניתן אירועים של תגובות יתר בשוק, ולהבטיח את הפעילות הסדירה של השווקים.
אנחנו עדיין נמצאים בתחילת האירוע, וקשה לדעת איך האירוע יימשך. נכון שההשפעה חדה, אבל חששנו ממצב קיצון. חששנו ממצב במהלך הקורונה, פדיונות גדולים של משקי הבית, שהיה מביא למכירות גדולות של נכסים שקליים, והיה מוביל לירידות שערים חדות, ולמצוקת נזילות. האפשרות שנתנו למוסדיים ולקרנות הנאמנות, זה מאפשר לא למכור נכסים בגין הפדיונות ולתת לשוק מרווח של זמן להתייצב.
בנק ישראל לא מגיב לגבי שער הריבית. קצב התוכנית, לא ניתן להודיע מראש. הוקצב סכום בהתאם להתפתחויות בשוק. מוקדם לחשוב על הפעלה של כלי הריבית. נפעל בכל הכלים שעומדים לרשותנו.
לגבי הסכום, של עד 30 מיליארד דולרים, ככל שיידרש במסגרת התוכנית, אין כוונה לפרוץ את המסגרת של 30 מיליארד דולר. התוכנית מיועדת לטיפול באירוע הבטחוני.
בנק ישראל אמר כי לא שולל רכישות אג"ח קונצרני, ממשלתי, ריפו לבנקים, הכל בהתאם להתפתחויות בכלכלה ובשווקים.
בתשובה לשאלת FUNDER, גולן בניטה אמר כי לבנק ישראל אין טריגר ספציפי בשערים. בנק ישראל פועל למתן תנודות בשער, ולהבטיח פעילות סדירה של השוק. כשיש מצוקת נזילות, אנחנו מספקים נזילות, וכשהשוק יציב אנחנו יוצאים. בנק ישראל לא פועל בשוק הנגזרים.
לגבי יבואנים שנאלצים להתמודד עם שער חליפין תנודתי, בנק ישראל הגיב כי הוא לא פועל ביחס ליבואנים.