גילעד אלטשולר בראיון בלעדי למגזין FUNDER: "נכנסו לטירוף מערכות"

כך מגדיר מנכ"ל אלטשולר שחם את יישום התוכנית של הרשות לני"ע להטיל קנסות אישיים על היועצים והעובדים בבית ההשקעות. בנוסף, הוא מסביר את הסיבות לרכישת בית ההשקעות רמקו, מתי נכון להשקיע במניות הגז ומדוע לצערו לבתי השקעות קטנים בתקופה הנוכחית, יהיה קשה לפרוץ קדימה ולהפוך לבתי השקעות מובילים.

לא ניתן לסכם את השנה החולפת בשוק ההון, מבלי להזכיר את בית ההשקעות אלטשולר שחם. בית ההשקעות, תחת הניהול המשותף של גילעד אלטשולר ורן שחם, הניעו מהלך משולב בחברה של צמיחה גנרית בנוסף לרכישות ומיזוגים עד לכדי ניהול של 18 מיליארד שקלים. אם רוצים להצביע על גודל ההישג במשנה תוקף, ניתן להצביע על הגיוסים שנעשו בתחום ק. הנאמנות שם בית ההשקעות גייס יותר מ2.3  מיליארד שקלים, שניים רק לגיוסי הקרנות של הראל פיא, בקרנות המסורתיות.

לכבוד הראיון לסיכום השנה, גילעד אלטשולר מגיע בלבוש יומיומי שמורכב ממכנסי ג'ינס, חולצת פסים, טבעת ושרשרת כבדה. סגנון לבוש שתפקידו (לדעתי), להעביר שני מסרים. הראשון מסר אישי, שבו גלעד אלטשולר מנסה לומר שלמרות שהגיע לתפקיד רם מעלה בשוק ההון בישראל, הוא עדיין שומר על תכונות וערכי העבר שהביאו אותו לשם. כלומר, למרות מספר המיליארדים שבניהולו, הוא עדיין אותו גילעד הישן, זה שלפני שני עשורים הקים מעפר את בית ההשקעות עם קלמן שחם. המסר השני בא להמחיש את אופי בית ההשקעות עצמו, בית השקעות דעתני וביתי כאחד.

אך למרות השנה המוצלחת, ישנם מספר נושאים שמעוררים חשש בקרב אלטשולר. רובם עוסקים בלקיחת ההחלטות של הרגולאטור בשוק ההון. לטענתו, אם הגישה לא תשתנה בצורה מהותית, שוק ההון בעוד כמה שנים ייראה כשוק קפוא וכבד שלא יצליח למשוך אליו את הכישרונות האמיתיים שהיינו רוצים שינהלו לנו את הכסף.

קנסות מנהלתיים: "טירוף מערכות"

הליך האכיפה העיקרי הקיים כיום בחוק ניירות ערך הוא ההליך הפלילי. ההליכים הפליליים, הגיעו לשפוט במקרים בהם בדרך כלל ישנה כוונה לביצוע העבירה . ההליך הפלילי הוא איטי ויקר. בכדי לא לפגוע בהרתעה הרשות לני"ע אימצה הליך של הטלת עיצומים וקנסות אזרחיים, בהתרחשויות בהן ההפרות אינן מצריכות בירור משפטי פלילי.
מתוך כך, בתחילת ספטמבר, ועדת הכספים אישרה פה אחד הצעת החוק שמאפשרת לרשות ניירות ערך לקנוס יחידים וחברות שעברו על חוקי ניירות הערך - ואף להרחיק אותם מפעילות. באותו העניין יו"ר הרשות התבטא כי "מבחינת המשקיעים ומבחינתנו אין מתנה טובה מזו לשנה החדשה" וחשף את ההשקפה הרגולאטורית שלו על שוק ההון. בתגובה לכך בכירים בבתי השקעות, כמו כן נציגים של ממלאי תפקידים זוטרים יותר, טענו כי נחצה קו אדום באיומים בקנסות אישיים והחקיקה היא בבחינת שפיכת התינוק עם המים. גילעד הוא אחד מהבכירים אשר דבריו בנושא בלטו בחריפותם.

