BTB מציעה לאמץ את הגישה שלה לאשראי לעסקים שיינתן באחת משתי דרכים

1. בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ ("BTB") הינה פלטפורמה לתיווך באשראי כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 ("החוק");  מאמציה של BTB נשאו פרי ובשנת 2022, הצטרפה BTB כנותן הלוואות בקרן בערבות המדינה.

2. בעת זו, בזמן מלחמת חרבות ברזל אשר החלה לצד משק עם צמיחה נמוכה, לאחר 10 העלאות ריבית וכאשר מטבע הדולר נמצא בשיא ועמם התייקרויות רבות ועליות מחירים. מצויים כל העסקים הקטנים בישראל במצב של קושי מתמשך וחוסר וודאות עסקית וכך גם כלכלת ישראל. 

3. דא עקא, עסקים אלו סובלים תמיד ממחנק אשראי ומחוסר אפשרות לגייס אשראי בנקאי וכעת, המצב חמור אף יותר, בין היתר בשל קשיי נגישות לבנקים וגם, לאור העובדה שהשוק החוץ בנקאי עצמו מצוי בתקופה קשה.   

4. למרבה הצער, התשתית הפיננסית נשלטת כיום בידי הבנקים.  בין אם מדובר בקווי אשראי, חשבונות בנק ומערכות תשלומים והנגישות לאשראי – גם כן.  בתקופה קשה זו, מציעה BTB לאמץ את הגישה שלה לאשראי לעסקים שיינתן באחת משתי דרכים: (א) העמדת כספים ל-BTB לטובת הלוואות לעסקים בריבית שתקבע המדינה – כספים אלו יועמו כהלוואה לעסקים בריבית ובתקופה שתקבע המדינה (ב) מתן ערבות מלאה (100%) להלוואות שתיתן BTB באמצעות משקיעיה לעסקים קטנים ובינוניים על פי תנאי BTB הקיימים כיום ובתקרת ריבית של פריים עד פריים + 3.5 אחוזים

5. היתרון בדרך פעולה זו, הוא ביצירת נגישות מיידית עבור העסקים לנותן האשראי עם יכולת תפעול מיידית.  

6. סעיפים 3 ו-4 לחוק בנק ישראל קובעים כי מטרותיו של הבנק (ראו סעיף 3 (2) "לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים..." וכן, (3) לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה." 

7. על מנת לעודד את זרימת האשראי במשק והנגשתו ללווים, בדגש על העסקים הקטנים, הבינוניים והזעירים מוצע כי בנק ישראל ילווה כספים גם לגופים שאינם בנקים מכוח סעיפים 3 ו-4 לחוק בנק ישראל. 

8. בנק ישראל רשאי לתת הלוואות ומימון לגופים פיננסיים שאינם בנקים. השאלה היא, מה יהיה סוג הביטחונות הנדרש מהם כדי לקבל הלוואות מסוג זה.

9. לשם קבלת האשראי האמור, מציעה BTB להעמיד כבטוחה, חוזי הלוואה הקיימים ב-BTB לרבות חוזי הלוואה המגובים בשעבוד של נכס נדל"ן או כסף. 

10. קיימות דוגמאות בעולם לעסקאות מסוג זה (המכונות גם עסקאות ריפו). הבנקים המרכזיים באירופה ובבריטניה מקבלים כבטוחות לא רק נכסים סחירים אלא גם נכסים לא סחירים. בפרט, הנכסים הלא-סחירים המתקבלים כוללים אף תיקי הלוואות שלא אוגחו.

א. הבנק  המרכזי האירופי (ECB): ה-ECB מקבל כנגד העמדת מימון שלל סוגי בטוחות, כולל נכסים סחירים ונכסים לא סחירים.  כדי להיות זכאי למימון מהבנק המרכזי, על גוף להיות מוגדר על ידי ה-ECB כנותן אשראי. כיום, גם חברות פינטק זכאיות להיות מוגדרות כנותנות אשראי, ככל שהן עומדות בתנאים שהציב ה-ECB. תוכנית ה-ACC (Additional Credit Claims) של ה-ECB, שהושקה עוד טרם פרוץ משבר הקורונה, מאפשרת לקבל מימון כנגד בטוחות בדמות הלוואות לא מאוגחות. בנוסף, אין חובה שההלוואות תהיינה מדורגות, אך הן לא יכולות להימצא בכשל.  יתרה מזאת, כתוצאה ממשבר הקורונה, ה-ECB אף העניק הקלות בנושא הבטוחות והתספורות.