גילעד: בנושא הקנסות יש לי דעה נחרצת. נכנסו לטירוף מערכות. רופא או מנתח (או לצורך העניין כל בעל מקצוע אחר ) שטועים במרשם לא מקבלים קנס או הרשעה על המקום. אם היו מבקרים את שאר מרכיבי החיים, דוגמת בריאות או ביטחון כמו שמבקרים את שוק ההון, לא היה נדלק גפרור בודד או חולה יחיד במדינה. במובן מסוים זה עובד לטובת שוק ההון, אך במובן אחר - הם הגזימו !
העובדים כאשר שמעו על תוכנית הקנסות המנהלתיים האישיים של הרשות לני"ע, הזהירו אותי שאני עלול להשאר בלי עובדים. על מה אתם מחפשים לקנוס? על איזה נזק? טעויות במהלך העבודה יש כמעט בלי סוף ובכל מקום, אם בחריגות או בחשיפות, ועל כך הרשות מאיימת בקנסות של מאות ועשרות אלפי שקלים. 

כל הקשיים שמוערמים על התעשייה מקורם באותה הסיבה. ישנה תחושה ברורה של "עליהום" כי קרה משהו בשנת 2008, בעת המשבר הפיננסי ויש לחץ ציבורי "לעשות משהו". אז משתדלים לעשות, מבלי לדעת היכן באמת ישנו הצורך לפעולה ולא פוגעים בדברים הנכונים.

ניקח לדוגמה את מקרה הגז, במקרה המוזכר אני יכול להחזיק 100% מההחזקות שלי בביומד וגז בקרן מניות וזה יהיה חוקי למהדרין ודיווחתי ללקוח את מה שצריך, אך הוא לא יודע מה מוחזק לו בקרן. יש הבדל בין מה שיודע הלקוח לבין המשמעות של הדברים.

כיצד אפשר להתעלם שבשנת 2008 קרה דבר ואין כאן צורך בשינוי?

מה כבר קרה בשנת 2008 בישראל? מי שלא פעל בפאניקה, לא קרה דבר לתיק ההשקעות שלו. הוא חזר למצבו עם תשואה ריאלית נאה מאוד. האכיפה הפכה מגבילה והיא נתלית בגין תקופה שבה לא קרה כל כשל מערכתי.

בלב המשבר היו קופות גמל ואפיקים סולידיים אחרים שירדו בעשרות אחוזים?

גם ב1996 וב - 2002 היו ירידות דומות. בגופים מאוד ספציפיים היו פעולות שאינן לעניין, אך גם היום, עם כל האכיפה, אין זה אומר שיימצאו את המנהל הבא שיחרוג מהאמון שהבענו בו והפשעים יכולים להתבצע באותה הצורה גם כיום. הגענו למצב שבפריסת תקציב, מנהל חייב להניח כמה מיליונים מלכתחילה, בכדי לכסות על קנסות עתידיים.

אי אפשר להימנע מן הקנסות הללו?

אפשר, אם נבחר שלא לעבוד. אם נכריז בריש גלי שתשואות אינן מעניינות אותנו יותר, נוכל לצמצם כמעט לחלוטין את החשיפה לחריגות וקנסות. כשאנחנו רוצים לבצע עסקאות גדולות לאג"ח לעושי שוק ומניות, אנו נזכרים בגודל הבירוקרטיה ובכך שאנחנו צריכים למלא עשרות פרוטוקולים על כל עסקה, יהיו לכך השלכות, אחרת ניקנס.

"כולם מדברים על הגז"

לעת עתה, בכל הנוגע להשקעה בתחומי חיפושי הגז והנפט, בתי ההשקעות בשוק ההון מתחלקים לשניים. ישנם בתי השקעות שהקדישו לנושא אנליסטים בכירים שיסקרו את הנושא ואף השיקו קרנות נאמנות מיוחדות, שישקיעו בתחום בלבד. בה בשעה, ישנם בתי השקעות שטוענים על כך שהמודל הפיננסי של הענף, לא הגיע ליעדו ומצוי עדיין באי ודאות קרדינלית, מאפיין שמכריח אותם להתייחס בזהירות יתרה להשקעה בענף. טענתו של גילעד היא דווקא לענף התקשורת שלעיתים נדמה כי הוא דן בצורה אובססיבית בנושא שאמור להרכיב בסה"כ כ- 0.5% מתיק ההשקעות של הציבור.