ב. הבנק המרכזי הבריטי (BoE): בבריטניה, מגוון גופים רשאים לבצע עסקאות ריפו עם הבנק המרכזי, ובהם בנקים, building societies וגופי השקעות שעומדים בתנאים מסוימים. כלל הגופים הללו רשאים להעמיד כבטוחות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים והלוואות צרכניות, כאשר ההלוואות אינן נדרשות להיות מאוגחות.  יש לציין שגם טרם משבר הקורונה ניתן היה לעשות זאת. אף שהגופים שרשאים לבצע עסקאות ריפו אל מול הבנק מפוקחים, הפיקוח עליהם אינו בהכרח באופן מחמיר כמו זה המתבצע על בנקים. עם זאת, בעת ביצוע עסקאות ריפו הם זוכים לתנאים זהים לאלו להם זכאים הבנקים.

2. אנו סבורים כי לבנק ישראל מוקנות בחקיקה אפשרויות שתאפשרנה גיבוש פתרונות פרקטיים שיאפשרו את השגת התכלית האמורה – 

א. לפי חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, תשס"ו-2006, עסקאות מכר חוזר ניתנות לביצוע בניירות ערך. החוק מתייחס לניירות ערך כאמור במספר אופנים שונים. לצד הגדרה הכוללת התייחסות להיות נייר הערך סחיר, ניתנת הגדרה חלופית, המתייחסת לאופן בו נייר ערך מוגדר בחוק החברות, תשנ"ט-1999. תחת חוק החברות, נייר ערך אינו נדרש להיות סחיר, אלא הוא יכול להיות סדרת אגרות חוב, דהיינו מסמך שהנפיקה החברה המעיד על התחייבות כספית ומגדיר את תנאיה (למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה במהלך עסקיה).

ב. מעבר לכך, בהתאם לחוק בנק ישראל התש"ע - 2010, בנסיבות מיוחדות רשאי בנק ישראל להעמיד אשראי לא רק לתאגידים בנקאיים אלא גם לגופים פיננסיים שאינם מהווים תאגיד בנקאי.

3. בהתאם לאמור לעיל, אנו סבורים שההצעות לעיל, תאפשרנה לנותני אשראי חוץ בנקאיים מפוקחים להעמיד אשראי לעסקים קטנים וזעירים, תוך העמדת בטוחות לבנק ישראל בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בבנקים מרכזיים ברחבי העולם.

4. מתן אשראי כנגד בטוחות – בנק ישראל יעמיד ל-BTB אשראי כנגד בטוחות בדמות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, בכפוף לשיעורי תספורת שיוגדרו על ידו. העמדת האשראי תוגדר כהלוואה כנגד בטוחות לתאגיד שאינו בנקאי, בהתאם לנסיבות המיוחדות המגודרות בחוק בנק ישראל. זאת בדומה לבנקים מרכזיים בעולם, אשר מעניקים אשראי למגוון רחב של גופים גם בעסקאות שאינן מוגדרות כריפו.

5. יובהר כי BTB הינה חברה וותיקה אשר החלה את פעילותה בחודש פברואר 2014. מאז ועד היום, ניתנו באמצעות BTB הלוואות בהיקף של למעלה מ-3.5 מיליארד ₪ לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בישראל ומשכנתאות – הכל מכספו של הציבור. מדובר בהלוואות לצמיחה, לתקופה ארוכה (6-8 שנים) ללא שעבודים ובסכום של עד 1 מ' ₪  אשר ניתנו לבעל העסק ו/או לעסק. כיום, באפשרותה של BTB להעניק גם הלוואות בסך של עד 6 מ' ₪.

6. בשנת 2021 יזמה BTB יחד עם משרד הכלכלה מיזם למתן הלוואות בהיקף של 250 מ' ₪ לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו מהקורונה ו/או שמיצו את תקרת האשראי בקרן בערבות המדינה.  בתוך כ-12 חודשים השלימה BTB את המכסה ומעל 450 עסקים זכו לסיוע בדמות הלוואות בסך כולל של 255 מ' ש"ח. 

7. יודגש כי BTB היא גוף הדומה במהותו לבנק בעיקר משום שאינו תלוי בגיוס קווי אשראי בנקאיים או קווי אשראי ממוסדיים.  ב-BTB הציבור משקיע את הכסף ולאחר כ-10 שנות פעילות מדובר בכסף רב ובכח רב של הציבור שרק צומח וגדל.  בכך, יכולה BTB גם להציע אשראי הוגן ולתקופות ארוכות. 

נשמח להרחיב אודות האמור, להציג מידע נוסף בפני חברי הוועדה ולעמוד לרשותכם לכל הבהרה או שאלה.