האם שינית את דעתך בנושא בעקבות ההוכחה כי ישנו גז בלוויתן?

נמצאו אינדיקאטורים מוחשיים לגז גם בעבר, אם זה במאגר תמר ואם לפני חודשיים. מאידך, סביב כל הנושא עדיין ישנה אי ודאות גדולה. עדיין לא ברור מהן התמלוגים שתיקח לעצמה המדינה ומה תהיינה תוצאות שישינסקי. ועדות שונות יימשכו לכאן, לוביסטים יימשכו לשם והסיום של הנושא עוד רחוק. לא ניתן עדיין לומר שיש מודל כלכלי ברור.

ישנן שאלות נוספות שעדיין לא קיבלנו עליהן תשובה. האם עדיף לממן את הפרויקטים או לרכוש את האקוויטי. לממן את הפרויקט עצמו תחת תשואה קבועה ומובטחת, או ליהנות מתזרים רב שנתי מהגז על ידי רכישת האקוויטי.

כל התבטאות בתקשורת משנה את המחיר בצורה דרסטית וכשיש כל כך הרבה נעלמים, קשה לקבוע את מחיר.

האם חייו של מנהל כספים אינם מותאמים בדיוק למצב שבו השוק מצוי ושרוי באי ודאות מסוימת?

העניין הוא שבעוד שמגזר האנרגיה שרוי באי ודאות ברורה, ישנם תחומים בהם אי הודאות נמוכה יותר בצורה משמעותית. נכון שהנושא מלהיב את הדמיון והעליות בשנה האחרונה היו מרשימות מאוד, אך עדיין ניתן לעשות השקעות מושכלות יותר. לא כל מי שמודיע שיש לו רישיון נמצא בגדר הבטחה וראינו דוגמאות בעבר שהסתיימו במפח נפש.

יש כאן תעשייה ללא ספק שתהפוך משמעותית, אני רק מקווה שהתעשייה לא תהרוס את המדינה. הרי הכלכלה של המדינה נבנתה כאן מתוך כך שהחיים היו מלאי קשיים. מתוך הקושי הביטחוני הצמחנו את החברות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, דוגמת צ'ק פוינט ונייס. אם תצמח פה נסיכות גז, הערך האנושי בישראל ימצא בסכנה ולא אתפלא אם כולם יהפכו פה בורים שמתעניינים באח הגדול בלבד.

מה תגיד ליועצים שלקוחות וגופים מגיעים ומבקשים מהם להחזיק גז ונפט, לפחות בפרופורציה של מדד ת"א 25?

החברות בתוך המדד נמצאות בפרופורציה של כ4%-5% , המדד עצמו אמור להרכיב כ 40% מהחלק המנייתי של הלקוח, שהוא בתורו מרכיב של כ- 30% מהון הלקוח. לכן סך ענף חיפושי הגז צריך להרכיב כ0.5% מהתיק הסופי. לעומת זאת, על הנושא המינורי הזה מדברים כ-  99% מהזמן. ניתן להניח שמי שמדבר על הנושא מדי יום כל היום, הם אלו שמחזיקים הון משמעותי מתיקם בענף החיפושים. זהו מצב לא בריא, ולעיתים התקשורת משתפת איתו פעולה בצורה לא הגיונית וממלאת את הכותרות הראשיות בנושא מדי יום.

עיתון פאנדר לא חסך במילים בתוארו את הצלחת הגיוס של הון חדש לקרנות של אלטשולר שחם. חברת הקרנות של אלטשולר שחם, התקדמה במעלה טבלת ההון המנוהל השנה היישר אל עשרת המקומות הראשונים. זאת בעזרת גיוסים שנתיים של יותר מ2 מיליארד דולר. הקדימו אותה חברת הקרנת של הראל פיא ואקסלנס. לדעתו של גילעד, ההצלחה היא שילוב הכרחי של מוטיב שיווק, אך גם אסטרטגית השקעה רבת שנים שהתממשה דווקא השנה.

איך אתה מסביר את ההצלחה של ענף הקרנות לשנת 2010, מה השוני בין השנה הזו לשנה הקודמת לה?

המהלך של 2010, הגיעה כתוצאה מתוצאות הקרנות, כל מה שקשור לאג"ח מדינה, אין ספק שבלטנו לטובה. זאת, משום אסטרטגיית רבת שנים וחלק גדול מהיועצים הבינו שיש לתת משקל לאסטרטגיה. הרבה שנים דיווחנו וייעצנו על השקעה באג"חים ארוכים והשנה בעקבות התממשות התרחיש, העריכו את היכולת שלנו בניהול אגרות המדינה. בנוסף כדאי לציין את אנשי השקעות שלמדו לנצל סיטואציות, בעיקר בהנפקות הגדולות בשוק. כמובן שדאגנו להעביר את המסר ליועצים על ידי שיווק.

האם הגיוס מקשה עליכם על ההתנהלות לנצל הזדמנויות?

אנחנו לא יכולים להגיד עדיין שאנחנו בין הגופים הגדולים, אך יש כבר לא מעט בעיות בתחום הזה. למזלנו, התחום בו אנחנו פעילים יותר, תחום האג"ח מדינה הוא סחיר מאוד, לעומת האג"ח הקונצרני בו מאוד קשה לעבוד ללא השלכות לגודל, כמו גם בשוק המניות (חוץ אולי ממניות המעו"ף). כמו כן ב 2010, הצרכנים לא קנו רק "קומודוטיס", כלומר לא רק  צמוד בינוני או צמוד קצר, אלא רכשו לא מעט קרנות שגמישות יותר בהשקפה שלהן. קרנות שנתנו למנהל הקרן או לגוף המנהל לבטא את עצמו ודעתו לגבי השוק והוא מחליט מה המח"מ או האם לשלב יותר בתיק אג"ח קונצרניות? או דווקא שקלי ומדדי.

"הרכישה"

באמצע השנה, שוק ההון התבשר על הרכישה של אלטשולר שחם את בית ההשקעות רמקו. בעבר התבטא גילעד על כך שבית ההשקעות שברשותו חיפש "להתחזק" בשדרת ניהול השקעות של אג"ח קונצרני, שהיה חסר דאז לבית ההשקעות ויכול היה להתמלא על ידי רמקו. הסבר זה מוביל להנחה שאם אלטשולר שחם מחפשים להיות גורם מוביל בשוק ההון הם ימשיכו ב"מסע רכישות". אולי בבית השקעות שמתמחה באפיק מנייתי חו"ל. 

אנחנו מחפשים תמיד מנהלים טובים, אך לא בהכרח לשם מיזוג או רכישה. לגבי המיזוגים והרכישות, הגברת הרגולציה דורשת יותר משאבים ודוחקת בבתי ההשקעות להפוך לגדולים ומשמעותיים יותר בכדי שהעסק יהיה לבסוף רווחי. מערכות המחשוב, הבקרות והפיקוח, מחייבות ניהול של יותר נכסים. רמקו לא הוסיפה נכסים משמעותיים לחברה, אך היא הוסיפה איכויות בתחום ניהול האג"ח הקונצרני, שרצינו להוסיף לחברה.

המצב אותו אתה מתאר מגלם חסרנות מסויימים?

ללא ספק, בנתונים של היום, חברה כמו אלטשולר שחם לא הייתה קמה, פשוט לא היה לה את היכולת. חסמי הכניסה הפכו כל כך גבוהים, שהם משנים את אופיו של שוק ההון. אנו מאבדים את היזמות של האדם הקטן שרוצה להביא רעיונות חדשים לתעשייה ולפתח נישות מסוימות בשוק ההון.

משיחות שאני מקיים עם מנהלי תיקי השקעות קטנים יותר, אני מבחין בשינוי מהותי שחל בהשקפה בשנים האחרונות. אם פעם החלום היה להצליח בגדול ולהפוך לבית השקעות לגיטימי בשוק, היום הרצון של המנהלים הקטנים הוא לגייס כספים לניהול, בסך של מאות מיליוני שקלים ואז להירכש על ידי בית השקעות גדול יותר. הם איבדו את החזון להגיע לחברה גדולה, כאשר הם הבינו במה זה כרוך ומחפשים לעשות "אקזיט" מהיר. הם לא חולמים להיות " אקסלנס הבא, אי בי אי הבא או ילין לפידות הבא".

הייתי שמח שברשות היו אנשים שמגיעים מתוך התחום. הרבה מצבים בעבר, שבהם נעשו עניינים לא סימפטיים בתיקי לקוחות הגיעו לבסוף להרשעה. עם זאת, ישנן פעולות שנעשות בתיקי השקעות שהן חוקיות אך מסריחות וכדאי לזהות אותן בטרם מתרחש הכישלון העתידי. אם היה ברשות לני"ע עובדים שהגיעו משוק ההון היה להם קל יותר לזהות את התיקים הללו. דוגמת תיקים שמורכבים ממניה אחת, או תיקים שקופצים בתשואה גבוהה מדי בזמן קצר או גופים שמגלגלים את התיק אין סוף פעמים בשביל העמלות.

האם תמליץ לרשות לפעול בכדי להגביר את השקיפות?

מי שרוצה לדעת את המידע, יש לו את היכולת. היועצים הפנסיונים שומעים מה האסטרטגיה, הם כן מתעניינים ושואלים שאלות.

מה לגבי הרפורמה ששר האוצר ופרופ' שריג מנסים להעביר בתחום קופות הגמל?

אני מסרב להתייחס עד שלא תהייה הצעה קונקרטית שתוגש. בכל אופן, הייתי שמח ששר האוצר יפתח ק"ג משל עצמו, שתשמש מעיין בנצ'מארק. מי שרוצה, ינהל שם הכסף בחינם, אך שלא יקדישו להם אגרות מיוחדות. מצד בית ההשקעות, ישנן דרישות אינסופיות, אך צריך בכל זאת שיהיו רווח כנגד.

איך מתכוננים לכניסה של הקרנות הזרות?

קודם כל, יכול להיות שזה יעורר את הקרנות בחו"ל. הקרנות המקומיות לא נפלו בהישגיהן מקרנות מעבר לים. כשמדברים על אג"חים גלובאליים, אני לא רואה כיצד יש יתרון לבית השקעות חיצוני. בסופו של יום זה עניין של אנשים, מי מנהל ואיך.

הכניסה של הקרנות הזרות לארץ הצריכה התאמה ושינוי מסוים של דרך הפצת הקרנות המקומיות דרך הבנק. המאבק הידוע שסבב תחת הצורך הזה הוא ביטול עמלת ההפצה של הבנקים במכירת קרן נאמנות. לאחר הרצון לביטול כולל, הרצון כיום הוא להפחית את עמלת ההפצה של הקרנות המנייתיות ל 0.4% ובהתאם לכך להוזיל את דמי הניהול בקרנות. גילעד מאמין שהעיסוק בעמלות הניהול בקרנות הנאמנות שונה מהעיסוק בקופות הגמל:

הנהר זורם ואם מציבים לו מכשול הוא בכל זאת ימצא את הים. מה שקורה כיום, הוא שאנחנו נמצאים באיזון יחסי בין הבנקים לבית ההשקעות בתחום הקרנות והשוק מאוד תחרותי. ההבדל המהותי בין הענפים הוא שבגמל כל יצרן יושב על מלאי מסוים. בקרנות נאמנות, המנהלים חווים בכל עת גיוסים של כסף חדש, לכן התחרות תעשה את שלה.

כמו כן, לעומת הקרנות בהן לבנק יש בלעדיות בהפצה, בקופות הגמל יש את המאבק בין הבנקים לבין הסוכנים, לכן נוצר קונפליקט תמידי בין הסוכנים לבנק ועל הממונה לתת את הדעת ולעשות סדר בתחום זה. בגמל והפנסיה יש כוח משמעותי למעסיקים, בגמל יש עוד תחרות על הצרכן מה שלא קיים בענף הקרנות.

למרות שהחלוקה לשנים, היא חלוקה ערטילאית, ישנם הרבה לקוחות שמוצאים לנכון להשתמש בתקופה זו לשנות השקפה ואסטרטגיה לקראת השנה הקרבה. מה תמליץ ליועץ  שמחפש לא להפסיד כסף בשנת 2011 וליועץ שמחפש להרוויח כסף בשביל לקוחותיו?

דבר ראשון,  אני מבין את היועץ. כולם אמרו לו לקצר את טווח האגרות שברשותו, אבל ישנו סיכוי סביר מאוד שכשכולם טוענים את אותו הדבר, המחיר כבר מגולם במחיר האג"חים הארוכים.
אם במניות עסקינן, היועצים שהמליצו על קרנות 90/10 או אף חשיפה אפסית למניות, עתה שוקלים לשנות את המינון , עליהם להבין שעשו את טעות מלכתחילה. האוכלוסייה שמגיעה לייעוץ בבנק, המינון הקבוע המתאים לה בסיטואציות רגילות הוא חשיפה של 75/25 למניות ואג"ח סולידי בהתאמה.

ההתאמה לא נעשית בהתאם לגיל?

אנשים יוצאים לפנסיה בגיל 65, עם זאת נותרו להם עדיין עשרים שנה לחיות בערך. עד אז הם אמורים להסתפק בתשואת מק"מ?
לא צריך להגזים בחשיבות שנותנים לגיל בתיק ההשקעות. אם תיק ההשקעות הוא לטווח קצר, עדיף לא לקחת עליו סיכונים. בכל אופן, מה שמתאים להם, הוא אותו המינון 75/25. כל הריצה אחרי הקטנת והגדלת מניות, הציבור תמיד מפסיד מזה. רק כשחשים שנוצרת לה ממש בועה, צריך להתחיל לקצץ כמו במקרי בועת האינטרנט. הנוהג לעשות שינויים דרסטיים משנה לשנה הוא אסטרטגיה לא נכונה. פה שוק הקרנות יכול דווקא ללמוד משוק החיסכון לטווח ארוך, כאשר רוב הציבור בחר לא לעשות את השינויים המהותיים בעת השינויים בשוק ההון. החוסכים חייבים להסתכל קצת יותר רחוק.

מבין הענפים בתחום המניות, האם יש ענפים מסוימים שאתה רואה צורך להגדיל בהם את החשיפה?

הבנקים הגדולים נראים כהשקעה סבירה. נדל"ן מניב ובמיוחד חברות עם אפשרות לנדל"ן מניב בחו"ל- ישנם הרבה הזדמנויות בארה"ב כאשר הבנקים מנקים מאזנים. ישנם גופים שהוכיחו את עצמם לאורך שנים כמקבלי החלטות נכונות ומנצלי הזדמנויות.

החברות שמחזיקות בחברות התקשורת, למרות שהרגולאטור מציק בענף עצמו, נסחרות בדיסקאונט מסוים, אני מאמין שהדיסקאונט יצטמצם לאורך הזמן. בביטוח, אני לא רואה צמיחה ברווחים.

מה לגבי אינפלציה וריבית?

אני מסרב לחזות ולהצביע על אינפלציה עתידית. בכל הנוגע לריבית, למרות רצונו של הנגיד להילחם במחירי הנדל"ן, הוא לא יוכל להעלות את הריבית בצורה נמהרת ומשמעותית. השיקול הנגדי הוא החולשה של מטבעות זרים אל מול השקל ובארה"ב קשה לראות עליית ריבית עתידית שתתמוך בדולר, לכן לא נראה כ מצב זה אמור להשתנות. ניתן להניח ש- 3% ריבית בסוף השנה ו- 4% בעוד שנתיים, הן תחזיות הגיוניות.

כיצד זה ישפיע על שוק המניות? 

אם העולם ייכנס לתהליך של צמיחה כלכלית ובנוסף המשק האמריקאי ישקף צמיחה ללא תמריצים ועזרה פיסקאלית שוק המניות יגיב בהתאם בחיוב. אם עליית הריבית תגיע על רקע של לחימה בהתחממות נוספת של שוק הנדל"ן המקומי, שוק המניות יתאכזב מההחלטה ויחלש.

אחד מן הענפים שלא הצליח להתרומם משמעותית מאז המשבר הפיננסי הוא שוק האנרגיה הירוקה. משום כך, בענף הקרנות נותרו רק צמד קרנות שמשקיעות בתחום, קרו מבית ההשקעות של מיטב ושל אלטשולר שחם. האם תשקלו לזנוח את התחום ולבטל את קיום הקרן?

טעות בידיך! הקרן הירוקה צריכה להיחשב כהצלחה. מיום הקמת הקרן ועד תחילת השנה, הקרן הניבה תשואת יתר, ממדד ה- S&P, כשהאחרון מהווה מדד יחס טבעי לקרן. יש לזכור שהקרן היא קרן חו"ל וכמעט כל נכסיה מתומחרים בדולרים. נתון זה פגע בצורה משמעותית בהישגיה לאורך זמן. נכון אל מול אלטרנטיבות כמו מדד ת"א 100, היא נראית פחות אטרקטיבית, אך כל אפיק חייב להימדד אל מול מדד יחס המתאים לו ובסביבה הרלוונטית בה היא פועלת. לעומת קרן חו"ל מן המניין ללא הגנות מטבע, הישגיה בהחלט מנחים את הדעת.

אם כך הדבר, מדוע הקטגוריה הירוקה עצמה הולכת ומדלדלת?

ישנם בתי השקעות שרצים אחר אופנות. אנחנו דאגנו לפתח התמחות מיוחדת לניתוח של חברות אנרגיה ירוקה. אין סיכוי שנסגור אותה.

יש לך קרן שאתה מאמין שיש לחשוף אותה יותר בראיון?

יש לנו את הקרן אלטשולר שחם אסטרטגית ממונפת. השם מעניק לה אופי מפחיד ומעורר חשש, אך אם מודדים את הישגי הקרן משנת 2006, היא עשתה אחוזים משמעותיים מעבר לת"א 25, בארבע שנים בהן היא קיימת.

אלטשולר שחם ידוע כבית השקעות שמעורב בצורה בולטת בכל מיני פרויקטים חברתיים שונים. האם אתם מנסים לפתח טרנד בשוק ההון?

אני מאמין שיש עוד הרבה חברות שתורמות לקהילה אך בסתר. הייתי שמח אם כולם היו נתונים מעיין "מעשר" מהרווחים בהשקעה חזרה בחברה ולא רק בשוק ההון אלא גם כל חברה בורסאית.

אחרי ההצלחה של השנה האחרונה ותחושת ההישגיות, בטח גרמה לחשוב על שינוי. מה תרצה לעשות פרט לניהול כסף?

לא יודע אם הייתי עוסק בזה בפועל, אך אחרי שצברתי ניסיון, אני נמשך לעסוק בהוראה ולתרום לדור הצעיר יותר. זה מוסיף כאשר אתה מעשיר את הידע של אחרים. מבלי להתיפייף הוראה של דור צעיר נראית לי אתגר, אני מכיר לא מעט אנשים משוק ההון שפנו בדרך זו והם חשים מאוד מסופקים.

בנוסף, לפעמים אני חש את צורך להיות פרשן כמוכם, יש מקום לערוץ של פרשנות כלכלית ב"זמן אמיתי", בטלוויזיה או באינטרנט.

מה היית מוסיף לשוק ההון?

חייבים לפתח יותר את שוק קרנות הגידור. זה עולם אחר ושונה מניהול ההשקעות המסורתי בנמצא כיום. 

תשקלו לפתוח קרן כזו?

צריך לבדוק את הנהלים, תמיד יש סיכוי.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.